נסיב ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים

 1. לפניי בקשת החייבים, בהתאם לסעיף 19א לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם -1980(להלן: הפקודה), להציע פשרה או הסדר לנושיהם, מבלי שהוגשה על ידם בקשה לפשיטת רגל. Law 2. החייבים הם שלושה אחים המתגוררים מחוץ לישראל. החייב טוני נסיב מתגורר בצרפת החל משנת 2005, הוא למד רפואה וכיום הוא מתמחה בכלי דם. החייב גו'אן נסיב מתגורר אף הוא בצרפת החל משנת 2005 וכיום הוא מרצה למשפטים באוניברסיטת ליון. החייבת לים נסיב, מתגוררת בהונגריה החל משנת 2013 והיא לומדת רפואה.   3.  הכנ"ר מתנגד לבקשה. לטענתו, החייבים אינם עונים להגדרת "חייב" שבסעיף 2(א) לפקודה, משום שבעת הגשת הבקשה הם לא היו בישראל, הם לא גרו בישראל, אין להם בה מקום מגורים והם לא ניהלו עסקים בישראל. כמו כן טוען הכנ"ר כי עובדת היותם של החייבים תושבי חו"ל אינה מאפשרת לבחון את נכונות הצהרותיהם בכל הנוגע להכנסות שלהם כמו גם למצבת נכסיהם. בנוסף, מדובר בחייבים צעירים שלמדו מקצועות חופשיים, על חשבון הנושים, שלפי טענתם, הם אמורים לחזור לארץ בעוד כשנה עד שנה וחצי. בנסיבות אלו, כך לטענת הכנ"ר, אין מניעה להמתין לשובם ארצה שאז גם תיבחן יכולת ההשתכרות שלהם, שיש להניח כי היא תגדל לנוכח השכלתם הגבוהה. לטענת הכנ"ר, בהעדר אפשרות לבחון את מצבת הנכסים של החייבים ולנוכח העובדה כי החייבים צפויים להרוויח די והותר להחזרת כלל חובותיהם שאינם גבוהים במיוחד (החובות של כל אחד מהם מסתכמים בכ- 250,000 ₪), אין כל סיכוי שהצעת הפשרה תתקבל על ידי הנושים ומכל מקום, אף אם היא תתקבל, אין להתחשב בכך היות וההסכמה תתבסס על מידע חסר בנוגע לנכסי החייבים והכנסותיהם. בכל הנוגע לחייב טוני שהצהיר כי הוא נטל הלוואה בשנת 2016, בצרפת, הכנ"ר טוען שכיוון שמדובר בחוב שאינו נכלל במסגרת הסדר הנושים, קבלת ההסדר כאן בארץ, מהווה העדפת נושים כלפי הנושה בצרפת. לסיום טוען הכנ"ר כי על אף שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשמ"ח – 2018 (להלן: החוק החדש) אינו חל בענייננו, יש לפעול בהתאם לרוחו. לפי החוק החדש "חייב" הוא מי שיש לו זיקה ממשית לישראל ולכן ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון רק בקשר למי שמרכז חייו במועד הגשת הבקשה או בששת החודשים שקדמו לכך, הוא בישראל (או לחילופין אם יש לו נכסים בישראל או אם הוא מנהל עסקים בישראל, סעיף 101 (ב) לחוק החדש). לכן לטענת הכנ"ר, אף אם מבחינת ההגדרה בפקודה אין מניעה לאפשר לחייבים להגיש בקשה לפי סעיף 19א לפקודה, הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט, ולנוכח החוק החדש ודרישתו לזיקה ממשית מצד החייב לישראל, על בית המשפט לצמצם את המקרים שבהם תושבי חוץ נעדרי זיקה ממשית לישראל, כמבקרה דנן, יגישו בקשות לפי פקודת פשיטת רגל לרבות לפי סעיף 19א שבה.   4. אין דעתי כדעת הכנ"ר. הגדרת "חייב" בפקודה (להבדיל מן ההגדרה בחוק החדש), חלה גם על מי שמרכז חייו אינו בישראל, ובלשונם של ש. לוין וא. גרוניס בספרם "פשיטת רגל" (מהדורה שלישית), תש"ע – 2010, עמ' 404: "די בכך שאדם נמצא בישראל ומגיש בקשת פשיטת רגל על מנת שלבית המשפט בארץ תהא סמכות בינלאומית...לפיכך יתכן הדבר שאדם שאין לו זיקה ממשית לישראל למשל, המבקר בה כתייר, יוכל להגיש בעת ביקורו בקשת פשיטת רגל ולבית מהשפט תהא סמכות לדון בבקשה". בענייננו אמנם החייבים לא הגיעו לארץ כתיירים לשם הגשת הבקשה, ואולם הכנ"ר לא חלק על כך שהוא מאשר בקשות חייבים להכרזת פשיטת רגל, בעת שאלו מוגשות על ידי תושבי חוץ באמצעות באי כחם (ובלבד שהתצהיר המצורף לבקשה יאומת כדין). נציגת הכנ"ר טענה בדיון כי אין להשוות בין הזיקה הנדרשת מחייב תושב חוץ המגיש בקשה לפשיטת רגל לעומת הזיקה הנדרשת מאת חייב המגיש בקשה לפי סעיף 19א לפקודה שאז לטענתה יש לבסס זיקה רבה יותר לישראל. יגעתי ולא מצאתי מה המקור לאבחנה זו. לדעתי, השוני בין ההסדרים צריך להביא למסקנה הפוכה משל הכנ"ר ולצמצום הזיקה לישראל, דווקא ביחס לחייב המבקש להציע הסדר. כידוע, אין כופים הסדר על נושים אלא אם כן הוא מאושר על ידם ברוב מניין וערך. לכן, ככל שלדעת הנושים אין די אמצעים לבחון את כנות הצהרות החייב ומצבת נכסיו משום שאין הוא תושב ישראל, הם רשאים לדחות את ההסדר. ברוח זו אכן נקט החוק החדש, שעל אף שכפי שציין הכנ"ר, החמיר בזיקה הנדרשת מאת חייב המבקש להגיש בקשה לחדלות פירעון, וקבע כי לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק ג' לחוק (הוא החלק הדן בהליכי חדלות פירעון של יחיד), אלא אם לחייב יש זיקה ממשית לישראל, נמנע מלדרוש זיקה כלשהי, לישראל, בכל הנוגע להסדרי חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. הסדרי החוב מוסדרים בחלק י' לחוק החדש, ולגביהם לא חלים התנאים המפורטים בסעיף 101(ב) לחוק החדש, הדורשים כאמור זיקה ממשית לחייב.   5. כפי שציין כב' השופט מינץ בע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז (19.3.2018): "על אף שהעניינים שעלו לפנינו קדמו למועד תחילת החוק החדש... הרי שאין בכך כדי לשלול השפעה פרשנית מסוימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים" (פסקה 47 והאסמכתאות המאוזכרות בה). הכנ"ר מסכים כי יש לנהוג ברוח החוק החדש בענייננו, אלא שסבר כי החוק החדש דורש זיקה ממשית יותר לישראל, גם ביחס לחייב המגיש בקשה להציע הסדר חוב לנושים. משאין הדבר כן, מסקנת הדברים היא כי אין מניעה מבחינת תנאי הסף, כי תושב חוץ יגיש הצעה להסדר חוב עם נושיו לפי סעיף 19א לפקודה.   6. בשולי הדברים יוער כי על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות נראה כי אין בהשמטת דרישת התושבות והזיקה הממשית לישראל בנוגע להסדרי חוב לפי החוק החדש, כדי להשפיע על מבחן מירב הזיקות ויישום כללי הפורום הנאות בכל הנוגע לסמכות הבינלאומית בהתאם לדין הכללי. עניין זה אינו נדרש בענייננו והדברים נאמרים למעלה מן הצורך.   7. משהסרנו מדרכינו את טענת הסף בנוגע לתחולת סעיף 19א לפקודה על חייב תושב חוץ, נותר לדון לגוף העניין. לגופו של עניין, לא מצאתי בטענות הכנ"ר הצדקה למנוע מאת החייבים להציע הסדר לנושיהם. החייבים עומדים בתנאים הקבועים בפקודה וכן עומדים בהנחיית היועץ המשפטי של הכנ"ר מיום 27.5.2014 בעניין בדיקת בקשות לפי סעיף 19א לפקודה. החייבים הציעו, כל אחד בנפרד, לשלם לנושים 30% מן החובות וכן הגישו תצהיר בנוגע לחובות והרכוש. ככל שהנושים סבורים כי בשים לב ליכולת ההשתכרות העתידית של החייבים ובשים לב לכך שלא ניתן לבחון כיאות את מצבת הנכסים, ההסדר המוצע אינו ראוי, חזקה עליהם, במיוחד כאשר חלקם נושים מוסדיים, כי ידעו לעמוד על זכויותיהם ויידחו את ההצעה.   8. בכל הנוגע לחייב טוני, הכנ"ר טוען כי הוא נטל הלוואה בצרפת, ולכן יש בהסדר הנושים, כאן בישראל, משום העדפת נושים כלפי הנושה בצרפת. מבלי להביע עמדה בנושא ההשלכות שיש להליכי חדלות פירעון על נושים מחוץ לישראל (ראו ספרם הנ"ל של לוין וגרוניס, עמ' 411 - 418 וכן ההסדר בחוק החדש, סעיף 293 ואילך), ואף אם אניח, ואיני קובעת מסמרות, כי בנסיבות מסויימות יש לקחת בחשבון גם את הנושים הזרים בעת גיבוש הסדר נושים בישראל, אין זה המקום לדון בשאלות נכבדות אלה. בנסיבות המקרה דנן, לנוכח סכום ההלוואה המדובר, 15,000 יורו, כאשר נותר לתשלום סך של 9,000 יורו בלבד, וכאשר לא נטען וממילא לא הוכח כי החייב מפגר בתשלום ההלוואה בצרפת, איני מוצאת בבקשת החייב להציע הסדר לנושיו בישראל, משום פגיעה בנושה בצרפת.   9. עם זאת, מקובלת עליי עמדת הכנ"ר כי לנוכח הנסיבות שתוארו לעיל (הקושי באיתור נכסים והצפי להכנסות גבוהות בעתיד), יש חשש ממשי כי הצעת החייבים תידחה ולכן יש להתנות את עיכוב ההליכים בהפקדת ערבון בסך של 20,000 ₪ וכן תשלום חודשי בסך של 750 ₪ לחודש, לגבי כל חייב וחייב, להבטחת הוצאות ההליך וכן לנוכח עיכוב ההליכים. ככל שההסדר לא יאושר ותיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות ההליך, היא תועבר לתיקי ההוצאה לפועל.   10. מובהר בזאת כי על החייבים למסור את תוכן החלטתי זו כמו גם את עמדת הכנ"ר לכלל הנושים בטרם יצביעו על ההסדר.   11.  נוכח כל האמור אני נעתרת לבקשות שלושת החייבים. הכנ"ר יגיש פסיקתא לחתימה וכן המלצה לגבי זהות הנאמן.       ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.