פרשנות חוק הגנה על החוסים בראי תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

1. בפניי בקשת העו"ס לחוק החוסים להורות על השמתה של XXX במעון בXXX וזאת לאחר שהיא שוהה בו מאז יום XXX, וזאת בניגוד לרצונה ומכוח חוק ההגנה על החוסים.

2. בדיון שהתקיים ביום 30.08.20 נתנה XXX את הסכמתה להמשיך לשהות במעון XXX לצורך מינוי עו"ד עבורה, בחינת חלופות להשמתה וקביעת דיון תוך מספר ימים.

3. עו"ד ממן, אשר מונה לייצג את XXX מטעם לשכת הסיוע המשפטי, טען , בין היתר, בתגובתו כי חוק החוסים אינו הפלטפורמה המתאימה, שכן XXX אינה עונה להגדרת חוסה כמפורט בסעיף 1 לחוק ההגנה על החוסים.

4. כמו כן טען עו"ד ממן כי בשים לב לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוט' יש לפרש את חוק ההגנה על החוסים באופן מצמצם, שאם לא כן פרשנות מרחיבה לחוק ההגנה על החוסים יכול ותחטא לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוט'.

5. עוד ציין עו"ד ממן כי גם אם XXX עונה להגדרת חוסה שבחוק ההגנה על החוסים, כי אז בהתאם לסעיף 7 לחוק בית המשפט לא יורה על השמתו של חוסה במעון אלא אם ראה "שאין דרך אחרת להבטיח את שלומו הגופני או הנפשי", ולשיטתו של עו"ד ממן אין זה המקרה.

6. במהלך הדיון הביעה XXX את התנגדותה הנחרצת להמשך שהותה במעון XXX, ואף הגישה בפניי מכתב שכתבה בכוחות עצמה אשר ביטא את רצונה הברור והנהיר שלא להמשיך לשהות שם.

               אציין כי התרשמתי מכתב ידה של  XXX, מסדר כתיבת הדברים ומהניסוח המרשים.

7. לשיטת העו"ס לחוק החוסים יש הכרח כי XXX תמשיך לשהות במעון XXX גם בניגוד לרצונה וזאת בשים לב להליך הטיפולי בו היא נמצאת מאחר והיא לקראת סיומו.