תיק רבני
בית דין רבני אזורי באר שבע
|
114497-11
19/12/2018
|
בפני הדיינים:
1. הרב אליהו אריאל אדרי - אב"ד
2. הרב אבידן משה שפנייר
3. הרב אברהם הרוש
|
| - נגד - |
המבקשת:
פלונית
|
המשיב:
פלוני
|
| פסק דין |
ביום י"ב באדר תשע"ח (27.02.2018) ניתן על ידינו פסק דין בעניינם של הצדדים. מסקנת פסק הדין הייתה כדלקמן:
"א. כל הנוגע לתקופת שלום הבית, תביעת הבעל לשעבר להחזר הוצאות נדחית.
ב. במה שנוגע לגירושין, ההסכם נותר על כנו ויבוצע כלשונו.
ג. מחלק האשה בדירה ינוכה סך של 20,000 ₪ דמי השבחתה המקצועית. סעיף זה ניתן בדעת רוב. לדעת המיעוט אין לחייב את האשה לשעבר בסכום כלשהו.
ד. הצדדים הסכימו כי הזכויות הפנסיוניות יאוזנו כחוק. לצורך זה מונה על ידינו אקטואר."
על פסק הדין הוגש ערעור, שנדחה, ובהמשך לכך נקבע הדיון הנוכחי לשם הכרעה בעניינים שונים הנוגעים למימוש פסק הדין, שיפורטו לקמן.
משמעות ההסכם לעניין ההסכמה לדון על פי דין תורה
שאלה עקרונית העומדת בבסיס הדיון היא מהי שיטת המשפט שלפיה יידון ההסכם.
סעיף 14 להסכם שלום הבית קבע כי הוא יידון "על פי דין תורה ועל פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים."
בדיון שהתקיים ביום כ"ט בתשרי תשע"ח (19.10.2017) נשאלו הצדדים על עניין זה. כה היו דבריהם (שורות 125-131 בפרוטוקול):
"[ב"כ האשה]: לדעתי הסכם זה לא ניתן ליישום ואם הוא ניתן ליישום אני אטען שמגיעים לאשה כספים מהבעל.
אני חושב שהצדדים לא ידעו ביום שהם חתמו על ההסכם מה אומר דין תורה. אני חושב שאם תשאל את הצדדים עכשיו מה אומר דין תורה הם לא ידעו להסביר. הם לא התכוונו לדין תורה וחברתי לא התייחסה לזה.
ביה"ד: [ב"כ האשה] אומר שהוא מבקש בהסכמה לבטל את סעיף 14. אתה רוצה שנדון לפי דין תורה?
הבעל: לפי ההסכם, מה שכתוב בו."
וכן שם (שורה 185 ואילך) בדברי באי כח האשה לשעבר:
"ב"כ הבעל: ככל שביה"ד מבין את ההסכם עפ"י דין תורה אחר אני אשמח לדעת למה מתכוון [...]
ביחס לשאלה לפרשנותו של ההסכם אנחנו נבקש להגיש סיכומים תוך שביה"ד יסביר לנו מה הכוונה של דין תורה. כי אני מבינה שהכוונה היא שדין תורה היא לעניין סמכותו הנמשכת של ביה"ד.
[ב"כ האשה]: מה שנאמר בהסכם זה שהביצוע של ההסכם יהיה עפ"י דין תורה ולא נאמר שם שחלוקת הרכוש או איזון המשאבים יהיה עפ"י דין תורה."