פרמטרים לקביעת שכר כונס תוך היעזרות בתקנות החברות והגנה עליו מפני השתלחות הצדדים

1. לפניי בקשתו של עו"ד שלומי באשי (להלן: הכונס) לפסיקת שכרו ככונס נכסים ומנהל עיזבון.

רקע עובדתי

2. העובדות הרלוונטיות הינן כלהלן:
   • המשיבים הינם אחים, אשר ירשו מאמם (להלן: האם) זכויות בנכסי המקרקעין שלהלן: דירה ברח' ה' 16 תל אביב (להלן: דירת ה'), דירה ברח' צ' 8 חולון (להלן: הדירה בחולון), חלק מהזכויות בדירה ברח' ו' 3 תל אביב (להלן: דירת ו'), חנות ברח' א.ב תל אביב (להלן: החנות) (להלן יחד: הנכסים). עוד ירשו המשיבים כספים שהיו מופקדים בחשבונות בנק על שם האם (להלן: הכספים).
   • ביום 1.6.2015 הגיש המשיב 2 תביעה לפירוק שיתוף בנכסים. המשיב 2 טען בתביעתו (סעיף 5), כי ניסיונות להגיע להסכמות עלו בתוהו, ולכן אין מנוס מהגשת התביעה. בדיון שהתקיים ביום 22.10.2015 הגיעו המשיבים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה השיתוף בנכסים יפורק על דרך מכירתם כפנויים בשוק החופשי, וכי בית המשפט ימנה כונס נכסים לביצוע פירוק השיתוף. בפסק הדין מונה כונס הנכסים (לכתחילה נקבע כי הכינוס ייעשה בלשכת ההוצאה לפועל, אך לנוכח בקשת הכונס הוחלט ביום 11.11.2015 על ניהול הכינוס בפיקוח בית המשפט). באותו דיון התקבלה בקשת המשיב 1 למינוי מנהל עיזבון לשם ניהול וחלוקה של כספים הכלולים בעיזבון האם (להלן: הכספים), והכונס מונה גם כמנהל עיזבון.
   • משעה שהמשיבים צהובים עד מאוד זה לזה, ולטעמם דין פרוטה כדין מאה (כאמור אף בסעיף 44 לתגובת המשיב 1 לבקשה דנא), התנהל הליך ארוך ומסועף, שכלל עשרות בקשות ולא פחות משישה דיונים ממושכים. אכן, המשיבים לא החמיצו הזדמנות לחלוק איש על אחיו, להשמיץ איש את אחיו, ולהעסיק את הכונס ואת בית המשפט עד בלי די.
   • עתה משנמכרו הנכסים וחולק החלק הארי של הכספים, הניח הכונס את הבקשה דנא, בה עתר כי ייפסק לו שכר בשיעור של 6% משווי הנכסים וסכום הכספים (סכום של 606,241 ₪).
   • המשיב 2 הגיש תגובה המשתרעת על פני לא פחות מ- 39 (במילים: שלושים ותשעה) עמודים. אף המשיב 1 לא טמן ידו והגיש תגובה המשתרעת על פני לא פחות מ- 22 עמודים. יתירה מזו, כאשר הוחלט כי תוגשנה תגובות בהיקף של 7 עמודים, הוגשה בקשה לעיון מחדש להגשת טיעונים בהיקף של 20 עמודים (שנעתרה לא בלי היסוס, על מנת למנוע טענה של פגיעה בזכות הטיעון). לא למותר לציין, כי המשיבים ניצלו את ההיתר שניתן עד תומו, וכך הוגשו על ידי כל אחד מהם 20 עמודי תגובה. המשיב 2 הגדיל לעשות והגיש תגובה צפופה ביותר, שאיננה אלא "דחיסה" של תגובתו המקורית. ראיתי לנכון להתעכב על עניין היקף התגובות, מאחר שיש בכך כדי להמחיש, בבחינת סוף מעשה המעיד על תחילתו, את התנהלות המשיבים לכל אורך הדרך. התנהלות זו, הווכחנות האינסופית ואובדן הפרופורציה, העמיסו על הכונס ועל בית המשפט כדבעי.

טענות המשיבים

3. טענות המשיב 2 הינן, בתמצית, כלהלן:
   • על סמך דברי הכונס בתחילת הדרך סבר המשיב, כי שכר הטרחה הצפוי הינו 2% בצירוף מע"מ. אלמלא מצג זה היה המשיב עותר לבית המשפט.
   • ישנם נושאים שהכונס לא סיים את טיפולו בהם.
   • פעולת הכונס לנוגע לכספים הייתה מצומצמת ביותר שעה שהחשבונות היו ידועים.
   • כונס הנכסים גרם נזק כספי בכך שהתמהמה בהעברת הכספים לחשבון שניהל ולא דאג להשקיע את הכספים.
   • הכונס לא הכריע בסוגיות שונות שהיה עליו להכריע בהן, והעביר את ההכרעה לבית המשפט.
   • הכונס לא הצביע על פעולות החורגות מתפקידו הרגיל של מנהל עיזבון וכונס נכסים.
   • יש לקבוע את שכר הכונס לגבי כל נכס בנפרד ולא כאחוז קבוע מכולם.
   • פירוק השיתוף בכל הנכסים נעשה בהליך מקוצר ומאוחד. בכלל זה נוסח חוזה אחיד לכל הנכסים, נעשתה פנייה אחת לגבי כל הנכסים הן לשמאי והן לפרסום. כמו כן בוצעו התמחרויות מאוחדות לשני נכסים באותו יום. בנוסף הכונס לא טיפל בסוגיות המס או ברישום הנכסים (לבד מרישום הדירה בחולון). הכונס לא טיפל כראוי בנושא היטל ההשבחה בגין הדירה בחולון ורק פועלו של המשיב 2 מנע נזק כספי.