פרחאת ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

השופטת א' חיות:

           עניינה של עתירה זו בהחלטתו של המשיב 1, היועץ המשפטי לממשלה, שלא להגיש כתבי אישום נגד המשיבים 3-2 (להלן: רואה וולרשטיין) בגין עבירות של הסגת גבול; בניה ללא היתר באדמותיהם של העותרים 2-1 (להלן: העותרים); זיוף היתר; ועבירות נוספות.

רקע עובדתי

1.        העותרים הם מיורשיהם של בעלי חלקות פרטיות באדמות הכפר עין יברוד שבנפת רמאללה (להלן:החלקות), המצויות בסמוך ליישוב עפרה (להלן:היישוב). בשנת 2007 נבנה על החלקות, שלא כדין וללא הסכמת בעלי החלקות, מתקן לטיהור שפכים (להלן: המט"ש). המט"ש נועד ליתן פתרון לשפכיו של היישוב, הזורמים החל משנת 1998 אל וואדיות ושטחים חקלאיים בסביבה ללא טיפול, ובכך מזהמים את הקרקע ואת מי התהום באזור.

           במוקד העתירה שלפנינו מצוי ההליך התכנוני שקדם לבניית המט"ש ובו היו מעורבים, בין היתר, רואה וולרשטיין. עיקרי ההליך יפורטו להלן.

2. ביום 30.6.2004 הגישה מועצה אזורית מטה בנימין (להלן:המועצה) תכנית אב להקמת מט"ש בישוב ללשכת התכנון המרכזית במנהל האזרחי. תכנית האב האמורה לא עמדה בדרישות בסיסיות ועל כן לא קודמה. בין הערותיו של סגן מנהל לשכת התכנון ביחס אליה הובהר כי מדובר בפתרון לסילוק שופכין ש"משוחרר מכל התייחסות לבעלות על הקרקע". בהמשך, במהלך אוקטובר 2004 זומן המשיב 3, שכיהן באותה העת כראש המועצה, למנהל מחוז ירושלים במשרד לאיכות הסביבה (כשמו אז) על-מנת להשמיע טענותיו בנוגע להיעדר מענה לבעיות הסביבתיות הנגרמות מהזרמת ביוב גולמי מיישובים שונים במועצה ובהם גם היישוב עפרה. ביני לביני, פנתה המועצה במהלך שנת 2004 למינהל לפיתוח תשתיות ביוב (להלן: המילת"ב) בבקשה למימון פרויקט הקמת המט"ש. הבקשה נענתה בחיוב והוחלט לאשר קבלת סיוע בדרך של הלוואות בסך 15.5 מיליון ש"ח, בכפוף לתנאים מסוימים וכן הודגש כי "אין אישור זה פוטר מקבלת אישורים אחרים, הנדרשים בחוק". לאחר הליכי בחינה נוספים שנגעו בעיקר לכושר ההחזר של המועצה, אושר ביולי 2006 אשראי בהיקף של 7.8 מיליון ש"ח להקמת המט"ש, מתוך הסכום האמור.  

           ביום 22.4.2007 נערכה ישיבה בסוגית שפכיו של היישוב בנוכחות השר לאיכות הסביבה ומנכ"ל משרדו, נציגי המנהל האזרחי באיו"ש וולרשטיין, במהלכה ציין ולרשטיין כי המט"ש מתוכנן להיבנות על "אדמה פרטית פלשתינאית" וכי ינסה להגיע להסכמות עם בעלי החלקות. עם זאת, כעולה מן החומרים שהוצגו בפנינו, בניית המט"ש החלה, לכל המאוחר, ביום 10.6.2007 מבלי שקודם והושלם הליך תכנוני כנדרש וללא היתר בניה כדין.

3. ביום 27.3.2008 חתם רואה (ראש המועצה באותה העת, המכהן בתפקיד זה גם בימים אלו), בכובעו כיו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה של המועצה, על מסמך הנחזה להיות היתר בניה המתיר, לכאורה, את הקמת המט"ש. בכותרת המסמך האמור צוין "צבא הגנה לישראל – הממונה על מתן היתרים בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים עפ"י צו מספר 997, תשמ"ב-1982", כמו גם "הועדה המקומית לתכנון ובניה מטה בנימין". עוד צוין במסמך, כי עורכת הבקשה להיתר היא החברה הקבלנית אשר ביצעה את עבודות הקמת המט"ש; כי בעלת ההיתר היא המועצה; וכי "היתר זה משמש אישור עקרוני לצרכי בניה בלבד, ואינו מהווה הוכחת הבעלות על הקרקע". יובהר, ועל כך אין מחלוקת, כי לא הייתה לוועדה המיוחדת סמכות לדון בבקשה להיתר וממילא לא לאשרה.

4. בתחילת יוני 2008 הוצא על-ידי ועדת המשנה לפיקוח על הבניה של מועצת התכנון העליונה צו להפסקת עבודה למט"ש. למרות זאת, בסמוך לאחר הוצאת הצו האמור, שיגר מנהל מחלקת תברואה מים וביוב במועצה מכתב לחברה הקבלנית שביצעה את הבנייה, המורה לה להמשיך בעבודות באתר. לאחר דיון בצו, הוחלט ביום 27.7.2008 על הוצאת צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה, וזאת לאחר שנקבע כי המט"ש "נמצא מחוץ לתחום כל תכנית מאושרת, במקרקעין פרטיים מוסדרים, בבעלות פלסטיניים. לא התקבל כל אישור תכנוני לביצוע העבודות". מיומן העבודה השבועי של פרויקט הקמת המט"ש עולה, עם זאת, כי העבודות לבנית המט"ש נמשכו לפחות עד ליום 23.4.2009, בניגוד לצו שהוצא.