בטלותו היחסית של שעבוד שנרשם בניגוד לתניית הגבלה אינה פוגעת בתוקפו ביחס לעיקול מאוחר בזמן

לפניי בקשה למתן הוראות של כונס הנכסים הקבוע לנכסי חברת מיצויוסי בדרך שלך בע"מ (להלן: "מיצויוסי"), שעניינה כספים אשר חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל") היתה חייבת למיצויוסי בגין שירותי הובלת מטען שקיבלה ממנה, ואשר שועבדו על ידי מיצויוסי בשעבוד קבוע לטובת נושה מובטח, הוא בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק"). סכום החוב של חברת החשמל למיצויוסי הינו כ- 875,000 ₪ וסכום זה הוא מושא הבקשה.

הבקשה מכוונת נגד מעקלים שונים אשר הטילו עיקולים על נכסיה של מיצויוסי לאחר המועד בו נרשם השעבוד לטובת הבנק, ואשר גבו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל את הכספים שבמחלוקת, מידי חברת החשמל, ובניגוד לכאורה לשעבוד הרשום לטובת הבנק. יצויין כי רשם ההוצאה לפועל הורה למעקלים, הן בהחלטה מיום 20.12.2017 והן בהחלטה מיום 22.1.2018, להשיב את הכספים ללשכת ההוצאה לפועל עד להכרעה בסכסוך בין המעקלים לבין הנושה המובטח, אלא שהמעקלים מסרבים לציית לצו והכספים נותרו בחזקתם עד היום.

רקע כללי

ביום 29.6.2016 נכרת הסכם הובלת מטען בין מיצויוסי לבין חברת החשמל, לפיו קיבלה על עצמה מיצויוסי לספק לחברת החשמל שירותי הובלה כנגד תשלום כספי (להלן: "ההסכם"). בסעיף 19.1 להסכם נקבע כי צד להסכם לא ימחה ולא ישעבד את הזכויות הנובעות ממנו בלא שניתנה על כך הסכמה של הצד האחר, וכי פעולה שתיעשה בניגוד להוראה זו תהא בטלה ומבוטלת.

חרף האמור לעיל, ביום 2.1.2017 שעבדה מיצויוסי לטובת הבנק בשעבוד קבוע את זכויותיה לקבלת כספים מחברת החשמל, לאחר שהצהירה כלפי הבנק כי אין כל מניעה לעשות כן. השעבוד נרשם ברשם החברות כשעבוד מס' 95, וזאת ביום 4.1.2017.

ביום 2.8.2017 ניתן צו עיקול בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים על הכספים המגיעים למיצויוסי מאת חברת החשמל, לטובת הנושה יהודה אריה פרלמן (להלן: "פרלמן").