פסק-דין בתיק תע"א 4885-09

1.           התובע, עובד זר מתורכיה, הועסק על ידי הנתבעת כפועל בניין במשך חמש שנים וחצי, החל מדצמבר 1998 ועד יולי 2003 (עם הפסקה של כארבעה חודשים בסוף 2,000 תחילת 2,001). ביום 27.4.09, דהיינו קרוב לשש שנים ממועד סיום העסקתו, הגיש את התביעה שבפנינו.

נציין כבר בפתח הדברים כי חקירתו הנגדית של התובע בוצעה באמצעות שיחת וידאו מתורכיה. זאת, חרף התנגדות הנתבעת, המבקשת מאיתנו בסיכומיה שנמחוק את התביעה בהעדר זיהוי ודאי של התובע. את פירוט השיקולים שהביאו אותנו להתיר את חקירתו של התובע באופן זה ואת השלכות דרך חקירת התובע על הקביעות העובדתיות והמשפטיות שבפסק דיננו זה, החלטנו להותיר, מסיבות אותן נסביר בהמשך הדרך, לחלקו האחרון של פסק הדין.

התשתית העובדתית

תקופת העבודה

2.           התובע הועסק על ידי הנתבעת כפועל בניין פעמיים: התקופה הראשונה החלה ביום 13.12.98 והסתיימה ביום 26.11.00, והשנייה החלה ביום 23.3.01 והסתיימה ביום 13.7.03.

מתכונת העבודה

3.           בכתב התביעה (סעיף 9), אותו הגיש ביום 27.4.09, טען התובע כי הועסק באתר העבודה של הנתבעת בכל יום בין השעות 06:30 בבוקר ל- 17:00 בערב לערך בימי חול, ועד השעה 14:00 בימי שישי.

בגרסה עובדתית אותה הגיש לתיק בית הדין כשנה וארבע חודשים מאוחר יותר, ביום 15.8.10, טען התובע שימי עבודתו היו ארוכים הרבה יותר, והסתיימו בשעה 18:30-19:00 לערך בימי חול ובשעה 16:00 לערך בימי שישי.

בחקירתו הנגדית, שהתקיימה ביום 13.12.11, דהיינו שנה וארבע חודשים נוספים לאחר מתן גרסתו העובדתית, טען התובע ליום עבודה ארוך עוד יותר, שהחל ב- 06:00 בבוקר (עמ' 10 ש'  29 לפרוטוקול).

הנתבעת מצידה טענה בכתב הגנתה שאין בידיה מידע אודות שעות עבודתו של התובע, שכן הפיקוח עליו, לרבות דיווח ימי העבודה ושעות העבודה, נעשה על ידי מנהלי עבודה מטעמו של קבלן משנה טורקי בשם נג'יב בילאלוגלאו.

4.           כידוע, על פי ההלכה הפסוקה במקרה שבו מעסיק אינו מציג בפני בית דין זה רישומים בדבר שעות העבודה, עליו הנטל להוכיח את נכונות עמדתו בסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים (ע"ע (ארצי) 212/06 ימית א. ביטחון (1988) נ' אלי אפרים (12.1.08)). על אף האמור, במקרה שלפנינו אנו סבורים שצודקת הנתבעת (סעיף 27 לסיכומיה) בטענתה שנוכח השינויים שחלו בגרסת התובע לגבי אורכו של יום עבודתו, שינויים שלגביהם לא קיבלנו כל הסבר (התובע לא טען שטעה בראשית הדרך או ביקש לתקן את גרסתו, הוא פשוט טען לאורך אחר וארוך יותר של יום העבודה ככל שהתקדם ההליך), הנכון הוא שנקבע לצרכי ההכרעה בתיק זה את מתכונת עבודתו בהתאם לגרסתו המוקדמת והראשונה של התובע, זאת שנטענה בכתב התביעה. אשר על כן אנו קובעים כי התובע עבד לאורך תקופת עבודתו החל מהשעה 06:30 ועד השעה 17:00 בימי חול, ועד השעה 14:00 בימי שישי.

דיון והכרעה

התיישנות

5.           כתב התביעה הוגש ביום 27.4.09. זכויות התובע המתייחסות למרבית תקופת עבודתו, אותו חלק שקדם ליום 27.4.02, התיישנו. נדון להלן אך ורק בטענותיו המתייחסות לתקופה שהחלה ביום 27.4.02 והסתיימה ביום 13.7.03 (שנה וחודשיים וחצי בלבד מתוך למעלה מארבע שנים בהן הועסק התובע על ידי הנתבעת).

פדיון חופשה

6.           בכתב התביעה טען התובע שהנתבעת נותרה חייבת לו 3,919 ש"ח פדיון חופשה. ברם, בישיבת קדם משפט שהתקיימה בפני כב' השופטת שרה מאירימחק התובע רכיב תביעה זה, בשל התיישנותו.