תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו
|
2857-07
26/07/2012
|
בפני השופט:
דורי ספיבק - אב"ד
|
- נגד - |
התובע:
חיים כהן עו"ד דרור כהן אורגד
|
הנתבע:
1. איזידור א.ח.מ. בע"מ ח.פ. 512085242 2. איזידור כהן 3. מרדכי כהן
עו"ד אילן רון
|
פסק-דין |
1. שלושה אחים, שהיו שותפים לעסק אחד, הסתכסכו. דרכיהם נפרדו. אנו נדרשים להכריע בדבר זכותו של אחד מהם, התובע, לקבל מהעסק שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות, כמו גם בדרישתו שנרים את מסך ההתאגדות ונחייב את שני האחים האחרים בכל שנפסוק.
רקע עובדתי
2. התובע מר חיים כהן (להלן: חיים), הנתבע 2 מר איזידור כהן (להלן: איזידור), והנתבע 3 מר מרדכי כהן (להלן: מרדכי) הם שלושה אחים. האותיות א.ח.מ. בשמה של הנתבעת 1, איזידור א.ח.מ. בע"מ (להלן: החברה) הם ראשי התיבות של שמותיהם.
3. החברה, שעיסוקה עבודות עפר תשתית בניין והנדסה, הוקמה בשנת 1995. בעל המניות העיקרי בראשית הדרך היה איזידור (99%) ובאחוז הנותר החזיק חיים. החל משנת 2001 מחזיקים שלוש האחים במניות החברה. בנקודת זמן כלשהי, ככל הנראה במהלך השנים 2004-5, החלו ריבים וסכסוכים בין שלוש האחים להאפיל על השותפות לדרך. כל אחד החל לחפש לו דרך משלו. כיום החברה אינה פעילה עוד.
4. במהלכו של תיק זה הוצגו בפנינו גרסאות מנוגדות להשתלשלות האירועים שהביאה להפסקת שיתוף הפעולה בין השלושה. כדרכם של סכסוכים משפחתיים מרים, לכל צד נראטיב משלו. כל צד הכפיש את משנהו והטיח האשמות קשות בדבר חוסר תום לב כמו גם בדבר פעולות המנוגדות לחוק. במילים אחרות, כל צד ניסה לשכנע אותנו שהצד האחר הוא האחראי לסכסוך. נבהיר, שאין זה בסמכותנו ומתפקידנו להיות "השופטים" בסכסוך המשפחתי במלואו. כך, אין זה מתפקידנו לקבוע האם מי מהצדדים העביר שלא כדין מניות של החברה, שינה זכויות חתימה בחברה שלא כדין או האם מי מהצדדים השתמש או מכר שלא כדין את נכסי החברה, על אף שהצדדים פירטו והרחיבו בכל העניינים אלה בתצהיריהם, ועל אף שחלק ניכר מהחקירות הנגדיות הוקדש להם. על פי כתב התביעה, המחלוקת היחידה שהונחה לפיתחנו הינה שאלת זכויותיו הנטענות של חיים הנובעות מיחסי עובד ומעביד בינו ובין החברה. בה ורק בה אנו מוסמכים לדון ולהכריע.
5. חיים טוען כי בין השנים 1995 ל- 2001 הועסק על ידי החברה כמנהל פרויקטים בעבור חברות קבלניות אחרות, בלא לקבל שכר בעבור עבודתו זו, אותה העריך בחצי משרה. הוא טוען שהוא זכאי ל- 3,000 ש"ח שכר לחודש, ובסך הכל ביקש שנפסוק לו ברכיב תביעה זה 216,000 ש"ח (3,000 x 12 x 6).
חיים מוסיף וטוען שהחל מינואר 2006 ועד ליום הגשת התביעה (30.1.07) לא קיבל שכר מהחברה. לטענתו, עבד החל מינואר ועד אוקטובר 2006 במשרה מלאה והוא זכאי לשכר עבודה בגין חודשים אלה בסך 147,000 ש"ח (לפי 14,799 ש"ח לחודש). עוד לטענתו, החל מנובמבר 2006 ועד ינואר 2007 עבד בחצי משרה, והוא זכאי לשכר עבודה בגין חודשים אלה בסך 22,197 ש"ח (לפי 7,399 ש"ח לחודש). בנוסף כלל חיים בתביעתו חופשה והבראה, וכן תביעה לפיצויים בסך 30,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב. כמו כן הוא טוען שאיזידור ומרדכי נתנו לחברה "הוראה ישירה" שלא לשלם לו את שכרו, ועל כן הם חבים בחובותיה אליו באופן אישי.
6. מרדכי טוען להתיישנות התביעה להפרשי שכר בגין השנים 1995 ל- 2001. לגופה של תביעה זו הוא טוען שלא הוגשה לתיק בית הדין כל ראיה שלחיים הגיע כלל שכר שלא קיבל עבור תקופה זו.
באשר לתביעה לשכר עבודה בגין שנת 2006 טוען מרדכי שלא הוצגה כל ראיה שחיים היה זכאי לשכר כלשהו עבור שנה זו, מעבר למה שקיבל. הוא מדגיש שהוצגו ראיות לפיהן חיים, בניגוד לטענתו, קיבל שכר עבור תקופה זו. באשר לתביעה לזכויות סוציאליות בגין תקופה זו הוא טוען שהתביעה לא פורטה ולא הוכחה, ובאופן ספציפי לא הוכח גובה השכר לפיו חושבו הזכויות הנטענות. באשר לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש טוען מרדכי שדווקא הנתבעים הם אלה שנגרמה להם עוגמת נפש מהתנהלותו של חיים. לחלופין, מוכחשת גם טענתו של חיים כי לאיזידור ולמרדכי אחריות אישית בגין חובות החברה.
7. איזידור, שלא היה מיוצג בתיק זה, הצטרף לסיכומיו של מרדכי, והדגיש בעיקר את רצונו להגיע לסיום הסכסוך ולחזרה לשיתוף פעולה בין שלוש האחים.
דיון והכרעה
שכר עבודה בגין השנים 1995 עד 2001
8. אנו מקבלים את טענת ההתיישנות, שהועלתה כבר בכתב ההגנה, ודוחים על פיה על הסף את רוב רובו של רכיב התביעה הראשון, שעניינו שכר עבודה בגין שש שנים, בין ה- 1.7.95 ל- 30.6.01. זאת בשים לב לכך שכתב התביעה הוגש ביום 30.1.07, ולתקופת ההתיישנות בת שבע השנים הקבועה בדין. נציין שבאופן תמוה חיפשנו ולא מצאנו כל מענה לטענת ההתיישנות בתצהיר עדותו של חיים או בסיכומיו.
9. באשר לאותו חלק ברכיב תביעה זה שלא התיישן (1.2.01 עד 30.6.01) - לא הוצגה בפנינו כל ראייה לכך שחיים עבד בחברה בתקופה זו, ואפילו היינו מוכנים לצאת מנקודת הנחה (לטובתו) שאכן עבד בחברה בתקופה זו, לא הוצגה בפנינו כל ראייה בדבר היקף עבודתו וגובה השכר לו הוא זכאי. חיים טען באופן הכללי והסתמי ביותר, בלי לפרט, שעבד ב"חצי משרה" בתקופה הזו. ומהי הראייה היחידה עליה הצביע חיים בסיכומיו להוכחת טענתו זו? תמצית רישום מרשם החברות לפיה כתובתה הרשומה של החברה באותה תקופה הייתה בביתו (נספח א' לכתב התביעה ולתצהיר חיים)! בכל הכבוד, איננו מבינים מדוע עצם העובדה שכתובתה הרשומה של החברה הייתה לטענתו בביתו של חיים (איזידור הכחיש טענה זו, ראו בסעיף 32 לתצהירו) מעידה על כך שעבד בה. בתלוש השכר היחידי שהוגש (נספח ה' לכתב התביעה) מצאנו רישום "תחילת עבודה 1.7.01", ואף חיים עצמו העיד שעבודתו בשכר בחברה החלה ביום 1.7.01 (סעיף 49 לתצהירו). אשר על כן, אנו דוחים רכיב תביעה זה.