1. התובע מילא במשך למעלה מעשר שנים תפקידים שונים במשרד הביטחון. רוב רובה של התקופה הועסק באמצעות חברת מודיעין אזרחי. בשנה האחרונה לעבודתו התפטר ממודיעין אזרחי לאחר שהוצע לו תפקיד נהג סגן שר הביטחון, שבו הועסק ישירות על ידי משרד הביטחון. פחות משלושה חודשים לאחר שהחל בתפקיד זה, הופסקה עבודתו עם סיום כהונת סגן השר. האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים ממשרד הביטחון?
התשתית העובדתית
2. החל מיום 4.8.96 ועד ליום 1.4.07, דהיינו במשך למעלה מעשר שנים, מילא התובע תפקידים שונים בנתבעת 1 מדינת ישראל - משרד הביטחון (להלן: "משרד הביטחון"), כשמעסיקתו היא הנתבעת 2, מודיעין אזרחי בע"מ (להלן: "מודיעין אזרחי"). נדגיש שמרשימת המוסכמות והפלוגתיות שהוכנה על ידי הצדדים עולה, שאין בפי התובע כל טענה לפיה היו הנתבעים מעסיקיו במשותף, ומוסכם עליו שמעסיקתו האחת והיחידה בכל התקופה שלעיל היתה מודיעין אזרחי.
בין השנים 1996 ליולי 2000 מילא התובע תפקידי אבטחה באתרים שונים של משרד הביטחון, כגון הקריה, מוזיאון, יחידת ההכוונה לחיילים משוחררים ויחידות שונות באגף השיקום (להלן: "תקופת העבודה הראשונה"). החל מיולי 2000 ועד ליום 1.4.07 מילא התובע תפקיד בלדר ביחידת הדואר הפנימית של משרד הביטחון (להלן: "תקופת העבודה השניה"). לאור הראיות שהוצגו בפנינו אנו קובעים שלמודיעין אזרחי, על אף שמוסכם על הצדדים שהיתה מעסיקתו של התובע, לא היתה שליטה כלשהי על עבודתו לאורך כל שנות העסקתו באמצעותה. השליטה והפיקוח עליו נעשו על ידי משרד הביטחון (סעיפים 3 עד 5 לתצהיר התובע, שלא נסתרו), לרבות מועדי חופשות ושיבוץ לכוננויות לפי הצורך. משרד הביטחון הוא שהכשיר את התובע לתפקידיו השונים לאורך כל שנות עבודתו. בין היתר קיבל התובע רשיון נהיגה מיוחד של המשרד (עמ' 9 ש' 23 לפרוטוקול, וכן עמ' 14 ש' 14) וסיווג בטחוני מתאים, כשגם את זה וגם את זה "גרר" איתו עד וכולל לתקופת עבודתו האחרונה, שבה הועסק ישירות על ידי משרד הביטחון (עמ' 14 ש' 16).
ביום 1.4.07 התפטר התובע ממודיעין אזרחי והחל להיות מועסק ישירות על ידי משרד הביטחון, בתפקיד נהגו של סגן שר הביטחון דאז, מר אפרים סנה (להלן: "תקופת העבודה השלישית"). עם כניסתו לתפקיד חתם התובע על חוזה מיוחד להעסקת עובד שתפקידו מוגדר כמשרת אמון. בהתאם לחוזה זה, בא החוזה לסיומו עם סיום כהונת הממונה על העובד. ביום 19.6.07, בעקבות בחירתו של אהוד ברק לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה וכניסתו לתפקיד שר הביטחון, סיים סגן השר סנה את כהונתו, וכך גם התובע. התובע לא קיבל פיצויי פיטורים ממשרד הביטחון, וגם לא ממודיעין אזרחי.
מעמדה של מודיעין אזרחי בתיק זה
3. כתב התביעה הוגש ביום 27.1.08 נגד נתבע אחד ויחיד, משרד הביטחון. הסעד המבוקש בו הינו קבלת פיצויי פיטורים ממשרד הביטחון בלבד, בגין שלוש תקופות העבודה כאחת. עוד קודם להגשת כתב הגנה הגיש משרד הביטחון בקשה לצירוף מודיעין אזרחי כנתבעת נוספת בתיק, בנימוק שהינה בעלת דין דרושה לשם הכרעה מלאה ושלמה במחלוקת נשוא התיק. כב' הרשמתשלי ולך נענתה לבקשת הצירוף, חרף התנגדות התובע. ערעור שהגיש התובע על החלטת הצירוף נדחה ביום 6.7.08 בפסק דינו של מותב בראשות כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ (עב 5152/08). בהמשך הוגשו כתבי ההגנה מטעם משרד הביטחון ומטעם מודיעין אזרחי, מבלי שהוגש קודם לכן כתב תביעה מתוקן. לאחריהם, ובהתאם להחלטת בית הדין, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.
ביום 7.1.10 הגיש התובע "הודעה על הגשת כתב תביעה מתוקן" אליה צירף כתב תביעה מתוקן, שבו כלל לראשונה גם סעד חלופי של קבלת פיצויי פיטורים מאת מודיעין אזרחי, ככל שתביעתו נגד משרד הביטחון תידחה. כב' הרשמת שלי ולך החליטה ביום 11.1.10שהגשת כתב תביעה המתוקן טעונה קבלת רשות בית הדין, והורתה לתובע להגשת בקשה בנושא, שתועבר לתגובת הנתבעים. עוד הורתה ש"כתב התביעה המתוקן לא יתקבל לתיק טרם הגשת בקשה כאמור".
ביום 16.2.10 התקיים קדם משפט בפני כב' השופטת (כתוארה אז) אפרת לקסר.בפתח הדיון הודיע בא כוח התובע שנוכח החלטת הרשמת הוא מושך את כתב התביעה המתוקן, ולפיכך כתב התביעה המקורי הוא כתב התביעה הרלבנטי מבחינתו לתיק. בהמשך ישיבת קדם המשפט הגישו הצדדים רשימת מוסכמות ופלוגתאות משותפת. התיק נקבע לדיון הוכחות, שהתקיים בפנינו ביום 5.5.11.
4. להפתעתנו, בסיכומים שהגיש התובע (סעיף 31 ואילך) הוא טוען שזכותו לקבל פיצויי פיטורים גם ממודיעין אזרחי. דין תביעתו זו להידחות על הסף, מן הטעם הפרוצדורלי הפשוט שאין היא כלולה בכתב התביעה, ואיננו רשאים לפסוק לתובע סעד אותו לא ביקש. זאת, במיוחד בהינתן התנגדותם הנחרצת של הנתבעים לשינוי החזית. לתובע ניתנה כאמור לעיל האפשרות לבקש רשות לתקן את כתב תביעתו כך שיכלול גם סעד נגד מודיעין אזרחי. משבחר שלא לעשות כן, ותחת זו התמיד עם הסעד המבוקש בכתב התביעה המקורי נגד משרד הביטחון בלבד, דין תביעתו לפיצויי פיטורים מאת מודיעין אזרחי להידחות על הסף, וכך אנו מורים.
5. בכך לא סיימנו את הדיון במעמדה של מודיעין אזרחי בהליך זה, שכן לא רק התובע ביקש מאיתנו לפסוק לו סעדים נגדה, אלא גם משרד הביטחון. בכתב הגנתו, בתצהירי העדות שהגיש ובסיכומיו (סעיף 53 ואילך) טוען משרד הביטחון שככל שתתקבל התובענה ויקבע שעליו לשאת בתשלום פיצויי הפיטורין לתובע, הרי שעלינו לקבוע כי על מודיעין אזרחי לשאת בתשלום בגין תקופת עבודת התובע דרכה. זאת, בהתאם להתחייבות חוזית שניתנה לכאורה בעניין זה על ידי מודיעין אזרחי למשרד הביטחון.
ייתכן שהצדק עם משרד הביטחון, וככל שנפסוק שעליו לשלם לתובע פיצויי פיטורים כטענתו, עומדת לו זכות חוזית לתבוע שיפוי מאת מודיעין אזרחי. ברם, ככל שרצה משרד הביטחון שנכריע במחלוקת זו, היה עליו לבקש ולקבל את רשותנו לשלוח הודעת צד ג' למודיעין אזרחי (השווה: תע"א (ב"ש) 4861/03 סמי שחר נ' מדינת ישראל - משרד הפנים (4.8.11)). עצם צירופה של מודיעין אזרחי כנתבעת נוספת, להבדיל מצד ג' להליך, אינו מסמיך אותנו לקבוע שחובתה לשאת בפיצויי פיטורים שנפסוק, אם נפסוק, שעל משרד הביטחון לשלם. אין די בכך שעניין זה נזכר בכתבי הטענות ובתצהיריו של משרד הביטחון. למודיעין אזרחי לא ניתנה במסגרת הליך זה ההזדמנות המלאה להתגונן מפני טענתו זו של משרד הביטחון, לרבות באמצעות הגשת כתב הגנה להודעת צד ג', תצהירי תשובה לתצהירי משרד הביטחון בנושא, חקירות נגדיות לגבי נקודה זו וסיכומים. זאת ועוד. אף לו היתה מוגשת הודעת צד ג' ספק אם היינו נענים לה, שכן להבנתנו לבית דין זה אין סמכות עניינית להכריע במחלוקת כמו זו, הנוגעת לחוזים שנחתמו בין הקבלן למי שמשתמש בפועל בשירותיו של העובד, ובמקרה שלפנינו החוזים שנחתמו בין מודיעין אזרחי למשרד הביטחון.
מכאן ברור שהמחלוקת הזו אינה מונחת לפתחנו במסגרת תיק זה. למען הסר ספק, טענות הצדדים בעניין זה שמורות להם, לרבות האפשרות לפנות לבית המשפט המוסמך לצורך הכרעה במחלוקת, ככל שמי מהם יראה צורך בכך.
דיון והכרעה
העסקה עקיפה בדרך של יחסי העסקה משולשים
6. בטרם נפנה להכרעה במחלוקת הספציפית שבין הצדדים לתיק זה, לעניין זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים, נבקש למקם את הדיון המשפטי בזכויות וחובות הצדדים דכאן בהקשר הרחב יותר, הוא ההקשר של העסקה עקיפה באמצעות יחסי העסקה משולשים (Triangular Employment Relations), שבהם מעורבים שלושה צדדים: מעסיק - מעסיק בפועל - עובד.
מערכות יחסי עבודה משולשות שכאלה הן אחד הביטויים המובהקים של "'עידן ההפרטה' שבו אנו מצויים היום" (כדבריה של כב' הנשיאה דורית ביניש ב-דנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' כהן (23.1.09)). מערכות אלה מעסיקות רבות בשנים האחרונות את בתי הדין לעבודה, כמו גם את מלומדי משפט העבודה. אלה ואלה עוסקים תדיר בשאלת היקף "זכויות עובדי ההפרטה" והדרך שבה יש להסדירן "באופן שייתן ביטוי ליתר הגינות ואנושיות של מדינה וחברה" (כדבריו של כב' אליקים רובינשטיין בדנ"פ 10987/07 שלעיל; ראו לדוגמא: עע (ארצי) 478-09 יצחק חסידים נ' עיריית ירושלים (13.1.11); שרון רבין-מרגליות חברות השירותים, מזמיני השירותים ובעיקר מה שביניהם: על מעמדם ועל אכיפת זכויותיהם של עובד חברות השירותים מחקרי משפט כה 525 (2009); רונית נדיב ויובל פלדמן היבטים פוזיטיביים ונורמטיביים של שוויון (או אי שוויון) ביחסי העסקה משולשים בישראל עבודה, חברה ומשפט י"ב 153 (2010); גיא דוידוב, העסקה עקיפה עבודה, חברה ומשפט י"ב 191 (2010).
7. לענייננו, חשובה במיוחד ההלכה לפיה "התמורות בשוק העבודה, ההעסקה ההולכת ומתרחבת בתבניות בלתי שגרתיות ויצירת מודלים חדשים של עבודה" מחייבים את "התאמת המושגים המקובלים במשפט העבודה לשוק העבודה המודרני", התאמה הנעשית לא פעם באמצעות "פריצת עקרון האוניברסליות" ובחינה קונקרטית "האם הוראות מסוימות בחקיקת המגן או בחקיקה בתחום הביטחון הסוציאלי, על פי תכליתן, נועדו לחול על מבצע העבודה הספציפי" (הנשיאה נילי ארד בעע(ארצי) ליאור בן שטרית נ' פלונית (8.7.08); לפריצת עקרון האוניברסליות בהקשר הספציפי של יחסי העסקה משולשים ראו: עע (ארצי) 326/03 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' ילנה צ'פקוב (20.2.06); דיון (ארצי) נה/ 109-02 אסנת דפנה לוין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 326, 330 (1996)).
מכאן, שבבואנו לבחון באופן קונקרטי את שאלת זכותו של התובע לקבלת פיצויי פיטורים, עלינו לפרש באופן תכליתי את ההוראות הרלוונטיות בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, שנחקקו לפני כמעט יובל שנים, תוך התאמתן לשוק העבודה המודרני שבו מבנה של יחסי העסקה משולשים הינו מקובל הרבה יותר מבעבר.