המשנה לנשיא מ' נאור:
1. ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' נויטל) ב-ת"פ 40778-12-09 שניתן ביום 31.10.2011. בית המשפט המחוזי זיכה את המערער מעבירה של קבלת שוחד אך הרשיע אותו בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, וגזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות; 8 חודשי מאסר על תנאי; וקנס כספי בסך של 40,000 ש"ח.
2. בקצירת האומר ייאמר כי נגד המערער, יחד עם עורך הדין יעקב וינרוט, הוגש כתב אישום, אשר כלל שלושה אישומים, מתוכם שניים שנגעו למערער ואישום שלישי שנגע לעורך הדין וינרוט בלבד. האישום הראשון ייחס לעורך הדין וינרוט ולמערער עבירות של מתן שוחד וקבלתו (בהתאמה). לפי המתואר באישום הראשון, המערער קיבל סיוע משפטי מעורך הדין וינרוט בעניינו האישי, בה בעת שפעל המערער לכרות הסכמי מס חריגים עם שלושה לקוחות של עורך הדין וינרוט - דן גרטלר, מיכאל צ'רנוי ו-ארקדי גאידמק. בית המשפט המחוזי זיכה את המערער ואת עורך הדין וינרוט מאישום זה. האישום השני ייחס למערער שלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, בגין הימצאותו, כפי שיפורט להלן, במצב של ניגוד עניינים ונוכח סטיות מהשורה שביצע כאשר כרת את הסכמי המס עם גרטלר, צ'רנוי וגאידמק. המערער הורשע במיוחס לו באישום השני. עורך הדין וינרוט זוכה מהעבירה של איסור הלבנת הון שיוחסה לו באישום השלישי. מכאן הערעור שלפנינו, המתמקד באישום השני.
הכרעת הדין - עיקרי העובדות
3. בשנת 1997 הוגש נגד המערער כתב אישום שייחס לו עבירה של תקיפת עובד ציבור ועבירה של העלבת עובד ציבור. המערער פנה אל עורך הדין וינרוט בבקשה כי הלה ייצג אותו בהליך הפלילי שהתנהל נגדו, אך עורך הדין וינרוט סירב לייצגו. בסופו של יום, המערער הורשע בהליך הפלילי וערעורו על ההרשעה נדחה. על כן, הוגשה נגדו קובלנה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בשנת 1998, אף בה הורשע. בעקבות הרשעות אלה, הוחלט לעכב את קידומו המקצועי של המערער.
4. ביום 8.2.1999 חתם המערער על הסכם מס עם אחיו של עורך הדין יעקב וינרוט - צבי, ובמהלך שנת 1999 ועד ליום 5.6.2000 נפתחו תיקי מס לאחיו של עורך הדין וינרוט וכן לחברות שבבעלותו של עורך הדין וינרוט ושל אחיו. כעבור מספר חודשים, באוגוסט 2000, פנה המערער בשנית לעורך הדין וינרוט וביקש לקבל ממנו שירות משפטי - הגשת בקשה למחיקת הרשעה (בקשת חנינה) לנשיא מדינת ישראל. עורך הדין וינרוט הסכים לבקשת המערער לסיוע משפטי, ואחרי פגישה הפנה אותו לאחיו, עורך הדין אבי וינרוט, שעבד עמו במשרד. בעקבות זאת, בקשה למחיקת הרשעה, אשר נכתבה על ידי עורכי דין אחרים במשרדו של עורך הדין וינרוט (ולא טופלה על ידי עורך הדין יעקב וינרוט עצמו), הוגשה ביום 29.8.2000 (להלן: השירות המשפטי הראשון או בקשת החנינה). בקשת החנינה נדחתה ביום 10.6.2001.
בסוף שנת 2001 חתם המערער על הסכם מס עבור לקוח של עורך הדין וינרוט - מאיר יעקב ברנט - בעקבות פנייה של עורך הדין וינרוט אליו בנושא. כמו כן, המערער אישר במהלך שנת 2002 הסכמי מס עבור חברה בבעלות האחים וינרוט, וכן עבור אחיו של עורך הדין וינרוט וחברות הקשורות אליו (יודגש כי הסכמים אלו אינם כלולים בעבירות של מרמה והפרת אמונים בהן הורשע המערער).
5. ביום 2.12.2002, כשנה וחצי לאחר דחיית בקשת החנינה, שלח עורך הדין וינרוט, יחד עם רואה החשבון זאב פלדמן, אשר טיפל עבור עורך הדין וינרוט בתיקי מס של לקוחותיו מול מס הכנסה, מכתבים למערער בהם ביקש להגיע להסדרי מס עבור לקוחותיו גרטלר וצ'רנוי. בהמשך לפניות אלה, הגיע המערער להסכמות עם פלדמן, וביום 2.1.2003 חתם עימו על הסכם מס בעניינו של גרטלר. כעבור חמישה ימים, ביום 7.1.2003, פנה המערער אל עורך הדין וינרוט בפעם השלישית וביקש לקבל שירות משפטי בעניינו האישי. בעקבות פגישה שקיים עורך הדין וינרוט עם המערער, פנה עורך הדין וינרוט בכתב ובעל פה ליועץ המשפטי לממשלה בעניינו של המערער ביום 7.1.2003 (להלן: השירות המשפטי השני או הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה). ביום 30.1.2003 התקבלה תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה, לפיה הוא אינו רואה צורך לשקול את עמדתו בעניין אפשרויות קידומו של המערער, משום שאין כרגע כוונה קונקרטית לקדם את המערער.
במקביל לתקופה בה פעל עורך הדין וינרוט לקדם את עניינו האישי של המערער מול היועץ המשפטי לממשלה, המשיך המערער לטפל מול פלדמן בתיק המס של צ'רנוי, לקוחו של עורך הדין וינרוט, וביום 2.3.2003 חתם על הסכם מס בעניינו של צ'רנוי. מטעם צ'רנוי חתמו על ההסכם פלדמן ועורך הדין וינרוט.
6. נציבת מס הכנסה, עורכת הדין טלי ירון-אלדר, פנתה אף היא ליועץ המשפטי לממשלה כדי לברר אם יש לדעתו מניעה לקדם את המערער לתפקיד של סגן נציב מס הכנסה. במכתב מיום 17.6.2003 מאת עורך הדין שי ניצן, מנהל תחום תפקידים מיוחדים (בפועל) בפרקליטות המדינה, נענתה נציבת מס הכנסה כי "לעת הזו אין מקום לקידום המוצע". גם עורך הדין וינרוט, כבא כוחו של המערער, עודכן במכתב הנושא את אותו התאריך בדבר תשובת היועץ המשפטי לממשלה לפניית נציבת מס הכנסה.
7. פלדמן פנה אל המערער במכתב מאותו היום - 17.6.2003, וביקש להגיע להסדר מס עבור גאידמק, שהיה אף הוא לקוח של עורך הדין וינרוט. בעקבות פנייה זו, נתן המערער הוראה ביום 23.6.2003 לפתוח במשרד שומה גוש דן תיק לגאידמק. בתיבת הכתובת למשלוח דואר בטופס פתיחת התיק של גאידמק נרשם "עו"ד יעקב וינרוט, הוברמן 10 ת"א". במקביל, שב המערער ופנה בחודש יולי 2003 בפעם הרביעית בבקשה לקבל שירות משפטי מעורך הדין וינרוט בעניין קידומו המקצועי. המערער ביקש כי עורך הדין וינרוט יסכים להשתתף בשמו בפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם נציבת מס הכנסה ירון-אלדר. ביום 3.7.2003, כתב עורך הדין וינרוט למערער כי עליו להמציא 2,000 ש"ח בגין הטיפול "עד היום", ובאותו היום גם העביר למערער נוסח מוצע של פנייה לפגישה אצל היועץ המשפטי לממשלה בעניין קידומו (בפועל המכתב לא נשלח). כמו כן, עורך הדין וינרוט טען בשם המערער בפגישה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה שהתקיימה ביום 4.8.2003 (להלן: השירות המשפטי השלישי או הפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה). באותו יום, קיבל עורך הדין וינרוט מכתב מאת עורך הדין שי ניצן, בו צוין כי כאשר יחלפו 3 שנים ממועד מכתבו הקודם של היועץ המשפטי לממשלה - קרי, המכתב מיום 17.6.2003 - לא תהיה לכאורה מניעה למנות את המערער לתפקיד סגן נציב מס הכנסה.
8. בעקבות הפגישה אצל היועץ המשפטי לממשלה, המליץ עורך הדין וינרוט למערער להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, וביום 29.9.2003 שלח עורך הדין וינרוט למערער מכתב שבו העריך "באופן גס", כי שכר הטרחה בתיק של האחרון יעמוד על סכום הנע בין 5,000 ל-10,000 דולרים.
במקביל, בחודש ספטמבר או אוקטובר 2003, חתם המערער על הסכם מס עם גאידמק: ההסכם נושא את התאריך 29.9.2003, אולם בית המשפט קבע כי ייתכן וההסכם לא נחתם על ידי המערער עד ליום 2.10.2003. מכל מקום, כשבוע לאחר מכן, ביום 7.10.2003, הגיש משרדו של עורך הדין וינרוט תביעה לבית הדין לעבודה בשם המערער (להלן: השירות המשפטי הרביעי או התביעה בבית הדין לעבודה). תביעה זו טופלה רובה ככולה על ידי עורך הדין צחי שני ממשרדו של עורך הדין וינרוט, כאשר עורך הדין וינרוט שימש כמנחה של עורך הדין שני. בסופו של דבר, בעקבות התביעה הוסרה המניעה לקדם את המערער החל מיום 30.11.2004.
9. באשר לתשלום בגין השירותים המשפטיים אותם קיבל המערער - על פי ממצאי בית המשפט, המערער לא שילם לעורך הדין וינרוט עבור בקשת החנינה, אלא נתן במתנה שני עטים לעורכי הדין ממשרדו של עורך הדין וינרוט שטיפלו בעניינו. כמו כן, מצא בית המשפט כי אפשר שהמערער תרם תרומה למטרות צדקה, בהתאם לנוהג שנהגו במשרדו של עורך הדין וינרוט. עוד מצא בית המשפט כי המערער לא שילם עבור השירות המשפטי השני (הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה) בסמוך למועד מתן השירותים. דרישת התשלום על סך 2,000 ש"ח "בגין טיפולנו עד היום", אשר הועברה למערער בסמוך לשירות המשפטי השלישי (הפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה), לא שולמה בסמיכות לדרישתה. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא ניתן לשלול את האפשרות שסכום זה נבלע בתוך הסכום הכולל שנדרש המערער לשלם ביום 29.9.2003 - סכום של 20,000 ש"ח, אשר נפרס ל-20 תשלומים ושולם מדי חודש החל מיום 13.11.2003 (כלומר, רק לאחר שהוגשה התביעה במסגרת השירות המשפטי הרביעי).
10. נוכח המתואר לעיל, בית המשפט המחוזי מצא כי המערער היה מצוי בניגוד עניינים, שכן אך סביר הוא שהמערער "זכר וזוכר 'לטובה' את [עורך הדין וינרוט - מ"נ] כמי שנתן ונותן לו שירות משפטי בעניינו האישי, והוא, [המערער - מ"נ], עלול איפוא להיות 'חייב' לו" (פסקה 490 להכרעת הדין). עוד קבע בית המשפט כי המערער חתם עם לקוחותיו של עורך הדין וינרוט על הסכמי מס מיוחדים, ביודעו, או בעצימת עיניו מלראות זאת, שהם לקוחות של עורך הדין וינרוט, וכשעורך הדין וינרוט, בין בעצמו ובין באמצעות רואה החשבון פלדמן, עשה פעולות אקטיביות מול המערער כמייצגם של אותם לקוחות. על כן, מצא בית המשפט כי בשל האירועים המתוארים לעיל, המערער היה שוב ושוב מצוי לסירוגין, במספר תקופות הנפרסות על פני מספר שנים, במצב ניגוד עניינים ברור ועוצמתי.
11. עוד קבע בית המשפט כי עקב ניגוד העניינים בו היה מצוי, סטה המערער מן השורה במילוי תפקידו כפקיד שומה. כך, המערער לא דיווח לממונים עליו על היותו מצוי, שוב ושוב, בניגוד עניינים, לא מידר את עצמו מענייני לקוחותיו של עורך הדין וינרוט ולא הפסיק לטפל בענייניהם. כמו כן, בית המשפט מצא שהמערער לא דיווח לממונים עליו בעניין הסכמי המס החריגים שערך עם צ'רנוי ועם גאידמק, לא הכין ניירות עבודה, לא ערך תרשומות, וכן לא תיעד את טיפולו, את פעולותיו, את המשא ומתן שניהל ואת שיקוליו, לרבות הסיבות והנימוקים לקביעותיו ולהחלטותיו. המערער לא בדק את הנתונים שנמסרו לו, לא דרש מסמכים מבססים להצהרות הנישומים בטרם כרת את הסכמי המס, לא הטיל על עובדיו לבדוק את הנתונים שמסרו לו הנישומים, וכן לא עירב את עובדיו בהליכים לקראת הסכמי המס. על כן, קבע בית המשפט כי הסטייה מן השורה הייתה משמעותית וגורפת, וזאת ביתר שאת נוכח תפקידו הבכיר של המערער, אותו מילא בתקופה זו תוך הימצאות בניגוד עניינים ברור.
נוכח כל האמור, הרשיע בית המשפט את המערער בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, בגין כל אחד מתיקי הלקוחות של עורך הדין וינרוט בהם טיפל -גרטלר, צ'רנוי וגאידמק.
גזר הדין