רקע
1. בחודש נובמבר 1999 פרסמה המועצה המקומית קריית טבעון (להלן - 'המועצה') מכרז להקמתה של בריכת שחיה בישוב. מפרם פרויקטים (1990) בע"מ (להלן - 'מפרם') זכתה במכרז, זכייה שבעקבותיה נחתם (בחודש אוקטובר 2000) חוזה בין השתיים (להלן - 'החוזה נשוא המכרז' או 'החוזה'), לפיו התחייבה מפרם לבצע את פרויקט הקמת הבריכה, תמורת סכום שבו נקב החוזה (לפי הצעת מפרם במכרז).
2. מפרם החלה מבצעת את העבודה עוד בטרם נחתם החוזה. עם שהתקדמה העבודה נתגלעו חילוקי דעות בין בעלות החוזה. ניסיונות שנעשו ליישב את הסכסוך לא עלו יפה. פועל יוצא מכך - ביום 5.11.2002 הודיעה המועצה למפרם על ביטול החוזה. במכתבה שביטל את החוזה נתמלאה המועצה טענות כרימון על מפרם, שלא השלימה את העבודה אף שחלף המועד להשלמתה, על שלא הגישה לה תכניות שונות שהיה עליה להגישן, על שהיא מסרבת לבצע חלק מן העבודה חרף דרישה המופנית אליה, על שום שעבודתה לקתה בליקויים רבים, ועוד כיו"ב טרוניות. המועצה עשתה גם מעשה, ומנעה את כניסתה של מפרם לאתר העבודה (במכתבה היא מציינת, כי חודש קודם למשלוח המכתב נטשה מפרם את האתר).
3. ביום 16.1.2003 פנתה מפרם לבית המשפט המחוזי בחיפה בתביעה לאכיפת שטר בוררין, ובמסגרתה ביקשה ליתן צווים זמניים. בישיבת יום 19.1.2003 מינה בית המשפט, בהסכמת בעלות הדין, את כב' השופט בדימוס פרופ' דן ביין בורר בסכסוך, ובהסכמתן הוא גם דן והכריע בבקשות ליתן צווים זמניים. בגדרן של החלטות ביניים אלו דחה הבורר הנכבד את בקשתה של מפרם ליתן בידה להשלים את העבודה. הוא מינה מומחה מטעמו (המהנדס יהושע כפירי), על מנת שיערוך 'צילום מצב' ויביע את דעתו בשאלות שהועמדו להכרעה, ולאחר שיצולם המצב - יהא בידי המועצה להשלים את העבודה בכוחות עצמה.
4. והמומחה כפירי אמנם הניח בפני הבורר חוות דעת מפורטת, ובה הוא מביע את דעתו המקצועית, על פי הנחיות שהנחה אותו הבורר בהחלטת המינוי. לבד מחוות דעת זו הונחו בפני הבורר תצהירים וחוות דעת מטעם שתי בעלות הדין, ובסופה של התדיינות ארוכה יצא מלפניו פסק בורר.
פסק הבורר
5. פסק הבורר ניתן ביום 14.12.2005, והוא אוחז 81 עמוד. בפתח הפסק מציין הבורר, כי פסיקתו אינה כפופה לדין המהותי, דבר שהקל עליו לשם עשיית צדק. ועוד מציין הבורר בפתח דבריו, כי לא השתכנע בטענתה של מפרם, לפיה מלכתחילה ביקשה המועצה להכשילה, בשל כך שלא רצתה ביקרה, וכך הביאה, סופו של יום, לכישלון ההתקשרות.
6. הבורר קבע, כי את העבודה היה על מפרם להשלים עד יום 30.11.2002, משום מכתב כלשהו שהיא הפנתה למועצה, ובו היא ביקשה להאריך את המועד להשלמת העבודה עד סוף חודש נובמבר 2002, והמועצה נענתה לבקשתה. ממסקנה זו גזר הבורר שתי מסקנות משנה: מן הצד האחד, המועצה אינה יכולה להיבנות מנזק שנגרם לה כתוצאה מאי השלמת העבודה עובר ליום המסירה המוסכם (30.11.2002); ומן הצד האחר, מפרם אינה רשאית לטעון טענות כלשהן בדבר התמשכות העבודה בגלל שינויים בתכנון וכד', ככל שטענותיה מכוונות עד ליום בו ביקשה לדחות את מועד השלמת העבודה לסוף חודש נובמבר 2002. ואשר לתקופה שלאחר שנשלח מכתב זה, בו ביקשה מפרם לדחות את המועד להשלמת העבודה מצא הבורר, כי לשתי בעלות הדין גם יחד היתה יד בהתמשכות העבודה, ולכך הוא יתן ביטוי, עת יכמת את הנזקים.
7. פועל יוצא מן המסקנה, לפיה מפרם איחרה בביצוע העבודה, קבע הבורר, כי למועצה עמדה זכות לבטל את החוזה, בשל הפרתו בידי מפרם. את הטענה, לפיה הודעת הביטול (מיום 5.11.2002) באה לפני יום 30.11.2002 ולכן לא עמדה זכות למועצה לבטל את החוזה דחה הבורר, כיוון שנהיר היה בעיניו, שאת העבודה לא יכולה היתה מפרם להשלים עד סופו של אותו חודש, ולכן עניין לנו בהפרה צפויה מצידה של מפרם, וזו הקנתה למועצה זכות לבטל את החוזה, וכך היא עשתה, כך הבורר בפסקו.
8. משנמצא, כי החוזה הופר בידי מפרם, היה על הבורר לקבוע את הפיצוי לו זכאית המועצה בעקבות ההפרה, ומנגד היה עליו לומר, מהם סכומי הכסף המגיעים למפרם עבור העבודה שביצעה בפועל, בניכוי התשלומים ששולמו לה עבור עבודתה.
9. על מנת לקבוע מהו הסכום שנותרה המועצה חייבת למפרם היה על הבורר להכריע, תחילה, במחלוקת שנפלה בין בעלות הדין בשאלה, האם החוזה עליו חתמו הוא 'פאושלי', קרי חוזה שעל פיו התחיבה מפרם לספק מוצר מוגמר (בריכת שחיה על כל מערכותיה), תמורת סכום שבו נקב החוזה, או שמא על המועצה לשלם למפרם לפי כמות העבודה שבוצעה בפועל בכל פריט ופריט שבה, ועל פי מחירו של כל פריט. במחלוקת זו פסק הבורר, כי החוזה הוא פאושלי, וכי על מפרם היה לספק למועצה 'מוצר מוגמר' תמורת סכום נקוב, והמוצר - "בריכת שחיה מקורה, על כל מערכותיה, כשהיא מוכנה לשימוש, לרבות מלאכת הכנת התכנון המפורט לצורך הקמת הבריכה" (ע' 70 לפסק הבורר).
10. את המחיר הפאושלי נטל הבורר מתוך החוזה, ועליו הוא הוסיף סך 350,000 ש"ח ומע"מ, לפי שהציע המומחה כפירי, וכך הגיע לסכום, אותו הוא כינה 'פאושלי מתוקן'.
11. בשלב הבא היה על הבורר לקבוע את שיעור העבודה שעשתה מפרם, מתוך כלל העבודה של הקמת הבריכה, עד כי הופסקה עבודתה. שיעור זה של העבודה בפועל מכלל העבודה נטל הבורר מחוות דעתו של המומחה כפירי, שדעתו נתקבלה על הבורר במלואה כמהימנה מאוד. שיעור זה, מתוך סכום הפאושל המתוקן, הביא את הבורר לפסוק, כי עבור העבודה שעשתה מפרם בפועל היא זכאית לסך של 1,889,100 ש"ח ועוד מע"מ. מן הצד האחר, למפרם שולם, במהלך ביצוע העבודה, סך כולל של 1,831,381 ש"ח כולל מע"מ. על כן זיכה אותה הבורר בהפרש שבין שני סכומים אלה.
12. נוסף על כך זיכה הבורר את מפרם בסך של 350,000 ש"ח כולל מע"מ, פיצוי על שינויים שנתחוללו בתכניות במהלך ביצוע העבודה, שינויים שגרמו להתארכות העבודה מעבר למוסכם בחוזה.
13. הבורר דחה את דרישתה של מפרם לפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לה, שכן היא זו שהפרה את החוזה, ולא המועצה. הוא דחה גם את תביעתה לדמי שימוש ראויים בגין שירותים למלתחות זמניים, בהם עשתה המועצה שימוש, כיוון שהחוזה נתן בידי המועצה לעשות בהם שימוש, כך למד הבורר מן החוזה.
14. נוסף על כל הדברים הללו קבע הבורר, כי מפרם זכאית לתשלום עבור 'חדר הטרפו' (בו ארחיב להלן). הוא הוסיף עוד, כי לכאורה על חברת החשמל לשאת בעלות הקמתו, ולא המועצה. אלא שאם יוכח בפניו, ב'ראיה חד משמעית' שתונח לפניו תוך שלושה חדשים מיום שיצא פסק הבורר, כי חברת החשמל אינה חייבת לשלם את עלות הקמת חדר הטרפו, כי אז יחול החוב על המועצה.
15. משסיים הבורר את מלאכת הדיון בתביעתה של מפרם, הוא פנה לתביעתה הנגדית של המועצה. על האיחור שבהשלמת הבריכה פסק הבורר למועצה, בתורת פיצויים מוסכמים, סך של 525,000 ש"ח ועוד מע"מ.
על כך הוסיף הבורר פיצוי בסך של 150,000 ש"ח בגין הפגיעה במוניטין של המועצה בעיני תושביה, פיצוי על הטרחה ועגמת הנפש שתיגרם לה כתוצאה מהוצאת מכרז חדש להשלמת בניית הבריכה, וכן פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה ושתיגרם לתושבים, על שנמנעה מהם ההנאה שבשימוש בבריכת שחיה.
16. הבורר קיבל באורח חלקי את טענת המועצה בדבר קיומם של ליקויים בעבודה, ופסק לה באב נזק זה פיצוי בסך של 50,000 ש"ח.