דנ"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
2980-04
29/12/2005
|
בפני השופט:
1. אהרן ברק
2. מישאל חשין
3. דורית ביניש
4. אדמונד לוי
5. מרים נאור
6. אסתר חיות
7. סלים ג'ובראן
|
| - נגד - |
התובע:
אויקו חוזה
עו"ד סיניה מוזס-חריזי
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד יוסי קורצברג
עו"ד דודי זכריה
|
| פסק-דין |
המישנה לנשיא מ' חשין:
דיני עונשין - עבירות חוץ ועבירות פנים, סמכות אקסטרה-טריטוריאלית, סמכות טריטוריאלית ומה שביניהן. למיקצת משאלות המתעוררות בהקשר למושגים אלה נידרש בחוות דעתנו שלהלן, ולהקלה על ההבנה נפתח דברינו בהגדרת מושגים אלה ואחרים שבהמשך דברינו נעשה בהם שימוש תדיר. ייסלח לנו - כך אנו מקווים - אם נאמר בסמוך דברים הידועים לכל. ובכל זאת.
המיתווה הנורמטיווי: תחולה טריטוריאלית ותחולה אקסטרה-טריטוריאלית
2. על דרך העיקרון, סמכותה של מדינה עומדת לה להחיל את דין העונשין על מעשים ומחדלים הנעשים והנחדלים בתחומיה הטריטוריאליים. זו דרך המלך להחלתו של דין העונשין, והיא התחולה הטריטוריאלית. בה-בעת רשאית ויכולה היא מדינה להחיל את דין העונשין השורר בתחומה גם אל-מחוץ לתחומה, וכך ייעשה בהתקיים זיקות אלו ואחרות בין המדינה לבין מעשה הנעשה או המחדל הנחדל שלא בתחומה הטריטוריאלי. והיא התחולה האקסטרה-טריטוריאלית. ראו, לאחרונה: ע"פ 4596/05 זאב רוזנשטיין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), בפיסקאות 22-20 לפסק-דינו של השופט לוי.
3. לעניין חלותם של דיני העונשין על מעשים ומחדלים הנעשים והנחדלים בישראל וחוצה-לישראל, מבחין חוק העונשין, תשל"ז-1977 (חוק העונשין) בין "עבירות פנים" לבין "עבירות חוץ". דיני העונשין של ישראל חלים הן על "עבירות פנים" (סעיף 12 לחוק העונשין) הן על "עבירות חוץ" (עבירות המתוארות בסעיף 13 ואילך לחוק העונשין, והן עבירות שנעברו חוצה-לישראל) בהבדל זה, ש"עבירות חוץ" הן עבירות מסוגים שונים הכלואות בהגדרות שבהן סייגים מסייגים שונים הנדרשים מהיותן של העבירות עבירות חוץ.
מהן "עבירות פנים" ומהן "עבירות חוץ"? הגדרתן של אלו ושל אלו באה בסעיף 7 לחוק העונשין, וכה שח לנו המחוקק:
|
7. העבירות לפי מקומן
|
(א) "עבירת-פנים" —
(1) עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;
(2) מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל.
(ב) "עבירת-חוץ" — עבירה שאיננה עבירת-פנים.
...
|
עיון בהגדרתה של "עבירת פנים" ילמדנו כי שלוש קבוצות בה: אחת, עבירה שנעברה למתחילתה ועד סופה בתחומי ישראל ("עבירה שנעברה כולה ... בתוך שטח ישראל"). שתיים, עבירה שמיקצתה נעברה בישראל ומיקצתה נעברה שלא בישראל ("עבירה שנעברה ... מיקצתה בתוך שטח ישראל"). שלוש, מעשים אלה ואחרים שנעשו חוצה-לישראל כהקדמה לעשייתה של עבירה בישראל (סעיף 7(א)(2) לחוק העונשין). לשילוש זה בקלספיקציה, ראו: פרשת רוזנשטיין, בפיסקאות 26-23 לפסק-דינו של השופט לוי; ש"ז פלר, יסודות בדיני עונשין (כרך א', תשמ"ד-1984), 266-258 (פלר). העבירה שעבר העותר מיקצתה נעברה בארץ ומיקצתה חוצה-לישראל ועל-כן ענייננו הוא, בעיקר, בקבוצת העבירות השניה. להגיונה של קבוצת עבירות זו ראו: דנ"פ 4603/97 אהרן משולם נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 160, 189-188. עד כאן - "עבירת פנים". אשר ל"עבירת חוץ", כדברו של סעיף 7(ב) לחוק העונשין, מוגדרת זו על דרך השיור כ"עבירה שאיננה עבירת פנים".
4. כאמור, בעוד אשר תחולת דין העונשין של ישראל על עבירות פנים תחולה כללית היא, דהיינו: דין העונשין חל על כל עבירות הפנים, תחולת דין העונשין של ישראל על עבירות חוץ מוגבלת היא לסוגי עבירות מסוימים בלבד, בעיקר אותם סוגים המנויים בסעיפים 13 עד 17 לחוק העונשין. בכל אחד מסוגי עבירות אלה מבוססת התחולה האקסטרה-טריטוריאלית של דין ישראל על זיקה ספציפית בין המעשה או המחדל לבין ישראל. זיקה זו מהווה חוליית קישור, מעין "גשר נורמטיווי" המגשר בין האירוע אשר אירע בחוץ-לארץ לבין החוק הפלילי של מדינת ישראל. ראו: ע"פ 7230/96 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נא (3) 513, 523. וכך, סעיף 13 לחוק העונשין עניינו התחולה האקסטרה-טריטוריאלית מכוח הזיקה הפרוטקטיווית - הגנה על מדינת ישראל ועל העם היהודי; סעיף 14 עניינו התחולה האקסטרה-טריטוריאלית מכוח התחולה הפרסונאלית-פאסיווית - הגנה על אזרחיה ותושביה של מדינת ישראל באשר הם; סעיף 15 עניינו הזיקה הפרסונאלית-אקטיווית - ענישת אזרחים ותושבים של ישראל אשר עברו עבירות בחו"ל; סעיף 16 עניינו הזיקה האוניוורסאלית - עבירות נגד משפט העמים; וסעיף 17 עניינו התחולה השילוחית - עבירות שישראל תידרש להן מכוח אמנה בינה לבין מדינה אחרת. ראו עוד: ש"ז פלר ומ' קרמניצר, "הצעת חלק מקדמי וחלק כללי לחוק עונשין חדש ודברי הסבר תמציתיים" משפטים יד (תשמ"ד-1984) 127 (פלר וקרמניצר).
5. אנו, ענייננו עתה הוא בהוראת סעיף 38 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (פקודת הסמים או הפקודה). הוראת חוק זו מהווה "גשר נורמטיווי" המגשר בין עיסוקים מסוימים בסמים הנעשים חוצה-לישראל לבין דין העונשין של ישראל, ומחילה היא את דין העונשין של ישראל - באורח אקסטרה-טריטוריאלי - על אותם עיסוקים. וכך מורה אותנו סעיף 38(א) לפקודת הסמים:
|
38. עבירות חוץ
|
(א) אזרח ישראלי או תושב ישראל העושה מחוץ לישראל מעשה שאילו נעשה בישראל היה עבירה לפי פקודה זו - רואים אותו כאילו עבר עבירה בישראל.
|