רקע עובדתי
התובע (להלן: "
התובע" או "
מר תומר") רכש מהנתבע (להלן: "
הנתבע" או "
מר רז") רכב מסוג פולקסווגן גולף קומפורטליין מודל 2001 מ.ר 4456010 (להלן: "
הרכב").
הנתבע הנו
סוכן ביטוח, והיה חבר של התובע. מהמועד בו רכש התובע את הרכב, נעשתה
פוליסת הביטוח של הרכב בחברת הביטוח מנורה (להלן: "
מנורה")
, באמצעות הנתבע.
הרכב נגנב ומנורה הסכימה לשלם לתובע רק חלק מסכום הביטוח בטענה, כי לא נעשו המגונים הנדרשים ברכב (קוד אישי-"
קודן").
התובע טען, כי הנתבע התרשל כסוכן ביטוח, כאשר לא אמר לו, כי הוא חייב בקודן, ומכאן התביעה שבפניי, לפיה תובע התובע את הנתבע, לתשלום הפרש שווי הרכב, שלא שולם לו ע"י מנורה.
הנתבע רכש את הרכב כרכב חדש, בחודש נובמבר 2000, באמצעות הלוואת ליסינג. לאחר כשלוש שנים, ביום 25.3.2004- רכש התובע מהנתבע את הרכב.
בהתאם למוסכם בין הצדדים, שילם התובע לנתבע במישרין כ-66% משווי הרכב, ואת היתרה בסך של 36,000 ש"ח, התחייב התובע לשלם ישירות לחב' הליסינג ב-14 תשלומים, ועד תום התשלומים סוכם, כי הרכב ישאר רשום ע"ש חב' שקל ליסינג בע"מ (להלן: "
חב' הליסינג") ויוותר משועבד לבנק לאומי לישראל. לאחר תום התשלומים, ירשם הרכב ע"ש מר תומר (להלן: "
ההסכם"- ראה נספח א' לסיכומי הנתבע).
מאותו יום בו רכש התובע את הרכב, הוא היה הבעלים (בליסינג) והמחזיק של הרכב.
ההיכרות והחברות שבין התובע לנתבע, הובילה לכך שהנתבע שימש כסוכן ביטוח של רכבי ועסקו של התובע, במשך כ-5 שנים, ובנוסף עקב קשרים אלו, הפך הנתבע להיות גם סוכן הביטוח של הגב' הראל ורדה חבוט-
אימו של התובע (להלן:"
גב' הראל"), והוא זה שבאמצעותו עשתה את ביטוחי הרכב.
לטענת התובע, בטרם רכש את הרכב, אמר לו הנתבע, כי כל המגונים הנדרשים קיימים ברכב ואם ירכוש אותו יעשה לו את הביטוח "
הזול ביותר בשוק" (ס' 4 לתצהיר התובע). מאחר והתובע רכש כאמור את הרכב, ערך הנתבע לרכב, עבור התובע, ביטוח מקיף במנורה על פי פוליסה שתוקפה היה מיום 31/3/2004 ועד ליום 31/3/2005 ושמספרה 0003013922046 (להלן: "
הפוליסה"- ראה נספח א' לתצהיר התובע).
ביום 23.3.2004, שלח הנתבע את התובע לבצע בדיקת מיגון. התובע ערך את הבדיקה והחזיר לנתבע את בדיקת המיגון. לגרסת התובע, עם קבלת תוצאות בדיקת המיגון כאמור, הודיע לו הנתבע, כי מאותה עת הוא "מכוסה רשמית" והוא יכול להתחיל להשתמש ברכב.
בליל 26.6.2004, נגנב הרכב מחניית ביתו
הצמוד קרקע של התובע ביישוב משגב דב, וזאת על אף שכל מיגוני הרכב הופעלו.
לטענת התובע, מסר לו הנתבע, ביום 27.6.2004, כי הוא יקבל מחברת הביטוח את הכסף וכי בינתיים יקבל רכב חלופי. למחרת היום, טען התובע, כי הנתבע התקשר אליו ומסר לו, כי חוקר היה אצלו ושניהם צריכים לתאם גרסאות, אחרת לא יוכל התובע לקבל את הכסף, וזאת משום שלא ידע, כי צריך קודן מאחר והתובע גר בבית צמוד קרקע, ועל מנת שהביטוח יכנס לתוקף, ובכדי לזכות בכספי הביטוח, על התובע לומר לחוקר, כי הוא הינו מתגורר ברחוב החלמונית בראשון לציון בבית דירות- שאז אין צורך בקודן והביטוח יהיה תקף.
התובע הגיש תביעה זו תחילה כנגד מנורה וכנגד הנתבע ולאחר הסכמה שהושגה בין מנורה לתובע, שילמה מנורה לתובע סכום של 61,077 ש"ח (הכולל סך של 6,162 ש"ח + מע"מ כשכ"ט עו"ד) והתביעה נגדה נמחקה.
כעת מבקש התובע, כי הנתבע ישא בהפרש התגמולים שהיה אמור לקבל ממנורה בסך 40,933 ש"ח.
טענות התובע
לטענת התובע, הנתבע התרשל כלפיו, הן כאשר הציג בפניו מצג מטעה, לפיו הוא מבוטח ללא החרגה, והן באי עריכת כיסוי ביטוחי נאות, המותאם לצרכיו.
לטענת התובע, מר רז ביקר בביתו מספר פעמים והוא ידע עוד בטרם נערכה הפוליסה, כי התובע מתגורר בבית צמוד קרקע. רק כשנגנב הרכב נוכח הנתבע ברשלנותו ו"גילה" שהיה צריך קודן וביקש מהתובע לשקר ולתאם עמו עדויות.
לטענת התובע, הנתבע חב בנזקיו, בשל התרשלותו כלפיו כסוכן ביטוח, בהוצאת הפוליסה ועליו לשלם לו את הפרש תגמולי הביטוח, להם היה זכאי לולא רשלנותו ו/או חוסר מיומנותו ו/או הפר חובותיו, שהתבטאו בין היתר, בכך :
א. שערך פוליסת ביטוח מקיף לתובע ולרכב שאינה מתאימה ומרוקנת מכל תוכן.
ב. שמילא הצעת ביטוח לתובע וחתם בשמו ללא הרשאה
ג. שהטעה את התובע בכך שמסר לו כי הפוליסה מכסה אותו ואת הרכב בגין הגניבה.
ד. ששלח את התובע לבדיקת מיגון שאינה מתאימה לפוליסה.
ה. שלא נקט במידת המיומנות המקצועית הנדרשת בנסיבות העניין.
טענות הנתבע
לטענת הנתבע, התובע היה מודע לכך, שעל מנת שהפוליסה תהיה בתוקף, עליו להתקין קודן, ובהתאם נערכה לתובע הפוליסה.
על פי הנחיות מזכירתו של הנתבע- הגב' שרון אסתר (להלן: "
המזכירה" או "
גב' שרון"), ביצע התובע בדיקת מיגון בחברת "אוטוטופ" ובהסתמך על הצהרת התובע, כי אינו מתגורר בבית צמוד קרקע, ניתן לו אישור, כי קיימת ברכב רמת מיגון הנדרשת.