פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' צולר ואח'

השופטת ע' ברון:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.6.2015 (כבוד השופט הבכיר י' פרגו, ת"א (מחוזי ת"א) 2058/09) (להלן: פסק הדין). במסגרת פסק הדין נדחתה תביעה כספית של המערערת והמשיבה 20 בסכום כולל של כ-190,000,000 ש"ח, נגד גורמים שכיהנו אצלן כנושאי משרה בגין שלוש פרשות שונות שאירעו בין השנים 1997 ל-2004 (להלן: התביעה).

           עסקינן בתביעה של קרן פנסיה וחברה בת שלה, נגד המנהלים והדירקטורים שניהלו אותן בעבר. התביעה הוגשה, בין היתר, על רקע דוח ביקורת שנערך לבקשת משרד האוצר ובו נתגלו ליקויים רבים שנפלו לכאורה בהתנהלות נושאי המשרה – המשיבים דכאן. בית המשפט המחוזי בחן את הטענות לגופן וקבע כי לא נפל כל פגם בהתנהלות האישית של המשיבים. במסגרת הערעור אנו נדרשים להכריע אם יש מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי, ולחייב את המשיבים בגין הנזקים שלגישת קרן הפנסיה התנהלותם הסבה לה.

המסגרת העובדתית

2. במרכז הערעור ניצבת קרן ביטוח לעובדים קופת תגמולים וקרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בע"מ (להלן: הקרן). עסקינן בקרן פנסיה ותיקה שהתאגדה ללא הון מניות ומנהלת תכניות פנסיה שתכליתן תשלום כספי קצבה ותשלומים נוספים לחברי הקרן ושאריהם. כפי שעולה מהשם שהוענק לקרן, היא הוקמה על ידי הסתדרות העובדים הלאומית (להלן: ההסתדרות הלאומית), ובהתאם הוקנה להסתדרות הלאומית מעמד של "חבר תמידי" בקרן (מעמד זה עוגן בתקנון הקרן, להלן: התקנון). במסגרת התקנון נקבע כי לחבר התמידי 50% מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של הקרן; וכן זכות למנות את חברי מועצת המנהלים וחברי הוועד הפועל (כיום הכוונה ככל הנראה למנכ"ל, יו"ר הדירקטוריון וחברי הדירקטוריון). עוד נקבע כי "החבר התמידי יהיה פטור מכל תשלום שהוא לחברה וכן לא יהיה רשאי להפיק מהחברה את כל אותן ההנאות הכספיות והאחרות שאותן מפיקים החברים הרגילים" (סעיף 55 לתקנון); ובמקום אחר בתקנון צוין במפורש כי רווחי החברה יחולקו בין חבריה "הרגילים" (לשון התקנון), בעוד החבר "התמידי" אינו רשאי להשתתף ברווחים (סעיף 69 לתקנון).

3. בחודש אפריל 2007 פנה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון לרו"ח ראובן סווירי על מנת שהלה יערוך דוח ביקורת על התנהלות הקרן, כאשר הדגש הושם על בחינת פעילות הקרן בין השנים 2002–2006 (להלן: הממונה ו-סווירי, בהתאמה). בחודש יוני 2008 מונה עו"ד ארנון שגב כמפקח מיוחד בקרן (להלן: המפקח). דוח סווירי הוגש בחודש יולי 2008 והצביע על ליקויים רבים בהתנהלותה של הקרן, שלשיטתו הסבו נזקים של ממש לכספי העמיתים (להלן: דוח סווירי). כחודש לאחר שהוגש הדוח, מינה הממונה את יעל אנדורן למנהלת המורשית של הקרן; והופקעו סמכויות הניהול מידי מנהליה הקודמים של הקרן (להלן: המנהלת המורשית).

           כשנה לאחר מינויה, הגישה הקרן באמצעות המנהלת המורשית את התביעה שביסוד הערעור. התביעה הוגשה בשם הקרן וחברה שהייתה בבעלות הקרן – הוד המדבר מלון בע"מ (המשיבה 20) (להלן:הוד המדבר), נגד נושאי משרה ובעיקר דירקטורים, שכיהנו בחברות אלה. בחודש מרץ 2010 רכשה פסגות פנסיה בע"מ (להלן: פסגות) את הקרן, ומשכך ביום 17.7.2011 הותר לה לבוא בנעלי הקרן כ"תובע נאמן". עוד יצוין כי לאחר שהוגש הערעור, הגישה פסגות בקשה לשינוי שם המערערת מאחר שפסגות פנסיה בע"מ מוזגה עם חברת פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ (אתייחס אף לחברה זו כאל פסגות); וביום 25.1.2016 הורה הרשם ג' לובינסקי-זיו על קבלת הבקשה. למען הנוחות, אתייחס לתובעות בהליך שנוהל בבית המשפט המחוזי וכן למערערת בהליך שלפנינו כ-מערערת; וזאת על אף שהתביעה הוגשה כאמור בשם הקרן והוד המדבר יחד, בעוד הערעור הוגש על ידי פסגות בלבד במעמדה כנאמן לעמיתי הקרן.

4. עסקינן בתביעה של תאגיד נגד נושאי משרה שכיהנו בו. התביעה ייחסה למשיבים 1–18 שכיהנו כנושאי משרה בקרן ובהוד המדבר גרימת נזק לנכסי העמיתים שנוהלו על ידם. להלן תיאור תמציתי של המשיבים, כפי שהובא בפסק הדין ובכתבי הטענות של הצדדים. דמויות המפתח בהליך הם המשיב 1, מיכאל צולר, ששימש במועדים הרלוונטיים כנושא משרה, יו"ר דירקטוריון, דירקטור וחבר ועדת ההשקעות של הקרן; וכן כדירקטור בהוד המדבר (להלן: צולר). המשיב 2, אברהם הירשזון כיהן כיו"ר ההסתדרות הלאומית וכדירקטור ובעל זכות חתימה בהוד המדבר. המשיב 3, יהודה זיכרמן שימש כמנכ"ל ודירקטור בהוד המדבר; ונציג בשותפות שהייתה בבעלות הוד המדבר (להלן: זיכרמן). המשיב 4, ציון כהן, שימש כנושא משרה בקרן והתמנה למנכ"ל הקרן באפריל 2003 (להלן: כהן). המשיבים 5–9 שימשו כחברים בדירקטוריון של הקרן, בעוד המשיבים 11–18 שימשו כדירקטורים חיצוניים בקרן – וחלקם אף שימשו כחברי ועדת הביקורת או ועדת ההשקעות של הקרן. המשיב 10, גדעון דורון ז"ל שימש כיו"ר דירקטוריון הקרן מחודש יוני 2003 עד לשנת 2007, והלך לעולמו במהלך ההליכים בבית המשפט המחוזי. המשיבה 19, פושקין ניהול וייעוץ בע"מ (להלן: פושקין), היא חברה פרטית שבבעלותו של צולר. אלא אם כן יצוין אחרת, משיבים 1–19 יכונו יחד המשיבים; וייאמר כי המשיבים 1–19 הוגדרו יחדיו כ"משיבים" מטעמי נוחות, הגם שלא כל אחד מן המשיבים הללו היה מעורב בכל אחת מן הפרשות שאליהן אתייחס בפסק דין זה. עוד יוער כי בית המשפט המחוזי חילק את המשיבים לקבוצות, בהתאם לייצוג המשפטי שנשכר על ידם. הירשזון יוצג בנפרד; צולר, זיכרמן, כהן, פושקין והמשיבים 11 ו-18 יוצגו יחד וכונו "קבוצת צולר"; בעוד משיבים 5–9 ו-12–17 יוצגו יחד וכונו "קבוצת אשכנזי".

           במסגרת התביעה הוטחו טענות קשות כלפי המשיבים במסגרת שלוש פרשות שאירעו בין השנים 1997 ל-2004, כאשר חלק מרכזי מהטענות הופנה כלפי צולר עצמו. אפנה לתיאור של אותן פרשות, תוך שאדרש בקצרה לליקויים שלטענת המערערת נפלו בהתנהלות המשיבים בכל אחת מהן ולסעדים שנתבעו בגינם.