פס"ד שעניינו פקיעת נאמנות ביחסי הורי אישה וחתנם במסגרת סכסוך גירושין

העובדות הצריכות לעניין

1. העובדות הצריכות לעניין, שרובן ככולן אינו במחלוקת, הן כדלקמן:
   • התובע, בעבר אזרח ותושב ארצות הברית, הוא אדם אמיד מאוד, בכל קנה מידה. לתובע ולרעייתו נולדו ארבעה ילדים, ובהם בתו ש.פ, אשת הנתבע (להלן: ש').
   • בשנות השמונים של המאה הקודמת, נקשר שמו של התובע בפרשה, בגינה נפתחו נגדו הליכים פליליים בארצות הברית. בנסיבות אלה, עזב התובע את ארצות הברית וויתר, ביחד עם רעייתו וילדיהם, על האזרחות האמריקאית.
   • הנתבע, בשעתו אזרח ותושב ארצות הברית, וש' (להלן: בני הזוג) נישאו בשנת 1992 בחו"ל. בתחילת הנישואין התגוררו בני הזוג בארצות הברית, ועלו ארצה בשנת 1995. לאחר עליית בני הזוג ארצה, סייע להם התובע כלכלית באופן ניכר.
   • בחודש פברואר 1995 חתמה ש' על שטר חוב לטובת התובע, לפיו תשלם לו סכומים, שיעביר לה עד ליום 1.1.2011, וזאת עד לסך של $5,000,000 (נ/2, להלן: שטר החוב). אין חולק, שהתובע מעולם לא ביקש לממש את שטר החוב. על שטרי חוב דומים חתמו גם שאר ילדי התובע.

• בשנת 2000 החליט התובע לייעד לכל אחד מילדיו ולמשפחתו סך של $30,000,000 (להלן: הסכום המיועד הראשון). יעוד הכספים נעשה על ידי הקמת ארבעה חשבונות תחת הכותרת A, B, C, D, לפי סדר הולדת הילדים (להלן: החשבונות המיועדים). משעה שש' היא הצעירה ביותר, החשבון שיועד למשפחתה היה חשבון D (להלן: חשבון D).
• החשבונות המיועדים נוהלו בפועל על ידי בנו הבכור של התובע, א.ג (להלן: א'). בכלל זה הושקעו הכספים המיועדים על ידי א' באפיקי השקעה שונים. ההשקעה בוצעה, מבחינה פורמלית, באמצעות חברות. בתחילת הדרך באמצעות חברתB (להלן: SB), ובהמשך על ידי חברת O' (להלן: חברת א'). בעלת המניות ב- SB הייתה/הינה רעייתו של א', שהיא עקרת בית. לפי עדות א', רעייתו פעלה כנאמנה של התובע. בעלת המניות בחברת א' היא נאמנות אותה הקימו התובע ורעייתו והם גם הנהנים (המידע דלעיל נמסר בעדותו של א', עמ' 59 שו' 19[1], עמ' 60 שו' 20-21, עמ' 61-62. הנתבע לא חלק על הדברים. אודות חברת א' העיד גם מר כ.ר, עמ' 16-18). א' (באמצעות חברה בבעלותו) קיבל תשלום עבור פעילותו בהשקעת הכספים המיועדים.
• כאשר התבקשה העברת כספים על ידי מי הילדים או בן זוגו, מומשו ההשקעות האמורות, והכספים הועברו לחשבון שהתנהל על שם התובע. מחשבון זה עברו הכספים ליעדם. א' ניהל רישום מסודר, באשר למשיכות והפקדות בחשבונות A-D, הן באשר להשקעות הכספים והן באשר לכספים הנזילים (נספחים 1 ו- 2 לתצהירו). אין חולק, שלא נדרשו הסברים של ממש באשר לצורך בגינו התבקשה העברת כספים לצרכי משפחת מי מהילדים, ומעולם לא סורבה בקשה כלשהי להעברת כספים (עדות א', עמ' 41 שו' 15).
• סמוך למועד העברת הסכום המיועד הראשון, חדל הנתבע לעבוד, והשקיע את זמנו בפעילות התנדבותית, שמטרתה "לחזק את הקשרים בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות לבין קבוצות ממוצא יהודי וקבוצות לא-יהודיות, המבקשות להיות חלק מהעם היהודי" (לשון סע' 14 לתצהיר הנתבע). פעילות זו בוצעה במסגרת עמותה בשם "ש.י - ל.א.ה" (להלן: העמותה או ש.י). הנתבע היה והינו יושב הראש של העמותה.
• לחשבונות המיועדים נגרמו הפסדים, בעקבות הונאה, שנודעה בשם "תרמית מ'". לפיכך, העביר התובע, בשנת 2011, לחשבונות המיועדים סכום נוסף (להלן: הסכום המיועד השני, וביחד עם הסכום המיועד הראשון, להלן: הכספים המיועדים).
  
  הסכום המיועד השני שהועבר לחשבון D שנוי במחלוקת, אך דומה שאין חולק, שמדובר בסכום שלא פחת מ- $12,500,000. אין חולק, שמטרת העברת הסכום המיועד השני, הייתה להעמיד את החשבונות המיועדים במצב בו היו אלמלא תרמית מ'.
• סמוך לאחר מכן, החליטו בני הזוג להעביר לרשותם את הכספים המיועדים, על מנת לנהל את ההשקעות באופן עצמאי וישיר. כשלב ביניים, הועבר חשבון D לבנק בשם R & Co P.B (להלן: בנק ר'). בחשבון בבנק ר' היה לש' ולא' ייפוי כוח לפעול בחשבון. לנתבע ניתן ייפוי כוח לקבלת מידע בלבד. לאחר מכן, לבקשת בני הזוג (בפועל, בעיקר הנתבע) הועברו סכומי כסף מחשבון D בבנק ר' להשקעות, שבוצעו על שם הנתבע (חלקן בארצות הברית) (להלן: השקעות על שם הנתבע).