פס"ד שעניינו ערעור על החלטה בנושא מינוי מנהל עיזבון זמני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת איריס ארבל אסל, בת"ע 6126-11-18), מיום 28.2.19, במסגרתה נקבע כי מינויו של עוה"ד מורן למנהל עזבון זמני לעזבון המנוח י.פ. ז"ל (להלן: "המנוח") ,עליו הורה ביהמ"ש קמא ביום 18.12.18, יעמוד על כנו.

העובדות הצריכות לעניין

מר י.פ. ז"ל (להלן: המנוח") הלך לבית עולמו ביום 18.3.15 . המבקשת 2 הינה אלמנתו. המבקשת 1 והמשיבה 3 בנותיו.

ביום 4.11.2018 הגישו המשיבות 1-2 "תביעה (דחופה) למינוי מנהל עיזבון זמני" (ת"ע 6126-11-18). בתביעה המונה 194 עמודים (מתוכם 10 עמודי תוכן והיתר נספחים) נטען כי המשיבה 1 , קטינה בת כ-10 שנים, גם היא בתו של המנוח ממערכת יחסים שקיים המנוח עם אמה המשיבה 2 במקביל לנישואיו. בתביעה נטען כי לאחרונה החלו להינקט הליכי ירושה בישראל בעניין עיזבון המנוח כאשר מעמדה של המשיבה 1 כבת נוספת וכיורשת נוספת הושמט. בבקשה נכתב כי סמוך להגשת התביעה תוגש גם תביעה לקביעת אבהות המנוח כלפי המשיבה 1 ולקשרי משפחה ביניהם וכי כבר בשלב זה יש לה מעמד לעתור לסעד המבוקש של מינוי מנהל עיזבון זמני . נטען בבקשה כי המנוח היה "טייקון" בעל הון נכסים עצום ברחבי העולם וכי "בנסיבות דנא, לנוכח מורכבות העיזבון, היקפו, סוגי נכסיו וגיוון העיזבון, היותו כולל נכסים בארץ וכן בחו"ל, היותו כולל נכסים מסוגים שונים, אשר המידע המלא לגביהם, לגבי ההליכים שהתנהלו עד כה, לגבי היקף הנכסים ולגבי שווים מצוי ברשות הנתבעות 2-4, אשר אינן משתפות את התובעות כלל במידע ו/או בזכויותיהן בנכסי המנוח, לנוכח פעולות מהותיות, אשר בוצעו ו/או עודן מבוצעות בנכסי המנוח, בעיזבונו – קיימת הצדקה מובהקת למנות מנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוח, זאת עד להכרעה בתובענות ולרבות בסכסוכי הירושה, אשר התגלעו בין כלל הגורמים, זאת אדרבא, כאשר ברקע עסקינן בתובעת 1 שהינה קטינה ומוחלשת ביותר לעומת חוסנן של הנתבעות 2-4" (ס' 80 לבקשה).

ביום 9.12.18 הוגשה תגובת המבקשות לבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני. התשובה מונה 19 עמודי תוכן ועוד 55 עמודי נספחים.

המבקשות עתרו לדחיית הבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני משלל טעמים:

ראשית, נטען כי המשיבות 1-2 אינן נכנסות להגדרת המונח "מעוניין בדבר" אשר קבוע בסעיף 78 לחוק הירושה ובתקנה 31 לתקנות הירושה לצורך הגשת התביעה. נטען כי לגדר מונח זה נכנס רק מי שהוא בעל זכות קיימת ולא מי שיש לו ציפייה לזכות בעתיד ואין שום הוכחה כי המשיבה 1 היא בתו של המנוח ומעולם לא הוצג מסמך רשמי או קביעה משפטית המכירה בכך.

שנית, נטען כי המנוח הותיר אחריו צוואות המתייחסות לכלל עזבונו ואלו המשיבות 1-2 אינן נזכרות בצוואות אלו ואינן יורשות מכוחן. לפיכך, אפילו אם המשיבה 1 היא בתו של המנוח – אין לה זכות בעיזבון המנוח ואין היא רשאית לבקש מינוי של מנהל עיזבון זמני.

שלישית, נטען כי לא מתקיימים התנאים הנוספים למתן סעד זמני של מינוי מנהל עיזבון זמני – המשיבות 1-2 הגישו את הבקשה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים תוך הסתרת העובדה שישנן צוואות המתייחסות לכל רכוש המנוח; לא גילו כי משולמים להם כספים מנאמנות שהקים עבורן לטענתן המנוח; הציגו מצג מזוייף של דחיפות, ועוד.

רביעית, נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי כבד, 3.5 שנים לאחר פטירת המנוח, העומד בסתירה לחיוניות הצו ולטענה כי נתינתו אינה סובלת דיחוי.

חמישית, נטען כי מאזן הנוחות נוטה לאי מינוי מנהל עיזבון זמני. אמירותיהן של המשיבות 1-2 בדבר מצבן הכלכלי הקשה נטענו מן הפה אל החוץ והן לא הראו ולא הצביעו על שום נכס בישראל המחייב ניהול ושיגרם להן נזק אם לא ינוהל. למינוי מנהל עיזבון יש גם עלויות נכבדות שלדעת המבקשות הן מיותרות וללא הצדקה.

שישית, נטען כי ישראל אינה הפורום הנאות למינוי מנהל עיזבון. נטען כי המנוח לא היה תושב ישראל אלא מקום מושבו באנגליה ושהה בישראל מאז חודש פברואר 2008 ועד לפטירתו כפועל יוצא מהרשעתו ומכיוון שנאסר עליו לעזוב את ישראל. גם המבקשות אינן תושבות ישראל ורובם ככולם של נכסיו אינם מצויים בישראל ו/או מצויים בבעלות ובניהול של חברות וגופים זרים. נטען כי בנסיבות אלו גם ניהול עזבון המנוח מחוץ לישראל באמצעות מנהל עיזבון שימונה בישראל לא יהיה אפקטיבי.