במסגרת פסק דין זה נדרש בית המשפט להכריע באיזו מסגרת חינוכית יתחנכו הקטינים – ילדי הצדדים : מסגרת השייכת לזרם הדתי לאומי או מסגרת השייכת לחסידות חב"ד?
תמצית הרקע העובדתי ומיקוד המחלוקת
1.התובע, מר ...... (להלן: "התובע" או "האב") והנתבעת, גב' ...... (להלן: "הנתבעת" או "האם"), נשאו זל"ז ביום 30.7.15. מנישואין אלו נולדו לצדדים שני קטינים: נ' ילידת x.x.16 (להלן: "נ'") ו-י.ד יליד x.x.18 (להלן: "י.ד").
2.בטרם הפרידה, הצדדים התגוררו בשכונת ..... בתל אביב. ביום 11.1.18 עזבה הנתבעת את בית הצדדים ביחד עם נ' ועברה לשהות במקלט לנשים מוכות. את הקטין י.ד ילדה הנתבעת כחודש וחצי לאחר מכן, בעת שהותה במקלט. זו למעשה הייתה יריית הפתיחה של הסכסוך המר אשר ניטש בין הצדדים, כאשר לנתבעת טענות לאלימות קשה שהופנתה כלפיה על ידי התובע. טענות המוכחשות מכל וכל על ידי התובע, אשר טוען כי הכל פרי דמיונה של הנתבעת.
3.התובע הגיש בקשה לישוב סכסוך בבית הדין הרבני (תיק 1158075/4) ובמסגרתה הגיש בקשה לסעד זמני על מנת לקיים קשר עם ילדיו. לאחר שנסגר תיק ישוב הסכסוך, הוגשה ביום 10.5.18 התביעה כאן. במסגרת כתב התביעה עתר התובע לקביעת משמורת משותפת על הקטינים וכן כי בית המשפט יורה שמרכז חייהם של הקטינים יהיה בתל אביב, כפי שהיה עובר לעזיבת הנתבעת את בית הצדדים. האב טען כי האם הודיע לו בנוכחות העו"ס לסדרי דין כי בכוונתה לעבור להתגורר בסמוך למשפחתה בעיר רחובות או בכפר חב"ד ובכוונתה לרשום את הקטינים למוסדות החינוך שם. האב טען כי האם לא התייעצה איתו וכי הדבר בניגוד לדעתו שכן מקום מגורי הקטינים נקבע בהסכמת הצדדים בהיותו קרוב למקום עבודתו של האב ובהתבסס על רצונו לשמש משמורן משותף לקטינים. לטענתו שם, העתקת מקום המגורים באופן חד צדדים תפגע באיכות הקשר שבינו ובין הקטינים.
4. כתב ההגנה הוגש ביום 1.7.18 ובמסגרתו התנגדה הנתבעת שתקבע משמורת משותפת ואף עתרה כי בטרם יורחבו זמני השהיה של האב עם הקטינים תינתן חוות דעת מומחה ואבחון פסיכיאטרי, אשר יבחנו את כשירות האב לשהות עם הקטינים. ביחס למקום המגורים טענה האם כי זמן הנסיעה מכפר חב"ד לתל אביב הוא כ-13 דקות כך שלמעבר לכפר חב"ד לא תהיה השלכה משמעותית על הקשר של האב עם הקטינים, גם אם תתקיים משמורת משותפת, אליה האם התנגדה כאמור.
5. במקביל הוגשו מטעם האם כנגד האב תביעה למזונות אישה (תלה"מ 37690-07-18), תביעה למזונות ילדים (תלה"מ 30255-06-18) ותביעה רכושית (תלה"מ 30244-06-18).
6. ביום 4.7.18 הוגש לתיק תסקיר שרותי הרווחה אשר הוזמן על ידי בית הדין הרבנים עוד במסגרת תיק ישוב הסכסוך (להלן: "התסקיר"). במסגרת התסקיר נתנו המלצות ביחס למשמורת והסדרי השהות. כן צוין במסגרת התסקיר, לראשונה ובאופן שולי ביותר, כי בין ההורים העדר ההסכמה לגבי הזרם החינוכי דתי בו יתחנכו הילדים. במסגרת התסקיר לא ניתנו המלצות בעניין זה.
7. דיון ראשון בעניינם של הצדדים התקיים ביום 17.7.18, וזאת לאחר שהאב הגיש בקשה לצו מניעה אשר יאסור על האם אשר עתידה היתה לצאת ממקלט הנשים המוכות בתאריך סמוך, לעבור להתגורר עם הקטינים ברחובות או בכפר חב"ד ולהורות לה לשוב ולהתגורר בתל אביב. במסגרת הדיון וכחלק מסוגיית מעבר האם והקטינים לכפר חב"ד הועלו, בין היתר, טענות מצד האב כי המעבר יהווה שינוי אורך חיים קיצוני מהזרם הדתי לאומי לזרם חרדי קיצוני. לטענות אלה השיבה האם כי האב אינו דתי לאומי כי אם חב"דניק פתוח וכי כפר חב"ד אינו מקום קיצוני. עוד נטען במסגרת אותו דיון, וזאת ביחס לזמני השהות כי יש למנות גורם מקצועי אשר יערוך לאב בדיקה פסיכיאטרית ובדיקת מסוגלות הורית וזאת בטרם יורחבו זמני השהות. האם הסכימה כי כל בדיקה שתערך לאב תערך גם לה.
לאחר ששמעתי את הצדדים באריכות דחיתי את בקשת האב לצו מניעה והתרתי לאם לעבור להתגורר עם הקטינים בכפר חב"ד באופן זמני, ועד לקבלת חוות דעת בעניין. על יסוד הסכמת הצדדים מיניתי את מכון שלם כמומחה לשם מתן חוות דעת לעניין המסוגלות ההורית של שני הצדדים, וכן מתן המלצות ביחס לזמני השהות, ביחס למגורים בכפר חב"ד וביחס למוסדות החינוך של הקטינים.
8.ביום 16.9.18 התקיים דיון קדם משפט במסגרתו נתנה החלטה באשר לזמני השהות הזמניים ואלה הורחבו ביחס לזמנים שהיו נהוגים עד לאותה עת.
9. ביום 14.3.19 הוגשה חוות הדעת של מכון שלם (להלן: "חוות הדעת"). כעולה מחוות הדעת, המונה 55 עמודים, התרשמות הגורמים המקצועיים, נכון למועד עריכת חוות הדעת היא כי עוצמת הקונפליקט הגבוהה אינה משאירה מקום למשמורת משותפת אך ישנה חשיבות לקשר רציף וקבוע עם שני ההורים. חוות הדעת המליצה כי הקטינים יהיו במשמורת האם וכי הסדרי הראיה עם האב ילכו ויתרחבו בהתאם לגיל הקטינים (בחוות הדעת הוצע מתווה מסודר לעניין זה).
חוות הדעת מתארת חילוקי דעות משמעותיים בין האב והאם בנוגע למסגרות החינוך של הילדים, כאשר האב אינו מסכים כי הילדים יתחנכו בכפר חב"ד ומבקש כי ילמדו בחינוך דתי לאומי בכדי שבבגרותם יוכלו לרכוש מקצוע. כעולה מחוות הדעת הגורמים המקצועיים סבורים כי בגילאי הקטינים "אין חשיבות למידת הדתיות או לסוג הקהילה שבה נמצאת מסגרת המעון או הגן, שכן הערכים של הלמידה הפורמלית טרם רלוונטיים מבחינה התפתחותית בגיל כה צעיר". על בסיס זה הומלץ בחוות הדעת כי מסגרות החינוך ימצאו בקרבת מקום המגורים של ההורים וכי רצוי שההורים ימשיכו להתגורר קרוב זה לזו. ביחס לאופי המסגרות הומלץ כי במידה וההורים לא יצליחו להגיע להסכמה יש ליתן משקל יתר להורה המשמורן, האם במקרה הנוכחי. חוות הדעת מדגישה כי "אין זה האופי כזה או אחר של זרם הלימודים אלא היכולת של ההורים להתנהל בצורה עניינית ולהימנע מקונפליקטים היא שתקבע את עתיד הילדים ואת בריאותם הנפשית לאורך חייהם".
10.ביום 18.7.19 התקיים דיון קדם נוסף. במסגרת הדיון התנגד האב להמלצות חוות הדעת ביחס לחלוקת זמני השהות וביקש לצמצם את ההדרגה שהומלצה כך שהסדרי השהיה עם האב יורחבו באופן מהיר יותר. האם הביעה הסתייגת מחוות הדעת אך הודיעה כי היא מקבלת את ההמלצות. במסגרת דיון זה לא הועלתה כל טענה ביחס למוסדות החינוך ולהמלצות מכון שלם בעניין זה. בסיומו של הדיון, משהצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין המשמורת, קבעתי מועד להגשת תצהירים ושמיעת ראיות.
בין לבין הגישו הצדדים שלל בקשות מבקשות שונות בנוגע לאופן ביצוע הסדרי המשמורת, חלוקת הזמנים בחגים, הוספת לינות, צמצום זמני השהות ומסירת חומרי הגלם ששמשו להכנת חוות הדעת. לבקשות אלו אין רלוונטיות להחלטתי כאן ומצאתי להזכירן אך בכדי להצביע על עצימות הסכסוך.
11.כחודש וחצי לאחר הדיון, ביום 3.9.19 הוגשה לבית המשפט על ידי העו"ס לסדרי דין בקשה דחופה המדווחת כי היות והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות ביחס למוסדות החינוך לקטינים, הקטינים אינם מבקרים בגנים. על פי הנטען האם מבקשת לרשום את הקטינים לגנים בכפר חב"ד שם היא מתגוררת ואילו האב מבקש לרשום את הקטינים לגנים במושב צפריה הסמוך, גנים המשתייכים לזרם הדתי לאומי. לפיכך ביקשה העו"ס לסדרי דין את התערבותו הדחופה של בית המשפט. הצדדים לא פנו מיוזמתם לבית המשפט בעניין זה, למעשה מעולם.
ביום 12.9.19 קיימתי דיון דחוף בעניין במסגרתו טען ב"כ האם כי ההורים מגיעים שניהם מבתים המשתייכים לחסידות חב"ד, כי הם שניהם משתייכים לחסידות חב"ד וכך חיו את חייהם המשותפים ולפיכך על הקטנים להתחנך במוסדות של חב"ד. ב"כ האב טען נחרצות כי האב שייך לזרם הדתי לאומי וכי הצדדים חיו כדתיים לאומיים. ב"כ האב הוסיף וטען ביחס לאיכות הגן, גודלו ומספר הסייעות על כל ילד. בסיום הדיון נתנה החלטתי הקובעת כי בשנת הלימודים הנוכחית (2019/2020) תתחנך הקטינה בגן בצפריה ואילו הקטין יתחנך במעון בכפר חב"ד. החלטתי זו נתנה לאחר שהבעתי את דעתי כי לא מצאתי לאמץ את חוות הדעת של מכון שלם בעניין החינוך במלואה, וכי אני סבור שהמשך לימודים לקטינה במסגרת של חב"ד עלול לקבע חינוך עתידי ובשלב זה בטרם נחקרו הצדדים אין מקום ליתן סעד אשר משמעותו ליצור עובדות בשטח. ביחס לקטין י.ד סברתי כי אין כך הדבר נוכח גילו הצעיר. ויודגש, המדובר בהתרשמות הנכונה לשלב בו נתנה ההחלטה, בטרם התקיים דיון ההוכחות אשר קבוע היה לחודש נובמבר שנת 2019, וכאשר למעשה בפני בית המשפט אין די חומר בעניין, למעט טענותיהם הלא מגובות של הצדדים.
על החלטה זו הגישה האם בקשת רשות ערעור (רמ"ש 46794-09-19) אשר נדחתה ביום 11.11.19.