פס"ד בתביעת נזיקין בגין נזק שנגרם כתוצאה מנתק בין האם לבן בהיותו קטין

מבוא

בפניי תובענה נזיקית על סך של 280,000 ₪ במסגרתה עותרים התובעים לקבל פיצוי מהנתבעת על הנזקים שנגרמו להם, לשיטתם, לאור מעשיה כלפיהם וכפי שיפורט בהרחבה במסגרת פסק-הדין.

כבר בפתחו של פסק הדין מצאתי לציין כי במסגרת ניהול ההליך נעשו מאמצים רבים מצד בית המשפט לסיים את הסכסוך שפרץ בין הצדדים בהסכמות, בין באמצעות העלאת הצעות פשרה מצד בית המשפט ובין באמצעות הפניית הצדדים לגישור, אך למרבה הצער ועל אף שהיה ראוי לעשות כן בנסיבותיו המורכבות של ההליך הדבר לא צלח בידי בית המשפט ומכאן הצורך להכריע בסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים במסגרת פסק-דין זה.

רקע עובדתי

1.תובעת 1 (להלן: "התובעת") התאלמנה בחודש מאי 2012 מבן-זוגה, מר י.ג ז"ל (להלן: "האב המנוח").

לתובעת ולאב המנוח נולדו שני בנים, הבן הבן הבכור יליד xx.xx.98 (להלן: "הבן הבכור") ותובע 2 (אשר יקרא להלן: "הבן הצעיר").

2.הנתבעת היא גיסתה של התובעת, אחותו של האב המנוח.

3.התובענה הוגשה ביום 24.12.14, כאשר הבן הבכור, שהיה קטין בעת ההיא, צורף כתובע נוסף לתובענה.

ביום 04.01.16, הגיש הבן הבכור, באמצעות האפוטרופה לדין שמונתה לו על ידי בית משפט, את עמדתו לתובענה במסגרתה טען כי אין דבר וחצי דבר בטענות התובעת; כי לנתבעת אין חלק בהתדרדרות היחסים בינו לבין התובעת וכי הוא איננו מעוניין לקחת חלק בהליך המשפטי ואף אינו מעוניין שאימו, התובעת, תתבע בשמו.

לאור עמדתו של הבן הבכור הוריתי, בהחלטה מיום 26.01.16, על תיקון כתב התביעה, באופן שהבן הבכור לא יופיע כתובע בתובענה ואף לא יתבעו סעדים לפיצויו על הנזק שנגרם לבן הבכור לו, וככל שנגרם לו , מהנתבעת.

כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 07.03.16.

בעניין זה יוער כי בקשה מאוחרת של הבן הבכור לשוב ולהצטרף להליך, לא נענתה.