פס"ד בתביעת מכללה כנגד שניים מבוגריה בטענה של העתקת שיטה

העובדות

1. אס. וי. טקפרו בע"מ [התובעת] היא הבעלים והמפעילה של מכללת אס. וי. קולג' (ס' 22 לכתב התביעה נגד ג'רסי [כתב תביעה 1]; ס' 23 לכתב התביעה נגד ירדני [כתב תביעה 2]; פט' מיום 19.8.19, עמ' 2, שו' 18—19 [פט']). התובעת פיתחה מסלול לימודים למקצוע בדיקת התוכנה (QA), הכולל 5 שלבים: לימוד הקורס המקצועי עצמו; הכנה לראיונות עבודה; שילוב הבוגרים בהתלמדות מעשית; שדרוג קורות חיים וסימולציות לראיונות עבודה; וליווי הבוגרים עד לקבלת חוזה עבודה [מסלול הלימודים] (ס' 8 לכתב תביעה 1; פט', עמ' 2, שו' 23—עמ' 3, שו' 2).
2. ביום 31.12.14 נרשם שביט ג'רסי [הנתבע 1] למסלול הלימודים וסיימו (ס' 25—28 לכתב התביעה 1; נספח א, שם; ס' 44 לכתב ההגנה של נתבע 1 [כתב הגנה 1). ביום 28.10.14 נרשם מיכאל ירדני [הנתבע 2] למסלול הלימודים וסיימו (ס' 16—18, 26—30 לכתב תביעה 2; נספח א, שם; ס' 34, 45 לכתב ההגנה של נתבע 2 [כתב הגנה 2]).

טענות התובעת

3. בשנת 2017 החל, לטענת התובעת, כל אחד מן הנתבעים להעתיק את שיטת מסלול הלימודים – קרי את עצם השילוב שבין קורס מקצועי לסיוע השמתי – וכן תכנים ממנו, לפרסמם וללמדם, בלא שקיבלו את הזכויות לכך ומבלי ששילמו לתובעת תמורתם (ס' 10—13, 32—38, 49—50 לכתב תביעה 1; ס' 10—13, 31—35, 41—42 לכתב תביעה 2).
4. לטענת התובעת, זכויות היוצרים המתייחסות למסלול הלימודים – הן לעצם השילוב שבין קורס מקצועי לליווי והשמה, והן לקורס המקצועי גופו – שייכות לה באופן בלעדי (ס' 8—11, 42 לכתב תביעה 1; ס' 8—11, 38 לכתב תביעה 2). לפיכך, העתקת מסלול הלימודים על ידי הנתבעים עולה לכדי הפרת זכות היוצרים המוקנית לתובעת מכוח ס' 11, ו-47 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 [החוק] (ס' 45—46, 51—67 לכתב תביעה 1; ס' 41—42, 47—55 לכתב תביעה 2).
5. בנוסף – כך לטענת התובעת – מעשיהם הנזכרים של הנתבעים, שהביאו לניצול השקעתה של התובעת, עולים לכדי עשיית עושר ולא במשפט (ס' 48, 79—81 לכתב תביעה 1; ס' 44, 75—78 לכתב התביעה 2).
6. התובעת תובעת מספר סעדים, ובכללם: פיצוי בגין אובדן רווח, השבה בגין התעשרות הנתבעים שלא כדין ופיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכות יוצרים (ס' 86—92 לכתב תביעה 1; ס' 89—96 לכתב תביעה 2).

טענות הנתבעים

7. 7. בישיבת בית המשפט מיום 8.4.19 הודיעו באי-כוח בעלי-הדין (פט' עמ' 2 שו' 15-16), כי הוסכם ביניהם, שבית-המשפט ידון בהליך העיקרי על בסיס טענות עורכי-הדין בעל-פה על סמך התיעוד הכתוב שהוגש לתיק בית המשפט, ובית המשפט ייתן פסק דין בהליך העיקרי, בהתאם. סיכומי הצדדים נשמעו ביום 19.8.19 ובפועל השלימו עורכי-הדין את טענותיהם גם בתיעוד כתוב.

8. לגבי מסלול הלימודים, אותו מנכסת התובעת לעצמה כיצירתה המקורית, טוענים הנתבעים, מיושם על-ידי מוסדות לימוד רבים המציעים אף הם (מראשית שנת 2016 לכל המאוחר) שילוב של לימוד אקדמי עם תכנית השמה, ועל כן איננה עומדת בדרישת המקוריות; ודאי שכך הוא לגבי תכניו של הקורס המקצועי. משכך, סבורים הנתבעים, אין בסיס לטענת התובעת בעניין זכות היוצרים המוקנית לה (ס' 19—20, 61—64, לכתב ההגנה 1, ולכתב ההגנה 2; ס' 77—78 לכתב ההגנה 1; ס' 78—79 לכתב ההגנה 2; פט', עמ' 13, שו' 11—עמ' 14, שו' 12; ס' 1, 15—16 לסיכומי הנתבע 1 ולסיכומי הנתבע 2).
9. עוד טענו באי-כוחם של הנתבעים, כי גם בהנחה, כי מסלול הלימודים עומד בדרישת המקוריות, הרי שמדובר ברעיון בעלמא שאיננו מקים זכות יוצרים (ס' 22 לכתב ההגנה 1 ולכתב ההגנה 2; ס' 79—80 לכתב ההגנה 1; ס' 80—81 לכתב ההגנה 2; ס' 7—9 לסיכומי הנתבע 1 ולסיכומי הנתבע 2).

דיון והכרעה

10. התובעת סמכה ידיה, בין השאר, על הרצאות שנשאו הנתבעים, שבאמצעותן – כך לטענתה – הופרו זכויותיה במסלול הלימודים. בס' 4(א)(1) לחוק נקבע כי זכות יוצרים תהא ב"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית [...] המקובעת בצורה כלשהי", ובכלל זה הרצאה (שם, ס' 1). התובעת לא הביאה כל ראיה לקיבוען של הרצאותיה, מלבד שתי הרצאות, שיידונו להלן. הרצאות אלו – המקובעות באמצעות הקלטות – נופלות בגדר 'יצירה ספרותית' לעניין חוק זכות יוצרים. גם בהנחה, שהרצאותיה של התובעת ממלאות אחר תנאי המקוריות, הרי אין בפניי ראיה לכך, שזכותה הופרה.
11. בס' 11 לחוק נקבע כי "זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן". בין הפעולות מנויה שם העתקה (ס' 11(1)), המוגדרת כ'עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית' (ס' 12), לרבות 'אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר' (ס' 12(1)). האם ביצעו הנתבעים 'העתקה' (ס' 47(א) לחוק)?
12. בפסיקה נקבעו שני תנאים מרכזיים להוכחת העתקה: ראשית, יש להוכיח כי הייתה לנתבע גישה ליצירת התובע; שנית, יש להראות כי מידת הדמיון בין היצירות שוללת אפשרות של דמיון מקרי (ע"א 10242/08 רבקה מוצפי נ' רחל קבלי, פסקה 26 לפסק דינו של השופט י' עמית; השופטים א' חיות ו-ע' פוגלמן עמו (פורסם בנבו, 10.10.2012); ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נ' עופר רביב, פסקה 27 לפסק דינו של השופט י' דנציגר; השופטים צ' זילברטל ו-א' רובינשטיין עמו (פורסם בנבו, 18.11.13) [עניין סייפקום]; טוני גרינמן זכויות יוצרים כרך ב 641—654 (מהדורה שניה, 2008)). אין מחלוקת, שלנתבעים הייתה גישה לתכניו של מסלול הלימודים. עם זאת, קיים קושי של ממש בנוגע למילוי התנאי השני. דמיון בין הרצאות יכול שיבוא לידי ביטוי בכמה אופנים, בין השאר ברובד המילולי, בליקוט החומרים והדוגמאות, או בסדר הרצאת הנושאים (ע"א 8117/03 איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב, פסקה 14 לפסק דינה של השופטת מ' נאור; השופטים א' פרוקצ'יה ו-א' רובינשטיין עמה (פורסם בנבו, 11.4.05); ע"א 8742/15 אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ נ' שרון רון (שטיבלמן), פסקה 43 לפסק דינו של השופט י' אלרון; השופטים מ' מזוז ו-א' שהם עמו (פורסם בנבו, 03.12.17) [עניין אסטרולוג]); גרינמן, כרך א, בעמ' 114—115). האם נמצא דמיון שכזה בעניינינו?
13. בענייננו מובאות שתי טענות נפרדות בעניין הפרת זכות יוצרים בהרצאות, כאשר כל אחת מהטענות מופנית כלפי אחד מן הנתבעים. הטענה האחת גורסת, כי בהרצאתו של הנתבע 1 הועתקו תכנים מהרצאת התובעת, ובכלל זה העתקת מקורות, דוגמאות וסידור הנושאים (ס' 35 לכתב התביעה 1; ס' 23 לסיכומי התובעת; פט', עמ' 4, שו' 17—עמ' 10, שו' 4. תמלילי ההרצאות, של התובעת מזה ושל הנתבע 1 מזה, צורפו לכתב התביעה, ראו: 'הקלטה של משה בשיעור אצל ג'רסי' [תמליל הנתבע 1]; 'מסמכים 2.8 שיעור ראשון עד סאניטי כולל 3' [תמליל התובעת]). טענה זו נדחית. בטבלה שצירפה התובעת (בראש תמליל הנתבע 1) קיימת התייחסות לסדר הופעת הנושאים בלבד, אך גם היא איננה משכנעת. אמנם במבט ראשון מותירה הטבלה רושם של זהות בין נושאי ההרצאות וסידורם, אולם בחינה מדוקדקת מעט יותר תגלה, כי אין הדבר כן. בפני בית המשפט הוגשו תמלילים חלקיים בלבד המותאמים, כפי נראה, לטענת התובעת. כך, למשל, מרווחי דילוגי העמודים שבשני התמלילים שונים באופן בולט לעין, והדעת נותנת, כי נבחרו לשם השגת מטרות התביעה. מכל מקום, גם אם אין בטבלה כדי להפריך לחלוטין את טענות התובעת, אין בה כדי להוכיחן.