פס"ד בתביעת אבהות בשל אי אמירת אמת וחשש לפגיעה בטובת הילד

בעניין הקטין אלמוני, יליד x/x/2010

פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שיש לו ספק האם בנו הוא בנו ומבקש לבצע בדיקה גנטית – האם יש להיענות לבקשתו?

העובדות:

1. התובע והנתבעת 2 הכירו כבני נוער ובהיות הנתבעת בשירות צבאי הרתה ושני הצדדים הצהירו בבית הדין הרבני כי ההיריון הוא פרי יחסיהם המשותפים (ראו הצהרה מיום 23/2/2010).

2. ביום 26/10/2010 התייצבו הצדדים בבית המשפט לאישור הסכם שערכו ביחידת הסיוע שם הצהירו כי הקטין הוא בנם המשותף ונקבעו הסדרי שהות וחיובי מזונות בהסכמה (הקטין היה בגיל 3.5 חודשים בלבד בעת עריכת ההסכם).

3. בשנים 2012 – 2014 התנהלו שני הליכים בעניין הסדרי שהות בין האב לבין הקטין (תמ"ש 39314-12-12 ותמ"ש 50845-06-12).

4. במסגרת תמ"ש 50845-06-12 ביום 8/8/12 הגיעו הצדדים להסכם ביחידת הסיוע בעניין הסדרי שהות של הקטין אך סמוך לאחר מכן חל משבר נוסף ביחסיהם והוגשה תביעה בתמ"ש 39314-12-12. בהליך זה גם הוגש תסקיר סעד.

5. ביום 5/5/13 הוגש תסקיר סעד שפירט קונפליקט בעצימות גבוהה בין ההורים וקשר מועט ביותר בין האב לבין הקטין. ניסיון להסדיר הקשר במרכז הקשר התקיים רק פעמיים (כאשר הקטין היה בגיל שנתיים) אך לא הייתה לכך המשכיות.

6. ביום 26/2/2014 הוגש דיווח נוסף של העו"ס לסדרי דין ממנו עלה כי האב פוגש בקטין מדי יום א' בביתו לשעתיים מזה כחודשיים ללא כל בעייתיות מיוחדת.

7. לפיכך ובהסכמת הצדדים הורה בית המשפט על סגירת תמ"ש 39314-12-12 ואיש מהם לא נקט בהליך נוסף עד כה.

8. ככל הנראה מאז אותה תקופה התרופף נותק הקשר בין האב לבין הקטין ולא מתקיימים הסדרי שהות.

טענות האב:

9. האב טוען כי מאז הלידה לא היה בקשר עם הקטין (סעיף 7 לכתב התביעה), כי היו בינו לבין האם יחסים מורכבים וכי הוא מעולם לא נישא לה או חי עמה יחד, כי האם אמרה לו שהקטין אינו בנו (סעיף 8 לכתב התביעה) ויש לו חשדות כבדים שמא הקטין אינו בנו (ראו סעיף 9) .

10. לדבריו בשל חששותיו מעימותים עם האם נמנע מהעלאת הספקות עד כה אך כעת הוא חש חזק יותר להתמודד עם כל תוצאה אפשרית של בירור עניין האבהות.

11. בנוסף טען כי הוא מתמיד בתשלום המזונות שנפסקו ומסכים כי לא משנה מה תהא תוצאת הבדיקה הוא יישאר האב הרשום של הקטין (הגם שלא הסכים להתחייב שישלם את מזונותיו)

12. לעניין הקשר עם הקטין הסכים להתחייב כי במידה ויימצא שהוא אכן האב הרי שיפעל לחיזוק הקשר עם הקטין.

13. האב טוען כי לא מתקיים חשש ממזרות כלשהו ולכן בנסיבות עניין זה יש להעדיף אינטרס בירור האמת ולאפשר ביצוע בדיקה גנטית.

טענות האם:

14. האם מתנגדת לביצוע בדיקה גנטית וסבורה כי דין הבקשה להידחות.

15. האם היא זו שצירפה את אסופת המסמכים המתארת השתלשלות ההליכים הקודמים ולדבריה ניתן ללמוד מהם על שני עניינים מרכזיים הרלבנטיים לתביעה: ראשית, האב הכיר באבהותו ושב ואישרר אותה מספר פעמים כעולה מתסקירים קודמים, הסכמים, החלטות והצהרות בפני גורמים שונים. משכך אין באמת כל חשש כי הוא אינו אביו של הקטין כפי שמבקש לטעון. שנית, הקטין לא מכיר אב אחר. הוא מכיר רק את התובע כאביו. נוצרה ביניהם התקשרות פסיכולוגית ואין כל מקום לזעזע כעת את הקטין ולטעת בו ספקות מיותרים בעניין זה.

עמדת העו"ס לסדרי דין:

16. העו"ס נתבקשה לערוך תסקיר סעד ומתסקיר זה עלה כי הצדדים אכן נפרדו זמן קצר לאחר לידת הקטין וגם ניסיון הסדרת המפגשים בין הקטין לבין האב במרכז הקשר לא עלה יפה בשל אי התגייסות של הצדדים לשם כך ולהליך של הדרכה הורית ומאז הקטין בגיל שנתיים-שלוש אין קשר בין הקטין לבין האב (האב טוען בתגובה כי ניתוק הקשר עם הקטין החל בגיל מוקדם הרבה יותר שלו ואין כל התקשרות ביניהם). גם לפי התסקיר מאז יולי 2012 התקיימו מספר מפגשים מצומצם בין הקטין לבין האב (במרכז הקשר וכאשר הקטין בהיותו בגיל שנתיים).

17. העו"ס מוסיפה כי הקטין למרות היעדר קשר עם האב יודיע מיהו, הם מחליפים מבטים כאשר האם לוקחת את הקטין לקניות במרכול בו עובד האב והם מחליפים מבט כאמור בחטף.

18. לדברי האב בפני העו"ס התקשה להתחבר רגשית לקטין מאחר וחשד כל חייו שהאם בגדה בו וכי הקטין אינו בנו ובסופו של דבר נותק הקשר עם הקטין.

19. האם הכחישה בפני העו"ס קיום כל קשר עם גברים אחרים וטענה כי האב נהג כלפיה ברכושניות ובאלימות. לדבריה לקטין מחלה גנטית שגם האב סובל ממנה. האם מתנגדת לביצוע הבדיקה בעיקר בשל החשש מפני טלטול הקטין נוכח הכנסת ספק לחייו והצפה רגשית בעקבות כך.

20. העו"ס נפגשה עם הקטין ללא שהסבירה כי מטרת התסקיר היא לבחון אפשרות בדיקת האבהות. הקטין שיתף את העו"ס בפרטי האב ומסר כי האב אינו רוצה בקשר עמו וכן הוא גם אינו מעוניין להיות עמו בקשר. הקטין ידע לספק את שם אביו ושם משפחתו ומסר כי הוא עובד בסופר מרקט. בביקור הבית ראתה העו"ס מגוון אלבומי תמונות שם נצפה הקטין עם אביו ובני משפחתו.

21. העו"ס סיכמה בתסקירה כי התרשמה שהמניע העיקרי להגשת התביעה הוא עניין המזונות. לדבריה באם תתבצע הבדיקה ויימצא שהאב אינו מתאים להיות אביו של הקטין, הרי שהאב יפסיק לשלם מזונות ויימחק ממשרד הפנים כאביו של הקטין. הדבר עלול לגרום לטלטלה רגשית עצומה עבור הקטין שלא מכיר אב אחר זולתו. לדברי העו"ס אמנם אין קשר בין הקטין לבין האב, אך לקטין יש לפות תמונה ונרטיב שבו התובע הוא אביו. הקטין הוא בגיל שבו כבר מבין את משמעות הבדיקה הגנטית והדבר יערער את סיפור חייו. לדבריה לא הוצגה כל ראיה שמחזקת החשד הנטען של האב כי הקטין אינו בנו. לכן טוענת העו"ס כי לא מדובר בתביעה המיטיבה עם הקטין ואין מקום להמשיך בבירורה באמצעות בדיקה גנטית.

עמדת ב"כ היועמ"ש:

22. ב"כ היועמ"ש הבהיר כי מדובר במקרה שבו אין חשש ממזרות ולכן מבחינה זו אין מניעה לביצוע בדיקה גנטית.

23. יחד עם זאת, הבהיר ב"כ היועמ"ש כי לשיטתו לא מתקיימים התנאים שקבועים בסעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי התש"ס – 2000 והנזק שעלול להיגרם לקטין כתוצאה מבירור התביעה ועריכת בדיקה גנטית גובר על התועלות הטמונות בכך.

24. לפיכך ולאור המפורט בתסקיר סבורה ב"כ היועמ"ש כי לא עלה בידי ב"כ האב להראות כי התועלת שתצמח מביצוע הבדיקה גוברת על נזקיה ולכן יש לדחות התביעה.

דיון והכרעה:

25. אין לי ספק כי תביעה זו מוטב היה שלא תוגש ואין כל מקום להיענות לה בחיוב. זאת לא רק לאור הוראת סעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי התש"ס – 2000 אלא גם מכוח הוראת תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 הקובע כי בהליכים המתנהלים בין בני משפחה טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד ישקול בית המשפט את טובתו של הילד ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים. אבאר כעת הדרך למסקנתי זו.

26. עמדת האב העולה כחוט השני דרך כתבי טענותיו, תגובותיו ותסקיר הסעד מלמדת על אב שלנגד עיניו טובתו ואינטרסיו האישיים בלבד וטובת בנו ורווחתו וצרכיו 'נשתכחו' ממנו. הוא לא עסוק כלל בשאלה מה יעלה בגורל בנו והתפתחותו הרגשית אך בשל הניסיון לברר את עניין האבהות? כיצד הדבר משפיע וישפיע עליו? מה ספקותיו ביחס לאבהות יכולים להועיל או להזיק לקשר ביניהם. דעתי היא כי עצם הגשת התביעה עלולה לסכן את הקטין שמא ייוודע לו הספק בעניין אבהותו ולא היה כל מקום להגישה.

27. אין ספק מהתסקירים שלפניי ומכתבי טענות בדיונים קודמים, כי הקטין לא מכיר שום דמות אב אחרת זולת האב הנוכחי. היה לו קשר עם האב לפחות עד אמצע 2014. הוא יודע היכן הוא עובד. הוא פוגש בו באקראי וקיימת בנפשו תמונה משפחתית ברורה אודות מיהות וזהות הוריו. מדובר בקטין בגיל 11 בתחילת גיל ההתבגרות וגיבוש הזהות העצמית. עצם העלאת ספקות בעניין אבהותו בשלב קריטי זה להתפתחותו הרגשית, כאשר מדובר בנושא שכלל לא מעסיק אותו או מוטל אצלו בספק, הינו מהלך שיש לגדוע בראשיתו ולא לאפשר אותו (ראו והשוו עם נסיבות פסק דיני בתמ"ש (טב') 2652/99 פלוני נ משרד העבודה והרווחה חיפה (03/01/2011, פורסם במאגרים)).

28. האם טענה ארוכות לקיומה של התקשרות בין האב לבין הקטין והיות האב דמות הורית פסיכולוגית חשובה עבור הקטין. האב ניסה לגמד עניין זה וטען שאין לו כל קשר עם הקטין מאז לידתו. האב כיזב בהקשר זה לבית המשפט ולכך אתייחס בהמשך, אך אציין כעת, כי בין אם נוצרה התקשרות בין הקטין לבין האב ובין אם לאו, ברור לבית המשפט לחלוטין כי הנרטיב בחיי הקטין אודות דמויות הוריו, התגבש והתקבע. משמעות התביעה הנוכחית והטלת ספק באבהות הרשומה והפסיכולוגית משמעותה סדיקת הנרטיב שעמו ולאורו חי הקטין ומתנהל. לכך עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת.

29. על כך יש להוסיף כי כיום אין בין האב לבין הקטין קשר מזה מספר שנים. אין כל וודאות ובטחון שקשר כזה יהיה בעתיד או שהאב יגלה מחויבות אמיתית לקימומו. הוא לא טען לכך בכתב התביעה ואף העו"ס אינה מתרשמת ממחויבות של ממש מצדו. קיום וחידוש הקשר בין הקטין לבין האב יכול היה להיות השיקול או היתרון היחידי בביצוע בדיקה גנטית בנסיבות העניין. אם גם יתרון זה מוטל בספק רב, הרי שהכף נוטה בבירור לעבר דחיית התביעה. מעבר לכך לביצוע בדיקה עלולות להיות השלכות בעניין הפסקת מזונותיו של הקטין. על כך הוסף כי לקטין אין כל ספק בעניין האבהות ותמצא כי לא מדובר במקרה שבו אינטרס בירור האמת מבחינת הקטין מהווה שיקול כלשהו שיש לקחתו בחשבון ותמצא כי בנסיבות המקרה לא מתקיים החריג שבסיפה לסעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי המאפשר ביצוע בדיקה גנטית מקום שהוכח שהצורך בכך גובר על הפגיעה הכרוכה בבדיקה.

30. על משמעותה של אי אמירת אמת בהליך האבהות: עיון בכתבי הטענות של הצדדים לא רק בהליך זה אלא גם בהליכים קודמים וקשורים שהתנהלו לפניי מעלה כי האב אינו דובר אמת בכתב התביעה הנוכחי עת הוא טוען כי מאז הלידה אין לו קשר עם הקטין. כך למשל בתביעה שהגיש האב להסדרת הקשר בתמ"ש 50845-06-12 הוא טוען כי הוא היה שותף מלא ופעיל בגידולו ובחינוכו של הילד. הוא זה שהאכילו מדי לילה כשחזר ממשמרת ערב ממקום עבודתו (סעיפים 8-9 לכתב התביעה). כך גם בכתב הגנה שהוא מגיש בתמ"ש 39314-12-12 הוא מציין כיצד הוא מבקש שהאם תביא אליו את הקטין להסדרי שהות ומבקש לשוב להסדרים קודמים שנקבעו בין הצדדים ואף מצטט מסרונים בין הצדדים בהקשר זה. באף אחד מכתבי הטענות הקודמים לא טען האב ולו ברמז כי יש לו ספקות שהוא אינו אבי הקטין (הגם שטען כי האם לא הייתה נאמנה לו במהלך היחסים והדבר נודע לו בדיעבד).

בתסקיר מיום 26/2/2014 (אף הוא הוגש בתיק הקשור) עולה כי נכון לאותה תקופה האב מקיים קשר עקבי ורצוף עם הקטין מדי יום א' בשבוע (לפעמים בליווי האם עצמה). כאמור תיק הסדרי שהות נסגר בהסכמת הצדדים שהגיעו להבנות בעניין זה וקיימו הסדרי שהות וזאת ביום 10/8/2014 (כאשר הקטין בגיל 3 שנים וחודש).

מכל אלה נובע שהטיעון של האב בכתב התביעה ובתגובתו לתסקיר כאילו אין לו קשר עם הקטין מאז לידתו, לא זו בלבד שאינו נכון, אלא הועלה בחוסר תם לב משווע ככל הנראה במטרה לצייר תמונה של היעדר כל קשר עם הקטין כך שבירור עניין האבהות לא יזיק לו.

31. אי אמירת אמת בכתב תביעה ובכתבי טענות אחרים בנושאים הנוגעים לילדים ובאופן שעלול להטעות את בית המשפט לסבור כי תמונת המצב העובדתית היא שונה מהמציאות, הינו מהלך חמור ביותר שאין לעבור עליו לסדר היום. לא בכדי תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות בעלי דין לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית (תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018), לאמת כתבי טענות בתצהיר, לצרף רשימת מסמכים הנוגעים לדבר ועותקיהם ולגלות כל המידע שבידיהם לבית המשפט (תקנה 16(א), 143, תקנה 17(א), (ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020) וזאת בין השאר כדי להגיע לחקר האמת (תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018).

32. אי אמירת אמת מצד האב בהליך האבהות משליכה גם על (חוסר) האמון שבית המשפט ייתן בו כאשר הוא מצהיר לפני בית המשפט כי אם תיערך בדיקה גנטית ויימצא שהוא האב, יפעל לחידוש וקימום קשר עם הקטין.

33. לאור כל האמור לעיל, אין כל מקום להמשך בירור התביעה ואני מורה על דחייתה כבר בשלב זה.

34. אני מחייב האב לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3000 ₪.

35. המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים ולעו"ס.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.

ניתן היום,  כ"ב אלול תשפ"א, 30 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.