פס"ד בתביעות הדדיות עבור מזונות קטינים

בפני תביעות הדדיות עבור מזונות קטינים. האם הגישה תביעה (תלה"מ 29166-11-19) שעניינה פסיקת  מזונות עבור שתי הקטינות נוכח מעבר הקטינות למשמורתה וזאת החל מיום 01.07.19.

האב הגיש תביעה (תלה"מ 29462-01-20) במסגרתה עתר למזונות עבור הקטין השוהה במשמורתו.

יצויין כי הצדדים מנהלים הליכים שונים במשך מספר שנים כאשר הקטינים נמצאים בתווך וללא ספק משלמים את המחיר בגין התנהלות הוריהם. פועל יוצא מכך הוא כי למרות ניסיונות רבים, לרבות באמצעות טיפול של אנשי מקצוע ולרבות שיחה שערך המותב הקודם עם הקטין, התפצלה המשפחה באופן שהאם משמשת כהורה משמורן יחיד על שתי בנותיהן הקטינות של הצדדים,  *** כבת 11 וחצי שנים ו**** כבת 10 שנים, כאשר האב אינו מקבל אליו את הבנות כלל. מן הצד האחר האב משמש כהורה משמורן יחיד של הבן *****כבן 13 וחצי שנים, כאשר האם אינה מתראה עם בנה. בשל הפיצול גם האחים עצמם אינם זוכים להתראות האחד עם השני.

בהקשר זה ייאמר כי בדיון שהתקיים ביום 12.1.20 נקבעו, בהסכמת הצדדים, זמני שהות בין האם לקטין ובין האב לקטינות כך שיאפשרו מפגשים של שלושת האחים, כל פעם אצל הורה אחר ובדיון מיום 10.6.2020 ציינו הצדדים כי מפגשים אלו החלו להתקיים כפי שהוסכם. למרבה הצער, זמני השהות לא החזיקו מעמד זמן רב והנתק בין הקטין לאמו ובין האב לבנות שב על כנו, כאשר כל צד מטיל את האשמה על הצד השני.

לצורך פסיקת המזונות נקודת המוצא היא כי שתי הקטינות נמצאות באחריות הורית מלאה של האם ללא קיום זמני שהות עם האב ואילו הקטין נמצא באחריות הורית מלאה של האב ללא קיום זמני שהות עם האם.

על פי הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים בדיון מיום 09.06.21, שהתקיים במאוחד בשני התיקים, הוסכם כי הצדדים יגישו סיכומיהם הדדית בצירוף האסמכתאות הרלבנטיות ופסק הדין יינתן על יסוד החומר שבתיק לאחר הגשת סיכומי הצדדים.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב וכעת ניתן פסק הדין.

רקע כללי

1. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 16.11.2005 והתגרשו זמ"ז ביום 13.07.2014 ומנישואין אלו נולדו הקטינים ****** יליד 28.01.2007, ***** ילידת 31.08.2009 ו****** ילידת 08.08.2012.

2. הדין החל בעניינם של הצדדים הוא הדין העברי הואיל והם יהודים.