ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
17949-11-15
22/03/2020
|
בפני השופטת:
ר. למלשטריך- לטר
|
| - נגד - |
תובעים:
1. עזבון המנוח מוחמד עבד עומר ז"ל באמצעות יורשיו
2. עיזבון המנוחה עאישה מוחמד עומר אשר נשאה בחייה באמצעות יורשיה
3. עומר אחמד עומר
4. ודאד עומר
5. חאלד עומר
6. מוחמד עומר
7. סאלח עומר
8. חוסין עומר
9. אחמד עומר
10. זהרה מחמד עבד עומר
11. אמנה מחמד עבד עומר
12. עליא מחמד עבד עומר
13. עזבון המנוח אחמד עבד עומר ז"ל באמצעות יורשיו
14. סעיד אחמד עבד עומר
15. סעוד אחמד עבד עומר
16. גאזי אחמד עבד עומר
17. אחמד עבד עומר
עו"ד אחמד יאסין
|
הנתבעת:
רשות מקרקעי ישראל
עו"ד עופר גוט - פרקליטות מחוז חיפה -אזרחי
|
| פסק דין |
1. התובעים הגישו תביעה לפיצויי הפקעה בגין הפקעת זכויות מורישם, המנוח מוחמד עבד עומר ז"ל (ת.ז. 020134854 ) (להלן "המנוח מוחמד") וכן מורישם המנוח אחמד עבד עומר ז"ל (ת.ז. 020134474 ) (להלן "המנוח אחמד"). המנוח מוחמד והמנוח אחמד היו אחים, שהחזיקו בחלקים שווים בזכויות של 10 חלקות בגוש 18982 , ו-12 חלקות בגוש 18983 בדיר אל אסד. (להלן "המקרקעין").
2. ב"כ הצדדים לא חלקו על נתוני ההפקעה הבאים :
א. ההודעה על הכוונה להפקיע ולתפוס חזקה פורסמה ביום 25.10.62 בהתאם לס' 5, ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן "פקודת הקרקעות"). הודעה לפי ס' 19 פורסמה ביום 2.9.65.
ב. הצדדים לא חלקו על זהות המורישים כבעלי הזכויות במקרקעין ועל זכות התובעים כיורשיהם לקבל את פיצויי ההפקעה.
ג. הצדדים לא חלקו על כך שתקופת ההערכה לדמי החכירה האבודים הינה מיום 1986 (קודם לכך הערכים זניחים ).
ד. לגבי מרבית החלקות חושב דונם ראשון למגורים.
ה. נתוני החלקות שהופקעו בשטח כולל של 129,511 מ"ר הם כדלהלן :
3. הצדדים הגישו הסכמה לתשלום הסכום שאיננו שנוי במחלוקת, וניתן ביום 8.3.18 פסק דין חלקי הנותן תוקף להסכם הפשרה, לפיו הנתבעת תשלם לידי ב"כ התובעים סכום של 3,564,728 ₪ עבור זכויותיהם בחלקות הנ"ל. סכום זה אמור היה להשתלם לתובעות בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.
4. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לסכום הפיצוי המגיע לתובעים בגין ההפקעה מכח ס' 12 ו-13 לפקודת הקרקעות. הצדדים הגישו חוות דעת שמאים מטעמם. התובעים הגישו את חוות דעת השמאי דותן דרעי. הנתבעת הגישה את חוות דעת השמאי יגאל גרשון. נוכח הפער העצום שבין חוות הדעת לגבי כל אחד מהרכיבים שבהן, מיניתי שמאית מטעם בית המשפט, הגב' דברת אולפינר. (להלן: "השמאית"). השמאית השיבה לשאלות הבהרה של הצדדים, וכן נחקרה על חוות דעתה.
5. עיקרי חוות הדעת של השמאית.
5.1 השמאית תיארה את המקרקעין הממוקם בחלק הצפוני של העיר כרמיאל, חלקן בצמידות מדרום לכביש 85, וחלקן במיקום מרוחק יותר ליד שכונות העיר ואזור התעשייה. המקרקעין היה כלול בתוכנית הגלילית למחוז צפון – תכנית מנדטורית 50/42/RP שפורסמה ביום 14.11.46. (להלן "התוכנית").יעוד החלקות במקור היה "אזור חקלאי".
התוכנית קבעה בין היתר את זכויות הבניה באזור חקלאי – שטח מינימלי של מגרש יהיה "כפי שיקבע מעת לעת ע"י ועדה מקומית, בהתחשב בטיב ומקום הקרקע המושפעת ובשימושים עבורם מיועדת, בתנאי כי למטרות מגורים ולתעשייה לא יפחת שטח מגרש כזה מ-1,000 מ"ר. שטח מקסימלי עליו מותר לבנות למטרות מגורים - 15% או 180 מ"ר לפי הקטן מביניהם. למטרות תעשיה, כפי שיאושר ע"י הועדה המחוזית.