פס"ד בתביעה למזונות קטינים

1. לפני תביעה למזונות קטינים אשר הוגשה ביום 11/5/2017 לילדי הצדדים אשר היו למועד הגשתה כבני 14 ו-13.  על אתר יאמר שהתובעת, האם, לא צירפה  לתביעתה ולו מסמך אחד להוכחת ההוצאות הנדרשות בתביעתה. כך עיון בהרצאת הפרטים אשר צורפה לתיק מגלה שהתובעת לא פירטה פרטים מהותיים הנדרשים בהרצאת הפרטים, למעשה מדובר בהרצאת פרטים ריקה, וחמור מכך התובעת אינה חתומה כלל על הרצאת הפרטים הדלה שאינה מכילה פרטים מהותיים כאמור על הרכוש הקיים לצדדים, הכנסות הצדדים ועוד פרטים נדרשים במיוחד לאור גיל הילדים וההלכות בעניין זה.

2. בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים נוספים הקשורים בנכסי הצדדים הכוללים 7 דירות בישראל ועוד שתיים בצרפת.

3. לעת הזו בגרו הילדים.

4. במסגרת בקשה למזונות זמניים הוסיפה לפתע האישה דרישה לתשלום מזונותיה שלה. יוער בהקשר זה שבתיק אחר של הצדדים תלה"מ 23346-05-17 תבעה שם התובעת "מזונות משקמים". בהחלטתו מיום 6/6/2017 קבע כב' השופט ברינגר ש"התובעים המוגדרים בתביעה זו הם 2 הקטינים ואילו אימם אינה מוגדרת כתובעת לפיכך לא ניתן לבקש עבורה סעד זמני בדמות מזונות אישה. הבקשה נדחית"

התובעת שבה ופנתה לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר ובהחלטתו מיום 7/6/2017 קבע השופט ברינגר "...מכתב התביעה שצורף לבקשה נלמד כי התובעת עתרה למזונות משקמים (לא מזונות אישה) במסגרת תביעת רכוש. יתרה מזאת, הבקשה למזונות אישה זמניים הוגשה במסגרת תיק מזונות הקטינים, במסגרתה כאמור האישה אינה נכללת כתובעת"

5. או אז ביום 12/6/2017 הוגשה לתיק תביעה אשר הוכתרה בכותרת "מהות התביעה: תביעה למזונות אישה מדור שקט ושלו- כתב תביעה". כאמור, התביעה לא הוגשה כתביעה נפרדת ולא הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה על ידי הוספת האם כתובעת גם את מזונותיה שלה אלא שהתביעה למזונות אישה הוגשה כתביעה עצמאית במסגרת התביעה למזונות הילדים (שתי התביעות נושאות אותו מספר תלה"מ). ברור שלא ניתן לעשות זאת בדרך זו ודי בכך כדי למחוק התביעה (או שמא התביעות למזונות שלפני).

            אם בכל האמור לא די הרי שכדרכה בתביעה למזונות הילדים לא צירפה את המסמכים המגבים את תביעתה למזונות אותם העמידה על סך של כ- 15,000 ₪  ולא טרחה לצרף הרצאת פרטים כלל אף לא מעודכנת.

            לתיק לא הוגשה בקשה לסילוק התביעות על הסף.

 יתרה מכך, התובעת אשר כאמור עתרה לפסיקת "מזונות משקמים" במסגרת התביעה לחלוקת הרכוש בנימוק ש"מכוון שהנתבע משך השנים צבר מוניטין אישי ונכסי קריירה ולמרות שהתובעת זכאית למחצית הרכוש אותו צברו הצדדים משך חייהם המשותפים יש לפסוק לתובעת פיצוי למשך כל ימי חייה בסך של לפחות 20,000 ₪ לחודש וזאת בהתחשב ברמת החיים וברמת ההכנסה של הנתבע ובהתחשב במוניטין האישי של הנתבע" אין בדעתי להתייחס לקשר שבין מוניטין ומזונות משקמים במסגרת תיק זה כמו גם מהות הדרישה לפיצוי כאן אך סוגיה זו תבחן בפסק הדין בתביעה האחרת בה נתבעו המזונות המשקמים. [השוו למשל ל-בע"מ  919/15 פלוני נ' פלונית (19/7/17) המפנה בסעיף 68 לפסק דינה של כבוד  השופטת דפנה ברק ארז לסעיפים 47-49 ב-בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני (5/11/2015)].