פס"ד בתביעה להפחתת דמי מזונות ושינוי זמני שהות

עניינו של פסק דין זה, שתי תביעות בין הצדדים:

תלה"מ 31282-06-19 – תביעה להפחתת דמי המזונות אשר נקבעו בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 24.2.2016, אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט ביום 31.3.2016 בתיק תה"ס 29039-03-16 (להלן: "הסכם הגירושין").

תלה"מ 31326-06-19 – תביעה לשינוי חלוקת זמן הורי.

1. הצדדים, בני זוג לשעבר, אשר נישאו בנישואים אזרחיים בקפריסין ביום 27.4.2006. נישואי הצדדים הותרו בהתאם לפסק דין שניתן ביום 24.8.2016 בתיק תה"ן 32452-05-16. לצדדים שני ילדים משותפים: ד', ילידת 2007, כבת 14 כיום, וע', יליד 2015, כבן 5.5 כיום.

2. במסגרת הסכם הגירושין, נקבעה חלוקת זמני שהות לפיה אמורים הקטינים לשהות אצל האב מדי יום שני ורביעי משעה 14:00 כולל לינה, ועד למסגרת החינוכית למחרת היום. עוד נקבע כי הילדים ישהו אצל האב מדי סופ"ש שני, החל מיום שישי בשעה 13:00 ועד ליום ראשון בבוקר ישירות למסגרת החינוכית. עוד נקבעו זמני שהות בחגים ובחופשות ממסגרות החינוך.

3. לטענת התובע, היות שמקום מגוריו ב..... ומקום מגורי הנתבעת ב....., אזי נקבעו זמני השהות ללא התחשבות במצבו, במקום מגוריו ובהיקף משרתו. התובע טוען כי עקב חוסר גמישות מצד הנתבעת הגיע למצב בו הוא עלול לאבד את מקור פרנסתו ומקום עבודתו. הנתבע מוסיף וטוען כי בשנת 2014 ניתן צו כינוס בעניינו בהליך פש"ר שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, וביום 19.4.2016 הוכרז כפושט רגל. במסגרת הליך הפש"ר נקצבו מזונות הקטינים בסך של 4,000 ₪ לחודש. התובע טוען כי הצדדים הסכימו על כך שדמי המזונות יופחתו ויועמדו על סך של 4,000 ₪ לחודש במקום הסך שנקבע בהסכם הגירושין (5,500 ₪ לחודש) וזאת, בין היתר, לאור שינוי הוצאות החינוך עבור הבן ע' אשר למד בגן פרטי בעלות גבוהה לעומת העלות הנמוכה יותר בגן עירייה. לטענת התובע, הנתבעת משתכרת כ-10,000 ₪ לחודש, מתגוררת בבית רחב ידיים, נוסעת לחו"ל וחיה ברמת חיים גבוהה מאוד.

4. במסגרת התביעה לשינוי זמני שהות, עותר התובע לצמצום חלוקת הזמנים שנקבעה בהסכם הגירושין. לדבריו, יש מקום להורות כי המפגשים בינו לבין הקטינים יתקיימו פעם בשבוע, ביום שלישי החל מהשעה 16:45 ועד לשעה 19:00 ובנוסף מדי סופ"ש שני, החל מיום שישי בתום המסגרת החינוכית ועד למוצאי שבת.

5. במסגרת התביעה להפחתת מזונות, טוען התובע כי יש מקום להקטין את דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין וזאת לאור שינוי נסיבות נטען, קרי, הסכמת הצדדים להפחתת דמי המזונות לסך של 4,000 ₪ לחודש, הלוואות חדשות שנוצרו לתובע לאחר הליך הפש"ר בסך של כ-156,000 ₪. התובע, לדבריו, הנדסאי בהשכלתו ומשתכר מעבודתו כ-10,000 ₪ נטו לחודש. התובע מוסיף ומפנה לעובדה כי בעניינם של הצדדים לא חל הדין האישי ולפיכך סבור כי יש ליתן לעובדה זו משקל בעת קביעת דמי המזונות.

6. הנתבעת כופרת בטענותיו של התובע. לדבריה, היא מעולם לא הסכימה על הפחתת דמי המזונות לסך של 4,000 ₪ לחודש, ואף פתחה תיק הוצל"פ לצורך גביית הפרשי דמי המזונות שלא שולמו. הנתבעת מפנה לכך שהתובע שינה את חלוקת זמני השהות באופן חד צדדי, כך שבמקום להלין את הקטינים בביתו 6 לילות בשבועיים, אזי הוא מלין אותם לילה אחד בלבד. הנתבעת מציינת כי היא לא הסכימה לצמצום זמני השהות שבוצעו על ידי התובע בפועל. הנתבעת מפנה לעובדה כי התובע מרבה לצאת לחו"ל, מטעמים שונים, ולפיכך סבורה כי דין התביעות להידחות. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לבת ד' בעיות רפואיות מורכבות, ולפיכך ההוצאות עבורה גדולות מהמקובל. הנתבעת טוענת כי התובע אדם צעיר ובריא, בעל הכנסות של ממש, וכן פוטנציאל השתכרות. הכנסותיו של התובע עלו לאחר שנחתם הסכם הגירושין, ומצבו הכלכלי השתפר מאוד לאחר שקיבל הפטר בתיק הפש"ר. הנתבעת מכחישה כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות.