פס"ד בתביעה הדדית על זמני שהות ומזונות לקטינה

לפניי תובענות הדדיות בעניינה של קטינה – האחת תביעתו של אביה לשינוי זמני שהות עימה, והסדרתם מחוץ למרכז הקשר, והשניה תובענה למזונות הקטינה שהוגשה ע"י אימה.

תמצית העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים ניהלו מערכת יחסים אינטימית, במהלך קשר רומנטי מחוץ לנישואים, שניהלה הנתבעת עם התובע. מקשר זה נולדה הקטינה ב' ילידת 11.**.**, כיום בת כעשר וחצי שנים.

2. לאחר שנולדה הקטינה, יחסיה של התובעת עם בעלה שוקמו והקטינה גדלה עם אמה, בעלה ושני ילדיהם, ובשנים הראשונות לחייה סברה כי אביה הינו בעלה של האם.

3. עוד יצויין כי הצדדים אמנם יהודים, אולם בעלה של האם איננו יהודי, נסיבות שאיפשרו ביצוע בדיקה גנטית להוכחת אבהותו של הנתבע (תמ"ש 52308-10-13).

4. עד הגיע הקטינה לגיל שנתיים לערך, ראתה את אביה מעת לעת בהסכמה בין ההורים, עם תחילת ההליכים המשפטיים, החליטו האם ובעלה להפסיק את זמני השהות עד להחלטה שיפוטית ולאחר שהוכרה האבהות, נקבעו זמני שהות בין האב לקטינה אחת לשבוע במרכז הקשר (תמ"ש 52327-10-13), בין היתר, מתוך רצון למנוע חשיפתה לזהות אביה בגילה הרך.

5. מאז שניתן פסק הדין בעניין זמני השהות, ביום 11.09.16, פגש האב את הקטינה במתכונת זו, עם הפסקות מסוימות, עד שבשלב מסויים, פסקו המפגשים כליל. יצויין כי בחלוף הזמן חשפה האם את הקטינה לזהותו של אביה הביולוגי.

6. הצדדים חלוקים אשר לסיבה להפסקת זמני השהות: לטענת האם, הדבר נבע מרצונו של האב בהפסקת המפגשים ובהמשך, בשל התנהלותו האלימה של האב במרכז הקשר, ומנגד טוען האב כי נאלץ להפסיק את המפגשים מיוזמתו, כדי לא ליצור בליבה של בתו הרגשה כי המדובר באב "פגום" וכי לא נהג באלימות אלא זעק לעזרה מתוך ייאוש.

7. לאחר שהאב הגיש את התובענה שבכותרת, לשינוי זמני השהות באופן שאלה יתקיימו ללא פיקוח, הגישה האם תביעה לפסיקת מזונות עבור הקטינה ובמסגרתה תבעה אף מזונות עבר ממועד קביעת האבהות.

8. בהעדר יכולת להביא את הצדדים להסכמות, התיקים נקבעו להוכחות, ועם הגשת סיכומי הצדדים עלי להכריע בתובענות.

   הליכים קודמים בין הצדדים:

9. בין הצדדים נוהלו מספר הליכים משפטיים בפני כב' השופט ארנון קימלמן: מצד האב הוגשו כאמור, תביעה להכרה באבהות (תמ"ש 52308-10-13) ותובענה לקביעת הסדרי שהות עם הקטינה (תמ"ש 52327-10-13) (להלן גם: "ההליך הקודם"). בהמשך הגישו התובעת ובעלה תביעה למתן פס"ד המצהיר כי בעלה של התובעת הינו "אביה הפסיכולוגי" של הקטינה ולחלופין "אביה המאמץ" (תמ"ש 12026-02-14).

10. כאמור, ביום 11.9.16 ניתן פסק דין בשלוש התובענות. בית המשפט הורה על רישומו של האב, כאביה של הקטינה במרשם האוכלוסין ועל דחיית התביעה שהוגשה ע"י האם ובעלה. בכל הנוגע למשמורת ולזמני השהות עם האב נקבע כי "הנתבעת תשמש כהורה המשמורן על הקטינה, כאשר הסדרי הראייה בין הקטינה לבין התובע יתקיימו אחת לשבוע במסגרת מרכז הקשר ב******* וזאת לתקופה של שישה חודשים עד ליום 10.2.17, כאשר לאחר מכן ייקבעו בהתאם לשיקול דעתה של העו"סית לסדרי דין במועצה האזורית משגב, כאשר תוקף סמכותה עד ליום 10.3.18".

11. ערעור שהגישה האם על פסק הדין (עמ"ש 31135-10-16) נמחק בהסכמה ביום 23.01.17.

12. ביום 27.11.19 הגיש האב בקשה ליישוב סכסוך, ולאחר שתקופת עיכוב ההליכים קוצרה, הוגשו התובענות שבכותרת.

13. יצויין כי לאחרונה הגישה האם בקשה לצו הגנה (ה"ט 46382-06-21), במסגרתה טענה כי מצאה מחברת מחוץ לדלת ביתה, מונחת על ספסל עם הקדשה של האב, והיא משערת שהאב הניח אותה בסופ"ש במהלכו נעדרו בני המשפחה מהבית. בפסק הדין נקבע כי האם לא הוכיחה קיומה של עילה למתן צו הגנה, יחד עם זאת הודגש כי "הקשר בין הקטינה לאביה ייקבע בהליך מתאים (קרי, ההליכים שבפני) ונאסר על האב להיות בקשר עימה, בניגוד להחלטות השיפוטיות".

     

     

     

     

    הכרעה בתביעה לשינוי זמני השהות:

    תמצית טענות האב:

14. לטענת האב, האם עושה כל שביכולתה על מנת להשמיצו ולחבל בקשר בינו לבין ביתו. האם מסיתה את הקטינה ואף גורמת לניכור הורי ופוגעת בזכותו הבסיסית לראות את ילדתו מחוץ למרכז הקשר. האב הכחיש את מסוכנותו, טען כי רואה את בנו (שנולד ממערכת זוגית אחרת) שלא במסגרת של מרכז קשר, ואף נפגש עם הקטינה עד הגיעה לגיל שנתיים וחצי והיא אף לנה בביתו.

15. עוד טען כי המפגשים במרכז הקשר היו חיוביים, אולם לאחר שראה כי המפגשים במרכז הקשר פוגעים בקשר שלו עם בתו ומקבעים אצלה ידיעה כי יש בו פגם מסוים, החליט כי אין זה נכון להמשיך במצב מעוות זה. לטענת האב, בנסיבות אלה ובכאב גדול, הסביר לבתו כי עד שיתקיימו מפגשים מחוץ למרכז הקשר יאלצו להפסיק את המפגשים.

16. בסיכומיו טען כי האם עושה יד אחת עם אימו של בנו כשהן מעבירות ביניהן מידע אסור בפרסום. כן טען כי אף חוו"ד למסוגלות הורית שנערכה בהליך הקודם, ועליה מסתמכת התובעת, אין כל סיבה מדוע האב לא יוכל לראות את הקטינה בצורה מסודרת ולא נקבע בה כי האב מסוכן לא לקטינה ולא לכל אדם. חוות הדעת ניתנה לפני 5 שנים, הזמן חלף ללא כל אירוע אלים וללא כל תלונה דבר המעיד כי הטענות אינם מוכחות. בחוות הדעת לא מעט סתירות ולא מעט קביעות על בסיס ניתוח עובדתי שגוי, והאמור בה אינו רלוונטי לימינו. הקטינה גדלה וכעת מאוד קשורה לאביה, מה גם שהאב הוכיח את דבקותו במפגשים ובקשר עם הקטינה.

     

    תמצית טענות האם:

17. מנגד טענה האם, כי מאז לידת הקטינה, היא אשר נושאת בטיפולה באופן בלעדי, ודואגת לכלל צרכיה. מזה זמן רב באחריותו וביוזמתו של האב לא מתקיימים כלל הסדרי שהות בין האב לקטינה והוא אינו לוקח חלק בגידולה, ואינו מעורב כלל בחייה. רק לאחר שלוש שנים ממתן פסק הדין בהליך הקודם, ובניגוד גמור כי עליו לפנות לעו"ס בעניין שינוי המפגשים עם הקטינה, החליט האב לפעול כנגד האם ולהגיש תביעה להסדרי שהות ממניעי נקמנות ושליטה.

18. עוד טענה כי האב פוטר עצמו מכל מחויבות כלפי הקטינה ואינו נושא בכל חוב המוטל עליו כאביה.

19. האם הכחישה את טענות ההסתה והניכור, וטענה כי התנהלותו המסוכנת של האב ואישיותו הם שהובילו לנתק בין האב לקטינה ובנסיבות אלה הדרך היעילה והבטוחה לחידוש הקשר היא לקיימם במרכז הקשר ובפיקוחו. קיום מפגשים מחוץ למרכז הקשר מנוגד לטובת הקטינה ואף עלול לפגוע בה. בתצהירה ציינה כי לאב שני אחים שריצו עונש מאסר בפועל ויש לו אחות שמכורה לסמים קשים וכי היא לא מעוניינת כי הקטינה תמצא בסביבה שכזו. הנתבע חסר כל אחריות, חסר בית (סולק מביתו בצווים שיפוטיים) השתמש בסמים השתחרר מהצבא על רקע פסיכיאטרי אדם אלים שניסה להצית את עצמו, הפגין עם שלטים מחוץ למקום מגוריהם , הסיע את הקטינה ללא מושב בטיחות וכדומה.

20. במפגשים עם האב הוא מתעלם מאורח חייה של הקטינה ומעמיד אותה לא אחת בקונפליקט נאמנויות בין העקרונות שעליהם גדלה בביתה לבין דרישותיו וציפיותיו של האב.

     

    דיווחים שונים שהוגשו ע"י העו"ס לסדרי דין במהלך השנתיים האחרונות:

21. בהתאם להחלטה שניתנה, הוגשו לתיק ביום 14.04.21 במרוכז כלל הדיווחים שנערכו בעניינם של הצדדים ע"י העו"ס לסדרי דין. להלן תמציתם:

     

22. עדכון העו"ס לסדרי דין בעניין ועדת תסקירים מיום 10.7.19:

    צויין כי מאז המעבר ל******, היו נתקים בקשר בין הקטינה ואביה, שכן לטענתו אין הצדקה לקיים את המפגשים במתכונת זו והוא הודיע זאת לקטינה, ומאז ינואר 2019 הפסיק האב את המפגשים. בדו"ח מרכז הקשר צויינו מספר מפגשים אותם ביטל האב בשל סיבות שונות. בביקור בית שנערך סיפרה הקטינה שהיא יודעת שפלוני הוא אביה והסבירה כי יש לה שני אבות. האם סיפרה כי החליטה לספר לבתה את הסוד אותו ידעה כל המשפחה.

    העו"ס התרשמה כי מדובר במשפחה מכילה ותומכת. כן צויין כי נערך ביקור בית בבית האב, בו נכח אף בנו.

    צוין כי בכל הדו"חות של מרכז הקשר מדווח על קשר טוב בין האב לבתו, וכי האב מאוד משקיע במפגשים שהוא מגיע וקונה לה מתנות. יחד עם זאת צויין כי האב נותן לה לאכול ממתקים שהיא לא רגילה בגלל אורח החיים של משפחתה.

    הומלץ על החזרת המפגשים למרכז הקשר וקיום וועדה חוזרת בעוד חצי שנה.

     

    תסקיר עו"ס לסדרי דין בעקבות וועדת התסקירים (הוגש לתיק ביום 29.07.19):

     

23. העו"ס פרטה את המלצות וועדת התסקירים, ציינה כי מדו"ח שהתקבל ממרכז הקשר ***** עולה כי מחודש ינואר 2018 ועד לחודש ינואר 2019, ביטל האב 17 מפגשים, האם ביטלה 4 מפגשים, בנוסף לחודש של חופש בו שהתה עם בתה בחו"ל.

    מאחר שמדובר בקטינה שאינה נמצאת בקשר עם אביה מזה 7 חודשים, על מנת לבסס ולשמר את הקשר יש צורך בתקופת הערכה של חודשיים במרכז קשר על מנת לבנות תוכנית הדרגתית לחידוש הקשר.

    האב הסכים להמלצות הוועדה, האם הביעה הסכמתה לקיום המפגשים אך טענה כי תקופת ההערכה אינה מספיקה וכי היא מתנגדת להוצאה ממרכז הקשר, האם סירבה לקבל טיפול בטרם האב יתחיל לקבלו ויתחייב לקיימו.

    לסיכום המליצה העו"ס על החזרת המפגשים למרכז הקשר למשך שעה, מתן טיפול לשני ההורים, ולאחר חודשיים תעשה ועדת הערכה.

     

     

24. עדכון העו"ס לסדרי דין מיום 12.11.19:

    צויינה פניית האב לגבי שעת המפגש המאוחרת שנקבעה במרכז הקשר וחששו שהילדה תגיע מותשת ועייפה. האם ציינה כי השעה והיום מותאמים לילדה ולרצונה, וכך עלה אף מחוות הדעת של מרכז הקשר.

     

25. עדכון העו"ס לסדרי דין מיום 2.1.20 :

    בהתייעצות עם צוות המרכז ומסיכומי הביקורים, ישנה התרשמות כי עדיין יש צורך בלווי והדרכה ובהתערבות הצוות במפגשים. בשלב זה הומלץ על המשך קיום המפגשים במתכונתם הנוכחית למשך חודשיים נוספים בסופם תיעשה הערכה מחודשת.

     

26. עדכון העו"ס לסדרי דין מיום 05.03.20 :

    צוין כי המפגשים בין האב לקטינה ממשיכים להתקיים במרכז הקשר בתדירות של פעם בשבוע למשך שעה, כי המפגשים חיוביים וישנה התקדמות בקשר בין האב לקטינה. הומלץ לקיים וועדת תסקירים נוספת לאחר סיום תהליך אבחון המסוגלות ההורית.

     

27. עדכון העו"ס לסדרי דין בעניין וועדת תסקירים שהתכנסה (הוגש ביום 16.09.20):

    צויין כי האם מעוניינת בהמשך מפגשים מפוקחים במרכז הקשר, האב מתנגד ומבקש זמני שהות פתוחים. לאורך השנה היו אמורים להתקיים 20 מפגשים, 7 בוטלו ע"י האב ו3 ע"י מרכז הקשר. הוועדה המליצה כי המפגשים במרכז הקשר יתקיימו פעם בשבוע למשך שעה בלי פיקוח, כאשר קבלת הקטינה והחזרתה תיעשה במרכז הקשר.

    הומלץ על טיפול פסיכולוגי לקטינה ושמירת קשר של האב עם שירותי הרווחה בעיר מגוריו.

     

28. עדכון העו"ס לסדרי דין מיום 14.3.21:

    המפגשים בין האב לקטינה הוקפאו בשל אירוע חריג שהתקיים במרכז הקשר.

    בתאריך 8.3.21 התקבל דיווח כי האב הגיע באיחור של כ10 דקות כאשר נשאל מדוע לא הגיע למרכז חודשיים ציין כי יש לו סיבות מוצדקות כגון חולי. העו"ס ציינה בפניו כי נתק כזה מוביל לחזרה אחורנית והוא בתגובה טען כי בכל מקרה אין התקדמות. האב התלונן כי במרכז לא עושים את העבודה כראוי ולאחר שנענה כי אף עליו לעשות מאמץ, צעק "תזהרי שאני לא אתחיל להשתולל פה". בנסיבות אלה המפגש בוטל.

    בהמשך האב סרב להתנצל, מחה על קיום המפגשים במרכז כשלדבריו זאת "צעקה למערכת" שתתעורר. נמסר לו כי אם לא יביע התנצלות וחרטה והתחייבות לנהוג בהתאם לכללי המרכז, המפגשים יוקפאו. משלא התנצל - הופסקו המפגשים.

     

29. מעבר לעדכונים האמורים, ביקשה האם להסתמך על חוו"ד מומחית בעניין מסוגלותם ההורית של הצדדים, שנערכה לפני כשש שנים, והוגשה במסגרת ההליך הקודם, ובמסגרתה הוערכה מסוגלותה ההורית של האם כטובה ונמצאו ליקויים במסוגלותו ההורית של האב.

30. בתיק ניתנו החלטות שונות בעניין מינוי מומחה לבחינת השאלה האם מפגשים מחוץ למרכז הקשר יעמידו את הקטינה בסיכון או בסכנה כלשהי. בסופו של יום הודיע האב כי הוא מבקש שבית המשפט יכריע בתובענה ללא היזקקות לחוו"ד מומחה, בין היתר מטעמים כלכליים ובשל עלות חוה"ד.

     

    שמיעת הקטינה: 

31. בהחלטה מיום 23.11.21, שניתנה לאחר שמיעת הקטינה, צויינה התרשמותי מקטינה בעלת חן וקסם אישי רב, ברוכת כישרונות ובעלת כישורים חברתיים גבוהים.

32. הרושם היה כי הקטינה חשה בטוחה במפגשים במרכז הקשר, והיא זקוקה לליווי וטיפול (כפי שוועדת התסקירים המליצה), רק ככל שיוחלט על קיום המפגשים מחוץ למרכז הקשר וזאת על מנת ללוות את התהליך, בהליך טיפולי תומך מתוך מטרה לשמר את תחושת הביטחון של הקטינה ולאפשר העמקת הקשר עם האב.

     

    דיון והכרעה:

33. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי שני ההורים הינם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, וכאשר אין ביניהם הסכמה מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויותיו של ההורה שלא מחזיק בקטין לבוא במגע עמו, יכריע בכך בית המשפט (ר' סעיפים 14, 24, 25 לחוק הכשרות המשפטית).

34. בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת הסדרי שהות השיקול הבלעדי הינו בהתאם לעקרון "טובת הקטין" אשר הוכר כעקרון על במשפט הישראלי.

35. המונח "טובת הקטין" הינו מושג רחב היוצק את תוכנו הקונקרטי בהתאם למצב העובדתי הנתון בכל מקרה ומקרה. השיקולים הנבחנים בעניין הסדרי שהות של קטינים, הינם: הבטחת סיפוק צרכיהם הפיסיים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים, תוך התייחסות ליכולת ההורים ונכונותם; הבטחת שמירת קשר איכותי של הקטינים עם הוריהם; הגשמת אינטרס הקטינים למסגרת יציבה, במידה המרבית; צמצום ככל האפשר הפגיעה בשל הגירושין; יש לעשות המירב ששני ההורים ימלאו תפקיד משמעותי בחיי הקטינים ויממשו אחריותם ההורית; כן, יש להתחשב במידה בה כל אחד מההורים טיפל בקטין בעבר.

36. לצורך בחינת טובת הקטין, נעזר בית המשפט בתסקירים ובחוות דעת מומחים להם יש היכולת והכלים המתאימים לבחון את המקרה בעין מקצועית וסובייקטיבית (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה (2) 321; בג"צ 4238/03 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח (1), 481). בהתאם לפסיקה, חוות דעת מומחים בסוגיה כה רגישה הינן בעלות משקל משמעותי במכלול הראיות ובתי המשפט נוטים לאמץ את ממצאי המומחים ומסקנותיהם. ניתן יהא לסטות מממצאים אלה, רק בהינתן טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת.

37. כאשר עסקינן בסכסוכי זמני שהות, הזמנת תסקירים מהווה ביטוי לעובדה שההכרעה מצריכה מעורבות של רשויות הרווחה, כאשר העובדים הסוציאליים מסייעים לבית המשפט בקבלת הכרעה נכונה ומושכלת, תוך בירור מעמיק של הסוגיה. זאת מתחייב אף בשל העובדה כי בעת סכסוך מתקשים ההורים לייצג באופן אובייקטיבי את צורכי הקטינים, ולכן נדרש בית המשפט לשירותי הרווחה, אשר מטפלים בנושא במקצועיות וכעובדי ציבור (רמ"ש (מח' חי') 40117-12-13 פלוני נ' פלונית (23.12.2013)).

     

    מן הפרט אל הכלל:

38. כפי שפורט לעיל, מערכת היחסים בין הורי הקטינה מורכבת. כיום, לאחר שהאם שיקמה את יחסיה עם בעלה, המגדל את הקטינה כביתו, הנתק בין ההורים מוחלט, כאשר האם איתנה בדעתה לכל אורך השנים (מאז החלו ההליכים המשפטיים), כי יש להמשיך את המפגשים בין הקטינה לאביה במרכז הקשר ובפיקוח מלא.

39. עוד אדגיש, כי האם מנסה לצייר את דמותו של האב כאלימה ואת הקטינה כמי שנשקפת לה סכנה ממשית מאביה, יחד עם זאת מהדיווחים שהוגשו לתיק במהלך השנים, לא הובאה כל ראיה לכך שהאב מהווה סכנה כלפי הקטינה או שהוא עלול לפגוע בה, ואף הקטינה איננה חשה מאויימת מפניו ולא הביעה כל חשש ממנו.

40. כאשר הוצע לאם בדיון כי המפגשים יתקיימו במקום ציבורי כגון קניון, השיבה בצורה רהוטה והביעה התנגדות מוחלטת לקיום מפגשים כאמור, וכך השיבה:

     

    "אבקש להשיב על הדברים באופן אישי. אני רוצה להתייחס למשהו שאמר עורך הדין מעולם לא היו מפגשים במתווה פתוח. היה חוסר אכיפה במרכז קשר ב***. פלוני היה לוקח את הילדה מסיע אותה ברכב ללא רישיון נהיגה ללא מושב ילד לוקח אותה למשפחה שלו. לוקח אותה לרכב על סוס ללא קסדה. מכניס אותה לבריכה קרה באביב היא חזרה עם דלקת אוזניים כל הדברים קרו שבוע אחרי שבוע הייתה סחבת וחוסר אכיפה. מה שקורה ב***** המפגשים בפיקוח מלא למרות שלא הייתה כל החלטה. אנחנו עדיין במתווה של מפגש תחת פיקוח מלא. ההתנהלות ב***** היא הנכונה לעומת מה שהיה ב*****. הניסיון שלי וההכרות שלי איתו עם מה שקרה למרות שהביקורים היו אמורים להיות בפיקוח מלא בתוך המרכז לא מאפשרים לי לחשוב על אפשרות שהוא יוציא אותה למרות ששעה בקניון יכול להיות יותר נעימה זה יכול להיות שעה על אופנוע בדרך להורים שלו ללא רישיון נהיגה או על רכב ללא רישיון נהיגה שזה דברים שקרו. החשש שלי הוא לשלומה. אני צריכה לשים על הכף את שלומה ואת הבטיחות שלה אז... המשפחה שלו גרים ב**** ואנחנו גרים ב*****. המרכז קשר הוא ב*****.

     

    בית המשפט: אם למשל יש אופציה של לקחת לשעה ממרכז קשר ולהחזיר אותה למרכז קשר?

     

    התובעת: לאן לקחת אותה? מה לעשות במשך השעה הזו? הדברים צריכים פיקוח. כך היה בעבר. הוא שכר צימר ב*** והביא אותה לשם לבריכה והראש בתוך המים הילדה עם דלקת אוזניים".

     

41. בכל הכבוד, חשש מהכנסת הקטינה לבריכה ב***, דלקת אוזניים ואף לקיחת הקטינה ברכב ללא כיסא בטיחות או ללא רשיון (ואינני מקלה ראש כלל במעשים אלה), אין בהם כדי להעיד על סכנה שנשקפת לקטינה מאביה המצדיקה קיום מפגשים במרכז קשר, כך גם טענות האם כנגד מי מבני משפחת האב, אין בהן כדי להעיד על מסוכנותו של האב כלפי הקטינה.

42. יוטעם כי בכל הנוגע לחיוב האב במזונות, כפי שיפורט בהמשך, האב הוצג ע"י האם כאדם ברוך כשרונות במגוון תחומים (פראמדיק, מורה דרך, מדריך רכיב ומאלף סוסים, עצמאי בתחום הבניה), ואילו בתובענה לזמני שהות הוצג כמי שאיננו מסוגל לקיים חיים נורמטיביים כלל.

43. האם הכחישה בחקירתה כי עד גיל שנתיים לערך, התקיימו זמני שהות בהסכמה בין האב לקטינה. כאשר עומתה האם עם האמור בחווה"ד בעניין זה, השיבה כי מדובר ב"אינטרפטציה של המאבחנת" (ר' עדות האם עמ' 14 ש' 4-22), יחד עם זאת, הדברים מנוגדים בתכלית לקביעות חלוטות של פסק הדין שניתן בהליך הקודם, בו צויינו, בין היתר, הדברים הבאים: "במהלך השנה הראשונה לחיי הקטינה נפגש התובע עם הקטינה באופן ספוראדי אחת לחודש עד חודש וחצי. במהלך השנה השנייה לחיי הקטינה החלו הנתבעים להתגורר בדירה שכורה בישוב ****** שבצפון הארץ בעוד שהתובע עזב את בת זוגו עמה התגורר במרכז הארץ ושב להתגורר בישוב ***** שבצפון הארץ". כן צויין כי "הנתבע 1 היה מודע למערכת היחסים אשר נרקמה בין הנתבעת לבין התובע ולעובדה כי הרתה לתובע אולם הבליג על כך והסכים לשמש כאבי הקטינה לכל דבר ועניין עוד בטרם מועד לידתה (5.1.11), כאשר לאחר לידתה אף נרשם במרשם האוכלוסין כאביה. במהלך תקופה זו הגיעו הנתבעת 2 והתובע להסכמה ולפיה אחת לשבועיים בימי שבת יורשה התובע לקחת את הקטינה מבית הנתבעים שבישוב **** החל משעות הבוקר ועד לשעות הערב ובמשך מספר שעות גם במהלך ימי ראשון מדי כל שבוע שני" (סעיפים 6-8 לפסק הדין).

44. לציין כי התנהגות האב שע"פ הנטען הקים אוהל מחאה מול בית האם דבר שהעמיד את הקטינה והמשפחה במבוכה, בושה ובאי נעימות, צויינה בעמ' 7 לחווה"ד המומחית, אולם תואר כי הדבר נעשה על רקע הפסקת זמני השהות בין הקטינה לאביה, בהחלטתם של האם ובעלה, שהחליטו "לעצור את הביקורים לאלתר" לאחר שהאב פנה לבית המשפט בתביעה לאבהות ולזמני שהות, כאשר עד לאותו השלב אנשים בקהילה ושני ילדיה של האם, כלל לא ידעו שלקטינה יש אב אחר. אף בהתנהלות זו על רקע תסכול של האב אשר לאופן קבלת ההחלטה בעניין הפסקת זמני השהות בין הקטינה לאביה, לא ניתן לראות ככזו המצדיקה קיום מפגשים בפיקוח (גם אם היה מקום בשעתו לפנות בהליך משפטי מתאים, תחת התנהגות שעלולה להוביל לחשיפת הקטינה למידע בצורה לא מותאמת).

     

45. האם ביקשה להסתמך על חווה"ד למסוגלות הורית שנערכה ביום 17.10.15 שהעריכה לטענת האם, את האב כ"פסיכופת". בעניין זה יש להדגיש את הדברים הבאים:

46. ראשית, חווה"ד נערכה לפני כשש שנים ואין בה קביעה כי נשקפת לקטינה סכנה מאביה: בסיכום חווה"ד ציינה המומחית כי אין עדות שהילדה חוותה אלימות במסגרת הביקורים עם אביה. האב אינו אלים בד"כ, המצבים היחידים בהם קיים סיכון לאלימות הינו במצב בו הוא חש מאוים פיזית או רגשית, הסבירות שהוא יחוש מאוים בביקורים עם ביתו הינה קלושה למדי, בהתחשב בגילה וברצונו להוכיח לסביבה שהוא אבא מעולה. יצויין כי בחווה"ד צויינה בין היתר הערכת עו"ס מרכז הקשר כי האב איננו מסכן את הקטינה והתנהלותו מולה חיובית (עמ' 7 לחווה"ד בפסקה האחרונה).

47. אמנם, המומחית ציינה בחוה"ד ניכרים באב "אפיונים המזוהים עם פסיכופתיה" (עמ' 12 לחווה"ד פיסקה שלישית), כגון, היעדר חרטה ואשמה, אפקט שטוח והתנערות מקבלת אחריות על מעשיו, אולם אין בקביעות אלה כדי לפסול את האפשרות של קיום מפגשים בלתי מפוקחים בין הקטינה לאביה, בעיקר כאשר קודם לכן (עמ' 11 פיסקה שלישית) צויין כי לאב "די משאבים נפשיים כדי להתמודד עם הלחצים הפנימיים והחיצוניים בחייו ולהתגבר על מצבי תסכול וכישלון, תוך שמירה על איזון נפשי, על התנהלות נשלטת ועל רמת תפקוד סבירה בד"כ.

48. עיון מדוקדק בחווה"ד מעלה גם צדדים שונים באישיותו של האב שאובחנו ע"י המומחית. כך, למשל, בבחינת האינטראקציה של האב עם בתו, ציינה המומחית כי קיימת תקשורת זורמת ביניהם, הקטינה נענית ברצון ליוזמות מצדו למגע פיזי, חשה נינוחה בקרבתו.

49. אמנם לצד האלמנטים החיוביים באינטראקציה ביניהם, ציינה המומחית כי בולטים גם אלמנטים בעייתיים, וציינה כי האב מצטייר כדמות אב אוהבת וזאת "בערבון מוגבל" לאור הפן הנרקיסיסטי בהתנהלות מולה (דוגמא לכך ראתה המומחית בכך שהיה לאב יותר חשוב שציורה של בתו ימצא חן בעיני אחרים מאשר לעודד אותה להיות יצירתית, הילדה קלטה את הלחץ ואיבדה עניין בציור). מכאן ועד קביעה כי האב מסוכן לקטינה ארוכה הדרך.

50. בכל הנוגע למסרים בעייתיים שהאב מעביר לקטינה (למשל בענייני התזונה כשהוא מביא לקטינה ממתקים ומאכלים שאינם נהוגים בבית האם), עליהם עמדה המומחית – ראשית כיום הקטינה בת עשר, ילדה נבונה ודעתנית, ופחות נתונה להשפעת האב בעניין זה. מכל מקום, נכון וראוי ניתן לרפא התנהלות זו בחיוב בהדרכה הורית תחת הותרת מפגשים בפיקוח מלא במרכז הקשר.

51. לא למותר לציין כי אף בהתנהלותה של האם, מצאה המומחית ליקויים חרף הערכתה כי מסוגלותה ההורית טובה. כך, למשל העריכה המומחית את האם ככזו שאמנם מגלה יציבות נפשית ויכולת עמידה בלחצים והתמדה בהתמודדותה עם מכשולים, אולם מנגד ציינה כי יש לכף גם היבטים בעייתיים שכן תכונה זו גורמת לייפוי המציאות ולאופטימיות יתרה על גבול הנאיביות ביחס לזולת, תוך התעלמות מדפוסי התנהלות בעייתיים. בנוסף, ציינה המומחית כי שיפוטה החברתי של האם תקין במצבי שגרה אך עלול להיפגע במצבים טעונים רגשית בשל נטייה להגיע למסקנות פזיזות מבלי לבחון את הנתונים כנדרש (במאמר מוסגר יצויין כי ראיה לכך ניתן לראות כאמור לעיל בבקשתה האחרונה למתן צו הגנה שהגישה האם, לאחר שראתה מחברת עם הקדשה בפתח הבית, והניחה כי האב הגיע לביתה, טענה שלא הוכחה כאשר מנגד האב נתן הסבר מניח את הדעת אשר לאופן הגעת המחברת). עוד ציינה המומחית כי התייחסותה לדמות האם אינה עקבית ונשענת על ייצוגים פנימיים בעלי מאפיינים סותרים, וכי נושא האימהות הינו מורכב אצלה על רקע יחסים מורכבים עם אמה, כאשר היא איננה מודעת לקונפליקט שנוצר במקרים של ריחוק כאשר עולים אצלה רגשות שליליים.

52. אף לגבי בן זוגה של האם, שנבדק ע"י המומחית צויינו ליקויים שונים, לרבות נטיה לייפות את המציאות ולהכחיש כל בעיתיות אצלו בניסיון להציג עצמו באור חיובי. צויין כי הוא מציג את עצמו כאדם רגוע ומאושר שחי בעולם נפלא של הרמוניה אולם מהחומר ההשלכתי עולה כי מדובר בפסאדה חיצונית בלבד בעוד עולמו רווי רגשות חרדתיים ודיכאוניים.

53. בדיקת מסוגלות הורית הינה תהליך איבחוני מקיף ביותר, המצביעה, בין היתר, על חוזקות וחולשות של כל אחד מההורים וליקויים בתפקודו כהורה, מדובר בכלי המשמש את בתי המשפט במקרים מורכבים ולא אחת נקבע כי אין להורות על עריכתה כעניין שבשגרה אלא במקרים מורכבים. מכל מקום, יש לבחון בצורה עמוקה ויסודית את הממצאים והתאמתם לנסיבות המשתנות. במקרה זה, ממצאי חווה"ד בהחלט תומכים בהגדרת האם כהורה המשמורן, דבר שאף האב אינו חולק עליו. אולם, לא כל ליקוי שנמצא בבחינת מסוגלות הורית, יש בו כדי לקבע קיום מפגשים מפוקחים בין הורה לקטין. מסקנה שכזו עלולה למנוע מהורים להסכים לבצע בחינה למסוגלות הורית מתוך חשש כי יבולע להם, ויוטל עליהם "אות קין" לנצח.

54. לכך יש להוסיף, כי מפגשים במרכז הקשר מעצם טיבם וטבעם נועדו לתת מענה זמני ולא להוות אכסניה קבועה למפגשים בין הורה לקטין עד הגיעו לבגרות (למעט במקרים חריגים בהם נדרשת הגנה מתמשכת לקטין לשם מניעת פגיעה פיזית או נפשית). יש לזכור, כי מרכז הקשר הינו משאב מוגבל האמור לתת מענה לקטינים הזקוקים להגנה. קביעה כי מפגשים בין הורה לקטין יתקיימו במרכז קשר מקום בו אין לכך הצדקה, עלולה לגרום לפגיעה קשה בציבור שלם של קטינים והורים, הממתינים לקביעת מפגשים במרכז קשר במקרים המתאימים.

55. לא בכדי פסק לאחרונה כב' השופט סארי ג'יוסי כי מפגשים במרכז הקשר הינם "נשק יום הדין" ר' רמ"ש 44364-01-21 ב' נ' ב' (09.03.21): "החלטה לפיה ילדים יוכלו לפגוש את הוריהם במרכז-קשר אינה ברירת-מחדל היא "נשק יום-הדין". עמדה לפיה כל מורכבות ביחסי הורים-ילדים תגרום להעברת המפגשים למרכז-קשר, עלולה לפגוע אנושות לא רק בטובתם של הילדים שהופנו למרכז-הקשר מבלי שיהא צורך בכך, כי אם גם בטובתם של ילדים שחייבים את המפגשים עם הוריהם במרכז-הקשר. כמו כן, ריבוי הכרעות, אשר מעבירות את המפגשים בין הורים לבין ילדיהם למרכזי הקשר במקרים לא מתאימים, עלול ליצור, והלכה למעשה, אף יוצר עומס כבד מנשוא על כתפי העובדים במרכזי הקשר, וכפועל-יוצא נפגעים אותם ילדים, אשר זקוקים למפגשים במתכונת זו כאוויר לנשימה".

56. קיבוע מפגשים במרכז קשר ובפיקוח מלא, מקום שלא מוכח הצורך בכך, וללא אפשרות של שינוי בעתיד, אינו רצוי לא רק בהיבט של האב, שנמצא כיום במצב של תסכול מהמגבלות המוטלות על הקשר שלו עם ביתו, אלא גם ובעיקר מבחינת טובתה של הקטינה, שככל שתתבגר, עלולה להתקבע בליבה תחושה של פחד מאביה מולידה, הגם שאין כל אינדיקציה לכך שהוא אכן עלול לפגוע בה.

57. האב היטיב לתאר את תסכולו ואת זכותה של ביתו לראות את אביה מחוץ למרכז הקשר (עמ' 6 לפרוט' ש' 9-22): "... אני 5 שנים נגרר מול הבת שלי. ... במשך כל השנים האלה החיים שלי בעול, את הבת שלי אני לא רואה, אנשים שואלים אותי למה ואין לי מה להגיד להם. אני לא פדופיל ולא אדם מסוכן, אני לא שום דבר ממה שאמרו עליי. לנתי אצל עו"ד בורוכוב והוא מכיר את כל משפחתי... אני לעולם לא אוותר על הבת שלי ואלחם עליה עד היום האחרון, יש לי זכויות ולבת שלי יש זכויות. אני לא מבין איך אחרי 5 שנים איך אנחנו נגררים לעמוד פה ולהידרש לעוד סבלנות מצידי, אני על סם (צ"ל "סף" א.נ) התמוטטות..."

58. אין ספק כי זמני שהות עם שני ההורים, הינם זכות של הילד. אין מדובר רק בזכות של ההורים או בבחירה של מי מהוריו. זמני השהות, אופיים, איכותם ותוכנם הינם בעלי חשיבות משמעותית להתפתחותו התקינה של הקטין, ויש לקובעת בזהירות וברגישות ותוך איזון מכלול רחב של שיקולים.

59. יצויין כי בהליכים הקודמים המליצה העו"ס להרחיב את המפגשים מחוץ למרכז הקשר ובית המשפט ראה לנכון, להסמיכה לקיימם בהתאם לשיקול דעתה. בין היתר, הוגש ביום 19.6.2016 דיווח של העו"ס בו צויינה החלטתה להרחיב את זמני השהות מחוץ למרכז הקשר בלא פיקוח במשך פרק זמן של שעה, וחצי שעה בפיקוח כאשר הקבלה וההחזרה של הקטינה ייעשה באמצעות מרכז הקשר. דיווח זה גרר בעקבותיו דרישת האם ובן זוגה להחלפת העו"ס (ר' סעיפים 68-69 לפסק הדין של כב' השופט ארנון קימלמן בהליך הקודם).

60. במקרה זה, המומחית המליצה כי הקטינה תהא במשמורת בלעדית של אימה וסברה כי יש לקיים מפגשים שבועיים בני שעתיים במרכז קשר כאשר הרחבתם עלולה להוביל לבלבול ועומס רגשי אצל הילדה ולערער את עולמה. יש לזכור, כי הדברים נאמרו כאמור לפני כשש שנים, כאשר הקטינה כלל לא ידעה שבן זוגה של האם איננו אביה והיה צורך ברור בהגנה על הקטינה אשר לאופן בו תיחשף לנסיבות הורייתה.

61. על רקע חשש זה נקבעו המפגשים במרכז הקשר באופן זמני. הדברים עולים בצורה מפורשת מסעיפים 78-82 לפסק דינו של כב' השופט ארנון קימלמן, בהם נקבע כדלקמן:

     

    "78. בנידון דידן, אני מוצא לנכון לקבל את עמדתה של המומחית מטעם ביהמ"ש, אשר הציגה בפני ביהמ"ש חוות דעת ארוכה ומפורטת ביותר, ולפיה בשלב זה מן הראוי כי המפגשים יתקיימו במתכונת מצומצמת של שעתיים בשבוע ובפיקוחם של עובדי מרכז הקשר – מתכונת אשר מקובלת לחלוטין גם על הנתבעים ככזו המשרתת גם את טובת הקטינה (ראה : עדות התובעת בעמוד 54 שורות 23 - 27 ; עדות הנתבע בעמוד 68 שורה 16 – עמוד 69 שורה 3 לפרוטוקול).

     

    79. כמו-כן, מקובלת עליי עמדת המומחית ולפיה אי קיומם של הסדרי ראייה תחת פיקוח ואף עלולה לחשוף את הקטינה בעל כורחה בגיל כה רך בשנים לעובדה כי התובע הינו אביה – דבר אשר עלול לפגוע בה, בתומתה ובשלוות עולמה ואף עלול לגרום לפגיעה קשה ביותר ביחסיה עם הנתבעים.

     

    80. לפיכך, מן הראוי כי המידע אודות אבהותו של התובע והנסיבות שהביאו לכך יובאו לידיעתה בגיל מבוגר יותר ובכפוף לפיקוח של הגורמים המקצועיים במחוז תוך מתן ליווי פסיכולוגי מתאים לקטינה ולצדדים.

     

    81. התרשמתי הינה כי בשלב זה הינה, לאור המעבר הטרי יחסית של הורי הקטינה לישוב ****, כי עדיין אין לבטל המלצותיה של המומחית על פני אלו של העו"סית לסדרי דין, בפרט לאור נבכי מקרה מורכב זה.

     

    אשר על כן, ברי, לפחות בשלב זה, כי למומחית מטעם ביהמ"ש, אשר בחנה את האינטראקציה המשפחתית ואת נסיבות המקרה לפני ולפנים, יתרון על פני העו"סית לסדרי דין ומכך אני קובע כי בשלב זה ולתקופה של שישה חודשים נוספים לפחות, המפגשים יתקיימו אחת לשבוע למשך שעתיים תחת פיקוח במסגרת לשכת הקשר ב******* כאשר לאחר מכן ייקבעו בהתאם להוראות העו"סית לסדרי דין במועצה האזורית משגב, בין אם במרכז הקשר ובין אם מחוצה לו (או בשילוב של השניים לתקופה מסויימת) והכל בהתאם לשיקול דעתה" (הדגשות שלי א.נ).

     

62. אף האב הבין כי קביעות אלה הינן זמניות, והסביר כי מאחר שסבר כי מדובר בפרק זמן מוגבל של קיום מפגשים במרכז הקשר, בחר שלא להגיש ערעור על פסק הדין (עמ' 6 ש' 28-35 עמ' 7 ש' 1-2).

63. כיום לאחר שהאם בישרה לקטינה את זהות אביה הביולוגי (לאחר שהבינה כי מדובר בסוד הגלוי לכל למעט לקטינה), ומשלא נקבע כי האב מסוכן לקטינה ומסוכנותו של האב איננה עולה לא מחווה"ד לא מהדיווחים השונים של העו"ס ולא מדיווחי מרכז הקשר אין עוד הצדקה לקיום מפגשים בפיקוח.

64. אשר על כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי היטב את טיעוני הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהקטינה ומהוריה, אני רואה לנכון לקבוע מתווה הדרגתי לקיום מפגשים מחוץ למרכז הקשר, ואלה יתקיימו באופן הבא:

    • המפגשים בין קטינה לאביה יחודשו לאלתר.

      • במשך חודש המפגשים יתקיימו במרכז קשר.

      • במשך חודשיים לאחר מכן – יתקיימו מפגשים בני שעה וחצי - כאשר בשעה הראשונה האב יקח את הקטינה מחוץ למרכז הקשר ובמשך חצי שעה יתקיים מפגש במרכז הקשר בו ניתן יהיה לעקוב אחר האינטראקציה בין האב לקטינה.

      • לאחר שלושה חודשים יתקיימו מפגשים בני שעתיים (נקודת האיסוף וההחזרה תהיה במרכז הקשר).

      • בתום ששת החודשים יתקיימו מפגשים אחת לשבוע בין האב לקטינה, במשך שלוש שעות, אחת לשבוע, באמצע שבוע, מחוץ למרכז הקשר. העו"ס לסדרי דין תקבע את נקודת האיסוף וההחזרה של הקטינה.

      • בנוסף לאמור לעיל, מחייבת את שני ההורים בקיום שישה מפגשים (לכל הפחות) של הדרכה הורית במקום מגוריהם.

      • מסמיכה את העו"ס לסדרי דין במ.א ***** לעקוב אחר קיום המפגשים בין קטינה לאביה ולהכריע במחלוקות בעניין קיום המפגשים בהתאם למתווה שנקבע לעיל. בהתאם לצורך, ובתיאום עם עו"ס מרכז הקשר, תפנה העו"ס את הקטינה לגורם טיפולי שילווה את הליך היציאה ממרכז הקשר.

         

         

        הכרעה בתביעת המזונות:

65. כידוע, פסיקת מזונות הינה הכרעה המחייבת הפעלת שיקול דעת שיפוטי זהיר, המאזן בין צרכי הקטינים, הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות.

66. באשר לחובת תשלום במזונות, סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשט"ו – 1959, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים ע"פ הדין האישי החל עלי, בענייננו – הדין העברי.

67. חיוב במזונות קטינים מעל גיל 6 – הדין החל: 

    • בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ואח' (19.7.17), נקבעה הלכה לפיה בגילאי 6-15 שנים החיוב במזונות הוא מדין צדקה והוא חל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. בכך למעשה הושווה הדין החל בגילאים 6-15 שנים לזה החל בגילאי 15-18 שנים, שגם אז החיוב על פי הדין העברי הוא מדין צדקה והוא מוטל על שני ההורים על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות.

      • הסוגיה שהובאה לפתחו של ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15 הינה חלוקת נטל חיוב המזונות בין הורים יהודים במקרה של משמורת משותפת, אולם בהתאם לפסיקה, יש ליישם את עקרונות הבע"מ אף כאשר המשמורת נתונה לאחד ההורים (עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 א. ו נ' א. ו ( 11.06.2019) עמ"ש (מרכז) 62263-10-17).

      • כן נקבע בפסיקה (עמ"ש 14612-10-16 פ.ב נ' א.ב (20.12.17)), כי ע"פ הכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 על הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:

        1. צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות0 מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגים, הכל ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.

           1. היכולות הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.

              1. קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו – נתון הרלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.

              2. חלוקת המשמורת בפועל – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, ילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.

      • כן נפסק כי אין מדובר בנוסחאות אריתמטיות נוקשות, ועל הסתמכות על נתונים יבשים, והכל תלוי במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני הוריו.

68. אשר לשאלה כיצד ייפסקו מזונות ללא שהובאו ראיות מספיקות לביסוס היקף הצרכים המבוקשים בתביעה, כבר נפסק כי תביעה למזונות היא תביעה כספית שיש להוכיחה ככל תביעה אחרת. יחד עם זאת, מקום שלא כל הצרכים מוכחים, לרבות כאשר שלא מובאות ראיות כלל, פוסקים בתי המשפט מזונות לפי שיקול דעתם ואמדן הצרכים הסביר והראוי.

69. עוד נפסק כי בשעה שבית המשפט מטיל חיוב כספי הנוגע למזונות, תמיד יש ליתן עדיפות להתרשמות מהראיות והעדויות הקונקרטיות המובאות בפניו, ואלה תמיד יבוכרו על פני קביעה שיפוטית של סכום קבוע למזונות ילדים.

70. קיימות התבטאויות בפסיקה לפיהן אין להיזקק לביטוי "מזונות מינימום" לאחר גיל 6 (עמש (מרכז) 21704-03-18‏א.ו נ' א. ו ) אולם לעיתים, אין מנוס מקביעת סך כוללני על דרך האומדנא בעיקר במצבים של חסר ראייתי, קושי להעריך הכנסות אך יש ראיות על רמת החיים לפני הפירוד מקובל כיום בפסיקה, כי צרכיו ההכרחיים של קטין עומדים על סך של 1300-1650 ₪ לחודש, אם כי קיימת פסיקה הקובעת מזונות מינימאליים גבוהים מסכום זה, עד לסך של 2,250 לחודש לקטין המתגורר בשני בתים. אין דרישה לראיות מפורטות לצרכיו ההכרחיים של קטין עד לסך האמור, בשל היותם בגדר הידיעה הכללית השיפוטית. סכום זה לא כולל הוצאות מדור וחינוך והוצאות חריגות אחרות. למעשה אלו "מזונות סף" שלצורך פסיקתם, בית המשפט אף לא נדרש לפרט צרכי הקטינים.

71. הפסיקה קבעה כי יכולותיו של האב אינן נקבעות על יסוד הכנסותיו בלבד אלא אף בהתחשב ביכולתו הפוטנציאלית להשתכר או להגדיל השתכרות. בעניין זה כבר נפסק כי: "יכולתו של בעל (ואב) לשאת במזונות הזכאים להם, אינה נקבעת על פי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת, אלא על פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו..." (ע"א 239/85 עמיצור נ. עמיצור, פד"י מ(1) 147). כאשר מדובר בקטינים מעל גיל שש, יש להטיל חובת מיצוי פוטנציאל ההשתכרות, על שני הצדדים.

72. לעניין חיוב במדור, ידוע כי נהוג לחייב אב בהשתתפות בשיעור של 33% מהוצאות המדור של בנו הקטין (ע"א 52/87, הראל נ' הראל, פ"ד מ"ג(4), 201, 205) 40% בגין שני קטינים ו50% בגין שלושה קטינים ומעלה.

     

    יכולתם הכלכלית של הצדדים

73. השתכרות האם: האם עובדת כמיילדת ומשתכרת לטענתה סך של 6,000 ₪ לחודש, כמו כן מקבלת קצבת ילדים בסך של 191 ₪ לחודש. לדבריה בחודש 17.4.19 עברה תאונה ולפיכך לא עבדה מספר חודשים (בחלק מהתקופה ניצלה ימי מחלה ובחלקה שהתה בחל"ת) , דבר אשר השפיע על מצבה הכלכלי. בפרוטוקול הדיון מיום 17.5.20 הגישה תלושים נוספים, ציינה שלפעמים משתכרת מעל 7000ש"ח ולפעמים פחות מ 6000 ₪ ולעיתים מקבלת תמריצים.

74. בתצהירה ובסיכומיה ציינה כי משתכרת בסך של כ7,000 ₪ בממוצע וכי בשל מגפת הקורונה נאלצה לעבוד במשמרות נוספות ועל כן משכורתה עלתה. עוד הוסיפה בתצהירה כי היא נושאת בחובות להלוואות שונות, האחת בשוויי 17,100 ₪ והשניה בסך של 25,700 ₪.

75. תלושי השכר כפי שהוגשו מעידים על השכר הבא :7/18- 7,636 ₪, 8/18, 6,636 ₪ 9/18- 5,982 ₪, 10/18- 7,480 ₪, 11/18- 7,855 ₪, 2/19- 8,259 ₪, 3/19- 5,292 ₪, 4/19- 5,789 ₪, 5/19- 4,025 ₪, 6/19- 5,782 ₪ 7/17 – 1537 ₪, 11/19 5381 ₪ ו-12/19 6375 ₪.

76. עוד עולה כי יש בבעלותה דירה ב****, שמושכרת בסכום של 3000ש"ח.

77. אני מעמידה את שכרה הפנוי של האם בסך של 7000 ₪ לחודש.

     

78. השתכרות האב: בכתב התביעה ובדיון טענה התובעת כי היקף השתכרותו של הנתבע אינו ידוע לה. לדבריה הנתבע עובד כקבלן/ קבלן משנה בעבודות שיפוצים, ובנוסף עובד במקומות שונים אך אינו מצהיר על הכנסותיו, והעריכה את הכנסתו החודשית בסך של כ 10,000 ₪. בתצהירה ציינה כי הנתבע פרמדיק, מורה דרך, מדריך רכיבה ומאלף סוסים בנוסף להיותו עצמאי בתחום הבניה. הנתבע מתנהל ב"מחתרתיות" ללא חשבון בנק, ללא תלושי שכר, ללא קבלות ועובר ממקום למקום כנראה כדי למנוע מנושים להגיע אליו, אך אורח חייו המחתרתי אינו משקף את השתכרותו בפועל או את פוטנציאל השתכרותו לאור ריבוי מקצועותיו וקבלת כסף מזומן. בנוסף, הסכמתו לשלם לבנו הקטין מזונות בסך של 3,000 ₪ יש בה כדי להעיד על כך שהוא משתכר לפחות כ 10,000 ₪ לחודש.

     

79. הנתבע טען שהוא עובד עצמאי בתחום הבניה, מוגדר כעוסק זעיר, ומשתכר בסך של כ6,000-7,000 ₪ לחודש לאחר ניכוי ההוצאות. לדבריו, בשל עיקולים חובות ותיקי הוצל"פ אין באפשרותו לנהל חשבון בנק. עוד טען שהוא מתגורר בדירה שכורה ב*** ומשלם שכ"ד בסך של 2,100 ₪ ותוספת של 400 ₪ עבור הוצאות הבית השוטפות. הנתבע הוסיף כי הוא נושא במזונות ילד נוסף בסך 3000 ₪ לחודש (לדבריו עתיד הוא להגיש בקשה להפחתת מזונות, שכן לא עומד בתשלום ויש לו חוב מזונות בגובה של 80,000 ₪). בנוסף הוא נמצא בהליך פש"ר כאשר סך חובותיו עולים על 500,000 ₪ . הנתבע צירף הסכם שכירות בסך של 2,100 ₪ וכן דו"ח תיקים לחייב מרוכז (ממנו עולה כי חובותיו עומדים על סך של 511,260 ₪. בתצהירו ציין כי בשל מצבו הכלכלי הקשה הוא מתגורר עם הוריו ולעיתים אצל אחותו עד שיתאושש כלכלית. בסיכומיו צייו כי הכנסתו בהתאם למסמכים שהציג עומדת על סך של כ7,000 ₪.

     

80. בנסיבות אלה, מאחר שאף האב הודה כי הוא משתכר סך של 7,000 ₪ אולם ציין חובות בהיקפים גבוהים, ומתנהל ללא חשבון בנק פעיל אני מעריכה את הכנסתו הפנויה בסך של 7,000 ₪ לחודש (חרף הוצאות המדור ותשלום המזונות לבנו).

     

     

    דיון קונקרטי בצרכי הקטינה :

    אשר לצרכי הקטינה, בכתב התביעה התובעת פרטה את צרכיה והעמידה אותם על סך כולל של 3,483 ₪ .

     

    מהות ההוצאה	סכום
    טואלטיקה ומזון	1200 ₪
    מדור שכ"ד (1/5)	700 ₪
    חשמל (1/5)	67 ₪
    מיסי מועצה (1/5)	111 ₪
    הסקה (2000 בשנה)	166 ₪
    ארנונה + מים דו חודשי(585 ₪)	58 ש"ח
    בזק (177.77 ₪ לחודש)	36 ₪
    ביגוד והנעלה	300 ₪
    גז (בלון 140 ₪ פעם בחודשיים)	15 ₪
    מספרה (לפי תספורת פעם ב3 חודשים)	50 ₪
    נסיעות רב קו	50 ש"ח
    בית ספר	1,030 ₪
    חוג	600 ₪

     

81. בסיכומיה ציינה התובעת כי הקטינה אינה שוהה עם הנתבע , אין לו כל הוצאה ביחס אליה, כל הוצאות הקטינה רובצות עליה. עוד הוסיפה כי ההוצאות הכספיות הכבדות שנגרמו לה בשל הצורך למימון עורכי דין משך השנים דיללו את האמצעים הכספיים של המשפחה ולפיכך היא זקוקה להשתתפות בצרכי הקטינה בית שאת. מנגד ציין האב כי המדובר בסכומים מופרזים וכי עם הרחבת זמני השהות מבוקש להקטין את החיוב.

82. אם נתעלם מההוצאה לחוג נבל בעלות גבוהה של 600 ₪ לחודש (אשר נעשה ללא הסכמת האב ולא הוכח כלל שהקטינה אכן משתתפת בחוג כאמור), ומהוצאות המדור והחינוך, עולה כי הוצאות הקטינה הוערכו בסך של 1600 ₪ ומדובר בסכום כולל המקובל בפסיקה.

83. מאחר שאף לטענת ב"כ התובעת בדיון, אין פערי השתכרות בין הצדדים, ואכן כפי שפורט לעיל השתכרות הצדדים זהה, המשמעות היא כי הצדדים מחוייבים כל אחד במחצית מצרכי הקטינה – קרי 800 ₪ כל אחד.

84. לכך יש להוסיף הוצאות מדור, חינוך ובריאות.

     

85. אשר להוצאות המדור: התובעת בכתב תביעתה ציינה כי הקטינה מתגוררת יחד עם האם, בעלה של האם ושני אחים נוספים, קטינים, בדירה בת 5 חדרים ביישוב ****. עלות שכ"ד סך של 3,500 ₪ לחודש (הסכם שכירות צורף כנספח לכתב התביעה עמ' 30-32). כן ר' עדות האם עמ' 9 לפר' מיום 17.5.21 ש' 17-23. במקרה זה יש לקזז את הסכום המתקבל מהשכרת הדירה של האם (3000 ₪ לחודש). ולפיכך סה"כ הוצאות מדור כוללות עומדות על סך של 500 ₪.

     

     

86. לכך יש להוסיף את הוצאות החזקת המדור. בעניין זה יצויין כי רכיבי המדור הוערכו בצורה מבלבלת חלק חודשיות, חלקן דו חודשיות, חלקן שנתיות, פעמים הסכום חולק לחמישית ופעמים לא. מכל מקום לטענת האם בחקירתה, הוצאות המדור של כלל הבית כוללות סך של כ-200₪ בממוצע לחודש הסקה, ארנונה ומים ומסי מועצה כ-1000₪ לחודש, גז כ-70 ₪ לחודש, בזק 177 ₪ לחודש ובסה"כ (במעוגל – כ-1400 ₪ לחודש).

     

87. אשר לחלקה של הקטינה במדור ובהוצאות המדור, אני מעמידה את חלקה בסך של 300 ₪. בעניין זה יובהר כי כאשר שלושה קטינים מתגוררים עם אחד ההורים – חלקם של כל הקטינים במדור ובהוצ' המדור ע"פ הפסיקה הוא 50%. כלומר 16% לכל קטין. יחד עם זאת כאשר מתגורר בבית גם בן זוגו של ההורה, חלקו של כל קטין בהוצאות המדור פוחת בהתאם.

     

88. בסה"כ אני מעמידה את צרכי הקטינה בסך של 1900 ₪ לחודש (ללא הוצאות חינוך ובריאות). על הצדדים לשאת בסכום זה בחלקים שווים. הגם שנגרמות לאב הוצאות לטובת קיום זמני השהות, בשל זמני השהות המצומצמים אינני רואה לנכון להפחית את ההוצאות שהאב מוציא בפועל עת הוא שוהה עם הקטינה.

     

     

89. הוצאות חינוך: האב התנגד לשאת במימון בית ספר פרטי החלטה שלטענתו התקבלה ע"י האם ובעלה ללא שיתופו. אני רואה לנכון לדחות טענה זו, הן משום שהאב משך שנים כלל לא היה מעורב בענייני החינוך של בתו, מעולם לא התנגד לרישומה בביה"ס בו לומדת ומעבר לכך זהו ביה"ס הקרוב למקום מגוריה, ובו למדו אף אחיה.

     

     

    החיוב במזונות:

90. בנסיבות אלה החיוב במזונות יהא כדלקמן:

    • אני מחייבת את האב בגין מזונות בתו הקטינה בסך של 950 ₪ לחודש (להלן: "דמי המזונות"). סכום זה כולל מדור והוצאות מדור של הקטינה.

    • דמי המזונות ישולמו לאם החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (בכפוף לאמור בהמשך), בכל 10 לחודש עבור אותו החודש, וזאת לחשבון הבנק של האם. דפי בנק המעידים על ביצוע התשלום יהוו ראיה חותכת ומכרעת לביצוע תשלום המזונות בפועל. עד למועד פסק הדין ינהגו הצדדים בהתאם להחלטה בעניין המזונות הזמניים.

    • מאחר שסכום זה נמוך במעט מהסכום בו חוייב האב במזונות הזמניים, ככל שאלה שולמו, האם לא תידרש להשיבם בהיותם "מזונות שנאכלו". ככל שאלה טרם שולמו – האב יחוייב בהתאם לחיוב שנקבע בפסק הדין.

    •  דמי המזונות הנקובים לעיל, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, כפי שזה מתפרסם מדי 15 בכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד הבסיס יהא המדד הידוע כיום (להלן "מדד הבסיס").

    • דמי המזונות הנ"ל יותאמו ויעודכנו על פי השינויים ממדד הבסיס הנ"ל מדי שלושה (3) חודשים (ללא תשלומים רטרואקטיביים).

    • למען הסר ספק, מודגש בזאת שמדדים שליליים לא יובאו בחשבון בהתאמה זו דלעיל. קרי דמי המזונות לא יופחתו.

    • דמי המזונות הנ"ל ישולמו לידי האם עד שימלאו לקטינה שמונה עשרה (18) שנים או עד לסיום לימודיה התיכוניים – לפי המאוחר מבין שני המועדים הנ"ל.

    • בכפוף לאמור לעיל, ממועד סיום לימודיה התיכוניים של הקטינה ו/או הגיעה לגיל 18 שנים (לפי המאוחר מבין השניים), ועד לסיום שירותה הצבאי הסדיר בחובה או השירות הלאומי, ישלם האב לידי האם, תשלום מזונות חודשי בגין הילדה, בשיעור של שליש מדמי המזונות האמורים לעיל (בתוספת הפרשי הצמדה למדד הבסיס).

    • דמי המזונות המפורטים לעיל ישולמו לידי האם בנוסף לקיצבת הילדים המשולמת לה ע"י המל"ל ו/או בנוסף לכל קיצבה, גימלה או הטבה להם היא זכאית, ככל שהיא זכאית על פי כל דין.

    • בנוסף לדמי המזונות יישא האב במחצית הוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הקטינה אשר אינן מכוסות ע"י סל הבריאות או ביטוח רפואי אחר ו/או על ידי חוק חינוך חובה, והכל לפי הוראות אלו:

    • הוצאות ריפוי חריגות, אשר אינן ממומנות על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי, לרבות טיפולי שיניים, אורטודנטיה, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק, תרופות שאינן בסל הבריאות.

    • הוצאות חינוך חריגות, הכוללות השתתפות בעלות אגרות חינוך, קייטנת קיץ לפי תעריף של קייטנה עירונית בלבד, למשך חודש אחד לכל היותר לקטינה; עד חוג אחד לשנה (בהתאם לרצון הילדה והסכמת שני הצדדים ובכפוף לכך שעלות החוג לא תעלה על 170 ₪ בחודש), אבחונים, שיעורי עזר (ככל שיידרשו לילדה, בהמלצת גורם מקצועי ו/או מחנך כיתה).

    • מענק הלימודים ישמש לתשלום אגרות החינוך (יתרה חיובית תשמש לרווחת הקטינה, וככל שתהא יתרה שלילית – ישאו בה הצדדים בחלקים שווים).

    • הנני קובעת, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהאם תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות. תנאי זה מהווה תנאי סף לחיוב האב בתשלום חלקו בהוצאות החריגות והאב רשאי לדרוש אישור על כך – ככל שניתן להשיג אישור כאמור.

    • תשלום האב עבור הוצאות חריגות ייעשה במישרין לידי האם בכפוף לקבלת חשבוניות או הצעות מחיר בכתב. הסדר זה לא יחול על הוצאות בריאות הנעשות בשל מקרה חירום, חלילה. יחד עם זאת, מובהר כי אם האב לא ישלם במישרין את חלקו בהוצאות החריגות, תהא רשאית האם לשלם את מלוא ההוצאה בעצמה ולחזור אל האב במסגרת הליכי הוצל"פ, כאשר החיוב בגין חלקו בהוצאות החריגות הוא חלק אינטגרלי מדמי המזונות.

    • לעניין ההוצאות החריגות: כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, יועברו באחד מאופני התקשורת הבאים - להלן: "תקשורת מתועדת": תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / מייל / דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

    • ככל שהאב חולק על חיוניות ההוצאה, יכריע הגורם הרלוונטי (החינוכי/הרפואי בהתאמה).

       

      התביעה למזונות עבר:

91. האם ביקשה לחייב את האב לשלם מזונות עבר על בסיס של 3,000 ₪ לחודש מחודש 10/13 (מועד הגשת תביעת האבהות על ידו) ועד לחודש 11/19 בסך של – 222,000 ₪. בתצהירה ציינה כי בשל אישיותו הבלתי נורמטיבית, נקמנותו, עברו הפלילי והרקע הפסיכיאטרי של הנתבע חששה היא לשלום משפחתה ולכן נמנעה מהגשת תביעה.

92. מנגד טען הנתבע כי מדובר בתביעה כספית לכל דבר ועניין ויש להוכיחה ולשלם את האגרה בהתאם. הסכומים הנתבעים הינם בסכום אסטרונומי ללא כל אסמכתאות בטענות סרק ובחוסר תום לב מובהק. התובעת לא דרשה מזונות מתוך הבנה כי היא אינה מאפשרת לאב להיפגש עם בתו ולממש את זכויותיו ולמלא חובותיו, לרבות מזונות, והגישה תביעתה רק לאחר שהוא פנה להסדיר את זמני השהות מחוץ למרכז הקשר כחלק מהפעלת לחץ עליו.

93. אקדים ואומר כי נסיונה של האם להסביר עיתוי הגשת התביעה, עליו פניו נראה דחוק, נוכח ההליכים המשפטיים הקודמים, הליכי הערעור במסגרתם טענה האם כל טענה אפשרית כנגד האב ואישיותו. לא ברור מדוע הגשת תביעת מזונות תעלה או תוריד בעניין זה מבחינת החשש להסלמה כפי שנטען.

94. מכל מקום, כפי שהובהר בהחלטה מיום 26.3.20, ע"פ הפסיקה מדובר בתביעה כספית לכל דבר ועניין, יש להגישה בנפרד, לשלם בגינה אגרה ולהוכיחה ככל תביעה כספית אחרת. בעניין זה ר' הדברים שנפסקו מפי כב' השופטת אבירה אשקלוני בבש"א (ק"ג)) 299/08 ד.ב נ' ד.א (07.01.2009) שם נפסק כי "יש להפריד בין תביעה למזונות קטין (מכאן ולהבא) לבין תביעה להחזר הוצאות עבר. התביעה למזונות עבר היא תביעה כספית לכל דבר ויש לשלם בגינה אגרה ביחס לסכום התביעה. בירורה הוא עניין עובדתי המצריך ראיות ודרכי ההוכחה השונים מאלו בהליך הדן במזונות קטינה בלבד ואין די בציון האם כתובעת בכתב תביעה זה כדי לברר תביעות אלו יחדיו".

95. בנסיבות אלה אני דוחה את דרישת התובעת לחיוב הנתבע במזונות הקטינה טרם הגשת הליך יישוב הסכסוך.

96. בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו.

97. ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

     

     

    ניתן היום, י"ח תשרי תשפ"ב, 24 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.