זוהי תביעה כספית ע"ס 300,000 ₪
רקע:
- התובע היה בן זוגה של הנתבעת ,הצדדים קיימו קשר זוגי שנמשך מעל שנה.
- התביעה הועברה מבית משפט השלום ראשון לציון (כב' השופט אבי סתיו). בהתאם
להחלטה מיום 29.3.16 נקבע כי הסמכות העניינית בתובענה נתונה לבית משפט זה.
נמצא כי בין הצדדים התקיימה זוגיות משמעותית ו"כי קיימת לפחות אפשרות סבירה כי יקבע שהם היו ידועים בציבור ככל שתידרש הכרעה בעניין זה". כב' השופט סתיו התרשם "כי היחסים בין הצדדים נמשכו פרק זמן לא קצר (כשנה וחצי) וכי מהחומר עולה שמדובר בקשר משמעותי. זאת ועוד, נתוני הסכסכוך גם מצביעים על קיומה של זוגיות משמעותית בין השניים, שכן ברי שאין אדם מעביר לבת זוגו סכומי כסף גדולים, בין אם כהלוואה ובין אם כמתנה, כאשר מדובר בקשר לא משמעותי ". הודגש כי קביעות אלו נקבעו לצורך הכרעה בסמכות העניינית ולא לגופה של התביעה. בנוסף, גם לעניין התנאי השני של מהות הסכסוך הדן בתביעה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" נקבע שאין מחלוקת שהכספים שהועברו על ידי התובע לנתבעת-בין אם במתנה או בין אם כהלוואה- הם על רקע הזוגיות ביניהם.
- התובע אלמן בשנות החמישים לחייו ואב לשלוש בנות בגירות. הנתבעת גרושה בסוף שנות ה-
40 לחייה ולה ארבעה ילדים.
- הצדדים הכירו באתר ____ באינטרנט בחודש מרץ 2014.
- כאן המקום לציין שהנתבעת ויתרה על תביעתה ללשון הרע לאחר שהודיעה לבית המשפט
שלא תוכל לעמוד בהוצאות שיפסקו אם תביעתה תדחה.
טענות התובע:
- הוא קיים קשר זוגי עם הנתבעת במשך שנה וחצי ממרץ 2014 ועד ספטמבר 2015. כאשר כל
אחד מהצדדים התגורר במהלך התקופה בביתו עם ילדיו. התובע בביתו ב___ והנתבעת בביתה בעיר ____.
- במשך תקופת הקשר הזוגי, עשקה אותו התובעת, לקחה ממנו כספים בעורמה, לוותה
כספים ולא השיבה לו, ניסתה להשתלט על חייו ועל רכושו, משפחתה ,לחצה עליו להעביר לה כספים, לקנות אתה ביחד , בית במושב.
- הנתבעת לחצה עליו לבלות עמו ועם ילדיה ולזנוח את בנותיו. סירבה לקיים ארוחות
משותפות עם בנותיו (למעט פעמיים בכל התקופה) ועשתה כל מה שביכולתה להפריד בינו לבין בנותיו.
- אהבתו אליה הייתה, "אהבה עיוורת" והיא בתמורה גרמה לו להעביר לה כ-300,000 ₪
אשר בתוכם נכללים כספים בגין הלוואה לרכב בסך 78,000 ₪ (התובע מדגיש כי באותה העת היו יחד כחודשיים וחצי בלבד), קניית ריהוט לביתה, תשלום עבור טסט וביטוח לרכבה בסך של כ-35,480 ₪, העברות בנקאיות לכיסוי יתרת חובותיה . משיכת מזומנים ועוד. התובע מפרט בסעיף 10 לכתב התביעה את הכספים שהעביר לה במזומן או בהעברה בנקאית החל מיום 6.4.14 ועד ליום 1.9.15. בנוסף הוא מפרט בטבלה קניות שערכה עם כרטיס האשראי שלו וכספים שניתן לה במזומן עבור: ביגוד בסך 6000 ש"ח, תכשירי קוסמטיקה בסך 5000 ₪, טלוויזיה ומיטה לילדה בסך 1800 ₪, קניית מכשיר "תמי 4" בסך 4140 ₪, תשלום הובלת דירה בסך 2200 ₪, טיולים בסך 15,000 ₪ ועוד. הוא צירף כנספח 1 את האסמכתאות בדבר הסכומים ששילם עבורה.
- לטענתו מדובר בסכומי כסף המהווים הלוואות שעל הנתבעת להשיב לו.
- ככל שיוכח, שהרכב או כל רכוש אחר ניתנו לנתבעת במתנה הרי שבנסיבות העניין קיימת לו
הזכות המלאה לבטל את המתנה בהתאם לחוק המתנה לאור התנהגותה המחפירה של הנתבעת. מדובר בהתנהגות שהייתה תלוית כסף. כאשר סירב לקנות לה או לשלם עבורה נתקבל מצידה בכעס ואי שביעות. כשדרש ממנה להחזיר לו את כרטיס האשראי (אשר ניתן לה באופן חד פעמי והיא עשתה בו כל שחפצה) היא הודיעה לו על פרידה, לאחר כשבוע הגיעו להסדר לפיו הוא ישלם לה תשלום חודשי.
- עוד טוען שהנתבעת הפעילה עליו לחצים להינשא לה, כולל לחץ שהופעל מבני משפחתה.
הוא התנה את מיסוד הקשר באמצעות חתימה על הסכם ממון אשר יכלול החרגת ביתו ב***** והנתבעת מיד הודיעה לו על פרידתם.
- לימים התברר לו כי התנהגותה הנצלנית של הנתבעת היא התנהגות סדרתית וברשתה נפלו
גברים נוספים.
- בכתב התשובה שהגיש לכתב ההגנה טען שהקשר ביניהם לא היה של ידועים בציבור וכי
מעולם לא התגורר עמה בישוב _____ , אלא לן אצלה כ-שלוש פעמים בשבוע, היות שסירבה ללון בדירתו ב_____. הדירה ב_____ בה מתגוררת הנתבעת היא דירה ששכרה בעצמה לאחר שפונתה בצו שיפוטי מהקרוואן בו התגוררה, ב____ (נספח 5 לכתב התשובה).
- כמו כן, מציין שהיא חזרה והדגישה באזניו שעתידה לקבל מבעלה לשעבר סכום
של 500,000 ₪ ושתשיב לו באמצעותם את הסכומים שלוותה ממנו.
- העילה להחזרת הכספים מבוססת על עילת עשית עושר ולא במשפט.
- בסיכומיה הבהירה ב"כ התובע כי הסכום החודשי שהעביר התובע לנתבעת בהסכמה
היה 5000-8000 ₪ סכום זה לא נתבע במסגרת התביעה.
טענות הנתבעת:
- הם היו ידועים בציבור במשך שנה ושבעה חודשים, מסוף חודש אפריל 2014 התגורר איתה
בקרוואן השייך להוריה, ב_____, כאשר נהג לנסוע לבקר את בנותיו בלבד.
החל מיוני 2014 לן אצלה מדי לילה והתגורר עמה. בחודש מרץ 2015 עברו להתגורר בדירה שמצא ומימן מכספו בעיר _____. היא עשתה כל שביכולתה כדי להתחבר עם בנותיו ולקיים איתן ארוחות וביקורים משותפים.
- הוא אכל, התקלח ולבש בגדים שכיבסה לו. הוא שילם עבור כך באופן חלקי ובעיקר
עבור עצמו. כל סכום שהעביר לה היה מרצונו החופשי ונועד לשימוש למשק הבית המשותף. לצורך כך ביקש את מספר חשבון הבנק שלה.
- לאחר מספר חודשים של חיים משותפים, התעקש להחליף לה את המכונית בה נסעה, לרכב
בטיחותי יותר, את הרכב קנה לה במתנה. הוא דאג שכל המסמכים יהיו על שמה.
- כעבור זמן קצר של חיים משותפים, החל ללחלוץ עליה לעבור להתגורר עמו בביתו
ב_____. היא סירבה מתוך כבוד לבנותיו. בהמשך הציע שיתגוררו יחד ב_____.
הואיל והעיר _____ הייתה רחוקה מדי עבורה, סירבה להצעה. הוא לא הירפה והציע לו להתגורר יחד ב_____. היא אמרה לו שאין לה אמצעים לשלם עבור דירה ב_____, אולם הוא לחץ עליה והתחייב לשלם עבור כל העלויות הכרוכות בהשכרת הדירה והמחייה, אך ביקש ממנה לחתום לבדה על הסכם השכירות, היות שחשש שיאבד את זכאותו לקצבת השאירים. היא פחדה לקחת על עצמה התחייבויות כה גבוהות של שכר דירה ואחזקת הדירה ולכן התחייב בפני אחיה מר ______ להעביר לחשבונה סכום של כ-8000 ₪, מדי חודש וכך עשה החל מיום 1.4.15.
- התובע היה ער ומודע לכל מהלך שביצע. כל כסף שהעביר לה הינו בגדר מתנה או כספים
שהוצאו למחייה עבור חייהם המשותפים.
- היא ביקשה למסד את הקשר ואולם הוא אמר לה שהוא לא מוכן לכך וסיים את מערכת
היחסים ביניהם.
- התביעה נקמנית והוגשה לאחר שסירבה להמשיך ולשרת אותו מבלי להינשא לה. זהו מסע
נקמה של אדם מבוסס כלכלית, באישה חסרת אמצעים, כדי להכאיב לה ולגרום לחסרון כיס.
- בסיכומיה טוענת הנתבעת כי מדובר בזוגיות קצרה שבמהלכה השקיע והרעיף עליה מתוך
אהבה מתנות וכספים .מדובר לדעת ב"כ בסוגיה לא שפיטה אשר שפיטתה תיצור מדרון חלקלק.
דיון והכרעה:
האם בבני זוג ידועים בציבור עסקינן?
בעניינינו מדובר בצדדים אשר קיימו מערכת יחסים זוגית במשך כשנה וחצי. הצדדים חלוקים ביחס לאופי הקשר שהיה ביניהם. התובע טוען שלא ניתן להגדיר את אופי הקשר כידועים בציבור היות והם לא התגוררו יחד והקשר נמשך כל עוד הוא העביר לה כספים, קנה לה מתנות ונתן לה להשתמש בכרטיס האשראי האישי שלו. הוא צרף לתיק המוצגים פלטי פירוט שיחות וצילום הודעות בפלאפון כדי להצביע על כך שבניגוד לטענת הנתבעת הוא לא גר ביחד איתה, מספר פעמים בשבוע היה ישן בביתו ( ראה מוצגים 1,2 בתיק המוצגים ) הנתבעת טוענת שהשניים התגוררו יחד במשך תקופה, בבית הוריה ב______ ובהמשך בדירה ששכרו בעיר _____.
בסיכומיו התקשה ב"כ להשיב על השאלה האם הם אכן היו ידועים בציבור, בעיקר לאחר שבא כוחה של התובע טענה שאם בית המשפט יגדיר אותם כידועים בציבור יהיה התובע זכאי למחצית מכל הרכוש שנצבר במהלך הקשר הזוגי שביניהם (טענה שנטענה בסיכומים עמ' 41 לפרוטוקול מול שורות 8 ואילך).
לפיכך על שאלת בית המשפט האם השניים היו ידועים בציבור השיב ב"כ הנתבעת בסיכומיו: "אני לא יודע אם היו ידועים בציבור, שבימ"ש שואל פעם נוספת אני אומר בני זוג שמנהלים קשר במשך שנה ו-7 חודשים שגרים ביחד ושמדברים על חתונה ,לשיטת חברתי, על הסכם ממון ,בסופו של יום זה ידועים בציבור .זה זוגיות לנישואין ".
בפסק הדין בע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר (פ"ד כד (1) 619) נאמר כי הגדרת בני זוג כידועים בציבור קשה היא "כקריעת ים סוף".
פסק הדין קבע שני תנאים מצטברים להגדרת מערכת יחסים של ידועים בציבור: קיום יחסי אישות כבעל ואישה, תוך קשירת גורלם זה בזה. והתנאי הנוסף ניהול משק בית משותף אשר מקורו כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים. (ראה לעניין זה תמש (חי') 48219-02-11 ה.ש נ' נ.ש (12.7.16), ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד (1) 617, רע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין תגמולים - משרד הבטחון (31.8.08), בג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים (13.12.06) בע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, (פ"ד מג (1) 431) :
"אין המדובר כאן בשני יסודות מנותקים שאינם משולבים זה בזה אלא על שני מרכיבים השזורים זה בזה..."
כאן המקום לציין שנטל ההוכחה להיות הצדדים ידועים בציבור מוטל על הטוען למעמד כאמור, על פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2) 89).
ההכרה בבני זוג כידועים בציבור וקביעה כי חיו חיי שיתוף כלכלי היא משמעותית ומשליכה על מישור היחסים הפנימיים ביניהם וכן במישור היחסים החיצוניים. על כן, נוהגים בתי המשפט למשפחה בזהירות יתרה בטרם קובעים כי בבני זוג ידועים בציבור עסקינן (לעניין זה ראו דברי כב' השופטת י'. וילנר בעמ"ש (חי') 418-12-09 ס.ג נ' ג.ג. (פורסם בנבו ביום 8.3.09).
במקרה זה הנתבעת שעליה נטל הראיה, לא הרימה את הנטל שכן אף ב"כ בסיכומיו התקשה להשיב על השאלה דנן (ראה ציטוט לעיל).
אפרט איפה את טיב מערכת היחסים בין הצדדים כפי שנפרשה לעיני בית המשפט מתוך מכלול הראיות שהוצגו:
בסעיף 5 לתצהירו, מתאר התובע את ההכרות עם הנתבעת בחודש מרץ 2014 באתר הכרויות: ______ מאותו מועד החלו להיפגש. היה זה מיום 15.3.14 ועד לסיום הקשר ביום 5.9.15.
בסעיף 6 לתצהירו טוען התובע שכל אחד מהם התגורר בביתו עם ילדיו. בניגוד לטענת הנתבעת הוא לא התגורר עמה בדירה ששכרה "ב_____" . היא שכרה הדירה לבדה, לאחר שפונתה מקרוואן של הוריה, ב_____. כתמיכה צרף התכתבויות בוואטסאפ שצירף כנספח 12 לתצהירו מהן עולה שהשניים התכתבו בשעות המאוחרות של הלילה. כך צורפו התכתבויות מחודש יולי 2014, ספטמבר 2014, נובמבר 2014, פברואר 2015 ואפריל-מאי 2015. ההודעות כללו: איחולי לילה טוב ובוקר טוב ללמדך שלא ישן אצלה.
כמו כן, צירף התובע כנספח 7 לתצהירו את תמלול השיחה בינון לבין מר __, בעל הדירה ב_____. מהשיחה עולה שהנתבעת פנתה אליו על מנת שימסור תצהיר לבית המשפט ובו יכתוב שהתובע התגורר אתה בדירה ב_____ . בעל הדירה ציין בשיחה שהחוזה נחתם עם הנתבעת וכי התובע רק העביר לו שיק לחודש הראשון ושיק עירבון. הנתבעת העידה שהתובע גר אצלה ולכן ביצע את אותן העברות בנקאיות לחשבונה אותם הוא תובע ,לטענתה העברות כספיות אלו כללו גם תשלום עבור דמי השכירות . טענה זו עומדת בסתירה לעדותה קודם לכן, לפיה את דמי השכירות העביר התובע ישירות לבעל הבית ושאת כרטיס האשראי שלו נתן לה לקניות משותפות (עמ' 26 לפרוטוקול).
התובע מציין (סעיף 20 לתצהירו) שכבר בראשית הקשר הפעילה עליו הנתבעת מניפולציות רגשיות במטרה להוציא ממנו כספים והחלה לדבר עמו על מיסוד הקשר. כדי לחזק בליבו התחושות שמדובר בקשר רגשי עמוק, היא השמיעה בפניו הצהרות אודות הקשר, העוצמתי שביניהם ועל כן שמשך הזמן איננו מהווה מדד לטיב החיבור שביניהם .
התובע העיד על עצמו שחיפש זוגיות אמיתית (עמ' 8 מול שורה 1 לפרוטוקול מיום 4.4.17).
"חשבתי שיש לנו עתיד משותף, חשבתי שהיא אוהבת אותי, שאני הגבר של חייה, שאני אהבתה הגדולה בחיים". (עמ' 8 מול שורות 3-4 לפרוטוקול) זהו המצג שהציגה בפניו.
ש. אתה מאשר שהיה לכם קשר זוגי לכל דבר ועניין.
ת. יצאתי איתה. לא גרתי איתה, לא ידוע בציבור שלה (עמ' 8 מול שורות 6-8 לפרוטוקול).הקשר ביניהם נמשך לטענתו בשל לחצים שהפעילה עליו משפחתה ובשל אהבתו אליה: "לא הכריחו, לחצו עלי, אבא שלה , אח שלה, אמא שלה והיא . זה עבד עלי.
ש. איך לחצו עליך.
ת. אמרו לי שאני חייב זוגיות, לדאוג לעצמי שהם משפחה טובה, שכדאי להתחתן אתה, שאנחנו חייבים לגור ביחד, שהילדות שלי צריכות לצאת מהבית כי הן גדולות" (עמ' 8 מול שורות 17-24 לפרוטוקול).
עוד העיד התובע שיחסיהם היו מבוססים על קיום יחסי מין, כשהנתבעת השתמשה ביחסי המין כאמצעי לסחיטת כספים על ידי כך שדרשה ממנו כסף תמורת קיום יחסי מין (עמ' 8 מול שורות 26-28 לפרוטוקול).
ביחס למגורים משותפים ומיסוד הקשר העיד התובע כדלקמן: "אחרי חודש וחצי היא דיברה איתי על חתונה ומגורים משותפים. אמרתי לה שזה מאוד מוקדם לעבור לגור ביחד. היא התאכזבה מאוד וכעסה עלי. חשבתי שתציע לי לעבור לגור אתך. הלחץ היה במיניות שלה" (עמ' 13 מול שורות 8-13 לפרוטוקול) הוא הוסיף והעיד שמלכתחילה לא ניהל מערכת יחסים מתוך כוונה להתחתן (עמ' 14 מול שורות 1-2 לפרוטוקול).
הנתבעת נשאלה על ידי ב"כ התובע: "ש. יש לך החלטה שיפוטית שאת וא' ידועים בציבור כפי שאת טוענת ת. לא אין לי ש. תיאורטית בהנחה שהייתם ידועים בציבור, את יודעת שחצי מכל מה שהוא קנה ורק הוא קנה את צריכה להחזיר לו בחזרה ?ת. אני יודעת שהייתי בת זוג שלו ולא מעבר לזה. נתתי לו הרבה מעבר לכך, למשל גם שהיינו עושים קניות הכרטיס שלי היה אצלו ,הוא היה גר אצלי, מכבסת לו, מבשלת לו ,שומעת ומקשיבה לו ,אוהבת אותו מאוד, לא חיפשתי ממנו שום דבר אחר ,רק אהבה ,הוא גר איתי שנה בבית שלי .עברנו ביחד ל_____ .עזרתי לו עם הבנות שלו ,אמו הייתה מתארחת אצלנו בחגים" (עמ' 27 מול שורות 19 ואילך).
עדות זו עומדת בסתירה לעדות בנותיו של התובע. בתו _____ העידה בהתרגשות רבה על הקשר של הנתבעת אתה ועם אחותה ועל מצבו של אביה ביחסים עם הנתבעת: "לא הייתה טיפת אכפתיות ,זו לא הייתה זוגיות אלא עבודה מבחינתה, גם ביום שטסתי לחו"ל עם חברות, ביקשתי שייקח אותי לשדה התעופה ,הוא כל כך פחד ממנה שתעשה לו סצנות ,הייתי צריכה לנסוע עם אחותי ולא להיפרד ממנו כפי שצריך וזה כשאין לי אופציה אחרת כי אמא שלי נפטרה ואין לי עוד מישהו שאני יכולה לאכול אצלו בשישי בערב או לתמוך בי..... היה מצב שהוא לא יודע מה לעשות עם עצמו מצב רגשי מאוד קשה ,כלכלי גם היה קשה לשמוע את הצעדים שלו בבית שהוא טרוד ועצבני ובמצוקה קשה בפן הרגשי –בימי שישי ממשפחה חמה ואוהבת ושולחן ערוך מכל טוב ,הגענו למצב שאני ואחותי יושבות מול צלחת ספגטי בזמן שהו איושב אצלה בשבית והיא מעולם לא הזמינה אותנו ".
מצאתי גם סתירות בתשובותיה ביחס לשיחות שהתקיימו בינה לבין התובע בלילות. לטענתה רק בתחילת הדרך היו לילות, שהתובע לא לן אצלה טענה זו סותרת את מועדי השיחות שנמשכו ממועד היכרותם בשנת 2014 ועד לפחות מאי 2015 4 חודשים לפני מועד הפרידה.
עדותה של הנתבעת עמדה בסתירה גם לעדות משכיר הדירה (ראה תמלול השיחה שצוטט לעיל ) היא גם התחמקה ממתן תשובה מדוע לא הביאה את המשכיר לעדות .
מכל המקובץ אני מסיקה שהשניים לא היו ידועים בציבור. הייתה זו מערכת יחסים בלתי מאוזנת של צד (תובע ) מאוהב מאוד, שמעוניין בקשר הזוגי והאינטימי שיצא מגדרו כדי להחזיק בקשר, שהישלה עצמו ברצינות הקשר, שלא עמד בלחצי הצד השני (הנתבעת) והיה מוכן לרצות אותה ולמלא אחר כל בקשותיה ומצד שני (נתבעת), שניצלה את המצב שנוצר לטובתה.
אני מטילה ספק מאוד גדול ברצינות כוונותיה לזוגיות. דא עקא, שזו לא השאלה המונחת לפתחי.
אני קובעת שלא התקיימה בין השניים מערכת יחסים של ידועים בציבור ושמלכתחילה תביעה זו לא הייתה צריכה להתברר לפני .
מתנה או הלוואה:
לטענת התובע, מדובר בכספים שניתנו כהלוואה, מתוך מטרה ברורה לקבלם חזרה ובכלל זה לקבל את סכום הכסף שהלווה לנתבעת, לרכישת מכונית, כחודשיים וחצי לאחר תחילת הקשר ואת סכומי הכסף שמשכה ושילמה באמצעות כרטיס האשראי שמסר לשימושה למשך 7 חודשים.
כך מפרט התובע בסעיף 10 לכתב התביעה: "התובע היה שבוי בתוך אהבה עיוורת כלפי הנתבעת הנתבעת שהסתבר כבעלת ניסיון עשיר בעושק גברים ,ניצלה לרעה את התובע בצורה מחפירה
וגרמה לו להוציא עליה הון עתק המגיע לכדי סך של 300,000 ₪ ,אשר בתוכם נכללים כספים בגין הלוואה לרכב בסך של 78,000 ₪ ,קניית ריהוט לביתה ,טסט לרכב וביטוח , לרכב בסך של 35,480 ₪, העברות בנקאיות לכיסוי המינוס של הנתבעת ,משיכת מזומנים ועד ,הכל כמפורט בטבלה..."
מקריאת הסעיף עולה שלפחות לגבי מרבית הכספים, אין מדובר בהלוואה או במחשבה שיוחזרו בחזרה, אלא בנכונות של התובע מתוך מה שהוא מכנה: " להיענות לדרישותיה של הנתבעת" .
מסקנתי זו מקבלת חיזוקים מעדויות עדיו של התובע בתו וחבריו פי שיפורטו בהמשך .
להזכיר שהתביעה היא תביעה כספית המבוססת על עילה של מתן הלוואה .אין מדובר בהסכם בין צדדים גם אם מכללא ,המבוסס על הטעיה או עושק אלא בטענה שהכספים ניתנו כהלוואה ונתבע ההחזר של אותה הלוואה.
לטענת הנתבעת מדובר במתנה שנתן לה התובע שהוא דורש לקבלה בחזרה. לאחר שמערכת היחסים ביניהם הסתיימה החל התובע לטענתה במסע נקמנות, לקבלת המתנות שהעניק במהלך הקשר הרומנטי . מתנות אלו ניתנו לטענתה כאקט של חיבה ואהבה מצדו.
קבלת התביעה תיצור לטענת ב"כ הנתבעת מדרון חלקלק לפיו בית המשפט יידרש לקבוע אמות מידה בדבר קבלה והחזרה של מתנות (לרבות בחינת ערכם ) בעת קיום קשר רומנטי קצר בין בני זוג.
במקום בו קיימת הסכמה בין הצדדים שהסכום הנטען אכן הועבר לנתבעת ,אך לטענתה כמתנה הרי שנטל ההוכחה ברגיל, עובר משכמו של התובע הטוען להלוואה, לשכם הנתבעת להוכחת טענתה כי במתנה עסקינן.
כאשר מדובר ביחסי קירבה מדרגת קירבה ראשונה ובמערכות יחסים המאופיינות בתמיכה וסיוע של צד אחד כלפי האחר נקבעה בפסיקה "חזקה הפוכה" כך למשל כשמדובר ביחסים שבין הורים וילדיהם ובבני זוגם במיוחד כאשר מדובר בבני זוג שחיים מספר רב של שנים ולהם ילדים משותפים
פסיקת ביהמ"ש העליון החילה את "החזקה ההפוכה" על קירבה משפחתית ראשונה בלבד, כגון יחסי אב ובנו. אולם מציאות החיים מלמדת כי יש להפעיל את החזקה ההפוכה כל אימת שמוכח כי בין קרובי המשפחה שוררת מערכת יחסים שמטיבה וטבעה מקיימת את ההנחה שהנתינה מצד אחד למשנהו עשויה להיות מסווגת כמתנה. ע"א 3821/91 אבינועם וואלס נ. נחמה גת, פ"ד מח(1) 801 ; ע"א 34/88 רייס נ. עזבון אברמן ז"ל, פ"ד מד(1) 278)) (ראה גם : ע"א 180/51, גולדקורן נ' ויסוצקי, פ"ד ח 262, 265 (1951); ע"א 4396/90, רוזנמן נ' קריגר, פ"ד מו(3) 254 (1992);; ע"א 34/88 רייס נ' עזבון אברמן ז"ל, פ"ד מד(1) 278 (1990); תמ"ש (ת"א) 29550/04 פ.מ ואח' נ' ע.ד (29/8/2006, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]) ; תמ"ש (ראשל"צ) 7630/06 י.פ. נ' ר.פ.ה (11/12/2006, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]); תמ"ש (נצ') 2140/05 ס.פ. נ' י.פ. (16/11/2011, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])) ; תמ"ש (קר') 4143/05 ב. ר נ' א. ל. מ. (03/06/2007, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]) ; תמ"ש (חי') 4324-02-10 ד.א. נ' א.ק. (14/07/2013, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])) וכן 11715-04-13תמ"ש (נצ') א.ס נ' א.ס (פורסם בנבו ביום 0202.14.
חזקה זו השתרשה בפסיקה ואף הורחבה לקשרים נוספים (וראו ע"א 34/88 רמס נ' עזבון אברמן פד מד(1); בע"א 7051/93 האפוטרופוס הכללי נ' איתן גולדברג (ניתן ביום 20/7/95) הוסיף כב' הנשיא שמגר, כתוארו דאז, כי חזקת הכוונה שהעברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה להעניק למקבל את הנכס במתנה "מבוססת על ניסיון החיים ומשתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. פועלה של החזקה בכך שהיא משיתה את הנטל לסתירתה ממקבל המתנה לטוען לבטלותה. נטל זה, אין להרימו בהטלת דופי גרידא, אלא יש להראות כי בנסיבותיו של העניין, הקניית המתנה משוללת כל הגיון" ראה: החלטתה של כב' השופטת ברק ארז בבע"מ 2101/13 פלוני נ' פלוני, פורסם בנבו, 21/5/13 שם נכתב, כי החזקה חלה במקום בו מתקיימים יחסי קרבה מיוחדים; והחלטתו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 5237/12 יוסף סולימן נ' נעמה גולן (נתנה ביום ביום 23/8/12), לפיה קמה החזקה גם ביחסי קרבה בין שכנים שם כתב: "טוב שכן קרוב מאח רחוק"; תמש (חי') 14952-01-09 א.נ נ' ט.נ (ניתן ביום 15/8/12, פורסם בנבו).
גם במקרה זה אני מוצאת שיש להטיל את נטל השכנוע על כתפי התובע להוכיח כי בהלוואה עסקינן ולא במתנה, זאת בעקבות מערכת יחסי הזוגיות המיוחדת בין השניים גם אם לא הגיעה לדרגה של יחסים המוגדרים כיחסים בין ידועים בציבור.
יודגש כי מתן הלוואה בין קרובים ניתנת להוכחה בכל אמצעי ההוכחה הקיימים, בדיוק כשם שניתן להוכחה בין צדדים הזרים זה לזו אף כי דרישת הכתב איננה דרישה קונסטיטוטיבי במקרה של מערכת יחסים בין קרובים. הוא הדין לעניין מתנה (ראו תמ"ש (כ"ס) 1970/03 טויזר עופר נ' טויזר אורית (30/09/2003, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])). תמ"ש (ת"א) 1666-01-12 ל' נ' ע' (29/04/2012, פורסם במאגרים [פורסם בנבו).
לאחר שנפרסו בפני מכלול הראיות מצאתי שהתובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח שהעברות הכספים לנתבעת וההרשאה לשימוש בכרטיס האשראי שלו היוו הלוואה (ראה ציטוט סעיף 10 לכתב התביעה לעיל )וראה עדותו בעמ' 8 מול שורות 8 ואילך: "מישהו איים עליך שאתה צריך להישאר בתוך הקשר הזה? ת. כן היא (הנתבעת) אמרה לי אתה תישאר לבד תפסיד אותי, היא לא איימה לרצוח אותי אבל בצורה מתוחכמת מאוד סחטה אותי. מינית יש כסף יש סקס. אין כסף אין סקס. ממש ככה". ובהמשך הוא מספר שביקש חזרה את כרטיס האשראי שלו ממנה ואז היא הודיעה לו על פרידה כתוצאה מכך חזר בו והחזיר לה את כרטיס האשראי שלו: "ש. בסעיף 38 אתה מספר " לאחר שבוע של שברון לב ....(מצטט)"תקן אותי אם אני טועה לאחר שנפרדתם ,אתה היית זה שיזם את שיחת החזרה ?ת. ברור .זה התרגיל שהיא עשתה לי .זו מניפולציה .נכנעתי לסחיטה שלה .ש. אתה מאוד אהבת אותה .רצית אותה מאוד .היא ניצלה את זה ביקשה ממך כספים ת.נכון .........הייתי טיפש ,תמים, האמנתי בה. אין לי ניסיון בזה.יש פה שיטה לדעתי .בני המשפחה שלה עוזרים לה.זה עושק עבירה פלילית "(עמ 10 מול שורות 5 ואילך ).
מהדברים הללו עולה כי אין מדובר במתנה אלא במתן כספים מתוך רצון להמשיך ולקיים את מערכת היחסים שהייתה מאוד חשובה לתובע .
התובע צירף תמלול שיחות לתיק המוצגים (יצוין שב"כ הנתבעת הסכימה לצרפם כראיה - ראה דיון מיום 04.04.17) כדי להוכיח שמדובר בהתנהגות סדרתית של הנתבעת לפיה היא נוהגת לעשוק גברים כפי שעשתה לו, הוא העיד שהיא ניצלה ועשקה אותו, גרמה לו לניתוק מבנותיו כאשר מטרתה העיקרית הייתה גם לזכות בביתו ב_____.
כאמור אף הוא מבין כיום שנוצל אך אין בכך כדי להוכיח שהכספים ניתנו כהלוואה .
יתר על כן, הביא התובע לעדות את חברו מר ____ . ממנו ניתן היה ללמוד שהוא הזהיר את התובע כבר בתחילת היחסים שלו עם הנתבעת אך התובע לא שעה להזהרות הללו (עמ' 15 מול שורות 8 ואילך).
התובע הביא לעדות גברים נוספים שטוענים שהנתבעת פעלה כלפיהם באותן שיטות ראה עדותו של _____ בעמ' 15-16 לפרוטוקול .
בתו של התובע הגב' _____ העידה על הלחץ הנפשי שבו היה נתון אביה בתקופת הקשר עם הנתבעת: "הוא היה די קרוע, הוא מאוד אהב אותה, רצה לתת לה הכל ,הוא מטבעו בן אדם שנותן לכולם, בטח לבן אדם שהוא אהב אותה" (עמ' 17 מול שורות 16 ואילך).
באשר לשאלה האם כל הכספים הללו ניתנו כמתנה או כהלוואה העידה הבת: "אני שמעתי מאבא שקשה לה .היו כל מיני שיחות איתה,היא אמרה שהגרוש לשה צריך לתת לה כסף .שמעתי גם ממנה בשיחות בבית וכאלה .אני ראיתי גם את המצב .אני שמעתי ממנה שיש לה בעיה עם הבית ,שהיא הייתה ב_____ .שהיא מחפשת דירה ושהיא צריכה למצוא משהו בשכ"ד נורמלי וקשה לה כלכלית שמעתי שהוא גם עזר לה עם הרכב .זה מאבא שלי שמעתי".
עדות נוספת היא עדותו של חברו של התובע ______ אשר סיפר כיצד ניסו הוא וחבריו לשכנע את התובע שישנה את ההתנהלות שלו ביחס לנתבעת שדרשה ממנו כספים והוא נכנע לדרישותיה .הוא סיפר על הדרך שבה הייתה מאיימת עליו לנתק עמו את הקשר (עמ' 18 מול שורות 25 ואילך ).
באשר לכרטיס האשראי שמסר התובע לנתבעת העיד חברו כדלקמן :" ש.האם כרטיס האשראי הזה הייתה גם הלוואה ? ת. מבחינתי ,הכל הלוואה. הכל היה מותנה בתן וקח. לא כך מושתתים יחסים בינאישיים .קונים נותנים מתנות ,נוסעים. הכל בסדר .כזה בטווח הנורמלי ,כשאדם נותן כרטיס אשראי ומגהצים בו 8-9אלף ,מספרות, מסעדות, משהו פה לא בסדר. לראיה, מרוב שעשינו עליו לחץ. הוא נאלץ לקחת לה את הכרטיס ושוב עשה טעות ,החליט להסתפק בלתת לה קצבה של 5,000 ₪".
מכל המקובץ עולה כי אין מדובר בהלוואה ,לא הייתה לנתבעת כל כוונה להשיב את הכספים וגם התובע לא ציפה שיושבו לו הכספים אלא ציפה לשמר בדרך זו את הקשר עם הנתבעת .ברור לי שהנתבעת הייתה ערה לחולשותיו של התובע וניצלה אותן לצרכיה.
התובע אדם כשיר אשר בחר לעצמו את דרך ההתנהלות על אף שהוזהר על ידי חבריו .בדיעבד הוא מבין כיום את הטעות שעשה אך הטעות הזו איננה נופלת בגדר העילה של החזר הלוואה ולכן אני דוחה את הדרישה להחזר הכספים.
לא כך ביחס לכספים שמסר התובע לנתבעת לרכישת הרכב.
בחודש יוני 2014 כחודשיים וחצי לאחר הכרותם העביר התובע לנתבעת סך של 73,000 ₪ כדי לרכוש מכונית. "היא אמרה לי שתחזיר כשהיא תקבל את הכסף מהגרוש שלה. לא נקטה תאריך, אני לא אשקר..מבחינתי גם אם זה היה בעוד שנה, זה היה בסדר. בת זוג שלי גם לא אקח ממנה ריבית. כמו שאני נותן לילדה שלי, אותו דבר". (עמ' 12 מול שורות 19 ואילך לפרוטוקול).
לטענת הנתבעת הרכב נקנה עבורה בלחץ התובע שהתעקש להחליף לה את הרכב על אף שהיה לה רכב טוב. "הוא אמר שהחברה שלי לא תיסע ברכב כזה, ,תיסע ברכב ברמה.. הוא הביא לי את זה מתנה. קנה לי את הרכב מתנה". (עמ' 25 מול שורות 12-16 לפרוטוקול).
אינני נותנת אמון בדבריה אלו של הנתבעת משום שלעובדה שבהלוואה עסקינן אני מוצאת תימוכין בעדויות שהובאו בפני המחזקות את הטענה שהנתבעת הבטיחה שסכום ההלוואה עבור הרכב יוחזר כשתקבל כספים מהגרוש שלה.
ראה עדותו של החבר _______ עת התנהלות התובע אך ביחס למכונית מוסיף (עמ' 19 מול שורה 12 ואילך: "זה נשמע הגיוני כשהוא טען בפני כששאלתי איך היא תחזיר לך את הרכב? הוא אמר לי שהגרוש שלה חייב לה חצי מיליון ומהכסף הזה היא תחזיר לו ש.אז למה כעסת אם זה לא כסף בטוח ?ת. זה לא כסף בטוח .כסף בטוח זה אם היה מתנהל רישום .מסמך שהם חותמים. הוא בגלל שהיה מאוהב עד כלות ,הסתמך על המשפט הזה והעביר את הכסף לח' הליסינג " .
שמדובר בהלוואה ביחס לרכב שמעתי מעדותו של __________חבר שנסע עם השניים לטיול והוא מספר על שיחה שהייתה לנתבעת עם חברו של התובע _____: "ישבנו במסעדה ושאל אותה איך האוטו ,היא אמרה לו האוטו בסדר גמור ומזל שא' הלווה את ה-80,000 ₪ כד לקנות" (עמ' 24 מול שורות 11 ואילך).
גם מבתו של התובע שמעתי על כסף שיוחזר לתובע מכספי הגרוש.
כל אותם עדים מטעם התובע נשמעו אמינים. הם לא דיברו על הסכם הלוואה, יתר על כן, פקפקו אם יושב לתובע הכסף כאשר לא נערך מסמך בכתב אף כי על פי עדותם, הובטח לתובע כי הכספים שהלווה לנתבעת לצורך רכישת הרכב, יוחזרו לו מכסף שחייב לה בן זוגה לשעבר.
באשר לרכב השתכנעתי שהנתבעת הבטיחה להשיב את הכסף בחזרה.
ואם לא די בכך, אני מפנה לדבריו של אחיה ששיחתו עם התובע הוקלטה וצורפה כראייה .
אומר אחיה של הנתבעת לתובע באותה שיחה לאחר שהתובע מתלונן בפניו על כל הכספים שאחותו לקחה ממנו והוא מתכוון שתשיב לו: " מ' – מאיפה אתה חושב שהיא תחזיר את הכסף ? התובע –זה לא מעניין אותי .מ'- לא שמגיע אבל זה כספים שבזבזת אתה יצאת אתה בילית נהנית"(ראה תמליל שיחה בעמ' 6 מול שורה 10 ) ובעמ' 34 מול שורה 15 :"מ'- לדעתי ,עזוב אוטו זה עניין אחר, לדעתי, לא אוטו זה ענין אחר, כל הכספים האלה זה שגיאה חמורה ....".
כלומר גם אחיה של הנתבעת מחזק את דבריו של התובע ביחס למכונית. עדויות נוספות חיזקו את הטענה שהכסף למכונית ניתן כהלוואה מתוך אמונה שהנתבעת תשיב לתובע את הכספים לכשבן זוגה לשעבר יחזיר לה חוב שלטענתה חב לה בסך חצי מיליון ₪ .אני סבורה שאמירה זו של הנתבעת ביחד עם "ההסתבכות הרגשית של התובע" שכנעו אותו חודשיים וחצי לאחר היכרותו עם הנתבעת להלוות לה סך של 78,000 להחלפת הרכב שהיה לה ברכב חדש.
סוף דבר:
לאור המפורט לעיל מסקנתי שאת הכספים שנתן התובע לנתבעת הוא נתן לה לא כהלוואה אלא כדי לרצות אותה ,להיענות לדרישותיה וכדי שתמשיך את הקשר אתו .זו לא הייתה הלוואה הוא לא תכנן לקבל את הכספים בחזרה אלא אמצעי לשמר את הקשר עם הנתבעת. הואיל והתביעה נוסחה כתביעה כספית להחזר הלוואה על בסיס הטענה שהכספים ניתנו כהלוואה, אין לי אלא לדחות רכיב זה של התביעה.
באשר לסך של 78,000 ₪ שנתן התובע לנתבעת לצורך החלפת המכונית שלה ברכב חדש, בחברת הליסינג השתכנעתי שסכום כסף זה ניתן לנתבעת כהלוואה מתוך אמונה שיוחזר לו. התובע הסתמך על טענת הנתבעת ולפיה היא זכאית לקבל חזרה כספים בסך חצי מיליון ₪ ממי שהיה בעלה ובאמצעותם יוחזר לו.
לפיכך סכום כסף זה איננו בגדר מתנה אלא בגדר הלוואה ולכן אני קובעת שעל הנתבעת להשיב לתובע את הסכום הנ"ל, שהוא נושא הפרשי ריבית והצמדה ממועד מתן הכסף בחודש יוני 2014 ועד התשלום בפועל.
הואיל וקבלתי חלק מהתביעה אני מוצאת להשית על הנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ₪ כל פיגור בתשלום החל ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין.
אני מתירה פרסום פסק הדין לאחר השמטת הפרטים המזהים.
ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.