פס"ד בשאלה כיצד לחשב אחוזי הנכות בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת נכות) כאשר הפגיעה בחוש שני איברים

1. ערעור מכוח סעיף 12א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959 (להלן "חוק הנכים") על החלטה מיום 3/9/19, שניתנה על ידי הוועדה הרפואית העליונה – משרד הביטחון אגף השיקום, עליה הודע לו בהחלטה מיום 16/12/19.  

המחלוקת בערעור, היא בשאלה כיצד יש לחשב, בנסיבות מקרה זה, את אחוזי הנכות בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת נכות) התש"ל-1969 (להלן "תקנות הנכים") כאשר הפגיעה היא בחוש ששני איברים זוגיים מאפשרים אותו (חוש השמיעה וחוש הראיה) וחלה החמרה בשמיעה או בראיה באחד האיברים הללו, וההחמרה לא נוצרה עקב תנאי השירות.

מספר פרטים עובדתיים

2. המערער, יליד 1944, שירת שירות חובה בצה"ל בין השנים 1964-1962. במהלך מלחמת מלחמת ששת הימים, נפגע המערער בשמיעתו מהיחשפות לרעש ירי מרגמות.

המערער פנה למשיב להכיר בו כנכה צה"ל  לאחר 28 שנים מאז סיום שירותו, בשנת 1992. בשנת 1993 הוכרה לו לראשונה  נכות בגין ירידה בשמיעה בשיעור של5% וכן 10% בגין טינטון באוזן שמאל.

3. עם חלוף השנים חלה החמרה במצב שמיעתו בשתי האוזניים. המערער ביקש להסתמך על ההלכה ב-רע"א 7677/17 מדינת ישראל/ קצין התגמולים נ' פלוני (20/7/17) להלן ("רע"א 7677/16") לשכנע כי יש להכיר בהחמרה במצב השמיעה על אף שאין היא קשורה לתנאי השירות ולפסוק לו 15% נכות בגין הפגיעה בשמיעה.

ועדה רפואית מחוזית קבעה את אחוזי הנכות שלו  ל-5% בגין הליקוי בשמיעה ול-10% בגין  טינטון. הוועדה הרפואית העליונה אימצה בהחלטתה מיום  3/9/19, בערעור שהגיש אליה, את החלטתה של הוועדה המחוזית.   

4. הבאתי כאן רקע עובדתי קצר ולא שלם, שכן, על מנת להבהיר את טענות הצדדים, יש לעמדתי להציג, קודם שאביא פרטים עובדתיים נוספים, את המסגרת הנורמטיבית.

המסגרת הנורמטיבית

5. ההלכה הנוהגת לענייננו נפסקה ב-רע"א 7677/16: נקבע לעניין מקרים שהפגיעה היא בחושים, כמו בחוש הראיה או בחוש השמיעה, שכאשר אוזן אחת או עין אחת נפגעו עקב השירות, והאיבר השני (אוזן או עין) לא נפגע, רואים את האיבר התקין כמפצה ומקטין את הפגיעה באיבר הפגוע. לכן, אם תחול החמרה באיבר הלא פגוע, ההחמרה תוכר כפגיעה עקב השירות, אפילו ההחמרה נגרמה שלא עקב השירות. מאחר שהמערער כאן נפגע בשמיעתו, אתייחס בהמשך רק לפגימה באוזניים, על אף שכאמור, הדין זהה [(וככל הנראה זהו הדין גם לגבי פגימה בכליות - ראו את פסק דינה של כב' השופטת י' שבח בע"א (ת"א) 1836/07 סרבי נ' קצין התגמולים [פורסם בנבו] (29.7.2007))].

ההסתכלות הרפואית על פי רע"א 7677/16 היא על המכלול של השמיעה או הראיה ולא על כל אוזן בנפרד. ההנמקה לכך היא שעל פי תקנות הנכים, האיבר הפגוע אינו מוכר במלוא אחוזי הנכות המגיעים לו עקב הפגימה, כיוון, כאמור, שהשמיעה באוזן השניה מפצה על הירידה בשמיעה בגין הליקוי באוזן הראשונה שנפגעה עקב השירות. כך, לדוגמא, אדם שאיבד שמיעה כליל באוזן אחת לא יוכר ב-50% נכות, שהם תקרת האחוזים הניתנת לפגימה באוזן אחת, אלא ב-30% על פי הטבלה שבפרט 72  לתוספת שבתקנות הנכים, המצליבה בקביעת האחוזים בין מצב הפגיעה בכל אחת מהאוזניים,  בידיעה שהאוזן "הבריאה" מפצה את זו שנפגמה. לפיכך, אם חלה החמרה במצב השמיעה באוזן שהייתה בריאה, החמרה זו תלקח בחשבון חישוב אחוזי הנכות החדשים של הנפגע, אפילו לא נבעה מתנאי השירות. חידוש זה בהלכה בהתייחס למקרים שנדונו ברע"א 7767/16, אשר קבע הכרה בהחמרה שאיננה נובעת מתנאי השירות, הוא יוצא דופן לגבי ההלכה הכללית, הקובעת שהחמרה שלא מתנאי השירות לא תוכר (וראו דיון על כך בסעיף 11 לפסק דינו של כב' השופט הנדל ברע"א 7677/16).

6. אוסיף כי הבקשות ברע"א 7677/16 הין למתן רשות ערעור על פסק הדין של כב' השופטת עינת רביד בע"ו 60628-12-15 שניצר נ' קצין התגמולים – משרד הבטחון (ניתן ב-14/8/16),. פסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי אושר על ידי בית המשפט העליון ברע"א 7677/16.