פסק דין זה מסיים ההליכים בשתי תביעות הדדיות העוסקות בסוגיית "בן ממשיך", אשר הוגשו ביחס למשק מספר ** במושב ב', ע"י שני אחים ושתי גיסות, האחד כנגד משנהו.
רקע עובדתי
- פלוני ואלמוני הינם שניים מתוך עשרה אחים, כולם ילדיהם של ההורים המנוחים ****** ז"ל (להלן: "המנוחים").
- על פי האמור בכתבי הטענות, ההורים מנוחים עלו ארצה בסמוך לקום המדינה והתיישבו במושב ב'- מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "מושב ב'" או "האגודה"), שם התגוררו כל ימי חייהם.
- האב המנוח נפטר בתאריך 4.10.1999 ולאחר פטירתו הועברו מלוא הזכויות במשק על שם המנוחה.
- ביום 16.11.2010 ערכה המנוחה צוואה (להלן: "הצוואה") במסגרתה ציוותה, בין היתר, כדלקמן:
"
...
- הנני מצווה את הבית בן (5) חדרים, אשר שימש לי למגורים במושב ב' במשק מס' 57 כולל המקרקעין המחוברים אליו וכן את הבית המשמש את בני אלמוני ובני ביתו למגורים במשק מס' ** במושב ב' כולל המקרקעין המחוברים עליו, וכן נכסים דלא ניידי, לרבות כל המיטלטלין, כסף מזמן...וזכויות אחרות ונוספות מכל סוג ומין שהן...לבני אלמוני.. אשר נולד ביום 24.7.1970.
- הנני מצווה את יתרת המשק, כולל הבית המצוי במשק ** מושב ב' ואשר משמש את בני פלוני ובני ביתו למגורים, כולל הרפת, לבני פלוני.
...
"
- האם המנוחה הלכה לעולמה ביום 6.2.2015.
- מעמדם של ההורים המנוחים במשק מספר ** (להלן: "המשק") היה של "ברי רשות".
מדובר בנחלה המשתרעת על פני כעשרה דונם וכוללת את הבית בו התגוררו המנוחים (להלן: "הבית הישן"), בית נוסף שנבנה ע"י פלוני (להלן: "הבית החדש"), מבנים נוספים לרבות מבנה ארעי, מקווה, מחסנים ורפת. כמו כן, במשק קיימים שטחים חקלאיים, לרבות גידולים חקלאיים, פרות ולולי עופות לביצים ולבשר.
- הבן פלוני (להלן: "פלוני") הינו כבן 62, נשוי לגב' פלונית (להלן: "פלונית") ולהם בן יחיד ונכד.
הבן הצעיר אלמוני (להלן: "אלמוני") הינו בן הזקונים, כבן 47, נשוי לגב' אלמונית (להלן: "אלמונית") ונולדו להם שמונה ילדים (במועד שמיעת הראיות הייתה אלמונית בהריון נוסף, בשלב מתקדם).
- שני האחים מתגוררים במשק משחר ילדותם ועד היום.
פלוני ומשפחתו מתגוררים בבית החדש ואילו אלמוני ובני ביתו מתגוררים בבית הישן, הכולל מבנה נוסף ששופץ והורחב על ידם (להלן: "המבנה הנוסף").
- בשנת 2014 ארע משבר ביחסי האחים אשר בסופו של דבר הוביל לפנייה לערכאות משפטיות.
האירוע שקדם לשבר ביחסי האחים היה בניית מקווה ע"י אלמוני בסמוך לבית ההורים המנוחים. פלוני טוען כי פנה לאלמוני והסביר כי מדובר במבנה שלא כדין, אולם לתדהמתו נתקל בהתפרצות אלימה מצד אחיו אלמוני עד כדי גירוש פיזי של פלוני מבית המנוחים.
מכתבי הטענות עולה כי נעשתה פנייה להליך בוררות אצל רב מקובל, אלא לאחר שכשלו הניסיונות לסיים המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט, הם נקטו בהליכים משפטיים.
כל אחד מהאחים מחזיק בטענה כי מונה ע"י ההורים המנוחים כ"בן ממשיך".
- בני הזוג פלוני ופלונית הגישו תביעה לסעד הצהרתי בתמ"ש 34064-03-16, במסגרתה עתרו למתן פסק דין הצהרתי שיצהיר כי הינם במעמד של "בן ממשיך" במשק מס' ** וכן מתן צו לסילוק יד של בני הזוג אלמוני ואלמונית, ילדיהם ומיטלטליהם, מהמשק הנ"ל.
מנגד, אלמוני ואלמונית הגישו תביעה לסעד הצהרתי בתמ"ש 14146-06-16 ובמסגרתה עתרו למתן פסק דין הצהרתי שיצהיר כי הינם במעמד של "בן ממשיך" ביחס לאותו משק.
- הדיון בהליכים שבכותרת התנהל במאוחד, הוגשו תצהירי עדות ראשית ע"י בעלי הדין ועדים זרים מטעמם והראיות נשמעו ביום 4.7.2017 וביום 6.7.2017.
- במהלך כל ניהול ההליך לא פסקו ניסיונות בית המשפט לחתור לפתרון מושכל ולסיים את המחלוקות בדרך של פשרה, לרבות האפשרות לפצל הנחלה בהתאם לצוואת האם המנוחה, אולם למרבה הצער, המאמץ לא נשא פרי ולא עלה בידי לקרב את הלבבות ולהביא את הצדדים לכלל הסכם.
כך או כך, אחרון הסיכומים הוגש ומכאן פסק דין זה.
למען הנוחות בפסק דין זה יקרא כל אחד מבעלי הדין בשמו הפרטי.
טענות הצדדים
- טענות פלוני ופלונית
א. פלוני טוען כי כבר בשנת 1983 הוריו המנוחים הודיעו לו כי כל רצונם וכוונתם
שהוא יהיה זה שימשיך לעבוד במשק החקלאי ומשכך יקבל מעמד של "בן ממשיך" בנחלה.
ב. לטענתו, החלטת המנוחים למנותו כ"בן ממשיך" לא הייתה החלטה שהתקבלה בהיסח הדעת, אלא כעשר שנים טרם החלטה זו, הוא זה אשר סייע להם בעבודות המשק, הוריו ראו את רצינותו ונכונותו להקדיש את כל זמנו ומרצו לעבודה במשק ולכן, מבין כל עשרת ילדיהם, ביקשו ממנו כי יישאר לעבוד במשק ויסייע להם, כאשר לאחר פטירתם יהא היחיד שיחזיק במשק, יעבוד בו וינהלו.
ג. פלוני טוען כי על בסיס הסכמה זו נמשכת עבודתו המאומצת במשק כבר למעלה מארבעה עשורים, תוך שהוא משקיע כל אונו, זמנו וכספו אך ורק במשק.
לטענתו, כבר מתחילת שנות השבעים ומאז היותו כבן 28, הוא נשא ועודנו נושא על גבו בעול המשק. כך, לבקשת הוריו נאלץ לדחות שירותו הצבאי אך כדי לסייע בעבודה במשק. עזרתו נדרשה יותר ויותר ככל שאביו המנוח התקשה לשאת בעול במשק לבדו, בין היתר, בשל ההתדרדרות במצבו הבריאותי.
ד. לטענת פלוני, עבודתו במשק במהלך השנים כללה: ניהול הרפת, גידולי שדה (תירס, תפוח אדמה, סלק וסוכר), פרחים (סייפנים), לול (ביצים ופיטום) וגידול עגלים.
פלוני טוען כי בשנות השבעים והשמונים המשק פרנס את המשפחה כולה ולעיתים נאלץ לעבוד גם מחוץ למשק בעבודות מזדמנות על מנת לסייע בפרנסת המשפחה.
ה. פלוני טוען כי נתן את נשמתו וכוחו, עמל ויזע, במטרה לשמור על המשק, לפתחו ולשאת בחובותיו גם בצוק העיתים. הוא היחיד מבין כל אחיו אשר מימן מכיסו את החובות הכבדים שרבצו על המשק, לרבות באמצעות הלוואות וראה בכך שליחות וציווי של הוריו המנוחים.
ו. פלוני טוען כי למרבה הצער לא צבר במהלך כל השנים נכסים, רכוש או חסכונות משמעותיים כלשהם, כשאין לו קרן פנסיה או כל חסכון ליום סגריר אשר יבטיחו את עתידו. לטענתו, נאלץ לוותר על תכניותיו ושאיפותיו לצאת ללימודים, נוכח התחייבותו להוריו המנוחים והירתמותו לשאת בעול המשק.
ז. פלוני טוען כי בהמשך להחלטת ההורים המנוחים למנותו כבן ממשיך, הם חתמו ביום 7.6.1983 על כתב הצהרה (להלן: "כתב ההצהרה") לפיו הם ממנים אותו להיות "בן ממשיך" בנחלה ותינתן לו חזקה בלעדית במשק, לאחר אחרית ימיהם.
ח. פלוני טוען כי כתב ההצהרה הינו בלתי חוזר ונחתם ע"י המנוחים בפני עדים כדין, הן בפני נציגי הנהלת האגודה והן בפני נציגי הסוכנות היהודית.
ט. פלוני טוען כי בתאריך 7.2.1984 אושר כ"בן ממשיך" ע"י האגודה.
לטענת פלוני, נציגי האגודה והסוכנות הסבירו למנוחים את מהות חתימתם על המינוי והקפידו להבהיר את ההשלכות הנובעות מהמינוי, לרבות העובדה כי לאחר אחרית ימיהם תועברנה זכויות בר הרשות במשק לבן הממשיך, מבלי שיצטרך לפצות את אחיו.
י. פלוני טוען כי כבר בתחילת שנות השבעים צבר המשק חובות של כארבעה מיליון לירות כשווין אז ובהתאם לפסק דין המשקם מיום 9.2.98, הוא נשא מכיסו בחובות המשק. לטענתו בפסק הדין נקבע במפורש כי עם תשלום החוב תועברנה מלוא הזכויות במשק על שמו.
יא. פלוני טוען כי נישא לפלונית בשנת 1984 ובני הזוג הקימו בית בנחלה כדין, בידיעת ובהסכמת הוריו המנוחים ובעידודם, זאת בהמשך וכחלק טבעי מכוונתם על פי כתב ההצהרה עליו חתמו. הבית נבנה, בין היתר, במימון הלוואות משכנתא שניטלו ע"י פלוני ורעייתו, לרבות משכון הנחלה ולצורך כך ניתנו כל האישורים הנדרשים, לרבות אישורים בכתב מאת המנוחים.
יב. פלוני טוען כי ביום 27.11.2010 נבחר להיות חבר אגודה ע"י האסיפה הכללית, ברוב של 31 מתוך 33 חברים, דהיינו ברוב של שני שליש מהנוכחים, כמתחייב מתקנון המושב (חלק ב' סעיף 3).
יג. לטענתו, מזה למעלה משני עשורים הוא רשום כמי שמנהל את המשק בפועל, הן במזכירות המושב והן ברשויות השונות.
פלוני צרף לכתב הטענות אישור מכסת חלב בקר מיום 28.7.2009, תיק ניכויים במס הכנסה המתייחס לניהול המשק כבר ב- 10.8.1993 ואישור מס הכנסה.
יד. פלוני טוען כי לאחר שאלמוני נשא את אלמונית לאישה, הזוג הצעיר עבר להתגורר ב"מבנה הנוסף" בסמוך לבית ההורים המנוחים.
במהלך שנת 2000 אלמוני עבר להתגורר עם האם המנוחה ב"בית הישן" וסידר לעצמו חדר עבודה, שם כפי הידוע לפלוני, הוא עובד עד היום כסופר סת"ם.
בשנת 2014 אלמוני דאג להעביר את בני משפחתו בהדרגה להתגורר בבית המנוחים.
אלמוני ובני משפחתו מתגוררים בבית הישן ובמבנה נוסף, אשר לטענת פלוני, נבנה בנחלה, שלא כדין.
טו. לטענת פלוני, כחצי שנה לפני פטירת האם המנוחה, החל אלמוני לבנות מבנה מקווה שלא כדין בסמוך לבית הישן וכאשר פנה אליו וניסה להסביר לו כי בנייה ללא היתר תסבכו עם הרשויות (כך טוען כי משהתברר לרמ"י כי קיימת בנייה בלתי חוקית בנחלה, האחרונה סרבה ליתן לפלוני אישור לביצוע פעולות כלשהן בנחלה), גורש פיזית ע"י אלמוני, מבית ההורים המנוחים.
טז. פלוני טוען כי נתן הסכמתו כי אחיו אלמוני, בעודו בחור צעיר, יתגורר בנחלה לאחר פטירת האב המנוח, רק על מנת לאפשר לו להסתייע במגורים, באופן זמני.
לטענתו, בהיותו האח הבוגר, סייע לאחיו בתשלומים שונים, גם על מנת לשמח את אמם ז"ל, לרבות נאלץ לשלם את כל התשלומים השוטפים (מים, ביוב וחשמל) בגין צריכת אלמוני ובני ביתו.
עוד טוען כי לא פעם הבהיר לאלמוני כי שהותו בנחלה הינה זמנית וכל עוד אמם ז"ל בחיים, שכן אין זה אפשרי כי שניהם יתגוררו יחדיו בנחלה.
יז. פלוני טוען כי נאלץ להבליג על פעולותיו החד צדדיות של אלמוני והקמת המבנה הנוסף, כל עוד הוריו המנוחים היו בין החיים וזאת אך ורק מתוך כבוד להוריו ז"ל.
לטענתו, אינו יכול ואינו מוכן להבליג עוד על השימוש שעושה אחיו אלמוני ובני משפחתו בנחלה, על חשבונו. לפיכך, משכלו כל הקיצין, לרבות כישלון הניסיון לפנות להליך בוררות ופניה בכתב לאחיו לפתור המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט, נקט בהליך דנן.
טענות משפטיות של פלוני ופלונית
יח. זכות "בן ממשיך" הינה חוזה מתנה שהוענקה לפלוני ולא ניתן לחזור מהמתנה, שעה שהוא שינה מצבו בהסתמך על כתב ההצהרה, מזה למעלה משלושים שנה.
מדובר במתנה שהינה זכות אובליגטורית, שכן הזכויות אינן ניתנות לרישום בלשכת רישום המקרקעין ולפיכך, די במסירתה לידי פלוני (מקבל המתנה) כדי להקנותה.
משניתנו אישורי האגודה והסוכנות להעברת זכות "בן ממשיך" לפלוני ולרשויות, הרי שמדובר במתנה מוגמרת וההורים המנוחים לא היו יכולים ו\או רשאים לחזור בהם מהמתנה.
יט. ככל שתעלה טענה כי עסקת המתנה לא הושלמה מבחינה פורמאלית בהעדר השלמת רישום הזכויות ברמ"י, הרי שבכל מקרה לא התקיימו לטענת פלוני, התנאים המאפשרים להורים המנוחים לחזור בהם מהמתנה והם אף לא חזרו בהם כדין ממנה.
כ. זכות בר רשות הינה זכות אישית ולא קניינית ולכן המשק אינו מהווה חלק מעיזבון המנוחים. כל עוד הוענקה לפלוני זכות "בן ממשיך" כדין הרי שהנחלה לא נכללת עוד בעיזבון המנוחים, בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.
כא. ככל שהיה בידי אלמוני ואלמונית "רישיון" או "זכות בר רשות" לשהות בבית הישן או בכל מבנה אחר שבנחלה, באופן זמני בלבד, הרי שרישיון זה פג, התבטל והסתיים, עם פטירת האם המנוחה.
כב. לטענת פלוני, אלמוני ואלמונית ידעו היטב כי במועד מוגדר בעתיד- פטירת ההורים המנוחים, זכות לרישיון או זכות בר רשות תגיע לקיצה. כל שיש בידיהם הינו לכל היותר זכות בר רשות חינם, אשר נסוגה ובטלה מעת שעוברת הזכות לעשות שימוש ייחודי ובלעדי בנחלה כדין, לידיו.
כג. לטענת פלוני, אלמוני ואלמונית הינם בבחינת "מסיגי גבול" וזכותו לקבל צו לפינויים, לדרוש את סילוק הבניה הבלתי חוקית שביצעו והוא זכאי לקבל לפיצוי מכוח הסגת גבול (ס' 29 לפקודת הנזיקין).
כד. כן טוען פלוני כי אלמוני ואלמונית מתעשרים שלא כדין על חשבונו, מדי יום, כתוצאה משימוש בלתי חוקי בנחלה והוא זכאי לקבלת דמי שימוש, לכל הפחות החל מתאריך 6.2.2014 (מועד פטירת המנוחה).
כה. בסעיף ז' (1-4) לכתב התביעה שהוגש מטעם פלוני פורטו נזקים כתוצאה משהות אלמוני ואלמונית בנחלה וישנה עתירה לחייבם לשלם לו סכום שלא יפחת מהסך של 50,000 ₪.
- טענות אלמוני ואלמונית
א. אלמוני ואלמונית טוענים כי פלוני לא קיבל מעולם מעמד של "בן ממשיך".
ב. לטענתם, ההורים המנוחים חתמו על "כתב ההצהרה" תחת לחץ וללא גמירות דעת להעניק זכויותיהם במשק לפלוני ואומד דעתם היה כי המשק יינתן דווקא לו.
ג. "כתב ההצהרה" לא אושר ע"י ועד ההנהלה וככל ש"מזכיר" הינו אחד מועד ההנהלה, הרי שאין מדובר ברוב של 2/3 כנדרש ע"פ ס' 2 לחלק ה' לתקנות ארגון או מושב עובדים. לפיכך, הטופס הנ"ל חסר תוקף.
ד. לטענתם, לא ניתנה הסכמת רמ"י בכתב ומראש כדרישת סעיף 19 ב' להסכם המשבצת ואין בחותמת "נתקבל" על גבי הטופס כדי להוות הסכמה.
ה. לטענתם, האגודה לא הייתה רשאית להעביר לסוכנות כל המלצה, שעה שלא נתנה הסכמת רמ"י כדין. המלצת האגודה נתנה כלא הייתה ואם לא די בכך הרי שההמלצה חסרת התוקף נתנה ע"י האגודה בטרם אושר ה"בן הממשיך" לכאורה, באסיפה.
ו. האישור ע"י האסיפה ניתן לכאורה רק בסוף 2009, כ- 10 שנים לאחר פטירת המנוח, קרי: בכל שנות חייו של האב המנוח לא היה אישור ביחס לכתב ההצהרה.
ז. לטענת אלמוני, הוריו המנוחים נתנו לפלוני לבנות בית בנחלה תוך הבטחה חד משמעית ובתנאי מפורש כי יספק את צרכיו וצרכי הוריו המנוחים, אולם תחת לקיימה התכחש לה לחלוטין, השתלט על ניהול הרפת וניכס לעצמו את כל רווחי המשק, תוך שהוא מותיר את האם המנוחה חסרת כל.
ח. אלמוני טוען כי כל בני המשפחה התגייסו במאמץ משותף להחזקת המשק.
כך, לאחיו א' נדחה השירות הצבאי בכדי להירתם לעבודה במשק וכך, הוא עצמו קיבל אישור בתנאי ת"ש קרוב לבית, על מנת לעבוד במשק ולטפל באביו המנוח. לאחר שאחיותיו נישאו, נותר העול על כתפו, כאשר הוא עובד במשק במשך כ- 26 שנים מבלי לקבל כל תמורה.
ט. לטענת אלמוני, הגידולים שפורטו בכתבי הטענות שהוגשו ע"י פלוני התקיימו בעיקר עד לשנת 1983 ולאחר תקופה זו נותרה במשק, הרפת בלבד.
י. אלמוני אינו מכחיש כי פלוני עבד גם מחוץ למשק, אולם לטענתו, שלשל ההכנסות לכיסו, ממש כפי שנהג לעשות עם רווחי הרפת.
לטענתו, פלוני הצליח להעלים מההורים המנוחים את התקבולים מהיבולים המשותפים של המושב וכן מתחנות הדלק, כמו גם תקבולים מזדמנים כגון פיצויים מ"תנובה".
יא. אם וככל ששולמו הלוואות לצורך כיסוי חובות שרבצו על המשק, הרי שאלו כוסו מרווחי המשק.
יב. לטענת אלמוני, אין כל רלוונטיות לפסק הדין המשקם ואם שולם חוב כלשהו על פי פסק הדין הרי ששולם מרווחי המשק.
יג. אלמוני טוען כי אין לו מידע אודות נכסים בבעלות פלוני, למעט דירה הרשומה על שמו או על שם בנו באשקלון ורכב חדש שנרכש בתקופה האחרונה.
יד. לטענת אלמוני, פלוני העביר הפעילויות במשק על שמו על מנת להעלים ההכנסות מבלי שיצטרך לקבל אישור המנוחים.
טו. אלמוני ואלמונית טוענים כי התגוררו במבנה הישן, בלית ברירה, בעוד שפלוני דאג לעצמו, בנה בית גדול בן כמה מפלסים ויחידת דיור, בהם שוכנים 3 נפשות ואילו את אחיו הקטן זנח, השאירו בבית דמוי מחסן, על אף שמשפחתו מונה 10 נפשות והגם ששמונה ילדים סמוכים על שולחנו.
טז. לטענת אלמוני, התנהגותו המחפירה של פלוני גרמה עצב רב לאם המנוחה ודרדרה את בריאותה עד לפטירתה, בטרם עת.
אלמוני טוען כי מדובר בהתנהגות חריגה במשפחתם וכי יתר אחיו מגנים אותה ועשו מאמצים רבים ליישב את המחלוקת בין הצדדים ולהגיע להסדר, אולם לא העלו בדעתם כי פלוני יגרור אותם למצב המביש בגין ההליכים המשפטיים.
יז. אלמוני טוען כי פלוני לא עשה דבר למען הוריו, לא טיפל בהם מעולם וגם לא באחרית ימיהם ולא נהג לארחם אצלו בימי חול, בשבתות או בחגים.
יח. אלמוני ואלמונית טוענים כי זכויותיהם במשק מעוגנות כדין ומכחישים הטענה בדבר בנייה ללא היתר. לטענתם, דווקא פלוני הוא זה שבנה מבנים ללא היתר ועשה ככל העולה על רוחו, ללא הרשאת המנוחים.
טענות משפטיות של אלמוני ואלמונית
יט. אלמוני ואלמונית חוזרים על הטענה כי פלוני אינו "בן ממשיך" וטוענים כי לכל היותר, עסקינן בהתחייבות לתת מתנה על תנאי מתלה, לפיו פלוני ידאג לאחיו הקטין אלמוני ומשלא התקיים התנאי המתלה, בטלה ההתחייבות לתת מתנה.
כ. לטענתם, משלא ניתנה הסכמה מראש ובכתב מאת רמ"י, לא עומדת על הפרק האפשרות כי מדובר ב"התחייבות לתת מתנה".
כא. לטענתם, בשים לב לכך שאישור האסיפה ניתן ואף זאת לכאורה בלבד לאחר פטירת המנוח, הרי שהמנוח אף לא התחייב לתת מתנה ומכאן שהמשק נותר בבעלות נקיה של ההורים המנוחים וללא כל התחייבות ולאחר פטירת המנוח עבר לבעלותה הבלעדית של המנוחה.
כב. לטענתם, גם אם תעלה טענה כי הייתה התחייבות לתת מתנה כלשהי, הרי שהאם המנוחה חזרה בה והדבר בא לידי ביטוי בצוואתה מיום 16.11.2010.
בצוואתה ציוותה המנוחה לבן אלמוני את הבית בו התגוררה ("הבית הישן") לרבות הבית בו מתגורר פלוני ובני משפחתו ("המבנה הנוסף"), כולל המקרקעין וכן את כל זכויותיה מכל סוג. מנגד, המנוחה הורישה לבנה פלוני את בית מגוריו וכן את הרפת.
כג. אלמוני טוען כי אמו ז"ל פנתה לבא כוחו, עו"ד אלי מור יוסף, וביקשה להחזיר אליה את השליטה במשק, השיחה שהתקיימה ביניהם הוקלטה ע"י אחיו א' ובה נשמעת המנוחה משיבה לשאלת עוה"ד האם ברצונה להעניק את המשק לשני האחים: "אני רוצה, אם לא רוצים היו שתים ביחד, אני רוצה רק הכל שלי, אני רוצה הכל שלי".
לטענתו, מהקלטה זו ברור כי המנוחה לא רצתה שפלוני יהא לבן ממשיך.
כד. אלמוני ואלמונית טוענים כי בנסיבות בהן לא הייתה מתנה ו\או כל התחייבות לתת מתנה הרי שאין רלוונטיות לטענות ההסתמכות שהועלו ע"י פלוני ופלונית.
כה. ביחס לטענות בדבר שינוי מצב לרעה טוענים אלמוני ואלמונית, כי פלוני לקח את הרווחים לעצמו ולא נידבם לרווחת הוריו ולכן ראוי כי לא תישמענה טענות מסוג זה.
כו. אלמוני ואלמונית טוענים כי בשים לב לכך שהמנוחה חזרה בה מהתחייבותה לתת מתנה ושעה שהמשק חזר לבעלותה המלאה, הרי שחלים על המשק הוראות חוק הירושה. בנסיבות אלו, אחיו ציינו בפניו כי הם מוותרים על חלקם לטובתו, שכן זהו רצון אמם המנוחה ולפיכך הוא זכאי להיות הבן הממשיך.
דיון והכרעה
- במקרה דנן, מלוא הזכויות במשק הועברו תחילה לאם המנוחה (בן הזוג הנותר בחיים) ולאחר פטירתה עוברות הזכויות בנחלה ל"בן הממשיך".
כל אחד מבין האחים מחזיק בטענה כי הוענק לו או מגיע לו המינוי של "בן ממשיך".
מיהו אותו "בן הממשיך" מבין ילדיי המנוחים ביחס למשק מס' ** במושב ב' ?
זוהי הסוגיה העיקרית העומדת להכרעה בפני והיא נעוצה בשאלת טיב העברת זכות "בר- הרשות" של ההורים המנוחים לבן פלוני באמצעות מינוי של "בן ממשיך".
טיב העברת הזכות תיבחן על פי שתי מערכות יחסים ביחס אליהן ניכרת אבחנה בפסיקה:
האחת, מערכת היחסים "החיצונית", דהיינו: בין ההורים, "הבן הממשיך" מול המוסדות המיישבים והאחרת, מערכת היחסים "הפנים משפחתית".
בית המשפט העליון התייחס לאופייה של זכות בר הרשות בע"א 1662/99 חיים נ' חיים,
פ"ד נו(6)295:
" ההלכה הפסוקה הגדירה זכות זו כזכות אישית שאינה קניינית, אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון...אף שרשות השימוש היא זכות אישית, היא עבירה בכפוף לתנאי ההסכמה בין מעניק הזכות למקבל זכות השימוש. יוצא מכך, כי בר-רשות רשאי לעשות דיספוזיציה בזכותו – הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת הרישיון... "
מערכת היחסים "החיצונית"
- א. המקור הנורמטיבי להכרעה בשאלת מעמדם של פלוני ואלמוני כ"בנים
ממשיכים" כלפי המוסדות המיישבים מצוי בחוזה משבצת תלת צדדי (להלן: "ההסכם המשולש"), אשר אין חולק כי במקרה דנן נחתם בין הסוכנות היהודית (להלן: "הסוכנות") מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") ומושב ב' (האגודה).
הסכם המשולש התחדש מעת לעת ועל פיו מוסרת הסוכנות את המשבצת לשימוש האגודה, כ"ברת רשות". מכוח הסכם זה מקבלים חברי האגודה את הזכות להחזיק בנחלות בשטח המושב, וזכותם היא של בני רשות.
ב. בתאריך 28.7.2010 נחתם הסכם משבצת דו צדדי (להלן: "ההסכם הדו צדדי") בין רמ"י לאגודה (מושב ב') ועל פיו, רמ"י משכירה לאגודה את המשבצת.
ג. למעשה, האגודה העניקה למנוחים את זכות השימוש במשק מס' ** כ"ברי רשות".
ד. הן על פי סעיף 20 ה' ל"הסכם המשולש" והן על פי סעיף 19 ג' ל"הסכם הדו צדדי", במקרה של פטירת בעת זכות בר רשות, יועברו מלוא זכויותיו במשק לבן הזוג שנותר בחיים ובאין בן זוג יועברו לבן הממשיך אשר נקבע ע"י ההורים ואושר ע"י הסוכנות.
- לתצהיר עדותם הראשית של פלוני ופלונית צורפו המסמכים הבאים (ר' גם בקשה לצרוף ראיה מיום 6.6.2017):
* אישור האגודה מיום 14.10.2009 ממנו עולה כי מר פלוני אושר כבן ממשיך למשק ** במושב ב' וכי האישור נושא תאריך 7.2.1984.
* פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מיום 18.10.1983 ממנו עולה כי על סדר היום הועלתה לדיון, בין היתר, בקשת האב המנוח לבן ממשיך וכי אושרה בקשתו לקבוע את בנו פלוני כבן ממשיך במשק הוריו.
* פרוטוקול האסיפה הכללית מיום 24.11.2009 ממנו עולה כי הצביעו בעד מינוי הבן פלוני כבן ממשיך 31 מהנוכחים. בפרוטוקול צוין כי מספר חברי האגודה המשתתפים באספה הינו 55 חברים.
* אישור סוכנות מיום 14.2.1984 ובו הודעה לאב המנוח (**** ז"ל) כי בנו פלוני אושר כבן ממשיך לנחלה מס' ** (נספח ה' לתצהיר עדות ראשית).
* כתב הצהרה והתחייבות הכולל: הצהרת המתיישבים מיום 6.8.1983 עליה חתומים המנוחים, הצהרת ה"בן הממשיך" עליה חתום הבן פלוני וכן אישור האגודה באמצעות חותמת מיום 6.10.1983 ואישור הסוכנות בחתימה מיום 7.2.1984 (נספח ג' לתצהיר עדות ראשית).
* לא הוצג בפני אישור רמ"י בדבר רישום מינויו של הבן פלוני כ"בן ממשיך".
הוראת אגף 55 של האגף החקלאי במנהל אשר פורסמה רק ביום 18.2.1997 הנהיגה פרקטיקה של העברת מינוי בן ממשיך מהסוכנות לרמ"י.
בנסיבות בהן כתב ההצהרה נחתם בשנת 1984 ובהינתן כי באות העת הוראת אגף 55 (אשר תחולה החל משנת 1997 ואילך) לא הייתה קיימת, סבורני כי אין כל רלוונטיות להעדר הסכמה של המינהל או להעדר רישום פלוני בספריו, בן ממשיך.
- המסמכים והאישורים שצורפו לכתבי הטענות מלמדים כי הסוכנות קיבלה הצהרת ההורים והמלצת האגודה ואכן רשמה בפנקסיה את מינויו של פלוני כ"בן ממשיך" ביום 14.2.1984.
לכאורה, ניתן היה לקבוע כי ממועד זה ואילך חזקה היא שמעשי האגודה והסוכנות הם תקינים והתנאים המוקדמים לביצועם התקיימו כראוי (ר' רע"פ 1088/86 מחמוד ה' בוועדה המקומית לתכנון ובניה הגליל המזרחי, פ"ד (2) 417, 419 בעניין חזקת התקינות או חזקת החוקיות ). עם זאת חזקת התקינות במקרה שלפני אינה נקיה מספקיות והתגלו פגמים בהליך האישור שניתן ע"י האגודה ובדרישות הפרוצדורליות המעניקות תוקף להעברת הזכויות בנחלה.
א. מחומר הראיות עולה, כי האסיפה הכללית של ועד האגודה במושב ב' התכנסה רק ביום 24.11.209, דהיינו: 26 שנים לאחר שהוטבעה חותמת האגודה על גבי כתב ההצהרה תחת הכותרת "המלצת האגודה" ו- 10 שנים לאחר פטירת המנוח.
ב. במסגרת חקירתו הנגדית פלוני עמד על כך שהתקיימה אסיפה כללית במועד הרלוונטי, אולם לא זכר ו\או ידע למסור פרטים ביחס לשאלה האם מלבדו נכחו באסיפה בני משפחה נוספים ולא הובאה כל ראיה להתכנסות האסיפה הכללית של האגודה במועד הרלוונטי ובטרם נתנה המלצת האגודה על גבי כתב ההצהרה.
ג. ההסבר היחיד של פלוני לכינוס אסיפה כללית בדיעבד, תוך שיהוי קיצוני ולאחר פטירת המנוח היה גרסה חדשה שנולדה בשלב מאוחר יותר של ההליך.
לטענתו ארעה שריפה במושב ב', נעלמו מסמכים שהיו בידי מזכירות המושב ולפיכך התכנסה אספיה מיוחדת.
עדותו בעמ' 61-62 לפרוטוקול דיון 6.7.2017:
" ש: היתה אסיפה בשנת 84'?
ת: כן, אסיפה כללית.
ש: כדי לאשר אותך?
ת: כן. קודם אבא מבקש, אח"כ חברי הועד צריכים לשבת ולהחליט, כשיש אסיפה ראשונה מביאים לאסיפה כללית ומצביעים. מה שקרה היתה שריפה בב' והניירת של המזכירות נעלמה לגמרי והצטרכו לחדש אותה, אחד המזכירים בשנת 2009 עשה סדר ראה שיש כמה בנים ממשיכים שאין מספיק מסמכים שיכולים לסדר את העניין של בן ממשיך, הוא ביקש לעשות אסיפה מיוחדת ויש רשימה שת לא רק אני, רשימה של כמה עשרות אולי אפילו יותר של בנים ממשיכים שאישרו אותם בצורה כללית, וקיבלנו אישור של 95% מכל המצביעים שהיו שם.
לשאלות בימ"ש:
ש: את האסיפה שהיתה בשנת 84' אתה זוכר אותה.
ת: בטח.
ש: מה היה?
ת: הייתי רווק אז, הייתי באסיפה הזו. האמת לא זוכר אם אבא או מישהו מהאחים היו. הייתי באסיפה.
ש: מה אתה זוכר?
ת: לא רק אני הייתי שם, היו כמה בנים, לא זוכר מי היה שם, מצטער, לא זוכר.
המשך החקירה:
ש: הם אישרו אותך אז?
ת: כן, ב- 84'.
ש: למה לא הבאת.
ת: הסברתי, הייתה שריפה, את זה צריך לשאול את המזכירות. "
ד. אין בפרוטוקול אסיפת ועד האגודה משנת 2009 כל אזכור לטענה כי מתכנסת אסיפה חוזרת בשל הכחדת האישור המקורי, כתוצאה משריפה שארעה לכאורה.
הפרוטוקול הנ"ל התקיים לא רק בעניין משפחת פלוני ואלמוני אלא בנוגע לעשרות משפחות נוספות ממושב ב', ביחס אליהן התקבלה החלטה למנות בנים ממשיכים ולפיכך היה מצופה כי לכל הפחות, יצוין בפרוטוקול כי מדובר ב"אישור חוזר" (כגרסת פלוני) בעקבות הכחדת האישור המקורי.
ה. מעבר לכך שגרסת פלוני בעניין אירוע "השריפה" נולדה רק בשלב הראיות, הרי
שזו לא הוכחה.
על אף הספקות והתהיות ביחס לנסיבות קבלת אישור האגודה, כאשר פלוני עצמו טען כי העד לחתימת הוריו היה מזכיר האגודה (מר ש'), לא הובא לעדות נציג האגודה, מזכיר המושב נכון לעת הרלוונטית או יו"ר ועד אגודת המושב.
ו. מתעורר ספק נוסף ביחס לשאלה האם התקבל הרוב הנדרש לצורך מינויו של הבן פלוני כ"בן ממשיך" (ר' ח.נ של פלוני בעמ' 63 לפרוטוקול, שורות 8-13).
בעוד שנדרש רוב של 2/3 מהחברים הנוכחים באסיפה (ר' ס' 3 ב'+ 7 א' לתקנות ארגון או מושב עובדים-נספח ז' לכתב התביעה), הרי שעיון בפרוטוקול של האסיפה הכללית מעלה כי 33 חברים הצביעו בעד מתוך 55 חברים שהשתתפו באסיפה (מדובר ברוב של 56% ולא 66% כנדרש על פי התקנון).
מערכת היחסים "הפנים משפחתית"
- הליך מינוי של "בן הממשיך" במסגרת מערכת היחסים ה"פנים משפחתית" חוסה בפסיקה תחת דיני המתנה והחוזים [ראה ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4) 385, ע"א 2836/90 בצר נ' צילביץ ואח', פ"ד מו(5) 184].
סעיף 1 (ב) לחוק המתנה, התשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק המתנה") קובע כי "דבר המתנה יכול להיות מקרקעין, מיטלטלין או זכויות."
כאמור, זכות בר רשות בנחלה הינה "זכות אישית" ובמקרה דנן הזכות שמקבל "הבן הממשיך" בעקבות המינוי, הינה התחייבות בלתי חוזרת של הוריו, כי לאחר פטירת שניהם לידיו השימוש והחזקה בנחלה ובמשק. עסקינן בזכות אישית ועתידית המותנית בפטירת שני ההורים.
במישור היחסים שבין ההורים והבן הממשיך, הקניית המתנה מסתיימת עם אישור הסוכנות ובהעדר אישור שכזה, יש לראות בבקשת ההורים או בהצהרותיהם התחייבות ליתן מתנה, דהיינו מתנה שניתן לחזור ממנה בכפוף לתנאים הקבועים בהוראות סעיפים 5 (ב) ו- (ג) לחוק המתנה (ראה ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4) 385, 393).
במקרה זה ניתן אישור הסוכנות למינוי פלוני "בן ממשיך" והגם שלא הוצג אישור רמ"י לרישום המינוי בספריה, הרי שהפסיקה נתנה דעתה וקבעה, כי אין בהעדר רישום בספרי רמ"י כדי לפגוע בתוקפו.
לכאורה, בהנחה כי ניתן לתקן הפגמים שנפלו בהליך מתן אישור האגודה, הרי שבמישור היחסים החיצוניים (ההורים, "הבן הממשיך" והמוסדות המיישבים), ניתן היה לקבוע כי עם אישור הסוכנות הקניית המתנה מצד ההורים המנוחים (נותני המתנה) נסתיימה וכי אין להם עוד רשות לחזור בהם מן המתנה.
לא כך במערכת היחסים ה"פנים משפחתית" בענייננו.
- לא אחת נפסק כי מתנת בן ממשיך או מתנה להעברת זכויות במשק לאחר מיתה בדרך אחרת, הן בגדר מתנות ייחודיות.
במתנות מסוג זה בוחרים בעלי זכות בר הרשות (ההורים) את אחד מילדיהם על מנת שרכושם יעבור אליו לאחר פטירתם. בהקשר של "בן הממשיך" נפסק כי לא לחינם נותן אדם נכס יקר ערך אך ורק לאחד מילדיו. במתנה מסוג זה מבטיח ההורה לילדו את עיקר רכושו ובצידה של מתנה זו מונחת ציפייה לפיה מקבל המתנה יגור עם ההורה המעניק וידאג לצרכיו ולצרכי המשק גם יחד, יסייע לו ויתמוך בו לעת זקנתו.
בבע"מ 3996/12 פלוני ואח' נ' פלונית ואח', (פורסם בנבו, 2012) הבהיר בית המשפט העליון לעניין "בן ממשיך", כי:
" בליבתו של הסכם בן ממשיך ניצבת מחויבותו של הבן הממשיך לדאוג למשק ולצורכי ההורה המבוגר, להתגורר בסמוך לו, לעבד את המשק ולדאוג לכל מחסורו של ההורה. אין מדובר ביצירה שיפוטית של תנאי מכללא מנסיבה חיצונית כזו או אחרת, אלא ממהות מוסד הבן הממשיך".
כן נקבע כי מועד התגבשות המתנה והשלמתה יבחן על פי הוראות חוק המתנה, ובהעדר הסדר ספציפי בחוק זה על פי ההוראות הכלליות של דיני החוזים
(ראה ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154) ועל פי בחינת נסיבות העניין והאמור במסמכי ההתקשרות המקימים את זכותו של המעביר, דוגמת החוזה המשולש, תקנון האגודה וכיו"ב.
- חוזה מתנה על תנאי סעיף 4 לחוק המתנה מכיר באפשרות מתנה על תנאי או מתנה בחיוב.
סעיף 4 לחוק המתנה קובע לאמור:
" מתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר-המתנה או להימנע מעשותו; נותן המתנה רשאי לדרוש מהמקבל את מילוי החיוב, ורשאי לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו, ואם היה בדבר ענין לציבור - היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו. "
חוק המתנה לא קובע את דיניו של אותו תנאי ובעניין זה יחולו הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"), המבחינות בין תנאי מתלה לבין תנאי מפסיק, והקובעות, כי "חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מפסיק)" (סעיף 27 (א) לחוק החוזים).
בחוזה מתנה ובו תנאי מתלה, אין לחוזה המתנה תוצאות משפטיות, כל עוד לא נתקיים התנאי וכאשר מדובר בחוזה מתנה ובו תנאי מפסיק, חוזה המתנה תופס לכל דבר ועניין, אך עם התרחשות התנאי, חדל החוזה מלהתקיים.
בהתקיים התנאי המפסיק, אין חוזה המתנה מופר, ואין נולדת זכות הביטול. בהתקיים התנאי המפסיק, החוזה חדל מלהתקיים. (ע"א 495/80 איזדור ברקוביץ נ' בטי קלימר, פ"ד לו (4) 57).
הפסיקה הכירה בהתחייבות הבן הממשיך לסעוד את הוריו למשך חייהם כתנאי מפסיק בהסכם מינוי הבן הממשיך [ראה בע"מ 1119/06 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים) וראה פסיקת בית משפט לענייני משפחה לענין הדעה כי יש להוסיף תנאי מכללא בדמות חובת כיבוד אב ואם: תמ"ש (כ"ס) שעתנל נ' שעתנל (להלן: "פרשת שעתנל"), תה"ס (נצ') 47590-04-13 ש. נ' א.נ.ב.מ, תמ"ש (טב') 17271-09-09 ח.ד נ' ש.ד, תמ"ש (פ"ת) 22330-09-11 פלונית נ' פלוני, פורסמו במאגרים האלקטרוניים].
בעמ"ש 1907-04-11 בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על פסק הדין בפרשת "שעתנל" ובקשת רשות ערעור שהוגשה נדחתה אף היא בבע"מ 3996/12 פלוני נ' פלונית (פורסם המאגרים), תןך שנקבע כדלקמן:
"... אף שנימוק זה הוא בעל השלכות רוחב לגבי פרשנותו של הסכם בן ממשיך, אין מדובר בקביעה שיש בה חידוש ניכר. בליבתו של הסכם בן ממשיך ניצבת מחויבותו של הבן הממשיך לדאוג למשק ולצורכי ההורה המבוגר, להתגורר בסמוך לו, לעבד את המשק ולדאוג לכל מחסורו של ההורה. אין מדובר ביצירה שיפוטית של תנאי מכללא מנסיבה חיצונית כזו או אחרת, אלא ממהות מוסד הבן הממשיך. בית המשפט לענייני משפחה השתכנע מהחומר המונח לפניו שהתנאי המפסיק "התקיים" במקרה זה, ובמסקנה זו לא נפל כל פגם הנראה לעין, ובוודאי שאין בה בכדי להצדיק דיון בגלגול שלישי. על כן, מבלי ליטוע מסמרות בסוגיה רחבת ההיקף של תחולת חוק הירושה על זכויות בר רשות במושבים, ניתן לקיים את הכרעת הערכאות קמא בהסתמך על נימוקו השני של בית המשפט המחוזי."
- התשתית הראייתית שהונחה בפני, לרבות עדויות בעלי הדין ועדים זרים, הביאני למסקנה כי במקרה זה הושגה הסכמה "פנים משפחתית" הנוגעת לזכויות הבנים במשק על פיה נכרת "חוזה על תנאי מפסיק" ו\או "מתנה עם חיוב מפורש".
א. המנוחים שניהם פעלו להוצאת מינויו של פלוני כבן ממשיך לפועל, כאשר הענקת המינוי הותנתה בתנאי מפסיק: דאגה לאחיו הצעיר אלמוני למגורים במשק.
מינויו של הבן פלוני כבן ממשיך נעשה על דעת שני המנוחים ובידיעתם, תוך הבטחה של הבן פלוני לדאוג לאחיו הצעיר למגורים במשק.
גם לאחר פטירת המנוח, המנוחה עמדה על קיום ההבטחה הנ"ל והתנתה מינוי פלוני כ"בן ממשיך" בדאגה לבנה הצעיר.
ב. שלל העדויות שנשמעו בפני, הן של בעלי הדין והן של עדים זרים מלמדים על רצונם של המנוחים כי בנם פלוני ידאג לאחיו הצעיר למגורים במשק. רצון זה עלה בקנה אחד עם מעשיהם למנות את הבן פלוני כ"בן ממשיך" מתוך הבטחה כי האחרון ידאג לאחיו, ללא תנאי, עד אחרית ימיו.
ג. פלוני עצמו לא הכחיש הבטחתו לאמו ז"ל כי ידאג לאחיו הצעיר והוכח באופן שאינו משתמע לשני פנים כי ברור היה לפלוני שתנאי זה עמד בבסיס התחייבות אמו המנוחה כלפיו והוא אף הודה בתנאי זה במהלך חקירתו הנגדית.
ראה גם עמ' 5 לסיכומי פלוני (סעיף 4.7) שם צוין ביחס לדברי המנוחה בתמליל כי כל שביקשה המנוחה היה "לאפשר לאחיו להמשיך ולהתגורר בבית ההורים שבנחלה"
הלכה למעשה, האחים התגוררו בצוותא על אותה נחלה ללא סכסוך וזאת עד לנקודת השבר ביניהם. העובדה כי פלוני דאג לאחיו בצעירותו ואף נשא ונושא עד היום בהוצאות החשמל והמים גם בגין בית מגוריו של אלמוני (עמ' 70 שורה 27), מלמדות כי בפועל דאג לאחיו הצעיר ולא דרש את פינויו מהמשק, שכן ידע גם ידע כי זהו רצון אמו המנוחה וכי זהו התנאי למינויו כ"בן ממשיך".
ד. אחיהם של פלוני ואלמוני העידו פה אחד כי רצון האם המנוחה היה השכנת שלום בין בניה וכי התגלעו חילוקי דעות בין המנוחה לבן פלוני, על רקע רצונו לסלק ידו של הבן הצעיר מהמשק.
במהלך העדות, ניכר כי האחים חשו אי נוחות לאור המעמד אליו נקלע, להעיד בפני בית המשפט בדבר מערכת היחסים ה"פנים משפחתית" וכולם ייחלו לפשרה בין אחיהם.
ה. עדויות האחיות, הגב' מ' והגב' פ', היוו עדות מפתח להבנת העובדות הרלוונטיות ביחס למערכת החוזית הפנים משפחתית ושפכו אור על רצון האם המנוחה, כי שני ילדיה יישארו במשק.
התרשמתי מעדויות נחושות ואמיצות, נטולות כל אינטרסים, המביאות לידי ביטוי רצון אמם המנוחה בדרך הגונה וכנה ומביעות כאב נוכח הסכסוך בין האחים.
ביטוי לכאב עז ניתן למצוא בדברי הגב' פ' בעדותה, בעמ' 29 שורות 12-20:
" ש: איך את מסבירה שהשאירה לו למרות שהיתה איתו
בסכסוך.
ת: היא רצתה להגיע לשם בשלום, בשלווה, שעשתה ככל יכולתה, בגלל שגם הוא עבד במשק והשני טיפל, רצו שקט בבית, ההורים שלנו אהבו שקט, לא אהבו את הכעס, ההיפך חיפשה לעשות שלום בינינו. אמא עשתה הכל, היא כ"כ רצתה שזה יצא שמח בחלקו וזה יצא שמח בחלקו ולכן היא באה אלי, באה מסיטואציה מאוד מכוערת, בכל זאת חשבה, היא היתה כ"כ חכמה, כ"כ צלולה עד השבועיים האחרונים לפטירתה, עשתה הכל, וויתרנו על הכל בשבילם, גם אני נתתי מעבר, לא רוצה כלום לעצמי, אני רוצה משפחה מאוחדת, שקט, לחזור להיות כמו שהיינו פעם כילדים. אני מרגישה שריטה בלב שלי, אני חמש שנים כואבת את הכאב הכי גדול בחיים שלי, ילדתי ילד עם תסמונת דאון וזה לא הכאיב לי כמו שהמקרה הזה בין האחים שלי מכאיב לי. "
ו. תביעת הפינוי שהוגשה ע"י פלוני מבטאת צעד ברור וחד משמעי כי פלוני מתכוון להפר הבטחתו כלפי הוריו המנוחים לדאוג לאחיו הצעיר למגורים במשק, באופן שיש בו כדי להפקיע את מינויו כ"בן ממשיך".
- אומד דעת ההורים המנוחים
א. זכויות המנוחים במשק היו זכויות אישיות, ובתור שכאלה, הן אינן נכללות בעיזבונם, ובעיקר לא בעיזבון המנוחה, שנפטרה האחרונה מביניהם.
לכאורה, המנוחה לא יכולה הייתה לצוות מה ייעשה במשק אשר לא נכלל בעיזבונה.
עם זאת הפסיקה מצאה כי גם במקרה של משק, שהזכויות בו הן זכויות אישיות, והן אינן נתונות להעברה או להורשה, יש להתחשב ברצונם של מחזיקי המשק כפי
שביטאו בצוואתם (ע"א 566/89 שטיין נ' דבורה סופר, פ"ד מז(4) 167).
ב. אכן הזכויות במשק הן זכויות אישיות ואינן חלק מעיזבון המנוחה. עם זאת, יש בהחלט משקל רב ערך לקביעות המנוחה בצוואתה באשר לגורל המשק לאחר מלאת לה מאה ועשרים, וכפי שנקבע בהלכת שטיין.
ג. רצון ההורים ז"ל לדאוג לבן הצעיר, בן הזקונים שלהם לרווחה ולקורת גג הוא דבר טבעי ומקובל ואין מדובר ברצון רגעי, לדאגה לזמן מה, אלא ברצון עקבי, לאורך כל הדרך, כפי שפורט לעיל.
ד. רצון המנוחה כי שני בניה ידורו בנחלה כפי שמתקיים בפועל בא לידי ביטוי ומיצוי בצוואתה מיום 16.11.2010 וזאת בהמשך לשיחות והצהרות רבות מצידה לארוך כל שנות חייה, בפני עדים רבים ושונים.
בצוואתה מצווה המנוחה לאלמוני את הבית המשמש למגוריו ולמגורי בני ביתו ולפלוני את יתרת המשק, לרבות הבית המשמש בפועל למגוריו ואת הרפת (ראה סעיפים 3 ו- 4 לצוואת המנוחה מיום 16.11.2010, נספח ב' לכתב ההגנה שהוגש מטעם אלמוני ואלמונית).
למעשה, הצוואה משקפת את הרצון למנות הבן פלוני כ"בן ממשיך", כך שמעבר למבנה המשמש לאלמוני ומשפחתו בית מגורים, יוותרו לפלוני יתרת המשק והרפת בכפוף לתנאי של המשך מגורי אלמוני במשק.
ה. אף אמירות המנוחה בשיחה שהתקיימה בינה לבין בא כוחם של אלמוני ואלמונית, הוקלטה ותומללה- נספח ג' לכתב ההגנה שהוגש מטעמם (להלן: "התמליל"), מביעות דאגה לעתיד הבן הצעיר, למגוריו ורווחתו ומאשרות הסתמכותה על הבטחת בנה פלוני.
מדברי המנוחה עולה באופן חד משמעי כי ההורים ז"ל הסתמכו על הבטחת הבן פלוני לדאוג לאחיו הצעיר לקורת גג ("אז גם אנחנו רוצים שהוא יהיה לו המשק שלו") ולעתידו ("...נגיד לו ונדאג לאחייך תעשה לו חסכון").
בעמ' 1 לתמליל:
" אמא: היינו במשק שלנו הילד הזה... אבא שלו לא הרגיש טוב.
אמר "אני לא יכול לעבוד במשק", זה גם כן היה.. עובד ב...
בישיבה אולי איפה לא יודעת. בא לי עם אחד, אני לא
מכירה אותו "אמא, תחתמי לי אחר כך אני לא יכול
להיות... לעבוד במשק, תחתמי לי".
***: מי זה זה ה...
אמא: פלוני.
***: פלוני זה הבן שלך?
אמא: כן.
***: כן?
ה. דווקא מדברי המנוחה בחייה והוראות צוואתה מה ייעשה לאחר מותה, אתה למד כי היא הסתמכה על הבטחת הבן פלוני כי ידאג לאחיו הצעיר לעד, בהיותם אחים, בשר מאותו דם (אלו מילותיה של האם המנוחה) למגורים במשק ורצונה כי המשק יהיה לשני ילדיה מבחינת הבטחת מגורים עולה בבירור ממילותיה בשיחה שתומללה "אז גם אנחנו רוצים שהוא יהיה לו המשק שלו".
ו. הבהרת התנאי של ההורים ז"ל לפלוני נעשתה עוד בהיות האח אלמוני ילד רך בשנים ("אמרתי לו תשמע אח שלך בגיל 8 שנים") ואף לאחר שנישא והקים בית ("התחתן, בלי עין הרע, יש לו שמונה ילדים, עכשיו ילדים גדלו, אסור לישון בבת אחת"), תנאי זה היה תנאי יציב, בלתי מתפשר מבחינת ההורים ובמיוחד מבחינת האם המנוחה שדאגה להסדירו כמעט בכל אמצעי ובכל דרך.
מכאן המסקנה כי אין מדובר בהבטחה לזמן מה או לתקופה מוגבלת אלא בהבטחה מתמשכת עד אחרית ימיו של האח הצעיר.
ז. בנה של המנוחה, א', העיד כי יזם הקלטת השיחה בין אמו לבין עו"ד מור יוסף כאשר ראה את עוצמת המחלוקת הפנימית בין פלוני לאמו בעניין חלוקת רווחי המשק (עמ' 48 שורות 1-6).
" ש: איזה היגיון יש שאדם בא להקליט את אימו
המנוחה ורוצה לשמוע מה היא רוצה להגיד, איזה סיבה יש לא לספר שמקליטים אותה?
ת: התשובה היחידה שיש לי להגיד זה ההקלטה של אמא נעשתה להביע את הרצונות האמיתיים שלה להוביל נכון את מה שאבא ואמא רצו. "
(עמ' 48 שורות 9-12).
ביחס לרצון המנוחים העיד בעמ' 51 שורות 17-19:
" הרצון של ההורים שלאלמוני יהיה את החלק שלו בנחלה, ולפלוני את החלק שלו בנחלה, אם פלוני לא היה מגיש את התביעה זה היה נשאר אותו דבר, אבל מישהו חשב אחרת. "
- עדויות פלוני ואשתו פלונית
פלוני עצמו מאשר כי הבטיח להוריו לדאוג לאחיו הצעיר, אולם לטענתו מדובר בהבטחה זמנית, מוגבלת בזמן.
עמ' 73 לפרוטוקול העיד פלוני:
" ש. אתה הבטחת לפני שחתמו לך על מסמך, נתת הבטחה ברורה
כשמש שאתה דואג לאחיך, אחיך היה קטן באותם זמנים.
ת. נכון, אני לא מכחיש.
ש: ז"א מה שנגע לאמא שלך ולהורים שלך באותו רגע ההסכמה
הזאת היתה כדי שאתה תדאג לאחים שלך, בלי ההסכמה בטוח שלא היו חותמים, הצלחת לשכנע אותם על ידי זה שאמרת שתדאג לאחיך.
ת: הגעתי לגיל 28, רווק, עבדתי 14 שעות ביממה, הייתי עובד בתעשיות לכיש, זה מפעל של ייצור מכונות, הייתי טכנאי מכונות שם, בינתיים הספקתי ללמוד בלילות טכנאי מכונות, המעמד שהיתה אמא, אבא, המזכיר ואיש הסוכנות ואני בלבד, אמא ואבא לפני רגע החתימה
אמרו לי פלוני אתה יודע שיש לך אח קטן, אמרתי כן, וודאי אעזור לו בוודאי, אמרתי את זה מכל הלב. בוודאי ועזרתי.
ש: מה נתת לאחיך במשך השנים. נתת לו משהו?
ת: כן, קודם כל נתתי לו דמי כיס, נתתי לו גם את הרכב שלי מתי שהוא רוצה, וגם את החלב שמכר לאנשים, ואני הייתי חנוק לכסף הוא היה מתלבש יותר טוב מהחברים שלו והיו לו בילויים יותר מהחברים שלו, דאגתי לו, באפשרויות הקיימות, נתתי לו ממה שאין לי, לקחתי הלוואות, שילמתי הלוואות, גם כשעבדתי בתעשיות לכיש, ההכנסות עברו לכיוון קניית מזון וכל הדברים האלה.
ש: הרכב זה רכב שהיה עובד בו.
ת: לא. בילויים. זה רכב פרטי שלי. זה של העבודה. "
(הדגשות שלי- ר.ק.ע).
גם אם אניח כי מדובר בהבטחה מוגדרת ומוגבלת בזמן (דבר שלא מתיישב עם רצון המנוחה כפי שהוכח בפני, עם צוואתה ועם יתר העדויות), הרי שפלוני לא הוכיח מהו המועד שממנו ואילך יש להסיק כי הבטחתו למנוחים הושלמה במלואה.
כאמור אף לא מצאתי כי הבטחה זו הוגבלה בזמן, בוודאי שבלתי סביר לקבל את הטענה כי הכוונה היתה להסדיר מגוריו של אלמוני במשק במהלך חייה של האם המנוחה ולאחר פטירתה להוציאו משם.
- בכתבי הטענות טען פלוני כי הסכים שאחיו אלמוני יתגורר במשק באופן זמני, על מנת לסייע לו ולשמח את אמו ז"ל. פלוני טען כי ממועד פטירת אמו המנוחה הוא אינו חייב עוד לאפשר לאחיו הצעיר להתגורר במשק.
סביר יותר כי האם המנוחה דאגה כי לאחר פטירתה עלול פלוני לבקש להוציא את אלמוני מהמשק ועל כן הבהירה רצונה להסדיר מגורי אלמוני במשק, דאגתה היתה לא מה ייעשה במהלך חייה, אלא מה ייעשה לאחר פטירתה.
- אין היגיון ואף בלתי סביר כי האם המנוחה תגביל הבטחת הבן פלוני עד אחרית ימיה, שכן בחייה טרם מועברת הזכות של "בן ממשיך". לפיכך, הדאגה לבן הזקונים מתעוררת דווקא החל ממועד פטירתה, שכן ממועד זה הופך אחד מהבנים לבן הממשיך.
לאור האמור, המסקנה היא כי ההתחייבות של הבן פלוני נגעה לתקופה שלאחר אחרית ימיה של האם, שכן לא נזקקה לאישור פלוני לאפשר לאלמוני להתגורר במשק במהלך חייה.
- כך או אחרת, גרסה זו של הפסקת החיוב לדאוג לאחיו במועד פטירת האם הוחלפה בגרסה אחרת.
מחקירתו הנגדית של פלוני עולה כי בשלב כלשהו, שלא ברור מתי מתרחש, אלמוני "צריך להשתחרר" ולהתחיל לדאוג לעצמו, בעצמו. על פי הגרסה החדשה, במעמד החתימה על כתב הצהרה, הוסבר להורים ע"י נציג הסוכנות כי הדאגה לבן הצעיר היא זמנית בלבד.
" לשאלות בימ"ש:
ש: מי זה שאמר לך יש לך אח קטן אבא או אמא.
ת: אבא ואמא ביחד. הסתכלו עלי ואמרו יש לך אח קטן.
ש: למה אתה חושב שאמרו את זה.
ת: זה חשוב שהם ממנים אותי לבן ממשיך.
ש: למה זה חשוב שיזכירו לך שיש אח קטן, הרי יודעים.
ת: כואב שיש אח קטן, שלכאורה הוא "מנושל".
ש: הם רצו לוודא שהוא לא ינושל.
ת: הם רצו לוודא שאני אדאג לו כי אבא לאט לאט נחלש וחלה. באמצעים שהיו לי עשיתי.
ש: למה אתה התכוונת?
ת: לעזור במה שיש, באפשרות.
ש: מה זה לעזור? חודש, חודשיים?
ת: בוודאי, הוא בן 45, בוודאי שלא.
ש: את הבן ממשיך נתנו לך לנצח.
ת: נו אז מה? שבשלב מסוים הוא צריך להשתחרר.
ש: איך אתה יודע שהם התכוונו לזה?
ת: על זה הם חותמים על בן יחיד במשק.
ש: מי אמר שאלמוני צריך לשחרר?
ת: הסבירו להם את זה במעמד, איש הסוכנות הסביר לאבא ואמא.
ש: אמרת שאתה לא זוכר את המאורע הזה, עכשיו אתה
זוכר.
ת: בוודאי אני זוכר. הם פנו אלי גם.
ש: מה אמר להם איש הסוכנות.
ת: שאתם ממנים בן ממשיך הקריא להם, שנינו ביחד וכל אחד לחוד, ולא נוכל לחזור בנו והבן הזה שלא מקבל את המשק בונה את העתיד שלו על זה, ואח"כ יצטרך לבנות בית הכל כתוב.
ש: איפה זה כתוב.
ת: במסמך שהם חתמו. "
(הדגשות שלי- ר.ק.ע)
קשה להאמין כי המוסדות המיישבים הביאו בחשבון את מערכת היחסים "הפנים משפחתית" והתערבו בה.
כך או אחרת, הבן פלוני לא ביקש לזמן נציג מהסוכנות, כמו גם נציג מהאגודה, כאשר הוא עצמו טען כי זה נכח במעמד החתימה ולכאורה יכול היה לאשר גירסה זו של פלוני.
- בסיכומים נטען כי ביום 16.8.2015 פלוני שלח לאלמוני הודעה בדבר תום רישיון מכללא שניתן לו לכאורה, אולם אלמוני בחר להתעלם מכך.
ריבוי הגרסאות מלמד כי פלוני עצמו אינו יכול להצביע על מועד שממנו ואילך מסתיימת הבטחתו לדאוג לאחיו לקורת גג במשק וברי כי האם המנוחה התנתה את מינויו כבן ממשיך בדאגה לאחיו, ללא הגבלת זמן, דווקא לימים שלאחר פטירתה.
- פלוני לא מייחס את בניית המקווה למשבר בינו לבין אחיו ומסביר כי הסיבה ליחסים העכורים נעוצה בהחלטת אלמוני "להשקיע את עצמו במשק" (עמ' 71 שורות 9-10).
- פלוני הכחיש בעדותו כי חסך כספים במהלך השנים והעיד כי אין לו כל חיסכון.
בהמשך חקירתו הנגדית התברר כי לאשתו פלונית חסכון בגובה כ- 400,000 ₪ אשר לטענתו חסכה במהלך השנים מעבודתה כ******* (עמ' 67 לפרוטוקול).
עדותו כי התנהלותם הכלכלית נפרדת ("אנחנו זוג, הרפת בנפרד, ההכנסות שלה בנפרד"- ראה בעמ' 67 שורות 21-31) מעלה תמיהות וספקות.
מחד פלוני רואה אותו ואת אשתו כיחידה כלכלית אחת גם כשמדובר במשק ומאידך מעיד כי "הרפת בנפרד". מדוע, אם כן, עתר בכתב תביעתו לפסק דין הצהרתי על פיו יוצהר כי הוא ורעייתו פלונית הינם "בן ממשיך" (סעיף ח' 1 לכתב התביעה בתמ"ש 34064-03-16).
כן תמוהה עדותו כי חי בצמצום ונאלץ להחזיר הלוואות (ראה בעמ' 70 שורות 19-20) ועדות פלונית כי בעלה היה במצב מדאיג וקשה מאוד והתמודד עם חובות גדולים של המשק, שעה שהעדויות שנשמעו בפני מלמדות על רווחיות המשק ועל היותו מניב פירות (ראה עדות פלוני בענין מכסות החלב בעמ' 65 שורות 1-6) וכאשר התברר כי פלונית צברה חיסכון בגובה של מאות אלפי שקלים ולא התערבה מעולם בענייני המשק (עמ' 81 שורות 1-4 ושורות 6-7).
- פלונית עצמה העידה כי לפלוני הייתה התחייבות כלפי הוריו ביחס למשק עוד לפני שנישאו, אולם הכחישה כי הייתה התחייבות כלפי אחיו אלמוני. עדות זו בצירוף לעדות כי מעולם לא טמנה ראשה בנושא המשק יכולים להצביע על כך שהיא לא הייתה מודעת ממש לחוזה הפנים משפחתי אשר למעשה נכרת עוד בטרם נישאה לפלוני.
" אנחנו לא מתעקשים, מימיי לא התערבתי ולא התעקשתי, פלוני כל הזמן הסביר לי, לפני שנישאנו, שיש לו התחייבות כלפי ההורים שלו. משנת 83' חתמו כבן ממשיך, ראיתי את המסמכים האלה לפני שהתחתנתי, והבנתי אותו כל הזמן, יש לך התחייבות כלפי הורים, לא יכולתי להבין איך בן אדם יכול להמשיך עם החובות האלה, אבל את ההתחייבות שלו כלפי ההורים תמיד הבנתי ולא התערבתי, מעולם לא התערבתי. "
(עמ' 81 שורות 15-19).
פלונית העידה כי אהבה את חמותה ז"ל ותארה מערכת היחסים עם הגיסות כמאופיינים ב"איפוק", בעיקר בשל סיבות אישיות שלה, לרבות טיפולי פוריות שעברה (עמ' 82 לפרוטוקול).
פלונית הכחישה הטענה כי היא ובעלה רוצים "לזרוק" את אלמוני מהמשק.
" ש: דיברתי על לזרוק את אלמוני, יש לו דירה, משהו?
ת: עד כמה שאני יודעת מהתצהירים שיש לו דירה בעיר ****. אבל לזרוק? מעולם לא דובר על לזרוק, 20 שנה הוא גר לידינו, במרחק של מטר, ראית את זה, בתים צמודים, מעולם הוא לא שמע את המושג לא ממני ולא מפלוני, ולא מ****, מאף אחד לא שמע. "
(עמ' 83 שורות 22-25).
ובעמ' 84 שורות 11-14:
" ש: ז"א גם אם יזרקו את אלמוני את לא תתערבי.
ת: אתה אומר מילים קשות מאוד, אתה מכאיב לי פה. זה לא נכון, זה לא נכון, אף אחד לא זרק אותו, הוא 20 שנה גר לידינו, פלוני
משלם עליו, עם כל המצב של החובות. זה לא נכון להשתמש במילים האלה, כי זה מילים קשות. אני לא רוצה שתזכיר לי את זה בבקשה. "
עם זאת, לאחר שהובהר לה ע"י בית המשפט כי התביעה המונחת בפניו הינה בין היתר, לסילוק ידו של אלמוני ובני משפחתו מהמשק העידה בעמ' 85 לפרוטוקול :
"...מה טוב בזה שכל החיים שלי יהיו בצורה כזו, שיקרא לבן שלי רשע."
"אולי גם יהיה בכיה לדורות, אולי גם ההיפך, אולי גם הדור הבא יסבול כמו שאנחנו".
- עדיו של פלוני
מטעם פלוני העיד בנו ב' וכן שלושה עדים זרים מר י', מר כ' ומר ז'.
א. הבן ב' מאשר כי אלמוני עבד ברפת:
"... אלמוני כן עשה, וכתבתי. מה הוא כן עשה? הוא לא היה שותף פעיל, לא היה שווה בשווה, לא לקח סיכונים ולא לקח הלוואות, הוא חלב, בשבתות, בחגים, הוא עזר לאבא בסככות, זה נכון, מה שאמת, אמת, מה שלא אמת, גם אתה צריך להגיד זה לא אמת. "
(עמ' 88 שורות 12-15).
העיד כי הוא עצמו סייע לאביו בעבודה במשק עד לפני 10 שנים (ראה בעמ' 88 שורה 6).
מחזיק בטענה כי אביו "בן ממשיך" ללא תנאי עוד משנת 1984 (עמ' 88 שורה 25).
ב. העד מר י' יועץ לרפתות אשר נתן ייעוץ לפלוני בענין הרפת במשק. הצהיר כי במשך השנים שבהן ביקר במשק של משפחת פלוני, פעם או פעמיים בחודש, ראה את פלוני עובד עם אביו ברפת ונתקל רק מספר פעמים בודדות בשתיים מאחיותיו של פלוני, אך מעולם לא פגש את אלמוני עובד ברפת.
שעה שממילא הוכח כי פלוני הוא זה שטיפל ברפת במהלך כל השנים, לא מצאתי בעדותו דבר משמעותי היכול לשפוך אור על מהות ההליך שלפני.
ג. העד מר כק הינו אדריכל וחבר של פלוני, הכין תשריט של המשק.
עדותו נטולת משקל ביחס למערכת היחסים ה"פנים משפחתית" בהליך זה.
ד. העד מר ז' מתמצה במחירי מכסות החלב, בעל רפת במושב ט'.
עיקר חקירתו התמצה בנושא מכסות החלב, אולם עדותו לא תרמה דבר משמעותי בענין המחלוקת המתבררת בפני.
- עדויות אלמוני ואשתו אלמונית
מעדות אלמוני ניכר כי מאוד נפגע מכך שאחיו הגדול מבקש לסלקו מהמשק.
בשים לב למערכת היחסים בין האחים, כאשר כל אחד תרם בשעתו לעבודה במשק
בהתאם ליכולתו, ללא תמורה, סביר בעיני כי לא היה מקובל לשלם לו שכר בגין עבודתו
(ראה גם עדות פלוני בעמ' 71 שורה 28) ולא יכולה להתקבל הטענה שצריך לשלם לו שכר
על עבודתו במשק, כנער.
בנסיבות אלו, יצא לעבוד מחוץ למשק על מנת לפרנס את משפחתו.
כך או כך, אין לי ספק כי אלמוני כמו אחיו פלוני, עבד במשק שנים רבות, אם כי פחות
שנים ברפת ומעורבותו בעבודה במשק לאורך עשרות שנים, הוכחה ולא נסתרה (ראה גם
עדות פלוני בעמ' 71 שורה 23).
מצאתי ממש בטענת אלמוני בדבר השתלטות פלוני על הפרנסה במשק וכי לא אפשר לאחרים להתפרנס במשק ומכך אף ניתן ללמוד מעדויות יתר האחים והגיס יאיר פינס.
עולה כי אלמוני טיפל באמו במסירות רבה ולא הפריע ליתר אחיו לטפל בה והדבר עולה אף מהתמליל.
אלמוני טוען כי הובטחה לו הנחלה, אולם מצוואת המנוחה עולה כי ציוותה לו רק את
ביתה וכן הבית המשמש למגוריו, אולם את יתרת המשק לרבות הרפת ציוותה לבן פלוני
(ראה סעי' 3 ו- 4 לצוואת המנוחה מיום 16.11.2010.
- אלמונית העידה כי בעלה אלמוני חזר בתשובה בתחילת הנישואין, לפני כ- 20 שנה ומאז מקדיש מירב זמנו ללימודי תורה (אברך) ואינו עובד מזה כ- 15 שנים.
העידה כי בבעלותה דירה בת 3 חדרים בעיר ***.
מאשרת כי בעלה אלמוני עבד ברפת עוד לפני הנישואין (עמ' 52 שורה 21).
מעדותה עולה כי מערכת היחסים בינה לבין גיסתה פלונית מרוחקת וניכר כי סבלה מיחס קשה מצידה, אולם לא רצתה לפתוח את הדברים.
" ש: דיברת מדי פעם עם פלונית?
ת: ביקרתי אותה פעם אחת כשלא הרגישה טוב. יש דברים שאני יודעת שהיא עושה דברים לא יפים ולכן לא רואים שיש הרגשה להגיד שלום. אין לי בעיה עם אף אחד. היא לא מדברת אתי. היא עשתה כמה דברים לא נעימים לי, כמו: הייתה זורקת אוכל על החלון שלי. היא שמעה כנראה שאנחנו בונים ופתאום עשתה גינה כדי לחסום איפה שאנחנו רוצים לבנות. היא כעסה על הילדים שהיו בסביבה של הבית, כעסה מה הם עושים. לא התעמתתי אתה על זה. שתקתי. "
(עמ' 53 שורות 16-21).
אלמונית אישרה כי הוצאות החשמל והמים של משפחתה משולמות ע"י פלוני (ראה בעמ' 53 שורות 25-26).
- עדיו של אלמוני
א. מטעם אלמוני העידו כל אחיו ואחיותיו, יתר ילדי ההורים המנוחים: הגב' פ', הגב' מ', הגב' ח', מר ג', מר א', הגב' מ', הגב' ח' והגב' ס' וגיסו מר י'.
ב. התרשמתי כי כל האחים אוהבים את פלוני ואלמוני, כואבים את המצב הנוכחי וכמהים לפתרון שיגשים את רצון אמם המנוחה. חלקם העיד כי על אף שדיברו על ליבו בעניין הגשמת רצון האם, פלוני לא היה מוכן להקשיב ונהג לומר "שני אחים אין מקום בבית".
ג. האחות הגב' מ' בכתה במהלך עדותה, הביעה כאב אודות הסכסוך וייחלה
לפשרה בין האחים.
העידה בנחישות על כך שרצון המנוחה היה כי ישרור שלום בין הבנים וכי שניהם יישארו בצוותא במשק.
" ש: בתקופת שנישאת ידעת שפלוני צריך להיות הבן
הממשיך.
ת: אמא שלי אף פעם לא אמרה מי יהיה בן ממשיך, לא ידעתי שזה יהיה ספציפית פלוני, אני כן יודעת שפלוני מאוד רצה. אמא רצתה תמיד שהאח הקטן ממשיך, ידוע במשקים שהאח הקטן ממשיך, האחרון הוא בן ממשיך בד"כ, מידיעתי אני, זה מה שידעתי שנהוג במושבים. אמא תמיד אמרה שפלוני רודף אחריה שתחתום על מסמכים שיהיה בן ממשיך, אבל היא לא רצתה, היא רצתה שיהיה שלום ביניהם ולכולם יהיה את החלק שלהם.
ש: אתם לא הייתם במשק.
ת: היא דיברה על האחים שנמצאים במשק, זה פלוני ואבי. היתה צלולה ומדברת הכל ברור.
...
ש: את יכולה לעזור ולדייק מה זה התקופה האחרונה, חודש, שנה?
ת: לא יודעת כמה שנים, לא יודעת שנה, לא יודעת את השנה, אמא היתה אומרת שהוא כל הזמן רוצה שאחתום לו, אני רוצה שיקבל גם אחיך הקטן את החלק שלו הכוונה לאלמוני, היא רצתה שיהיה ביניהם שלום ביניהם, אמרה אני רוצה שיהיה שלום במשק שלנו. "
(עמ' 21 שורות 1-5 ושורות 26-28).
מעדותה עולה כי הנושא מאוד הטריד את האם המנוחה אשר נהגה לשתף את העדה בפחד מפני סכסוך משפטי בין האחים (עמ' 22 שורה 4).
העידה כי פלוני הודה בפניה כי איים על המנוחה שיהרוס את המבנים במשק באמצעות טרקטור (עמ' 22 שורות 27-30 ועמ' 23 שורה 7).
מאשרת כי ההורים ביקשו מפלוני לדאוג למחסורו של הבן הצעיר אלמוני (אלמוני):
" ש: את אומרת שההורים שלך ביקשו מפלוני שידאגו לאלמוני,
למחסור שלו.
ת: כן, המון פעמים. "
(עמ' 23 שורות 20-21).
ד. האחות הגב' פ' רעדה כבר בתחילת העדות, מאוד התרגשה וביקשה להעיד בישיבה. התרשמתי מעדות אותנטית ואמינה.
העידה כי כל האחים סייעו בעבודה במשק ומי שעבד בחיי ההורים המנוחים נתן מעצמו לטובת המשק, מתוך כבוד להורים ומבלי לצפות לתמורה (עמ' 25 שורה 31 ועמ' 26 שורות 2-4).
העדה מאשרת כי פלוני עבד במשק וכי התחיל לבנות שם את ביתו, אך טוענת כי לא ידעה ו\או ראתה מסמכים בענין מינוי אחיה פלוני כ"בן ממשיך" (עמ' 26 שורה 17).
העדה תארה את רצון אמה למגוריי שני האחים במשק :
"... אני הכי קטנה, אני הולכת כל שבוע לאמא שלי, עוזבת את הילדים הקטנים שלי בתוך הבית. אמא אמרה לי בשבועיים לפני שנפטרה, אמרה אלמונית הגיע הזמן שאני הולכת, אני מבקשת ממך שתעשי את מה שביקשתי, אל תזרקו את אלמוני, אני מבקשת ממכם, תעשו חסד פה ותבינו שיש פה לא רק רגשות, (בוכה), יש פה מעבר לרגשות, אני באמת אוהבת אותם שווה בשווה, אין לי אחד ולשני פחות, הוא יודע כמה כיבדנו אותו כשבאנו לאמא, כמה ניסיתי לתת לו מעל ומעבר ידע, או עם בעלי, שישב וידבר איתנו על פשרה. "
(עמ' 27 שורות 7-13).
ה. התרשמתי מעדות הגיס מר י' (נשוי לאחות **) כי מאוד נסער מהמצב בין האחים וכואב את כאבה של אשתו וניכר כי לאורך השנים הם היו מאוד מעורבים בסכסוך ביניהם.
העד העיד על העלמת רווחי המשק ע"י פלוני (עמ' 32 שורות 26-30).
העד העיד כי בעבר הוא ואשתו הקימו במשק משתלה וגידלו צמחי גן, אלא שלטענתו פלוני הרס את המשתלה (עמ' 32 שורה 20). תיאר רגשות של קנאה מצד פלוני כלפיו וכלפי אחיו אלמוני (עמ' 37 שורות 1-2).
ו. האחות הגב' א' הייתה מאוד לחוצה בעדותה, נכנסה לאולם כשהיא מבוהלת וניכר כי נלחצה מהמעמד. העדה אישרה כי התגלעו חילוקי דעות בין המנוחה לפלוני (עמ' 38 שורה 8).
ז. האחות הגב' מ' העידה אף היא כי לא ידעה על מינויו של פלוני כ"בן ממשיך" אלא ידעה כי בשל קושי ומגבלה פיזית של אביה המנוח, האחרון חתם על ייפוי כוח לטובת פלוני, על מנת להקל על אביו ז"ל ולסייע לו בניהול המשק (ראה בעמ' 39 שורות 12-23).
העידה כי אם ניטלו הלוואות לכיסוי חובות המשק אזי שולמו מרווחי המשק וכי היא עצמה מתגוררת במושב ב' ומודעת לכספים שמגיעים לחברי האגודה (עמ' 40 לפרוטוקול).
מעדותה עולה כי קיימת מערכת יחסים קשה עם גיסתה פלונית (אשתו של פלוני) ונראה שיש בה מידה של כעס על אחיה פלוני. העידה כי פלונית לא אפשרה לפלוני לדבר עם אחיו ולכן נמנעו מניסיון לדבר על ליבו (עדותה בעמ' 41 שורות 10-28).
ביחס לרצון האם, כמו יתר אחיה העידה בעמ' 42 שורה 25, כי:
"אמא שלי רצתה שאלמוני יהיה שם, נקודה, זה מה שאמא שלי רצתה".
ח. האח א' העיד כי היה הסכם בין אביו המנוח לאח פלוני כי האחרון יבנה על המשק וידאג לאחיו הצעיר לכל מחסורו (עמ' 47 שורות 16-23).
ט. האחות ח' מתגוררת כארבעים שנה מחוץ למשק.
העידה כי הוויכוחים בין המנוחה לפלוני התחילו כ"שנה, שנתיים" לפני פטירת האם: "אני זוכרת שזה גם הייתה תקופה של המלחמה שהייתה. אני מדברת על המלחמה והיא מדברת על המלחמה הפנימית שלה בבית." (עמ' 54 שורות 26-27).
העידה כי המנוחה לא מינתה אף אחד מילדיה כ"בן ממשיך".
" ש: שאלת פעם את אימא אם היא מינתה את פלוני להיות בן
ממשיך?
ת: היא לא מינתה אף אחד. על זה היא כעסה. בסוף שהיא התעצבנה היא אמרה אני לא רוצה שאף אחד יהיה בן ממשיך, שהכל יהיה שלי. היא דאגה מאוד לבן הקטן גם כן. היא מאוד אהבה את פלוני, אם הוא רק איחר הייתה אומרת למה הוא לא בא? מה קרה? למה הוא מאחר? זה הרג אותה." (עמ' 55 שורות 14-18).
העדה הצהירה כי אינה כועסת על אחיה פלוני, אולם הביעה צער כאב גדולים מאוד מהמצב הנוכחי, שבו פלוני מבקש לסלק ידו של האח הצעיר ומנותק מאחיו.
" ש: תסכימי איתי שאת מאוד מאוד כועסת על פלוני.
ת: לא. לא כועסת. אה, כועסת? מה כועסת? אני מאוד לא מקבלת שהוא רוצה להוציא אח, להוציא את האח מהבית, בכלל משפחה, אני לחתול נותנת אוכל, לשכן אני עוזרת, לחמי אני מכינה אוכל, בעלי גם מטפל באבא שלו, ככה צריך להיות. אני חושבת ששום דבר לא שלנו, המוטו שלי לאהוב, לאהוב, ואהבת לרעך כמוך, זו התורה כולה. "
(עמ' 55 שורות 27-31).
סוף דבר;
- במערכת היחסים הפנים משפחתית הגעתי למסקנה כי אם ניתנה מתנה, הרי שניתנה מתנה על תנאי מפסיק.
המסקנה עולה הן מהנסיבות החיצוניות והן מעדותם של בעלי הדין ועדים זרים ומתיישבת עם רצון המנוחה, כפי שמשתקף בצוואתה.
- המינוי של "בן ממשיך" הוענק לבן פלוני בתנאי שידאג לאחיו הצעיר.
הבטחת פלוני להוריו המנוחים לדאוג לאחיו הצעיר, להמשך מגורים במשק מהווה תנאי מפסיק.
כל עוד הבטחה זו תקוים יעמוד בתוקף מינויו כ"בן ממשיך", אולם עם הפרת ההבטחה הנ"ל, יפקע תוקפו של המינוי.
דרישת הבן פלוני לסילוק ידו של האח אלמוני מהווה תחילתה של הפרת ההבטחה להוריו והיעתרות לה, כמוה כהתרחשות התנאי המפסיק אשר ממנו ואילך תחדל המתנה מלהתקיים.
פועל יוצא מכך שמינוי הבן הממשיך יוותר על כנו הינו דחיית התביעה לסילוק על יד.
מובהר כי אם היה בית המשפט נעתר לעתירה לפינוי אלמוני מהמשק, אזי היה פוקע מינויו של הבן פלוני כ"בן ממשיך".
- לאור האמור נפסק כדלקמן:
א. תביעת הבן פלוני לסעד הצהרתי מתקבלת באופן חלקי.
ניתן בזאת פסק דין הצהרתי על פיו מינויו של פלוני כבן ממשיך וזאת בתנאי ובכפוף לכך שהאח אלמוני יהא זכאי להמשך מגורים במשק לכל ימי חייו ויוכל לעשות שימוש ללא תשלום, במתקנים אותם קבעה האם המנוחה בצוואתה כי יוכל לעשות בם שימוש, בית המגורים שלה ובית המגורים שלו.
מינויו של פלוני כבן ממשיך מהווה מתנה על תנאי מפסיק. עם קיום התנאי של המשך מגורי אלמוני במתקנים הספציפיים במשק וכל עוד מתקיים התנאי ימשיך לעמוד בתוקפו המינוי.
ב. מובהר כי שימוש באותם מתקנים, יתאפשר בכפוף להסדרת תשלום מיסי ארנונה, ביוב, מים וחשמל בגין אותם מתקנים ולא מצאתי כי על פלוני לשלם תשלומי אחזקת המתקנים עבור אלמוני ובני משפחתו.
ג. כמו"כ להסרת ספקות ומחלוקות עתידיות אני קובעת כי אלמוני יהא רשאי בהמשך להוראות צוואת אימו המנוחה לעשות שימוש במתקנים לצורך המשך מגוריו ומגורי ילדיו שם וכן בשטח החצר הצמוד למתקנים אלו.
ד. העתירה של פלוני ופלונית לסילוק יד, נדחית.
ה. תביעת הבן אלמוני לסעד הצהרתי נדחית נכון לעת הזו ואולם אם וככל שבעתיד יופסק התנאי המאפשר את המשך מינויו של פלוני כבן ממשיך, אזי יוכל לעתור בתביעה חדשה, שכן אז לא יהיה פלוני בן ממשיך וצריך יהיה להדרש למינוי בן ממשיך אחר.
- כולי תקווה כי האחים, נשותיהם וילדיהם ימצאו את הדרך להשכין שלום במשק, בנחלת ההורים שגידלו משפחה לתפארת, עשרה ילדים, שיהיו בריאים כולם חכמים וכולם בעלי לב רחב וטוב.
מצאתי לציין בסיום מסקנותיי המשפטיות כי כלל בני המשפחה שהופיעו בפני הרשימו אותי מאד, העידו בנימוס, בכבוד לאחיהם ובהרבה כבוד ואהבה להוריהם המנוחים.
ניכר כי ערכי משפחה , אהבה ושלום טבועים בכולם ולצערי אצל האח פלוני כנראה נסדקה מעט הדרך ויש לקוות כי ישוב לדרך הוריו, דרך שכל יתר אחיו שותפים לה ומייחלים לה כי תשוב להיות הדרך המשפחתית המשותפת.
אין לי כל ספק כי טבועים בכלל בני המשפחה די אהבה ודי ערכים, כדי לקבל את תוצאת פסה"ד ולהניח את הסכסוך מאחוריהם ולשוב להיות בני משפחה אחת ומאוחדת.
- נוכח תוצאות ההליך לא מצאתי לתת צו להוצאות.
המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים ותסגור את שני התיקים שבכותרת.
ניתן ביום, י"ט אב תשע"ח, 31 יולי 2018, בהעדר הצדדים.