|
|
תאריך פרסום : 11/07/2021
|  גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
3390-16
08/07/2021
|
בפני השופטים:
1. כבוד הנשיאה א' חיות
2. כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר
3. כבוד השופט נ' הנדל
4. כבוד השופט ע' פוגלמן
5. כבוד השופט י' עמית
6. כבוד השופט נ' סולברג
7. כבוד השופטת ד' ברק-ארז
8. כבוד השופטת ע' ברון
9. כבוד השופט ד' מינץ
|
| - נגד - |
העותרים:
1. עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
2. המוקד להגנת הפרט
3. אלדמיר לטיפול בענייני אסירים
4. התנועה העולמית להגנה על הילד
עו"ד חסן ג'בארין
עו"ד סאוסן זהר
|
המשיבים:
1. הכנסת
2. שרת המשפטים
3. המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אביטל סומפולינסקי (ב"כ משיבה 1)
עו"ד אבי מיליקובסקי ועוה"ד סיגל אבנון וארנה רוזן-אמיר (ב"כ משיבים 2-3)
|
| פסק דין |
השופט נ' סולברג:
- קטין הורשע בעבירת ביטחון חמורה שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו עונש מאסר. החוק מורה כי תישללנה מהוריו קצבאות סוציאליות המשולמות בעדו, למשך תקופת שהותו במאסר. האם הוראה זו פוגעת בזכויות חוקתיות? האם פגיעה זו עומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? אלה הן השאלות שבמוקד עתירה זו.
החוק
- ביום כ' בחשוון התשע"ו (2.11.2015) התקבל בכנסת חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו-2015 (להלן: התיקון לחוק או התיקון). הרקע לתיקון, על-פי דברי ההסבר שנלוו להצעת החוק הממשלתית, היה "התפשטותה של תופעת יידוי האבנים בתקופה האחרונה, והסיכונים הרבים הכרוכים בה לגוף ולרכוש" (הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 122 והוראת שעה), התשע"ו-2015, ה"ח 84). התיקון לחוק נועד להתמודד עם תופעת ידוי האבנים בשני מישורים מרכזיים:
במישור הפלילי, נקבעו עונשי מינימום, בהוראת שעה למשך שלוש שנים, לעבירה של ידוי אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה (סעיף 332א לחוק העונשין, התשל"ז-1977).
במישור הסוציאלי – הוא העומד במוקד העתירה דנן – תוקן סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק). על-פי תיקון זה, ילד, כהגדרתו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, אשר נגזר עונשו למאסר בעקבות הרשעתו בעבירת ביטחון, או בעבירה של ידוי אבנים לפי סעיף 332א לחוק העונשין, והעבירה בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, לא ישולמו להוריו גמלאות מסוימות למשך תקופת המאסר. הגמלאות הללו הן: קצבת ילדים; מענק לימודים; וכן תוספת בעבור הילד לגמלת הבטחת הכנסה, קצבת נכות, קצבת שאירים, קצבת תלויים וקצבת זקנה. תחולת החוק הוגבלה לעבירות שנעברו מיום תחילתו של החוק ואילך.
- בדברי ההסבר לתיקון צוין, כי "על רקע תופעת יידוי האבנים בידי ילדים קטינים ומשום שצורכי הקיום של ילד הנמצא במאסר מסופקים בבית הסוהר", יש להחיל על ילדים אֵלו הסדר, הדומה לזה הקיים בסעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי ביחס לאסירים בגירים הזכאים לקצבאות, ולפיו לא תשולם גמלה בעד תקופת המאסר. על-פי האמור בדברי ההסבר, התיקון המוצע יפגע אמנם בהכנסתה של משפחתו של ילד שהורשע בעבירת ביטחון או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין, אולם ההפחתה תהיה לתקופת המאסר בלבד – "שבה הילד ממילא מקבל את צורכי הקיום הבסיסיים בבית הסוהר ואינו גר בביתו".
- להשלמת התמונה, ובטרם נצלול לגוף העתירה, שתי הערות: ראשית, המנסה לפענח את העבירות שעליהן חל החוק צפוי להתקשות בכך; המהלך בשבילי-החוק מתקשה לבוֹר לו את דרכו, והוא נבוך במבוך. במה דברים אמורים? לעניינו של החוק שלפנינו מוגדרת 'עבירת ביטחון' כ"עבירת ביטחון חמורה כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור" (סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי); בחוק המאבק בטרור מוגדרת 'עבירת ביטחון חמורה' כ"עבירת טרור חמורה, וכן עבירה שנעברה בנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ובזיקה לפעילות טרור", תוך הפניה לרשימה סגורה של עבירות מחוק העונשין ומן החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954. 'עבירת טרור חמורה', מצִדהּ, מוגדרת כעבירה מבין העבירות המעוגנות בסעיפים מסוימים בחוק המאבק בטרור (סעיפים 20, 21, 22(ב) ו-(ג), 23, 25, 28, 29, 30 או 31), וכן כ"עבירה המהווה מעשה טרור שדינה, לאחר החמרת הענישה לפי סימן ב' בפרק ג', מאסר חמש שנים או יותר". גם ל'מעשה טרור' הגדרה משלו, סבוכה וארוכה, בסעיף ההגדרות שבחוק המאבק בטרור.
- אם נבקש בכל זאת לתמצת את העבירות שעליהן חל החוק, ואשר קטין שהורשע בביצוען "מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור", יִשללו מהוריו קצבאות המשולמות בעדו למשך תקופת שהותו במאסר, תכלול הרשימה – באופן כללי בלבד ומבלי להתייחס לחריגים – את העבירות הבאות: עבירת ידוי אבנים לעבר כלי תחבורה; עבירות בגידה וריגול; מרידה; עבירות נשק; רצח; חבלה בכוונה מחמירה; חטיפה; עבירות בחומר נפץ; עבירות הסתננות; ועבירות הקשורות בחברות בארגון טרור ובסיוע למעשה טרור.
- שנית, כאמור, התיקון לחוק הרחיב למעשה הסדר שהיה קיים עוד קודם לכן, בסעיף 325(א) לחוק הביטוח הלאומי. עניינו של סעיף זה, שלילת קצבאות מבגירים שהורשעו בדין למשך תקופת מאסרם, והוא מורה כדלקמן: "הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר". בהצעת החוק שלפנינו הוצע במקור לתקן גם סעיף-קטן זה, ולבטל את מגבלת זמן המאסר, כך שהקצבאות מאסיר-בגיר תישללנה בגין כל תקופת מאסר שהיא. הצעה זו נשמטה לבסוף, נוכח קשיים שעליהם עמדה היועצת המשפטית של ועדת חוקה, חוק ומשפט (ראו פרוטוקול מס' 51 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, בעמ' 15-16 (20.10.2015); להלן: פרוטוקול ועדת החוקה).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|