פס"ד בערעורים על החלטת המשיב לפי חוק מע"מ לדחות את ההשגות על שומת עסקאות ושומת תשומות שנקבעו לשנים 1997- 2001

מבוא

1. שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד, על החלטות המשיב לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן- "חוק מס ערך מוסף"),  שבגדרן דחה המשיב את ההשגות שהגישו המערערים על שומות עסקאות ושומות תשומות שנקבעו לכל אחד מהם, לשנים 1997-2001!.
2. המערערת, הייתה רשומה כעוסק מיום 1.5.97, ועיסוקה בתחום הבנייה. בשנת 1999 הפסיקה פעילותה ונמחקה. המערער, בעל מניות במערערת, רשום כעוסק מספטמבר 1989, ועיסוקו בתחום הייעוץ ההנדסי. על פי המפורט בהחלטת המשיב בהשגה, העמיד המערער את שירותיו בתחום הייעוץ ההנדסי הן כעוסק מורשה, הן כשכיר בחברות שבהן הועסק.
3. השומות נושא הערעור שנקבעו בהחלטת המשיב הן כדלקמן:

למערערת:

• שומת תשומות לשנים 1998-1999 בסך של 167,934 ₪ (407,693 ₪ כולל ריבית והפרשי הצמדה);
• שומת עסקאות לשנת 1999 על סך של 255,718 ₪ (610,119 ₪ כולל ריבית והפרשי הצמדה).

למערער:

• שומת תשומות לשנים 1997-2001 בסך של 234,985 (593,731 ₪ כולל ריבית והפרשי הצמדה);
• שומת עסקאות לשנים 1997-2001 בסך של 212,487 ₪ (559,555 ₪ כולל ריבית והפרשי הצמדה).

4. בד בבד עם קביעת השומות לפי מיטב השפיטה פסל המשיב את ספריהם של המערערים לשנות המס האמורות.
5. ביום 12.10.10 הוגש בבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד המערער ושתי חברות הקשורות אליו בתיק 36970-10-10 (להלן- "ההליך הפלילי"). באישום הראשון פורט כי המערער, הרשום כעוסק, חייב היה להגיש דוחות תקופתיים לתקופה החל במרץ 1997 ועד דצמבר 1997, וכן דוחות חד חודשיים החל בינואר 1998 ועד דצמבר 2003, וטרם הגישם. בשל כך הואשם המערער ב- 82 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) בחוק מס ערך מוסף.
6. באישום השני הואשם המערער בכך שהוא והמערערת היו חייבים להגיש דוחות תקופתיים לחודשים מאי 1998 עד דצמבר 1998 וכן דוחות חד חודשיים לחודשים ינואר 1999 עד דצמבר 2002 וטרם הגישום. בשל כך הואשם המערער ב- 56 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) בחוק מס ערך מוסף. (הואיל ובמועד הגשתו של כתב האישום לא הייתה עוד המערערת חברה פעילה, ורישומה ברשם החברות נמחק, לא הואשמה המערערת באישום כלשהו).
7. צוין באישום השני כי על פי חשבוניות מס שהוציא המערער ביצעה המערערת באותה תקופה עיסקאות בהיקף של 6,855,733 ₪ (נטו), ומס הערך המוסף בגינן עומד על 1,165,470 ₪. בשני אישומים נוספים הואשם המערער ביחד עם שתי חברות אחרות שנגדם הוגש כתב אישום, ב-15 עבירות נוספות לפי סעיף 117(א)(6) בחוק מס ערך מוסף, בגין אי הגשת דוחות תקופתיים וחודשיים.
8. ביום 15.12.2016 הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו. כב' השופט ג' אמוראי, ציין בהכרעת הדין, בין היתר, כי הוצגו לפניו ראיות מהימנות לכך שלא הוגשו דוחות בתיקיהם של המערערים, כי הוכח שהמערער ניהל את החברות באופן פעיל, ומודעותו לביצוע העבירות עולה מהתנהלותו לאורך שנים. צוין כי המערער נתן שירותים באופן אישי ובאמצעות חברות בהיקפים גדולים לאורך השנים, הוציא חשבוניות ללקוחותיו ולא הציג ראיות כלשהן לסתור את ראיות המאשימה. צוין כי המערער נמנע מלמסור את הנהלת החשבונות שלו או לזמן ולו עד אחד לתמיכה בגרסתו.
9. ביום 25.9.2017 נגזר דינו של המערער. בין היתר צוין בגזר- הדין כי יש לראות בחומרה יתרה את העובדה שהמערער לא טרח כלל להגיש דוחות ולהציג את נתוני המס הנובעים מהם, וכי הנזק שנגרם לקופת המדינה הוא לכול הפחות בסכום של 1.3 מיליון ₪, לצד הנזק לשיטת המס. בית משפט השלום גזר על המערער 28 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסכום של 300,000 ₪.
10. המערער הגיש ערעור על פסק הדין, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר נדון בעפ"ג 63038-10-17 (להלן- "הערעור הפלילי"). בדיון הראשון שהתקיים בערעור הפלילי, ביום 20.12.2017, הודיע בא כוחו של המערער כי בכוונתו להגיש 82 דוחות בתוך חודש ימים, ולאחר מכן ייפגש עם המשיב כדי לדון עמו בהסדר לגבי העונש. ב"כ המשיב הסביר במהלך הדיון את משך הזמן שחלף בטיפול בתיק בכך שלא תמיד מגיעים הנאשמים לחקירות.