אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בערעור שעניינו קבלת פיצוי מוסכם בהתמחרות שנערכה בין אחים בנוגע לנכס שירשו

פס"ד בערעור שעניינו קבלת פיצוי מוסכם בהתמחרות שנערכה בין אחים בנוגע לנכס שירשו

תאריך פרסום : 10/08/2022 | גרסת הדפסה

עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
60514-06-21
06/07/2022
בפני השופטים:
1. עינת רביד - אב"ד
2. נפתלי שילה
3. טל לוי- מיכאלי


- נגד -
המערער:
פלוני
עו"ד מתתיהו ברוכים
המשיב:
אלמוני
עו"ד יאיר פרלה
פסק דין
 

 

השופט נפתלי שילה:

 

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 29.4.21 (כב' השופט ארז שני בתמ"ש 22675-05-20) שדחה את תביעת המערער לקבלת פיצוי מוסכם מהמשיב בהתאם לפרוטוקול התמחרות שנערך בין הצדדים.

 

  • רקע עובדתי

     

    1. הצדדים הם אחים שירשו מהוריהם המנוחים כמה נכסים. בין היתר, ירשו הצדדים דירה בג' (להלן: הדירה) והמערער הגיש תביעה לפירוק השיתוף בנכסים, לרבות בדירה.

       

    2. המשיב הסכים לפירוק השיתוף ובהתאם להסכמת הצדדים מונה ב"כ המערער יחד עם ב"כ המשיב דאז עו"ד בלס, לתפקיד כונסי הנכסים (להלן: הכונסים). הכונסים פרסמו את הדירה למכירה ונקבע מועד להתמחרות בין המציעים ליום 14.3.19 במשרדו של עו"ד בלס. בהתמחרות שהתקיימה באותו יום זכה המערער שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר עבור הדירה בסך של 1,820,000 ₪.

       

    3. המשיב הגיש בקשה לביטול ההתמחרות בטענה שהכונסים לא הזמינו אותו להתמחרות והוא לא ידע עליה וכי ברצונו להתמודד על רכישת הדירה. ביהמ"ש קמא קיבל את בקשתו והורה לכונסים לערוך התמחרות נוספת.

       

    4. ביום 6.5.19 התקיימה התמחרות נוספת במשרדו של עו"ד בלס. בפרוטוקול ההתמחרות שעליו חתמו הן הצדדים והן ב"כ, נקבע בין היתר כי: "במידה ומי מבעלי הזכויות בנכס השתתף בהתמחרות והוא זכה בהתמחרות וחזר בו מהצעתו לאחר שזכה, הוא ישלם לבעל הנכס השני, פיצוי מוסכם בשיעור 10% משווי הכולל של הצעתו אשר יקוזז לטובת בעל הנכס השני ישירות מחלקו בדירה בעת מכירתה".

       

    5. בפרוטוקול ההתמחרות אמר המשיב כי הוא "מוכן להציע כל סכום שהוא. אני אקנה את הדירה בכל מחיר... אני מציע 2,100,000 ₪". המערער הודיע שהוא מסכים לסכום זה והכונסים הודיעו שיגישו בקשה לבית המשפט לאשר שהמשיב זכה בהתמחרות.

       

    6. על אף פניות של הכונס עו"ד ברוכים למשיב ובקשתו ממנו לחתום על הסכם הרכישה לאור זכייתו בהתמחרות, המשיב לא חתם על ההסכם. ביום 26.6.19 שלח עו"ד ברוכים מכתב למשיב בצירוף הסכם המכר וביקש שיעביר אליו הערות להסכם בתוך 7 ימים או שיחזיר אליו את ההסכם כשהוא חתום על ידו.

       

    7. משהמשיב לא הגיב למכתב ולא חתם על ההסכם, הגישו הכונסים ביום 17.7.19 בקשה להורות על ביטול זכייתו של המשיב בהתמחרות ולאפשר להם למכור את הדירה למערער בתמורה לסכום שהוא הציע בהתמחרות הראשונה בסך של 1,820,000 ₪, שתואם כמעט לגמרי לשווי השמאות של הדירה במימוש רגיל והוא אף גבוה מהשווי שהעריך השמאי במימוש מהיר.

       

    8. ביום 19.9.19 התקיים דיון בבקשה. בדיון טען המשיב שהוא מעוניין לקזז חיובים כספיים שלטענתו המערער חב לו, מסכום התמורה. בית המשפט קמא דחה את עמדת המשיב וקבע בהחלטתו (להלן: ההחלטה), בין היתר, כי:

       

      "בידינו פסיקה רחבה האומרת כי אדם אינו יכול לרכוש נכס מבלי לשלם מאומה, תוך שהוא אומר כי מבצע את הקניה אגב תביעה אשר יגיש בעתיד ואיש אינו יודע האם יזכה בתביעתו אם לאו ... אין מדובר בטענת קיזוז. קיזוז הוא קיזוזו של חוב קיים וגם אז צריך להגיש בקשה לבית המשפט להתרת הקיזוז, כאשר מדובר ברכישתו של נכס בפועל. החלטה של אדם בינו לבין עצמו על בסיס קרטונים, כי בדעתו אי פעם ובעתיד להגיש תביעה שכלל לא ברור האם יזכה בה אם לאו, אינה מקימה זכות קיזוז משום סוג ודרך ... במילים אחרות, מראש כאשר נתן המשיב הצעה של 2,100,000 ₪ צריך היה לומר כי אין בדעתו לשלם סך של 2,100,000 ₪ אלא בדעתו לבצע הפחתה בלתי מוגדרת בזמן בלתי מוגדר. בנסיבות אלה מן הסתם היתה ההצעה נדחית על פניה בשעתו ויש לראות אותה בבחינת בלתי סביר".

       

    9. בית המשפט הוסיף וקבע בהחלטה הנ"ל כי: "אני רואה את המשיב כמי שניהל משא ומתן שלא בתום לב, כמי שלא נתן את ההודעה הדרושה גם לאחר שהטריח את הכונס האחר לכתוב הסכם מכר, לאמור – לא נתן הודעה לטוב וגם לא לרע, בוודאי לא בכתב, כמי שהצליח להוציא לריק לא רק זמן, אלא חייב את קיום הדיון בכאן וכמי שהציע הצעה שאינה ממשית ושניתן לקבלה בכינוס". לפיכך, נקבע שהמערער רשאי לרכוש את הדירה תמורת הסך שהציע– 1,820,000 ₪. המשיב לא השיג על ההחלטה והיא חלוטה.

       

    10. לאור חזרתו של המשיב מהצעתו בהתמחרות השנייה, הגיש המערער תביעה כספית ע"ס של 210,000 ₪ כנגד המשיב לתשלום הפיצוי המוסכם שנקבע בהתמחרות בשיעור של 10% מהצעתו. לטענתו, המשיב הפר את הסכם ההתמחרות עליו חתמו הצדדים באופן יסודי כשסירב לעמוד בהתחייבותו וכשלא חתם על הסכם המכר בהתאם להצעתו וזכייתו. לדבריו, המשיב ניהל מו"מ שלא בתום לב ומחדלו גרם להתמחרות סרק. הפרה יסודית זו גרמה לעיכוב משמעותי בהליכי הכינוס ולעוגמת נפש רבה למערער. לפיכך, הוא עתר לחייב את המשיב בפיצוי המוסכם בסך של 210,000 ₪ המהווה 10% מהצעתו.

       

    11. המשיב טען להגנתו שנפלו פגמים בהתמחרות והיא כלל לא תקפה. בנוסף נטען שההפרה הנטענת של הסכם ההתמחרות אינה מזכה כלל את המערער בפיצוי המוסכם שכן הפיצוי חל רק בהתקיים תנאי אחד – כאשר הזוכה חזר בו מהצעתו. תנאי זה לא התקיים לטענתו, מאחר שהמשיב לא חזר בו מהצעתו והוא ניהל מאבק על מנת לזכות בדירה. גם המערער בעצמו לא סבר שמגיע לו את הפיצוי המוסכם, מאחר שבפרוטוקול ההתמחרות נקבע שהפיצוי יקוזז ישירות מחלקו בדירה בעת מכירתה והמערער לא הציג שום דרישה ושילם את מלוא התמורה לקופת הכינוס. מכאן, שיש לראות במערער כמי שוויתר על זכות זו והוא מושתק מלדרוש את הפיצוי המוסכם. המשיב טען גם, שעמידתו של המערער על קבלת הפיצוי המוסכם מהווה חוסר תם לב קיצוני שהרי לא נגרם לו כל נזק והמערער גם לא יכול לקבל פיצוי כפול. המערער כבר פוצה בכך שהוא רכש את הדירה במחיר מופחת בהתאם להצעתו הראשונה ומשבחר במסלול פיצוי זה, הוא כבר פוצה והוא לא זכאי גם לפיצוי המוסכם.

       

    12. המשיב טען בנוסף שהפיצוי לא סביר, היות שלמעשה מדובר בפיצוי בגובה של 20%, מאחר שההצעה התייחסה מהותית רק למחצית הדירה, היות שמחציתה כבר שייכת ממילא למערער. בנוסף, לדבריו סעיף הפיצוי המוסכם שנקבע בפרוטוקול ההתמחרות "הועתק" מהתמחרות שנערכה ביחס לדירה אחרת שבה השתתפה מציעה חיצונית ואין כל טעם לקבוע פיצוי מוסכם במצב בו ההתמחרות נערכה רק בין שני בעלי הנכס. הטלת הפיצוי המוסכם תהווה לטענתו עונש קשה ובלתי מוצדק.

       

    13. בית המשפט קמא דחה בפסק דינו את תביעת המערער (להלן: פסק הדין). המערער לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור.

       

  • תמצית פסק הדין

     

    1. לאחר שהסתיימה ההתמחרות השנייה המשיב לא נקט בשום הליך לביטולה ולכן הוא מנוע כיום לטעון שהיא בוצעה שלא כדין. המשיב בעצמו לא הקפיד על כללי ההתמחרות ולא הפקיד ערובה כנדרש. אף אם נפלו פגמים בהתמחרות, אין בפגמים אלו בכדי להביא לביטול תוצאותיה, במיוחד שעבר זמן רב מאז אישור ההסכם והעברת הדירה למערער וההתמחרות בוצעה כנדרש. היה על המשיב לחתום על הסכם המכר בתוך זמן סביר.

       

    2. מפרוטוקול ההתמחרות השנייה עולה שהצדדים "לא נתנו כלל דעתם על קביעת התנאים העיקריים שהפרתם תהא הפרה יסודית או הפרה בכלל". הכונסים לא הבדילו בניסוחן "בין מהי הפרה גסה לבין מהי הפרה קלה לעניין הפיצוי המוסכם ותניית הפיצויים, ניתן לאמר כי נופלת בגדר התניות הגורפות".

       

    3. תניית הפיצויים "מתקשה "לעמוד על רגליה" ... איני סבור כי הנתבע, בהתנהגותו, יש בה ללמד כי הפר את ההסכם במובנם של דיני החוזים. למעלה מן הצורך אומר כי תנייה גורפת בחוזה, בה נקבע פיצוי מוסכם על הפרות שונות ללא הבחנה בין מידת חומרתן אינה בטלה כשלעצמה אולם היא יוצרת הנחה כי אינה עומדת בתנאי של סבירות היחס בין הפיצוי לבין הנזק".

       

    4. המשיב לא הפר את הסכם ההתמחרות הפרה יסודית אלא רק לא תרם לקידום ההליך ועקב התנהלותו בוטלה זכייתו בהתמחרות. משלא היתה הפרה, אין צורך לבחון את סבירות גובה הפיצוי המוסכם.

       

    5. מאחר שהמערער הוא זה שהצעתו התקבלה לבסוף והוא רכש את הדירה מבלי שנדרשה התמחרות נוספת, לא נגרם לו כל נזק למעט עיכוב קל ברכישת הדירה. ייתכן שהמערער "רק הרוויח" מביטול זכייתו של המשיב בדירה. על אף שהדירה נותרה ריקה כמה חודשים, עברו עוד מספר חודשים עד שהוגשה בקשה לאישור הסכם המכר. הגיע העת שכל אחד מהצדדים ילך לדרכו ותביעת המערער נדחית.

       

  • תמצית טענות המערער

     

    1. משהמשיב חזר בו מהתחייבותו על פי הסכם ההתמחרות ולא חתם על הסכם המכר, זכאי המערער לקבל את הפיצוי המוסכם. המערער לא צריך להוכיח את שיעור הנזק שעה שנקבע פיצוי מוסכם.

       

    2. הצדדים חתמו על הסכם ההתמחרות וחזקה שהבינו את משמעותו ותוצאותיו. המשיב אף הודה בחקירתו שתיקן חלק מנוסח הפרוטוקול. סעיף הפיצוי המוסכם הוכנס להסכם לצורך חיזוק ההתחייבות של המציע לבעל הנכס השני.

       

    3. התנהלות המשיב מלמדת שהוא לא התכוון לממש את הצעתו ומטרתו היתה לעכב ולהכשיל את הליך מכירת הדירה. ברור שהמשיב חזר בו מהצעתו. המשיב היה מיוצג לאורך כל ההליך והוא אף נמנע מלזמן את ב"כ דאז עו"ד בלס לעדות בבית המשפט קמא והדבר כמובן פועל לחובתו. גם טענת המשיב שהוא רצה לקזז מחובו הנטען של המערער כלפיו נדחתה ע"י ביהמ"ש קמא במסגרת ההחלטה שהורתה על ביטול זכייתו והמשיב לא ערער על החלטה זו.

       

    4. קביעת בית המשפט קמא לפיה ייתכן שסעיף הפיצוי המוסכם הועתק מהתמחרות על נכס אחר לא הוכחה כלל והמשיב אף מעולם לא טען טענה זו.

       

    5. כשיש תניית פיצוי מוסכם גורפת, רשאי בית המשפט להפחית את הפיצוי ואולם לא לבטלו. במקרה דנן נגרם למערער נזק רק כתוצאה מהעיכוב במימוש הדירה במשך קרוב לשנתיים.

    6. לכן, יש לבטל את פסק הדין ולקבוע שהמשיב חייב למערער את מלוא הפיצוי המוסכם.

       

  • תמצית טענות המשיב

     

    1. המשיב לא חזר בו מהצעתו לאחר שזכה ולכן לא התקיים התנאי המחייב את הפיצוי המוסכם. בנוסף, הפיצוי המוסכם לא נועד מלכתחילה לחול על ההתמחרות ביחס לדירה. התנייה הועתקה מפרוטוקול התמחרות של נכס אחר שבה השתתף מציע חיצוני ולא היה כל היגיון בקביעת סעיף זה בהתמחרות בין שני בעלי הזכויות בדירה.

       

    2. הפיצוי המוסכם היה יוזמה של הכונסים, לא שיקף את אומד דעתם והסעיף לא הוצג להם קודם ולא הוסבר להם. בנוסף, ההתמחרות ככל לא החלה, היא הופסקה בתחילתה והמערער עזב את החדר.

       

    3. חיוב המשיב בפיצוי המוסכם תביא לפיצוי כפול למערער ללא הצדקה. המערער בחר לרכוש את הנכס בהתאם להצעתו שהיתה נמוכה יותר ובכך הוא כבר פוצה. המערער בעצמו לא חשב שהוא זכאי לפיצוי המוסכם, מאחר שבהסכם נאמר שהוא יקוזז מחלקו בדירה של המפר ובפועל לא בוצע שום קיזוז כזה והמערער שילם את מלוא התמורה ולא דרש קיזוז. דרישת המערער לפיצוי המוסכם עולה לכדי חוסר תום לב.

       

    4. לחילופין, יש להפחית את גובה הפיצוי המוסכם היות שהוא לא סביר. לא נגרם למערער כל נזק בר צפייה וודאי שלא בסכום הפיצוי. למעשה מדובר בפיצוי בגובה של 20% מאחר שהמערער רכש רק מחצית מהדירה היות שמחצית מהדירה שייכת לו.

       

    5. המשיב רצה לרכוש את הדירה בכל מחיר ולבסוף המערער זכה בה במחיר הנמוך בכ– 300,000 ₪ מהמחיר שהוא הציע. בנסיבות אלו, חיובו גם בפיצוי המוסכם "יהיה בבחינת עונש קשה ובלתי מוצדק". לפיכך, יש לדחות את הערעור.

       

  • דיון והכרעה

     

    1. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבור שדין הערעור להתקבל ויש לחייב את המשיב לשלם למערער את הפיצוי המוסכם.

       

    2. סעיף הפיצוי המוסכם הוא ברור. הוא קובע שמי "שחזר בו מהצעתו לאחר שזכה" ישלם לבעל הנכס השני פיצוי מוסכם בשיעור של 10% משווי הנכס. בהחלטה נקבע שהמשיב "ניהל משא ומתן שלא בתום לב, כמי שלא נתן את ההודעה הדרושה". המשיב זכה בהתמחרות השנייה ולאחר מכן סירב לחתום על הסכם המכר. ברור שמי שמסרב לחתום על ההסכם לאחר שזכה בהתמחרות הוא בגדר מי שחזר בו מהצעתו.

       

    3. במקרה דנן, במסגרת הדיון בבקשה לביטול זכיית המשיב בהתמחרות, המשיב לא התעשת ולא ביקש לעמוד בהתחייבותו. הוא העלה לראשונה טענת קיזוז וטען שהוא רוצה לשלם את התמורה באמצעות קיזוז. ביהמ"ש קמא דחה בצדק בהחלטתו עמדה זו וקבע שהיא אינה לגיטימית ולא ניתן לשלם את סכום הזכייה באמצעות טענת קיזוז נטענת, שאפילו תביעה לא הוגשה בגינה וקל וחומר שלא ניתנה כל החלטה שיפוטית המכירה בזכות הקיזוז.

       

    4. ברור שהמשיב הוא בגדר מי שחזר בו מהצעתו לאחר שהתעלם מפניות הכונס, לא חתם על הסכם המכר ואף בדיון שהתקיים בבקשה לבטל את זכייתו הוא לא הודיע שהוא מסכים לשלם את מלוא סכום הצעתו ללא קיזוזים. לפיכך, המערער זכאי לפיצוי המוסכם.

       

    5. בצדק קבע ביהמ"ש קמא שהליך ההתמחרות נעשה כדין והמשיב לא יכול להתכחש לחתימתו על הסכם ההתמחרות. המשיב היה מיוצג בהתמחרות וחזקה כי הבין על מה חתם, במיוחד שעה שהיה מיוצג ע"י עו"ד באותה עת ואף עורך דינו חתם על ההסכם. יש לציין גם שהצדדים ניהלו בעבר התמחרות על נכסים אחרים והם אינם הדיוטות בתחום זה.

       

    6. משהגענו למסקנה שהמערער זכאי לפיצוי המוסכם, נותר לבחון האם קיימת עילה להפחתת הפיצוי בהתאם לסעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970, הקובע כי "יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה"?.

       

    7. התשובה לשאלה זו היא שלילית. בע"א 300/77 רוזנר נ' ט.ל.מ. חברה לבנין, פ"ד לב (3) 682 (1978) נקבע כי:

       

      "הפחתת הפיצוי המוסכם מותרת רק במקרה חריג, בו מצא בית המשפט העדר "כל יחס סביר" בין אותו פיצוי לבין הנזק שניתן היה לחזותו מראש ... התערבותו של בית המשפט בפיצוי המוסכם היא מצומצמת ונדירה. כל עוד קיים יחס סביר כלשהו, ולו גם דחוק, משאירים את הפיצוי המוסכם בתקפו".

       

      ראו גם: ע"א 4630/04 קניונים נכסים ובנין נ' בני יעקב (13.12.2006).

       

      8.המלומדים גבריאלה שלו ויהודה אדר בספרם דיני חוזים – תרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי מציינים בעמ' 503 כי: "בהקשר המיוחד של חוזים למכר מקרקעין, מסתמן נוהג שיפוטי שלפיו תניה הקובעת עד כ – 20% מערך הנכס כפיצוי מוסכם במקרה של הפרה יסודית תוכר בדרך כלל כסבירה, ולכן – כמוגנת מפני התערבות שיפוטית".

       

      גם כב' השופט עמית מציין במאמרו: "פיצוי מוסכם – סוגיות והיבטים", דין ודברים י',17, 32 (2018) כי: "פיצוי מוסכם מקובל בחוזי מכר מקרקעין הוא בשיעור של 10% מערך החוזה, אך בית המשפט נתן תוקף גם לפיצוי מוסכם בשיעור גבוה יותר – של 20%, של 25% ולעיתים גם שליש מהתמורה החוזית".

      ראו גם: ע"א 1/84 נתן נ' סטרוד, פ"ד מב(1) 661 (1988).

       

      9.בע"א 8506/13 זאבי תקשורות נ' בנק הפועלים (23.8.2015) נקבע כי:

       

      "הפיצוי המוסכם ייפסק כל עוד הוא מקיים יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו במועד כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה ... אף אם יוכיח המפר כי הנזק שנגרם לו בפועל היה נמוך ממנו ואף אם יוכיח כי לא נגרם בפועל נזק כלל ... על הצד שהפר את החוזה ושמבקש להפחית בדיעבד את הפיצוי המוסכם מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי לא מתקיים כל יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה. על צד זה מוטל גם הנטל להביא ראיות להוכחת טענותיו".

       

      1. במקרה דנן, הצדדים קבעו פיצוי מוסכם בגובה של 10% מגובה ההצעה ולפיכך מדובר בשיעור פיצוי סביר. העובדה שלמשיב יש ממילא מחצית מהזכויות ובפועל הוא היה צריך לשלם למערער רק מחצית מסכום ההצעה, לא גורעת מכך שמדובר בפיצוי מוסכם סביר שבכל מקרה לא עולה על 20%. המשיב לא הוכיח שהפיצוי אינו סביר. עוגמת הנפש שנגרמה למערער עקב התמשכות ההליכים בעוד חודשים נוספים, והעובדה שהוא נאלץ להגיש בקשה לביטול זכיית המשיב ואף להתייצב לדיון שנקבע, מזכה את המערער בפיצוי המוסכם.

         

      2. העובדה שבהתמחרות השתתפו רק שני בעלי הנכס ולא כל מציע חיצוני לא פוגמת בסבירות קיומה של תניית הפיצוי המוסכם. לא הוכח גם שהיא הועתקה מנוסח של פרוטוקול התמחרות אחר. תנאי זה נועד להבטיח שהמציע יהיה רציני ויעמוד בדיבורו לאחר שזכה בהתמחרות. התנייה נועדה להרתיע מציע לחזור בו מהצעתו לאחר שהושקעו משאבים בקיום ההתמחרות והיא נועדה "לבצר" את הצעת המציע ולהבטיח שהיא תקוים "בלי טריקים ובלי שטיקים". מששני הצדדים חתמו על הסכם ההתמחרות חזקה שהבינו היטב את משמעותה. העובדה שהכונסים יזמו את "הכנסת" הסעיף להסכם, לא גורעת ממעמדו ומתוקפו.

         

      3. יודגש שאין מדובר בכפל פיצוי. העובדה שהמערער רכש את הדירה במחיר נמוך יותר בהתאם להצעתו, לא גורעת מזכותו לקבל את הפיצוי על פי הסכם ההתמחרות. זכייתו בהתמחרות לא מהווה פיצוי. הוא הוכרז כזוכה מאחר שלא היתה הצעה אחרת גבוהה יותר בהתמחרות הראשונה. המשיב לא ערער על החלטת ביהמ"ש קמא שקבע שהמערער יוכל לרכוש את הדירה על פי הצעתו בהתמחרות הראשונה וכי לא יתקיים הליך פרסום חדש. זכייה לחוד ופיצוי מוסכם לחוד.

         

      4. העובדה שהמערער לא ביצע קיזוז מתמורת הדירה ששילם למשיב כפי שנקבע בהסכם ההתמחרות הוסברה על ידו בחקירתו. לדבריו, הוא פנה לכונסים וביקש לבצע קיזוז והם אמרו לו שצריך להגיש תובענה נפרדת לשם כך ובית המשפט יחליט (עמ' 7, שורות 20-26). עדותו לא נסתרה.

         

      5. סיכומו של דבר: אציע לחברותיי לקבל את הערעור, לקבוע שהמערער זכאי לקבל מהמשיב את הפיצוי המוסכם בסך של 210,000 ₪ שיישא ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה בבית המשפט קמא ועד התשלום בפועל, וכן לחייב את המשיב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪. הערובה על פירותיה, תושב למערער באמצעות ב"כ.

        תמונה 4

         

        ______________

        נפתלי שילה, שופט

        השופטת עינת רביד – אב"ד:

         

        אני מסכימה.

        תמונה 3

         

        _______________

        עינת רביד, שופטת, אב"ד

        השופטת טל לוי-מיכאלי:

         

        אני מסכימה.

         

        תמונה 5

        _______________

        טל לוי-מיכאלי, שופטת

         

        הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט נפתלי שילה.

         

        פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.

         

        ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"ב, 06 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

        תמונה 11

         

        תמונה 10

        תמונה 12

        _____________

        עינת רביד, שופטת, אב"ד

        ______________

        נפתלי שילה, שופט

        ___________

        טל לוי-מיכאלי , שופטת

             

         


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ