פס"ד בערעור על ביטול צוואה מוקדמת וקיום צוואה מאוחרת

השופט ישעיהו שנלר, סג"נ:

1.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו (כב' השופט יהורם שקד) מיום 14.5.18 (ת"ע 19967-03-17) אשר על פיו הורה בית המשפט על ביטול צו קיום צוואת אמם המנוחה של הצדדים (להלן: המנוחה) מיום 28.6.90 (להלן: הצוואה המוקדמת) וניתן צו לקיום צוואתה מיום 23.8.95 (להלן: הצוואה המאוחרת), תוך חיוב המערער לשלם למשיבים הוצאות וכן שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.

תמצית הרקע העובדתי:

2.הצדדים הינם ילדיה של המנוחה אשר נפטרה ביום 17.2.15 בהיותה אלמנה ואם הצדדים וכן בן נוסף שהלך לעולמו.

ביום 17.11.15 ניתן צו לקיום הצוואה המוקדמת אשר לפיה הורישה המנוחה את מלוא עיזבונה לבעלה, וככל שלא יהיה בחיים בעת פטירתה, אזי יירש אותה המערער, אשר אכן הגיש בקשה למתן צו קיום הצוואה האמורה וכאמור כיורש יחיד.

כך גם, עם קבלת הצו העביר המערער את דירת המנוחה (להלן: הדירה) על שמו, מכרה ונטל התמורה לידיו.

ביני לביני פעלו המשיבים לאיתור הצוואה המאוחרת, אשר אותרה במשרד בא כוחם, כאשר היורשים בהתאם לצוואה זו הינם ארבעת ילדיה בחלקים שווים.

משכך, פנו המשיבים ביום 5.10.16 לרשם הירושה בבקשה לבטל את צו קיום הצוואה המוקדמת בהפנותם לצוואה המאוחרת, וכאשר במהלך שנת 2017 מכר המערער את הדירה, תמורת 1,250,000 ₪, לדבריו, וכאשר 3/4 מכספי התמורה עוקלו.

3.המשיבים טענו כי המנוחה ערכה את הצוואה המאוחרת עת ביקשה לחלק את עיזבונה בחלקים שווים. למרות שהמערער ידע על הצוואה המאוחרת פנה בחוסר תום לב לרשם הירושה למתן צו קיום הצוואה המוקדמת ואף פעל בדירה בהתאם למפורט. כך גם נטען כי לא נפל כל פגם בצוואה המאוחרת וכי טענותיו של המערער כי המנוחה לא ידעה עברית אינן נכונות ובעת שהצוואה נחתמה לפי דרישת המנוחה במשרדו של עו"ד דן גור לאחר שהוסבר לה תוכנה, הכל מתוך רצון חופשי. כך גם נטען כי הבקשה לביטול צו קיום הצוואה המוקדמת הוגשה בסמוך לגילוי הצוואה המאוחרת.

4.מנגד טען המערער כי בשנת 1988 רכשו ההורים המנוחים את הזכויות בדירה מחברת עמיגור, אך זאת מכספו שלו, ועל כן הוסכם כי הדירה תהיה לו לאחר אריכות ימיהם. בהתאם, בשנת 1990, ערכו ההורים המנוחים צוואות הדדיות בהן הורישו למשנהו, וככל שמשנהו לא יהיה בחיים יירש אותו המערער.

כך גם נטען כי המנוחה לא ידעה עברית וכי על כן על מנת להבטיח כי תבין את משמעות הצוואה, נערכה ונחתמה הצוואה המוקדמת בפני עורך דין דובר השפה הפרסית, השפה היחידה ששלטו בה המנוחים.

מנגד, הצוואה המאוחרת פגומה ובעת שבמקום שמה של המנוחה כמופיע בתעודת הזהות שלה נרשם בצוואה שם משובש וכך גם מספר תעודת הזהות כפי שרשום בצוואה אינו מלא.

בנוסף, נטען כי בעת עריכת הצוואה המאוחרת המנוחה הייתה חולה, בלתי כשירה ובלתי צלולה וכי המשיבים או מי מהם, כפה עליה את תוכן הצוואה, ובעת שהאב המנוח כבר לא היה בחיים. כך גם נטען כי הבקשה לביטול צו קיום הצוואה המוקדמת הוגשה בשיהוי ניכר.

5.בית המשפט קיבל, כאמור, את התובענה לביטול צו קיום הצוואה המוקדמת ונתן צו לקיום הצוואה המאוחרת.