פס"ד בערעור משפחה בעניין מזונות, קביעת ביה"ס ומשמורת

            ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט טל פפרני) מיום 23.7.20 בתיקי תלה"מ 27238-09-19, 27312-09-19, 61559-11-19, 58823-12-19 במסגרתו הכריע בארבע תביעות שהגישו הצדדים, בני זוג לשעבר, זה כנגד זה ובסדר הבא:

-           תביעת המערער לביטול חיובו במזונות בנם הקטין נ' , יליד 00.3.2014, כבן 6.5 שנים כיום (להלן: נ');

-           תביעת המערער לרישום נ' במוסד חינוכי בישוב א' ע';

-           תביעת המשיבה להגדלת מזונות נ';

-           תביעת המשיבה למשמורת יחידנית של נ'.

            בגדרי פסק דינו דחה בית משפט קמא את תביעות המשיבה, וקיבל את תביעת המערער לביטול חיובו בתשלום מזונות לנ'. בכך הותיר בית משפט קמא את קביעתו מן העבר בדבר משמורת משפטית ופיזית משותפת של ההורים על נ', וחלוקת זמני שהות שווים ביניהם, על פיה התנהלו הצדדים ונ' מזה למעלה משלוש שנים, כאשר המשיבה והוריה מתגוררים בישוב ב' ג' ואילו המערער בישוב א' ע' והוריו בישוב ז'.

            אשר למחלוקת בעניין המוסד החינוכי בו ילמד נ' העולה לכיתה א' בשנה"ל שתיפתח ביום 1.9.20, קיבל בית משפט קמא את עמדת המשיבה והורה כי נ' ילמד בבי"ס בישוב כ', הנמצא במרחק של כ-10 ק"מ מהישוב ב' ג', ולא ב-א' ע'.

            הכרעתו זו של בית משפט קמא התקבלה לאחר שבחן את שתי החלופות המוצעות, שקל היטב את טענות הצדדים ונתן את דעתו לאמור בחוות דעת המומחית שמינה – ד"ר תרצה יואלס בשאלה זו, אשר מנתה את הפרמטרים והשיקולים הרלוונטיים אך לא הצליחה להגיע להמלצה חד משמעית בעניין זה. בית משפט קמא הכריע בשאלה האמורה על פי מבחן טובת הילד הספציפי, לאחר שציין כי לא מצא שלאחת משתי המסגרות יתרון בולט ומובהק על פני האחרת, כי מספר התלמידים בכיתה בשתי המסגרות דומה ונמוך יחסית, כי לא קיים הבדל בין שני בתי הספר מבחינה חברתית וכי לא מצא נתונים ספציפיים וברורים בשניהם ביחס לשאלה האם לאחד מהם מסגרת ייעודית לתלמידים המגיעים מהחינוך המיוחד, ממנו מגיע נ'.

            בית משפט קמא היה ער ליתרון של ביה"ס בישוב א' ע' על פני זה של הישוב כ' בהיבט של המרחק ממקום המגורים, שהרי ככלל, ובלשונו של בית משפט קמא "קיימת עדיפות לכך שמקום המגורים יהיה קרוב, לכל הפחות לבית אחד ההורים", ובכך נחסכת נסיעתו של נ' לבי"ס בימים בהם שוהה אצל אביו. על אף יתרון זה, אותו ציין בית משפט קמא במפורש בגדרי פסק דינו (ראו פסקה 28-29 לפסק הדין קמא), מצא כי טובתו של נ' מחייבת רישומו לבי"ס בישוב כ', זאת לאחר שלא השתכנע שדירתו של המערער בישוב א' ע' מהווה מרכז חייו, והוא מבלה את עיקר זמנו בבית הוריו בישוב ז'. על כן "ככל שתתקבל עמדת התובע והקטין יירשם ללימודים ב- א' ע', התוצאה תהא שלוש מסגרות עיקריות עבור הקטין, דבר אשר מנוגד לטובתו ואף פוגע בו, כך לדברי המומחית ד"ר יואלס, וכך גם להבנתי" (עמ' 9 ש' 24-22).

            קביעתו זו של בית משפט קמא, והיא קביעה עובדתית מובהקת – מהו מרכז חייו של המערער ומהו מרכז חיי הקטין במהלך שהותו אצל אביו, באה על רקע דברים אלה: