פס"ד בערעור להגדלת הפיצויים שנקבעו בגין פגיעה בתאונת דרכים בזמן רכיבה על סאגווי

השופטת עינת רביד:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, כבוד השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין, מיום 25.2.2020, בת"א 60673-06-18, בתביעה לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: החוק). פסק הדין תוקן בהחלטה מיום 24.7.2020.

רקע ותמצית פסק הדין

2. המערער יליד 1982.XX עובד כמנתח מערכות בענף ההייטק, נפגע בתאונת דרכים מיום 29.11.2016, בהיותו בן 34, עת רכב על סאגווי במסגרת סיור שנערך מטעם עבודתו. אין מחלוקת על היות התאונה תאונת דרכים, המחלוקת התמקדה בשאלת נזקיו של המערער.
3. בגין התאונה נגרמו למערער חבלות ונזקי גוף אורתופדיים ונוירולוגים בגינם הוכר במל"ל בנכות צמיתה ומשוכללת של 46%, בגין הנכויות הבאות : 20% נכות בגין עצב פרונאלי - הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא, לפי סעיף 32(4)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות); % 20 נכות בגין שבר טיבייה הגבלת תנועות בברך לפי סעיף 35(1)(ג) לתקנות; 10% נכות בגין צלקת לפי סעיף 75(1)(ב) לתקנות; 5%  נכות בגין שברים בשורש כף יד לפי סעיף מותאם 35(1)(א-ב) לתקנות.

ועדת המל"ל בחרה שלא להפעיל את תקנה 15 לתקנות המל"ל.

4. בהתאם לפסק הדין התאונה גרמה למערער פגיעה מורכבת אשר הותירה ליקוי עצבי (מוטורי ותחושתי) כמו גם עיוות אנטומי, ותסמונת נוירולוגית הנקראת DROP FOOT – תסמונת צניחת כף הרגל, הגורמת ללוקה בה לגרירת רגליים כתוצאה מאי יכולת להרים את החלק הקדמי של כף הרגל במהלך צעידה ובדרך כלל מביאה לחולשה עד כדי שיתוק השרירים המסייעים להרמת כף הרגל.
5. נוכח נכותו הקשה של המערער קיבל בית המשפט את בקשת המערער למינוי מומחה שיקומי. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את ד"ר אלכסנד דאיץ (להלן: המומחה השיקומי). בחוות דעתו של המומחה השיקומי מיום 7.8.2019 נעשתה התייחסות לאביזרי עזר להם יידרש המערער, למעקב הרפואי והטיפול הנדרש, וכן לנושאים של עזרת צד ג', ניידות ומגורים.

ברכיב של עזרת צד ג' קבע המומחה כי המערער יזדקק לעזרה בעבודות הבית למשך כל חייו בהיקף של 6-4 שעות שבועיות. בתחום הניידות נקבע כי יש לפנות למשרד התחבורה ולוועדת הניידות של המל"ל בעניין התאמת הרכב לנהיגה ברגל שמאל או מנגנון שליטה ידנית מלא, וכן לקבלת תו נכה וחניית נכה מסודרת. בתחום המגורים הומלץ על מגורים בקומת קרקע או עם מעלית והתאמת הדירה באביזרים מיוחדים למגבלה.

6. נוכח ההמלצה על התאמת רכב לנהיגה הגישו הצדדים חוות דעת ביחס לעלות רכב מותאם. המערער הגיש את חוות דעתו של הכלכלן, משה קצין (להלן: חוות דעת קצין), והמשיבה הגישה חוות דעת של מר בועז מוגילבקין, שמאי רכב ובוחן מוסמך (להלן: חוות דעת מוגילבקין).
7. מטעם המערער העידו המערער, אשתו והגב' א' פ', אחראית משאבי אנוש ממקום עבודתו של המערער (להלן: אחראית משאבי האנוש), וכן המומחה רן ברקובסקי, אשר הגיש חוות דעת בנושא הדיור המותאם. הצדדים ויתרו על חקירת המומחה השיקומי, וכן על חקירת המומחים בסוגיית הניידות. לאחר חקירות הצדדים וסיכומי הצדדים בעל פה ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא.
8. בפסק הדין נקבע כי יש להעמיד את נכותו התפקודית של המערער על נכותו הרפואית, בניכוי הנכות בגין הצלקת (10%). קרי, נכותו התפקודית של המערער הועמדה על 39% נכות.
9. בגין הרכיב של "הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד" ציין בית המשפט את התרשמותו מהמערער כעובד אשר מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, וציין כי נכון לו עתיד מבטיח בחברה הנוכחית המעריכה את יכולתו וביצועיו. יחד עם זאת, הביא בית המשפט בחשבון כי ככל שהחברה תידרש לצמצומים ולא תמצא למערער משרה מותאמת לא ניתן יהיה להבטיח את המשך העסקתו. עוד ציין בית המשפט, כי אין בעובדה שהמערער חזר לעבודתו והשביח את שכרו כדי לקפח אותו בפסיקת פיצויים, שכן אין לדעת מה ילד יום, ואין כל ערובה להמשך העסקתו בחברה או מחוצה לה. נוכח האמור לעיל קבע בית המשפט, שיש לפסוק למערער סך גלובלי לעבר ולעתיד של 900,000 ₪ ובצירוף הפסדי פנסיה בסך של 112,500 ₪.
10. בגין הרכיב של "הוצאות ניידות" פסק בית משפט קמא כי המדובר בתאונת עבודה ועל המערער לפנות למיצוי זכויותיו במל"ל. עוד נקבע כי אין להמתין עד להכרעת המל"ל בסוגיית הניידות ועל כן פסק בית המשפט למערער מעבר לעזרת המל"ל סך של 90,000 ₪.
11. בגין עזרת הזולת לעבר קיבל בית המשפט את טענת המשיבה וקבע כי המדובר בנזק מיוחד אשר יש להוכיחו בראיות של ממש, ועל כן לא נפסק הפסד לעבר. ביחס לעזרה לעתיד, ונוכח חוות דעתו של המומחה השיקומי, נפסק למערער סך גלובלי של 70,000 ₪.
12. עוד פסק בית המשפט למערער את הסכומים הבאים, בגינם לא הוגש ערעור: דיור מותאם סך של 90,000 ₪; אביזרי שיקום סך של 100,000 ₪; וכאב וסבל סך של 100,000 ₪.
13. סך כול הפיצוי שנפסק למערער - סך של 1,462,500 ₪. מסכום הפיצוי יש לנכות תגמולי מל"ל בהתאם לחוות דעת אקטואר המשיבה.
14. בהחלטת בית המשפט קמא מיום 24.7.2020, בבקשת המערער לתיקון פסק הדין, התקבלה בקשת המערער באופן חלקי, ונקבע שפסק הדין יתוקן באופן שלסכומים שנפסקו לטובת המערער יתווספו שכר טרחת עורך דין והוצאות. עוד נקבע כי בהסכמת הצדדים פסק הדין יתוקן בעניין זכאות המערער ל- 25% מהפיצוי, כיוון שהפיצוי "נבלע" בתגמולי המל"ל.