פס"ד בערעור בעניין תביעת הגירה קטינה עם אמה לאנגליה ותביעה לחלוקת זמני שהות

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת שירי היימן) מיום 27.5.2020 בתלה"מ 52132-10-17 - תביעת המשיבה (להלן:"האם") לאשר את הגירת בתם המשותפת של הצדדים, א' ב', ילידת 00.00.2007 (להלן:"א'") ללונדון, יחד עם אמה, וב-תלה"מ 57077-08-18 - תביעה לחלוקת זמני שהות שהגיש המערער (להלן:"האב"). בפסק-דין ארוך, מפורט ומנומק, הנשען, בין היתר, על חוות-דעת מומחה שמינה בית משפט קמא, מר ירון קרסנטי, פסיכולוג קליני (להלן: "המומחה"), אשר המליץ לאשר את מעבר א' ללונדון, ונחקר ארוכות בבית משפט קמא, כאשר להמלצתו זו הצטרפה עו"ס לסדרי דין, קיבל בית משפט קמא את תביעת ההגירה ואישרה, בהתקיים שורה של תנאים שקבע כמפורט בסעיף 147 לפסק-הדין, שאלה עיקרם:

- האם תגיש תוכנית לשילוב הקטינה באנגליה, תוך ציון מקום מגורים ומסגרת לימודים מתאימה לצרכיה של הקטינה כשמסגרת הלימודים תיבחן ע"י עו"ס לס"ד באמצעות שירותי הרווחה הבינלאומיים.

- הקטינה תבקר את האב במשך שבועיים בשנה, בשני ביקורים. אחד במהלך חופשת הקיץ והאחרים בחגי תשרי, חנוכה או פסח. נוכח חוב המזונות של האב עלות הנסיעה לארץ ובחזרה תתחלק בין הצדדים בשווה. השתתפות האב במימון מחצית מעלות כרטיסי הטיסה תקוזז מחוב המזונות הקיים.

- ככל והאב יגיע לביקור בלונדון יהיה רשאי לפגוש את הקטינה בכל יום מימי הביקור. האב יודיע לאם על מועד הביקור 7 ימים מראש.

- הקטינה תשוחח עם האב שלוש פעמים בשבוע בימים א,ג,ה באמצעות שיחת ווידאו.

- האם תשתף את האב בכל הנוגע לענייני הקטינה מבחינת חינוך ובריאות וכל עניין משמעותי אחר.

- האם תפקיד סך של 70,000 ₪ בקופת ביהמ"ש להבטחת קיום הקשר בין האב לבין הקטינה. במקרה של הפרה משמעותית, לבקשת האב, ביהמ"ש יחלט סכום לפי שיקול דעתו והסכום יועבר לידיו של האב על מנת שיוכל לפעול במערכת המשפט באנגליה למימוש זכותו לקשר עם הקטינה. בתום כל שנה בה יתקיימו זמני שהות בהתאם להחלטה, תוכל האם לעתור בבקשה לשחרר חלק מהכספים לפי שיקול דעת ביהמ"ש.  

- ככל וביהמ"ש בארץ יקבע שהאם מפרה את זכויות הקשר בין האב לבין הקטינה בהתאם לפסק הדין, יהיה עליה להחזיר את הקטינה למגורים בארץ והאב יוכל לפעול ליישום פסק הדין באנגליה."

2. ואלה הן העובדות המרכזיות הצריכות לענייננו:

הצדדים, שניהם יהודים, אזרחי המדינה ותושביה, נישאו זה לזו כדמו"י ביום 00.00.06 בישראל. המשיבה (להלן:"האם") נולדה בלונדון שבאנגליה, הינה גם אזרחית בריטניה, משפחתה המורחבת מתגוררת באנגליה והצדדים אף התגוררו בתחילת חייהם המשותפים באנגליה ובבעלותם המשותפת דירה אשר בלונדון. בחודש 10.2009 עברו הצדדים להתגורר בישראל ובחלוף כחודש ימים בלבד, הם נפרדו והתגרשו ביום 28.4.11 בפני בית הדין הרבני האזורי בחיפה לאחר שחתמו על הסכם גירושין שאושר באותו יום בבית הדין, ובגדרו הועברו מחצית הזכויות בדירה שבלונדון על שם המערער (להלן: "האב"), וכן הוסדרה בהסכמה סוגיית משמורתה של א' ומזונותיה.

3. הליכים רבים התנהלו בין הצדדים, החל משנת 2012, סביב משמורתה א' וזמני השהות שלה, וכן הליכים על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת, בקשות לצווי הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, וכן תביעות כספיות ורכושיות.

ב- 1.7.13 הוכרזה א' כקטינה נזקקת וניתן בעניינה צו פיקוח והשגחה שהיה בתוקף משך שנתיים, במהלכן השתתפו ההורים והקטינה בטיפול רגשי.

בהמשך, ובהתאם לתסקיר שהוגש בגדרי אותם הליכים קודמים, נקבעה המשמורת של א' אצל אמה ונקבעו זמני שהות עם האב אשר החל לפגוש את הקטינה פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ, וכן במהלך סוף שבוע אחד בחודש.