אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין תביעת מזונות לילד

פס"ד בעניין תביעת מזונות לילד

תאריך פרסום : 17/01/2021 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
19245-06-20
01/12/2020
בפני השופט:
נמרוד פלקס - סגן הנשיא

- נגד -
התובעת/האם:
ש.ז.
הנתבע/האב:
ש.ד.
פסק דין
 
     

 

  1. תביעת אם למזונות ילד. הצדדים נישאו כדמוי בשנת 2014 והתגרשו בשנת 2019. מנישואיהם נולד בנם, נ.ד., יליד x.x.15 (בן כחמש שנים היום) (להלן - "הילד"). ענייני משמורת הילד נידונו בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, וביום 8.3.20 נתן ביה"ד להמלצות העו"ס תוקף של החלטה, ולפיה הצדדים חולקים זמני שהות שווים בעיקרם, קרי - ימים א', ב' אצל האם, ימים ד', ה' אצל האב, ימי ג' וסופי שבוע לסירוגין (נספח ג' לתצהיר משלים, נספח ז' לכתב ההגנה).

טענות הצדדים

 

  1. בכתב התביעה עתרה האם לחייב את האב לשלם לה עבור מזונות הילד סך 1,450 ₪ (מזון 800 ₪, ביגוד והנעלה 200 ₪, שונות 450 ₪), בצירוף חלקו של הילד בהוצאות המדור ואחזקתו ומחצית מהוצאות החינוך והרפואה. לעניין הוצאות המדור טוענת האם, כי מאז עזיבתה את המעון לנשים נפגעות אלימות בו שהתה במשך קרוב לשנה, עברה להתגורר בירושלים תמורת דמי שכירות בסך 3,500 ₪ הכוללים ארנונה, וכי מקבלת היא סיוע מטעם משרד השיכון בסך 1,370 ₪ לחודש. בשולי הדברים יוער, שדומה שבכתב התביעה נפלה טעות חישוב, עת טענה האם להוצאות מדור בסך 3,500 ₪ כולל חיוב הארנונה, ולהוצאות אחזקת המדור בסך 550 ₪, אך סיכומה הגיעה לכדי 5,000 ₪ לחודש.
  2. באשר להכשרתה המקצועית טענה האם, כי היא בעלת תעודת "גננת מוסמכת" מטעם סמינר XXX, ומכאן שביכולתה לעבוד אך כגננת מחליפה או כסייעת, ולהשתכר 3,500 ₪ - 4,000 ₪. בין השנים 2017-2018 הפעילה בדירת הצדדים משפחתון בו היו 6 ילדים, אך מפאת הפסדים, החליטו הצדדים להפסיק את פעילות המשפחתון. בסמוך ולאחר סגירת המשפחתון עבדה האם כגננת מחליפה מטעם משרד החינוך והשתכרה סך 2,500 ₪, אך מאז עזיבתה למעון לנשים נפגעות אלימות נאלצה לחדול מלעבוד. עוד טוענת האם, כי התעתדה לעבוד כגננת מחליפה/סייעת בגן ילדים, ולהשתכר סך 3,500 ₪ - 4,000 ₪ לחודש, אך מפאת משבר הקורונה, טרם עלה בידה להתחיל בכך. כן טוענת, כי בין הצדדים מחלוקת לעניין סוגיית חינוך הילד, הנדונה בימים אלו בבית הדין הרבני האזורי. לעניין הכנסתה בפועל טוענת האם, שכעת מתקיימת היא מקצבת הבטחת הכנסה מאת המל"ל בסך 1,684 ₪, קצבת ילדים בסך 340 ₪ לחודש, ומקבלת דמי מזונות מאת אבי בתה מנישואיה הראשונים בסך 1,750 ₪ לחודש. לעניין הכנסת האב טענה, כי האב צלם אירועים במגזר החרדי, ועיקר העיקרים של הכנסותיו אינם מדווחים לרשויות המס, אך ככל הידוע לה משתכר הוא סך 7,000 ₪ לחודש.
  3. בכתב הגנתו הכחיש האב עלות צרכי הילד וטען, כי זו מופרכת ומופרזת, שעה שחולקים הצדדים משמורת משותפת, האם אינה מוציאה הסכומים האמורים, וממילא כל אחד מהצדדים נושא בהוצאות הילד עת הוא שוהה עמו. לעניין הוצאות כלכלת הילד טען האב כי אלו הן סך 500 ₪, וברי שהוצאות הכלכלה הנקובות בתביעת האם כוללות אף את בתה מנישואיה הראשונים. על כן, נוכח גילו של הילד, מסכים האב לשלם לאם סך 250 ₪, שהם מחצית חלקו בכלכלת הילד, בעוד שאר ההוצאות כאמור הן הוצאות בהן נושאים הצדדים בעין (הוצאות תלויות שהות). משכך ברי, כי עת יגיע הילד לגיל 6 שנים, יבוטל חיוב המזונות וכל צד יישא בהוצאות הילד עת הוא שוהה עמו. לשיטת האב, יש לקבוע כושר השתכרות האם בסך 16,000 ₪ לחודש, וזאת נוכח הכנסתה הנטענת עת הפעילה היא משפחתון בבית מגורי הצדדים. לטענת האב, האם לא דיווחה כלל הכנסותיה לרשויות המס, ושעה ששהייתה במעון לנשים נפגעות אלימות הייתה לשווא, ברי כי אין מניעה כי תשוב לעבוד ותשתכר כבעבר. לחלופין טוען האב, כי לאם תעודת "גננת מוסמכת" מטעם משרד החינוך, ובטרם הפעילה את המשפחתון, עבדה היא כגננת ביישוב XXX, והשתכרה סך 5,300 ₪ לחודש.  לעניין הוצאות המדור טוען האב ששעה שבחרה האם להעתיק מקום מגוריה יחד עם הילד לירושלים, שעלות המדור שם יקרה לאין ערוך מעלות המדור ששילמה בעבר בסך 2,400 ₪ בXXX, הוא מקום מגורי הצדדים בעבר, ובשים לב כי מתגוררת האם אף יחד עם ילדתה מנישואיה הראשוניים, ברי כי יש לחייבו בהוצאות מדור כפי אלו ששילמה האם עת התגוררה בXXX (כבר כעת אדחה טענה זו, שכן זכותה של האם לשנות את מקום מגוריה - בכפוף לזכות האב לנקוט בהליך זה או אחר לשם אי שינוי מקום מגורי הילד - ולא נטען שקיימת החלטה שיפוטית כלשהי האוסרת על העברת מקום מגורי הקטין, עת הוא שוהה במחיצת האם, במקום מגוריה הנוכחי. כפי שיובהר להלן, עלות מדור האם היא אך סבירה). באשר להכנסתו טוען האב, כי עובד הוא כצלם באירועים  המתקיימים במגזר החרדי, יחד עם זאת, הכנסתו היא אך 4,000 - 3,500 ₪ לחודש, וכי עיקר העיקרים של האירועים אותם הוא מצלם הם תמורת "קרדיט" ("מזכה" בפרסום), חלף תשלום כספי. לא זו אף זו, טוען האב, כי האם מכפישה את שמו ופוגעת בהשתכרותו.

דיון והכרעה

 

  1. בהתאם לדין האישי החל על הצדדים חלה על האב החובה האבסולוטית במזונותיו ההכרחיים של בנם  היחיד של הצדדים, שטרם הגיע לגיל שש שנים. עם הגיע הילד לגיל שש שנים, החיוב הוא מדין צדקה. ראו: בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונים (2017) (להלן - "בע"מ 919/15"). סיפוק מזונות לקטין מעבר לצרכים ההכרחיים, הוא כאמור מדין צדקה וחל על שני ההורים, בהתאם ליכולתם. כאן צריך בית המשפט לשקול בין יתר שיקוליו גם את השתכרות האם, השתכרות האב, פוטנציאל השתכרותם ורכושם.
  2. חיוב בצרכים הכרחיים יהא שווה לעני ולעשיר. רוצה לומר, כי צרכיו הבסיסיים של קטין אינם נקבעים על פי יכולתו הכלכלית של האב. מדובר בחובה משפטית שהקריטריון היחיד לה הוא צרכי הקטינים. ראו: ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח(2) 14, 20 (1984) (להלן - "פרשת גלבר"); ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449 (1982) (להלן - "פרשת פורטוגז"); ע"א 254/76 ינקוביץ נ' ינקוביץ, פ"ד לא(3) 169 (1977).
  1. באשר לצרכים ההכרחיים, קבעה הפסיקה חזקות עובדתיות, על פיהן עלות צרכיו ההכרחיים של קטין היא בין 1,400 ₪ ל - 1,300 ₪ לחודש, לא כולל הוצאות חינוך, עלות מדור והוצאותיו. ראו: בר"ע (מחוזי ת"א) 1895/02 ב.י. נ' ב.נ. (2003); ע"מ 789/05 (מחוזי י-ם) ע.ד. נ' ע.י. (2006); בע"מ 8542/10 פלוני נ' פלונית (2010); בע"מ 919/15 בפסקה 22 לחוות דעת השופט פוגלמן. ודוק, יש להבחין בין עלות צרכים הכרחיים, לבין עלות כלל צרכי הבסיס. לאחרונה התפתחה בפסיקת בתי המשפט פרקטיקה הקובעת אף חזקות עובדתיות (אשר מטבען ניתנות לסתירה), באשר לעלות החודשית של צרכי הבסיס של ילד, אשר אינם אך בבחינת צרכים הכרחיים. על פי חזקות אלו יש להעריך את עלות צרכי הבסיס של ילד, אף כדי 1,600 ₪ - 1,800 ₪ לחודש (לא כולל חינוך, מדור, הוצאות אחזקת מדור והוצאות רפואיות חריגות). אכן אף פסיקה זו, כמו גם הפסיקה באשר לעלות צרכיו ההכרחיים של ילד, מעוררת קשיים לא מבוטלים, ולו בכל הנוגע לתחולתה הגיאוגרפית - שכן קשה להלום, כי עלות הצרכים הבסיסיים, או עלות הצרכים ההכרחיים, של ילד ביישוב בו מתגוררת אוכלוסייה איתנה כלכלית, תהיה זהה לעלות ביישוב בו מתגוררת אוכלוסייה חלשה כלכלית.

 

  1. סכומי חזקות אלו נכונים לעלות צרכים של ילד השוהה את עיקר זמנו במחיצת אחד מהוריו בלבד. כאמור ברישא של פסק דין זה, הצדדים חולקים ביניהם משמורת משותפת, לפיכך, הדעת נותנת, כי עלות צרכיו הבסיסיים - בשני משקי הבית גם יחד - גבוהה מהעלות, עת שוהה הוא את עיקר העיקרים של זמנו במשק בית אחד. ראו: בע"מ 919/15 בפסקאות 87 - 88 לחוו"ד השופט פוגלמן. בפסיקת בתי המשפט נשמעו גישות, לפיהן יש לאמוד את עלות צרכיו הבסיסיים של ילד במשמורת משותפת (בשני משקי הבית גם יחד) בסך 2,250 ₪ לחודש, ואף זאת ללא עלות חינוך ומדור, ותוך הבאה בחשבון של כלל ההוצאה השולית הפוחתת. ראו: רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ. נ' א.נ. (2018); עמ"ש (חיפה) 56000-10-18 פלוני נ' פלונית (2019); עמ"ש (חיפה) 20634-04-18 פלוני נ' פלונית (2019). ברוח זו יש אף לאמוד את חלקם של הילדים בעלות המדור, ולפיכך ההנחה היא, כי חלקו של ילד אחד בעלות המדור שלו ושל ההורה אצלו הוא שוהה את עיקר זמנו, מגיעה לכדי 30% מעלות המדור בכללותו ועלות מדור שני ילדים היא 40%. ראו: ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג(4) 201, 205 (1989); ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר (1987); ע"א 3301/92 טלמור נ' טלמור (1993).
  2. חיוב מדין צדקה, יקבע על סמך שלושה פרמטרים: האחד, אמידות ההורה - מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו כפי צרכיו, ועדיין נותרת בידו היכולת הכלכלית. ראו: ע"א 4480/93 פלונית נ' פלונית, פ"ד מח(3) 461, 483 (1994); פרשת פורטוגז; ע"א 466/82 גרובשטיין נ' גרובשטיין, פ"ד לו(4) 157, 163 (1982); השני, חובת הצדקה היא כלפי נצרך, קרי - כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו. ראו: ע"א 247/64 רושטש נ' רושטש, פ"ד יח(4) 264, 269 (1964); פרשת גלבר; השלישי, כדי מחסורו של הנצרך. ראו: פרשת גלבר; פרשת פורטוגז.
  3. לשם השלמת הדברים יאמר, כי את המונח: "כדי מחסורו של הנצרך", יש לפרש באופן בו יפסקו מזונות הילד בהתאם לאורח החיים לו הורגל, טרם פרוץ הסכסוך בין הצדדים. ראו: ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) 822 (1985); א' גריידי, נ' שלם, מזונות ילדים הלכה ומעשה, הוצאת חוקת המשפחה בע"מ (להלן - "גריידי"), בעמ' 105-110. על אורח החיים לו הורגלו הילדים ניתן ללמוד הן מהראיות שהוצגו באשר לאורח חיים זה, וכן ניתן לגזרו מיכולתם הכלכלית של הצדדים.
  4. עת דנים במזונות הילדים מהלך הדיון הוא ראשית בחינת צרכיהם ושנית האופן בו יסופקו צרכים אלו. אף כאשר הורי הילדים בעלי אמצעים, אין בכך כדי לחייב פסיקת מזונות בשיעור גבוה, ואין לפסוק דמי מזונות בשיעור העולה על צרכי הילדים. עוד יאמר, כי ככל תביעה כספית אף תביעת מזונות יש להוכיח, כאשר "המוציא מחברו עליו הראיה". זאת כמובן תוך הבאה בחשבון של אותן חזקות עובדתיות, אשר הנטל לסתרן מוטל על הצד החולק עליהן.
  1. בכתב התביעה פירטה האם עלות צרכי הילד, אך לא תמכה טענותיה בראיות חפציות, ודוק, הפירוט האמור עולה בקנה אחד אך עם עלות צרכים הכרחיים של ילד, להבדיל מצרכים בסיסיים, בהתאם לחזקות העובדתיות שפורטו לעיל (סעיף 15 לכתב התביעה). האב טען כאמור, כי צרכי הילד המפורטים בתביעת האם מופרכים ומופרזים, וכי הוצאות כלכלתו הן סך 500 ₪, חלף סך 800 ₪ כאמור בתביעת האם (סעיפים 16, 18 לכתב ההגנה). סבורני, כי לא עלה בידו להפריך את טענת האם, העולה כאמור בקנה אחד עם סכומי החזקות האמורים (1,400 ₪ - לחודש לא כולל חינוך, מדור והוצאות אחזקת מדור), עת אף האב לא הציג כל ראיה התומכת בשיטתו, למעט עדותו בעלמא. בהתאם למפורט לעיל לעניין המשמורת, כפי שנקבעה בהחלטת בית הדין הרבני האזורי, חולקים הצדדים זמני שהות שווים בעיקרם. בנסיבות מעין אלה, הדעת נותנת שעלות הצרכים בשני הבתים גם יחד גדולה מזו שהייתה אילו היה שוהה הוא את עיקר העיקרים של זמנו במחיצת אחד ההורים בלבד.

 

  1. דא עקא, שהצדדים קמצו בהבאת ראיות באשר לעובדות הרלוונטיות לשם הכרעה בתביעה דנן, והפירוט באשר לצרכי כלל המעורבים, ובפרט, צרכי הילד, היה בעיקרו דל וסתמי. הצדדים לא פירטו דבר באשר לאורח החיים שנהג במשק הבית המשותף, ולמעשה כל שבפני בית המשפט הוא אך גרסתם ובדל ראיות חפציות, שאין בהן כדי ללמד אודות צרכי הילד. יחד עם האמור, התמונה הנפרשת ממעט הראיות שהוגשו היא כי הצדדים אינם ומעולם לא היו משופעי אמצעים, ובגדרי יכולתם זו כלכלו את ילדיהם. בהיעדר כל ראיה אחרת, למעט מקום מגוריהם, והכנסות ההורים, ובשים לב כי משק הבית מנה ארבע נפשות, שכן עם הצדדים חיה בתה של האם מנישואיה הראשונים, וכפי שיפורט להלן, ממעט הראיות החפציות שהוגשו להסיק שעסקינן במשפחה שאורח חייה תואם את העלויות המקובלות במעמד הסוציו אקונומי הנמוך, קרי - עלות צרכי הילד מסתכמת בגדרי עלות הצרכים ההכרחיים, סך 1,300 ₪ - 1,400 ₪ לחודש לא כולל חינוך מדור וכיוב'. ברוח האמור בעניין עלותם הגדולה יותר של צרכי ילד במשמורת משותפת, יש לאמוד את עלות צרכיו ההכרחיים של הילד (בשני משקי הבית יחדיו), בסך 1,700 ₪ לחודש (תוספת של כרבע לעלות צרכים במקרה של משמורת יחידה). השוו: עמ' (חי') 318/05 פלוני נ'  פלונית (2006).

 

  1. בנוסף לכך יש להעריך את עלות מדורו והוצאות אחזקת מדורו של הילד, בשיעור 30% מעלות מדור ואחזקת המדור בה נושאים הצדדים בגין הוצאה זו. הוצאות מדור האם הן סך 2,630 ₪ (שכ"ד בניכוי סיוע מטעם משרד השיכון). באשר לעלות אחזקת המדור ייאמר, כי לטענת האם זו מסתכמת בסך 550 ₪ לחודש. יצוין, כי טענות האם באשר להוצאות המדור אומנם לא  נתמכו בראיות חפציות, ברם דומני, כי בהתחשב בסוג הדירה ובהרכב משק הבית, המונה 3 נפשות, הוצאות המדור שפירטה האם בכתב תביעתה (חשמל ומים ע"פ מונה, וגז) סבירות.
  1. באשר להוצאות שאינן תלויות שהות, בכתב התביעה טענה האם, כי עלותן היא בסך 200 ₪ לחודש עבור הילד (ביגוד הנעלה), ובסיכומיה הבהירה, כי על אף שהצדדים חולקים משמורת משותפת, הרי כי נושאת היא בעיקר העיקרים של ההוצאות שאינן תלויות שהות (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 25.10.20). האב מצדו טען, שהוא עצמו מוציא אי אלו הוצאות עבור הילד, אך לא טרח לפרטן ולפרט את עלותן, וממילא אין בראיות החפציות שצירף כדי לתמוך בטענותיו (סעיף 25 לתצהיר האב; עמ' 15, 20 לפרוטוקול מיום 25.10.20) גרסת האם באשר להוצאותיה שאינן תלויות שהות לא נסתרה, ולמעשה היא כלל לא נחקרה בעניין.

 

יכולות הצדדים

 

  1. אפנה לבחינת יכולות הצדדים. עת בוחנים יכולת כלכלית לצרכי תשלום דמי המזונות יש לבחון את ההכנסה בפועל ובכוח, לרבות כושר ההשתכרות, והן את הרכוש אשר עשוי להוות מקור לפירעון דמי המזונות. ראו: ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147 (1986); ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר, פ"ד לה(1) 329, 333 (1980); ע"א 364/62 דגני נ' דגני, פ"ד יז 1989 (1963); ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 721 (1984); בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (2009); בע"מ 919/15 בפסקה 28 לחוו"ד השופט פוגלמן ובפסקה 40 לחו"ד השופטת ברק ארז.
  2. לא נטען שלמי מהצדדים נכסים העשויים לשמש לשם פירעון דמי המזונות. לעניין השתכרות האם בכוח ובפועל, הרי כי אין מחלוקת שכעת אינה עובדת ומתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה המשולמת לה מאת המל"ל (נספח ב' לתצהיר משלים); אומנם לטענת האב, שלא הוכחשה על ידי האם, זוכה היא לסיוע כלכלי מאת אי אלו עמותות, המעניקות לה סלי מזון, סיוע כספי, ואף ריהוט לביתה (עמ' 10-11 לפרוטוקול מיום 25.10.20). יחד עם האמור אבהיר, כי אין לראות בסיוע האמור משום הכנסה שעה שעיון בתדפיסי תנועות חשבון הבנק מלמד שאין עסקינן בסיוע המופקד לחשבונה של האם מידי חודש בחודשו, וממילא הדעת נותנת כי מדובר בסיוע שעשוי להיפסק בכל עת.
  3. באשר לטענות האב, כי יש להעמיד את כושר השתכרות האם, בהתאם לסכומים אותם השתכרה עת הפעילה היא משפחתון בבית מגורי הצדדים, בסך 16,000 ₪ לחודש יאמר, שאמנם בחקירתה הנגדית ואף בכתבי טענותיה, הבהירה האם כאמור לעניין המשפחתון, אך בחקירתה העידה, כי במשפחתון היו 6-9 ילדים, ושסך התשלום שגבתה עבור כל ילד היה 2,100 ₪. בכלל הילדים ששהו במשפחתון, היה אף בנם של הצדדים, וכן ילד שהופנה כנטען על ידי שירותי הרווחה עבורו קיבלה היא אך תשלום סמלי. לעניין הכנסת אותו משפחתון העידה האם, כי אמנם מדו"ח רווח והפסד לשנת 2017 עולה שהכנסתה השנתית, בניכוי הוצאות, הגיעה לכדי 90,000 ₪ (נספח א' לתצהיר עדות), אך יש להביא בחשבון, כי  עיקר העיקרים של הוצאות אותן הוציאה לצרכי המשפחתון אינן מוכרות לשם החזרי מס, ומשכך נקלע המשפחתון להפסדים רבים. בין כך ובין כך לא נסתרה גרסת האם, לפיה הצדדים שניהם החליטו לסגור את המשפחתון מפאת היעדר כדאיות כלכלית, וממילא כיום עת עברה להתגורר במקום אחר לא עומדת לה אותה אפשרות להפעיל עסק פרטי כפי שהפעילה בעבר עמ' 5-7 לפרוטוקול מיום 25.10.20).
  4. לדידי יש לקבוע את כושר השתכרות האם בשים לב להכשרתה כגננת, אף שהסמכתה היא כטענתה ממערכת החינוך החרדי, עת עבדה היא בגני ילדים. שעה שמקובלת עליי טענתה בדבר היעדר הכדאיות הכלכלית של הפעלת עסק פרטי כפי שהפעילה ולמעשה אף היעדר היכולת לעשות כן מחמת היעדר מקום פיזי. זאת עת בעבר פעל אותו משפחתון בדירת הצדדים דאז בת החמישה חדרים, ומצב הדברים היום הוא, כי האם מתגוררת בדירה בת שלושה חדרים יחד עם שני ילדיה (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 25.10.20).
  5. כאמור, לאם תעודת "גננת מוסמכת" מטעם סמינר XXX. אמנם לטענתה, נוכח הכשרתה, ביכולתה להשתכר אך 3,500 ₪ - 4000 ₪ לחודש. ברם, מן הראיות החפציות שהוגשו עולה, כי בשנת 2014, עבדה בגן ילדים בXXX והשתכרה סך 5,300 ₪ לחודש (נספח ב' לתצהיר האב, עמ' 12 לפרוטוקול מיום 25.10.20). סבורני אפוא, כי שעה שעלה בידיה להשתכר כאמור, ובשים לב למקום מגורי האם דהיום, הדעת נותנת שיעלה בידיה להשתכר סכום דומה לזה שהשתכרה בעבר, ולמצער כדי השכר המינימאלי במשק. סבורני אפוא כי יש להעמיד את כושר השתכרות האם כדי השכר המינימאלי במשק, קרי - 5,000 ₪ לערך.
  1. האב בחר להציג תמונה חלקית אודות הכנסותיו. מדו"ח רווח והפסד שהגיש עולה, כי סך הכנסותיו בפרק הזמן המתחיל בחודש 6/19 ומסתיים בחודש 6/20 היה סך 33,420 ₪, היינו סך 2,785 ₪ לחודש (ברוטו) (נספח ה' לכתב ההגנה). אולם בכתבי טענותיו טען, כי הכנסתו החודשית היא 3,000 ₪ - 3,500 ₪ (סעיף 12 לכתב ההגנה, עמ' 16 לפרוטוקול מיום 25.10.20). עיון בתדפיסי תנועות חשבון הבנק שהגיש מלמד, כי הכנסתו החודשית הממוצעת, אשר הופקדה לחשבון הבנק, היא סך 4,100 ₪. בחקירתו הנגדית טען בחצי פה, כי הכנסתו היא סך 3,000 - 3,500 ₪ כאמור, אך משעומת עם התנועות בחשבון הבנק, טען כי "היו חודשים של 4,000 ₪", אך התחמק מלספק גרסה קוהרנטית כדבעי אודות גובה הכנסותיו, ואף לא ידע להסביר כיצד עולה בקנה אחד גרסתו עם הפקדות לחשבון הבנק המגיעות אף לכדי 6,500 ₪ לחודש (עמ' 15-16 לפרוטוקול מיום 25.10.20).

 

  1. בשים לב לגרסת האב עצמו לפיה, בגין אירוע הוא משתכר סך 200 ₪ - 800 ₪, כתלות במשך האירוע, דומני, כי יש להעריך את כושר השתכרות האב, ולמעשה אף את השתכרותו בפועל בסך הקרוב לשיעור השכר החציוני במשק. אף אם אניח, שמפאת הטיפול בילד אין בידי האב להשתכר לפרנסתו בכל ימי השבוע - וספק האם ניתן להלום הנחה זו, עת לא ניתן טעם מדוע האב אינו מוצא לעצמו עבודה מפרנסת בשעות בהן הילד שוהה במוסד הלימודים - עדיין לא הובהר כאמור מדוע אינו ממצה את כושר השתכרות ומוצא תעסוקה בשעות האמורות, בנוסף לתעסוקתו ופרנסתו בימים הילד שוהה במחיצת האם. לטעמי יש להעריך את כושר השתכרות האב בסך 7,000 ₪ לחודש, כגרסת האם כאמור. יוער, כי קיים אף יסוד למסקנה, שההכנסה האמורה אינה אך בבחינת כושר השתכרות אלא אף השתכרות בפועל. זאת בשים לב לאותן הפקדות בחשבון הבנק של האב, אשר לא הובהר האם אכן באו בגדרי הכנסתו המדווחת (מבלי לגרוע מהאפשרות שחלק מהכנסות האב כלל אינו מופקד לחשבון הבנק), כעולה מדו"ח הרווח והפסד (עת לא מצא לנכון האב להציג את ספרי החשבונות של עסקו, מהם ניתן ללמוד האם אכן התנועות בחשבון הבנק זהות לחשבוניות אותן הנפיק).

 

קביעת המזונות

 

  1. מקום בו שוהה הילד שהות משמעותית שווה בעיקרה במחיצת כל אחד מן הצדדים, הדעת נותנת כי יש להעריך את עלות הוצאות תלויות השהות בהן נושאים הצדדים עבורו בעין כזהות - הוצאות כלכלה - מזון , חומרי ניקוי, צעצועים וכיו"ב. יחד עם האמור, יש להביא בחשבון כי בדירת האם מתגוררת בתה מנישואיה הראשונים, ודומה כי הוצאות מדור האם, גבוהות קמעא מאלו של האב, ועל אף שמאז חודש יוני 2020 (החודש בו הוגשה תביעה זו) אף זוכה האם לסיוע ממשרד השיכון, עדיין נושאת היא בהוצאות מדור בסך 2,630 ₪ לחודש (סעיף 14 לכתב התביעה, סעיף 18 לתצהיר האם). מהראיות החפציות שצירף האב עולה כי נושא הוא בהוצאות מדור בסך 1,400 ₪ לחודש (כולל ארנונה). ניסיון החיים אף מלמד, כי שיעור הוצאת המדור של האם הן אך סבירות, וספק האם היו משתנות אף אם הייתה מטופלת אך בילד (ולא גם בבתה מנישואין קודמים).
  1. בכל הנוגע לצרכים שאינם תלויי שהות (למעט חינוך ורפואה) שני הצדדים טענו, כי הם נושאים בצרכים אלו, ובפרט רכישת ביגוד (סעיף 15 לכתב התביעה, סעיף 18 לכתב ההגנה). יוער, שגרסת האב שם הייתה, כי אף הוא נושא בצרכים אלו - משמע אינו שולל את גרסת האם, כי אף היא נושאת בצרכים אלו. האם מצדה לא הכחישה את גרסת האב, כי אף הוא נושא בצרכי הילד שאינם תלויי שהות, ובפרט ביגוד והנעלה. אמנם בסיכומיה טענה האם במשתמע שרק היא נושאת בצרכים אלו, אך בעדותה לא העידה זאת כלל ועיקר, וזאת על אף שחזקה עליה שהייתה מודעת לגרסת האב בעניין זה בכתב ההגנה, וניתנה לה האפשרות להשלים את עדותה בפתח דיון ההוכחות (ש' 15 בעמ' 4 לפרוטוקול מיום 25.10.20).

 

  1. בנסיבות אלו דומני, כי לשם קביעת שיעור החיוב במזונות יש להניח, ששני הצדדים נושאים בעין הן בהוצאותיו תלויות השהות של הילד והן בהוצאותיו שאינן תלויות שהות. אין צורך לקבוע מנגנון של הורה מרכז, עת כאמור שני הצדדים נושאים בהוצאות שאינן תלויות שהות. יחד עם האמור יש מקום לחייב את האב לשלם לאם סכום בשל מזונות הילד, בעיקר מפאת הפער בין יכולותיהם הכלכליות. יחד עם זאת יש לחלק את החיוב לשתי תקופות: האחת, עד הגיע הילד לגיל שש שנים, שאזי חובת האב במזונותיו הכרחיים מוחלטת; האחרת לאחר הגיע הילד לגיל שש שנים, שאזי חובת שני הצדדים שווה, מדין צדקה. אבאר.
  2. בעת הזו ועד הגיע הילד לגיל שש שנים על האב לשלם לאם את עלות הוצאותיו ההכרחיות של הילד - הן מעשה כלל הוצאותיו בנסיבות העניין - זאת כאמור בשים לב ליכולתם הדלה של הצדדים. מקום בו מצאנו, כי מנקודת מבטה של האם עלות צרכי הילד היא 1,400 ₪ לחודש, בצירוף חלקו של הילד בהוצאות המדור ואחזקת המדור 800 ₪ לערך (30% מתוך 2,630 ₪), אך האב נושא בעין בחלק מהוצאות אלה, נוכח המשמורת המשותפת, יש לחייב את האב לשלם לאם את מלוא עלות צרכי הילד - מנקודת מבטה - בניכוי רבע מעלות הצרכים הכלליים. ודוק, יש להבחין בין עלות צרכיו הכלליים של הילד - אשר בחלקם נושא האב בעין כאמור, וכפועל יוצא מכך נחסך מהאם הצורך לשאת בחלק זה - לבין עלות המדור ואחזקת המדור, אשר בשים לב לעלותן הנמוכה, הדעת נותנת שהמשמורת המשותפת אינה "חוסכת" לאם דבר בעניין זה. שכן פשיטא שאינה משכירה חלק מביתה בשכירות משנה באותם הימים בהם שוהה הילד במחיצת האב. סבורני איפוא, כי יש לחייב את האב לשלם לאם בגין כלל הוצאות הילד, לרבות מדור ואחזקתו, אך למעט חינוך ורפואה, סך 1,800 ₪ לחודש, וזאת מיום הגשת התביעה (8.6.20) ועד הגיע הילד לגיל שש שנים.
  3. לאחר הגיע הילד לגיל שש שנים, יש לבחון כאמור את יחסיות יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, אל מול צרכי הילד והנשיאה בהם בעין. סך הכנסת משק הבית אותו מקיימת האם הוא כאמור 7,000 ₪ לחודש לערך (כושר השתכרות 5,000 ₪, מזונות עבור בתה 1,750 ₪, קצבת ילדים 340 ₪). לסכום זה יש להוסיף את הסיוע בשכר דירה, אליו אפנה באופן של הפחתה מעלות המדור. הכנסת האב אף היא סך 7,000 ₪ לחודש לערך, וממנה עליו לכלכל נפש אחת פחות ביחס לאם, שכן הוא מטופל אך בבן בעוד האם מטופלת בבן ובבת גם יחד. מהאמור עולה, כי ההוצאות אותן על האם להוציא לשם קיום משק ביתה גבוהות מאלו שעל האב להוציא לשם קיום משק ביתו, ולפיכך הכנסתה הפנויה של האם, לשם מימון מזונות הילד, נופלת משמעותית מהכנסתו הפנויה של האב. בנסיבות אלו סבורני, כי יש לחייב את האב לשלם לאם עבור מזונות הילד, לרבות מדורו והוצאות מדורו, סך 1,200 ₪ לחודש. האמור הוא בין היתר על סמך הסיוע בשכר הדירה לו זוכה האם. ככל שיופסק הסיוע וכפועל יוצא מכך עלות מדור האם וילדיה תגדל מהותית, עשוי הדבר להוות משום שינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בשיעור החיוב במזונות.
  4. אשר על כן הריני מורה כדלקמן :

 

  • מיום הגשת התביעה ועד הגיע הילד לגיל שש שנים ישלם האב לידי האב, בגין מזונות הילד, לרבות מדורו ועלות אחזקת מדורו סך 1,800 ₪.

 

  • עם הגיע הילד לגיל 6 ועד הגיעו לגיל 18 שנים או סיום לימודיו התיכוניים, לפי המאוחר, ישלם האב לאם בגין מזונותיו סך 1,200 ₪ לחודש.

 

  • ככל שישרת הילד בשירות צבאי חובה, או בשירות לאומי, אזי בתקופת השירות יעמוד החיוב על שליש משיעורו קודם לכן.

 

  • כמו כן יישאו הצדדים בחלקים שווים בכלל תשלומי החינוך והרפואה עבור הילד לרבות עבור מוסדות החינוך, הסעות למוסדות החינוך, חוגים, ציוד הנדרש לחוג (בגדים מתאימים, ספרים וכיוב'), שעורי עזר, אבחונים, טיפולים פסיכולוגיים, משקפיים, עדשות מגע וטיפולי שיניים, רכישת ספרי לימוד לצרכי בית הספר וטיולים, המתקיימים במסגרת החינוכית. על הצדדים לתאם ביניהם כל הוצאה חינוכית ורפואית ולפעול לשם מיצוי ההנחות והזכאויות העומדות להם, ועלות הנשיאה בהוצאה חינוכית או רפואית תחושב לאחר הפחתת שווי הזכאות או ההנחה.

 

  • הסכומים האמורים יפרעו ביום הראשון לכל חודש, החל מיום הגשת התביעה, הוא יום 8.6.20, ויישאו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, על בסיס המדד הידוע היום, ויתעדכנו מידי שלושה חודשים, ללא עדכון בדיעבד. יתרת החוב שנוצרה עד מועד פסק דין זה תפרע בתשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 500 ₪ כל אחד, אשר יתווספו לתשלום החודשי השוטף, בניכוי כל תשלום ששילם האב לאם, בהתאם להחלטה למזונות זמניים.

 

  • קצבת הילדים מאת המל"ל תשולם לידי האם בנוסף לדמי המזונות דלעיל.

 

  • אין צו להוצאות.

 

  • ככל שלא תוגש התנגדות מנומקת בתוך 7 ימים יותר פסק הדין לפרסום ללא פרטים מזהים.

 

 

 

ניתן היום,  ט"ו כסלו תשפ"א, 01 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

 

נמרוד פלקס, שופט, סגן נשיא


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ