פס"ד בעניין חיוב בורר בתשלום פיצוי כספי על רקע סכסוך הקמת בריכת שחיה במושב מתתיהו

חלק ראשון – פתח דבר, זהות הצדדים להליך ותמצית המחלוקת; טענות הצדדים; רשימת הסעדים הכספיים שנדרשו

1. פתח דבר
   • תחילתה של המחלוקת שהביאה לפסק דין זה הוא בהתקשרות בין התובעת לבין מושב מתתיהו בהסכם להקמת בריכת שחיה במושב. התמורה שנקבעה להקמה היא 4,240,000 ₪. בין המושב והתובעת התגלעו חילוקי דעות ואלה הועברו להכרעת בורר – הוא הנתבע. הבורר הומלץ על ידי המושב והיה בקשר, כנטען וכפי שאף הוכח עם מתחרה של התובעת. קשר זה היה כה עז עד כדי כך שבפועל שכר הבוררות התחלק בין הבורר לבין המתחרה. חלוקה זו נימק הבורר בנימוקים שעוד יובאו להלן.

• עניינו של פסק הדין הוא תביעה לפיצוי שהוגשה כנגד הבורר, בגין התנהלותו ופסק הבורר שהוציא. פסק הבורר שהוצא בשני שלבים חייב את התובעת כאן בתשלום הסך של 935,275 ₪ לצד שכנגד בבוררות – מושב מתתיהו.

• פסק הבורר בוטל. התובעת הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לביטול פסק הבורר והצד שכנגד, מושב מתתיהו – הסכים לביטול פסק הבורר. לאחר ביטול פסק הבורר המשיכו התובעת ומושב מתתיהו בהליכים ביניהם. בנוסף הוגשה התביעה כאן בה עותרים התובעת ומנהלה ובעל מרבית מניותיה לחייב את הנתבע בסך של 541,682 ₪.

מכאן פסק הדין.

2. זהות הצדדים ותמצית המחלוקת
   • התובעת 1 ("התובעת") הציגה עצמה כחברה העוסקת בהקמת בריכות שחיה ומתקניה כשהתובע 2 ("התובע") הוא מנהלה ובעל מרבית מניותיה. התובעת התקשרה ביום 11/6/2012 עם מושב מתתיהו בהסכם בו התחייבה להקים ולבנות בריכת שחייה. התמורה להקמת הבריכה הועמדה ע"ס 4,240,000 ₪.

• בין התובעת למושב התגלעו מחלוקות. בתחילה נעשו מאמצים לפתור המחלוקת בפשרה אך כטענת התובעים הסכמי הפשרה הופרו. בעקבות כך הסכימו הצדדים לפנות להליך של בוררות. הבודד שהוצע, הנתבע, הוצג על ידי המושב כמומחה להקמת בריכות שחיה.

• במהלך בדיקתו נפגש הנתבע עם שני הצדדים פעמיים במזכירות המושב. פעם ראשונה עם מינויו ופעם נוספת עם מסירת הפסק. לטענת התובעים, הנתבע לא הסתפק בכך ונפגש בנוסף עם נציגי המושב מספר פעמים בנפרד, ללא נוכחות נציגי התובעת.