שש תביעות בעניינם של הצדדים אשר בכותרת מונחות לפניי.
תביעה רכושית, תביעה למשמורת על קטינות, תביעת מזונות ומדור, ותביעה להשבת הוצאות אשר הוגשו על ידי האישה, שתיקרא למען הנוחות בכל התביעות "האישה", ותביעה למשמורת משותפת על הקטינות וכן תביעה לפירוק שיתוף ודמי שימוש שהוגשו על ידי האיש שייקרא לשם הנוחות בכל התביעות "האיש".
הנושאים בהם יש להכריע
א. מזונות הקטינות ומדורן.
ב. המשמורת על הקטינות.
ג. האם על האישה לשלם דמי שימוש לאיש, וכן, האם על האיש להשיב לאישה הוצאות בסך של 49,659 ₪ נכון למועד הגשת התביעה על ידה?
ד. לצד הכרעות אלה, נדרשת הכרעה כבדת משקל בשאלה כיצד יחולק רכושם של הצדדים;
האם על פי הסכם הממון הנוטריוני שעליו חתמו הצדדים ביום 12.06.2012, על פיו קבעו הצדדים הפרדה רכושית מוחלטת, או, על פי התנהגותם במהלך הנישואין לפיה, נמכר נכס שהיה בלעדי לאישה והוטמע אל תוך נכס שנרכש במשותף והבעלות עליו נרשמה בחלקים שווים?
ד. תביעות הרכוש
- עותרת האישה לאיזון משאביי הצדדים לפי חוק יחסי ממון, בין בני זוג, התשל"ג- 1973 (להלן: "החוק"), ולמתן פס"ד הצהרתי לפיו הנתבעת תהא בעלים של 75% מבית המגורים ב-X (להלן –הבית ב...) ואילו הנתבע יהא בעלים של 25% ממנו. לחילופין מבקשת היא לקבוע כי יוצהר עליה כבעלים של 50% מהדירה בי... הרשומה על שם האיש (להלן-דירת האיש בי...), לחילופין כי החלוקה ביניהם תהא בלתי שוויונית וזאת על פי סעיף 8 (2) לחוק.
- האיש עתר לפירוק השיתוף בבית ב-X וכן לדמי שימוש בגין השימוש שעשתה האישה בבית מהיום שעזב הוא את הבית לאחר שהוצא כנגדו צו הגנה על ידי האישה ועד למועד פינויו.
- כבר כעת אציין כי הבית ב... נמכר ביום 26.11.18 מכספי התמורה בגינו פרעו הצדדים את ההלוואה בגינה נרשמה משכנתא עליו, 1,100,000 ₪ מוחזקים בנאמנות על ידי באי כוחם וביתרה התחלקו הצדדים. כך למעשה אין צורך לדון בתביעה לפירוק שיתוף מאחר וכאמור, פורק השיתוף בבית ב... בהתאם להודעות הצדדים.
מה שאינו שנוי במחלוקת
- שני הצדדים נישאו כדמו"י ביום 18.6.04. לשניהם היו אלה נישואים שניים ואף לשניהם לא היו ילדים מנישואיהם הראשונים. נולדו להם שתי קטינות: האחת ילידת 04.11.05 (להלן-"ת") והשניה ילידת 18.11.07 (להלן-"י"), שתיהן נערות מתבגרות ומעל גיל שש (להלן "הקטינות").
- טרם הנישואים ערכו הצדדים הסכם ממון שנחתם ואושר על ידי נוטריון ביום 12.4.04. (להלן "הסכם הממון"). בהסכם זה קבעו הצדדים הפרדה רכושית באופן בו כל אחד מהם יהיה הבעלים הבלעדי של רכושו טרם הנישואין, כמו גם כספים שיתקבלו ממכירת רכוש נפרד זה. עוד קבעו הצדדים כי רכוש הנרכש במהלך הנישואין יהיה בבעלותו של "אותו בן זוג שעל שמו נרשם בצורה כלשהי" כמו כן הכנסות מהנכסים הללו יהיו של בעל הרכוש לבדו, כן סיכמו הם שאם ירכשו דירה במשותף תירשם הדירה על שמות הצדדים כפי חלקם היחסי במימון הרכישה.
- טרם נישואי הצדדים הייתה בבעלות האישה דירת מגורים ברחוב .....(להלן-דירת האישה), ולאיש דירה ב... (להלן-דירת האיש). על שתי הדירות רבצו הלוואות בגינן נרשמו משכנתאות אשר שולמו במהלך הנישואים (ראו נספחים א ו-ב להסכם הממון).
- דירת האישה נמכרה על ידה ביום 30.6.05, תמורתה קיבלה 821,033 ₪. מתוך תמורה זו, סך של 278,879 ₪ הועבר לסילוק המשכנתא שרבצה על הדירה, ויתרת הכסף סך של 542,154 ₪ הופקד בחשבון המשותף. כשנה לאחר מכן הועבר סכום כסף זה לרכישת הבית המשותף בX, את פירוק השיתוף בו, תבע האיש בתביעתו לפירוק השיתוף ודמי שימוש.
- ביום 09.02.06 רכשו הצדדים את בית המגורים ב... תמורת סכום של 1,242,000 ₪ אשר נרשם על שם שניהם בחלקים שווים אצל רשם המקרקעין ברחובות (להלן - הבית ב...).
- בחודש יוני 2015 חתמו הצדדים על חוזה לרכישת זכות לרכישת דירה ב... אותו לאחר מכן בטלו והושבו להם כספים בין השאר בגין מס הרכישה ששולם עבור הזכות לרכישת הדירה.
כעת אבחן את מה ששנוי במחולקת בהתאם לטענות הצדדים;
טענות התובעת
- במהלך החיים המשותפים ולמרות הסכם הממון גבשו הצדדים הסכמה כי בהתאם לצורך, כל אחד ימכור את דירתו מלפני הנישואים ויחד ירכשו את הבית המשותף.
- בהתאם להסכמה זו, האישה מכרה את דירתה ותמורתה הועברה לרכישת הבית בX. עוד סיכמו הם כי למרות שדירתה נמכרה קודם, לא יפגע הדבר בזכויותיה.
- טוענת האישה כי בעוד היא פעלה בהתאם להסכמתם ומכרה את דירתה וכספי תמורתה שימשו לרכישת הבית ב..., הרי שהאיש נמנע מלפעול בהתאם להסכמה זו ולא מכר את דירתו. התוצאה היתה כי האישה העבירה סכום של למעלה מ – 500,000 ₪ לרכישת הבית ב....
- טוענת האישה כי האיש הטעה אותה בשמשו כעו"ד וכעורך הסכם קניית הבית ב... ולא רשם את זכויות הבעלות עליו לפי חלקו של כל אחד מהצדדים בהשקעה הכספית, אלא בחלקים שווים. מוסיפה התובעת כי תמימותה היא שעמדה לה לרועץ.
- מבקשת האישה מבית המשפט לפעול בהתאם לסעיף 8 (2) לחוק ולאזן את משאבי הצדדים בצורה בלתי שוויונית, זאת לאור אשמתו של האיש בפירוק הנישואין, הרישום שלא לפי השקעת הצדדים, מכירת הדירה שלה לעומת אי מכירת דירת האיש ולאחר שהאיש הפר את הסכם הממון ובניגוד למסוכם בו, לא הפקיד הכנסותיו מהעסק לחשבונם המשותף. בגין כל אלה, טוענת האישה יש לקבוע כי שיעור זכויותיה עולה על מחצית על פי אחת החלופות המוצעות על ידה.
טענות הנתבע
- טוען האיש כי האישה מכרה את דירתה שנה קודם לקניית הבית ב..., ולאחר מכירת דירתה, העבירה את כספי התמורה לחשבון הבנק המשותף ובכך הראתה כוונת שיתוף בנוגע לדירת האישה.
- טוען האיש כי שונה הדבר בנוגע לדירתו שכן, הצדדים מעולם לא גרו בדירת האיש, אף דמי השכירות אשר נתקבלו מדירה זו, שימשו לכיסוי תשלום החזר המשכנתא באמצעות חשבון בנק נפרד, ומכאן נובע כי הוא לא שיתף, ולא הראה כל כוונת שיתוף בנכס הזה, בהתאם להסכם הממון.
- לטענת האיש, הבית ב... נקנה במימון משותף, לצורך מגורים ועל כן, האישה העבירה את תמורת דירתה עבור הרכישה, והוא עצמו, העביר את כספי חסכונותיו וכספי תיק ההשקעות שלו לצורך הבית בX ועל כן, אין לאישה כל זכויות יתרות על זכויותיו שלו.
- מוסיף ומדגיש האיש כי מעולם לא סוכם על מכירת דירת האיש לצורך רכישת נכסים משותפים.
דיון
- לאורך שלושה דיונים אשר נערכו בתאריכים 5.3.17, 14.3.17, 16.317 נשמעו ראיות הצדדים.
- בדיון שהתקיים ביום 5.3.17, העידה האישה כי הצדדים הציעו את שתי הדירות למכירה, ולאחר מכירת דירת האישה, החליטו השניים שלא למכור את דירת האיש באותו שלב.
ראו בעמוד 29 שורות 19-30 ועמוד 30 שורות 1-30, וכן עמוד 31 שורות 1-15:
...
ת. הסכמנו ששתי הדירות יוצאות יחד למכירה, יוצאו למכירה וזה אכן מה שקרה והיה. הדירה הראשונה שנמכרה הייתה הדירה שלי, בראשל"צ והיא הייתה צריכה להירשם בחלק יותר גבוה.
...
ת. הצענו את שתיהן, הסכמנו ששתי הדירות יצאו למכירה יחד, כי אי אפשר לקנות דירה ללא הון עצמי. מהכסף של הדירה הראשונה שנמכרה, זה הכסף לרכישת הדירה. הסכמנו ששתי הדירות יצאו יחד למכירה.
ש. אז מתי בדיוק גיבשתם את ההסכמה?
ת. כשהוצאנו אותן, כשנתנו למתווך, כשפרסמנו ביד 2.
ש. תני לי סדר גודל, מתי?
ת. בתחילת 2005?
ש. איפה היה בדיוק המקום בו אתם מגבשים את ההסכמה?
ת. ישבנו בבית בבלוק בY וזה מה שסיכמנו.
לשאלת בית המשפט אני משיבה שפרסמתי את הדירה בירושלים וזה היה בתחילת 2005. הפסקנו את הפרסום אחרי שהדירה בראשון לציון נמכרה.
...
ת. סימן כהן טיפל במכירה של הדירה, הוא מתווך.
ש. למה לא הזכרת את העניין הזה בתצהיר, את המועד, המקום והעובדה שהדירה בירושלים נמכרה?
ת. שתי הדירות הוצעו למכירה. אני יכולה להראות פרסומים ותאריכים מתי זה הוצע.
...
ת. הסכמנו ששתי הדירות יוצאו יחד למכירה. הדירה בראשון נמכרה, חיכינו, חיפשנו דירות, ראינו שאנו יכולים לעמוד בהחזר החודשי במשכנתא, ר אמר שאם אנו מסתדרים לא צריך למכור עכשיו את הדירה, אולי אחר כך , שנשדרג, כל הזמן רצינו לשדרג את איכות החיים.
ש. ברגע שנמכרה הדירה בראשון וויתרתם על המכירה של הדירה בירושלים ?
...
ש. אני מניחה שישבתם וסיכמתם שאתם הולכים למכור שאתם עשיתם הערכת שווי כמה שווה הדירה בירושלים באותה עת ?
ת. 200 אלף דולר, אז הדירות נמכרו בדולרים. זה מה שפורסם בלוחות בין 200 ל – 205 אלף דולר.
לשאלת בית המשפט אני משיבה שהדירה פורסה בז'בוטינסקי בין 200 ל – 205 אלף דולר. פרסמנו גם בשירן – אתר של מתווכים ב..... – וגם בלוח יד 2 ובכל מיני לוחות. אני מציגה לבית המשפט הנכבד את העתק הפרסומים. יש את השם של המתווך שטיפל וכו'.
- הודתה האישה במהלך עדותה על כי הנתבע שילם סך 86,000 ₪ וכן סך של כ- 14,000 ₪ למעצבת וכן לעו"ד עבור עניינים הקשורים לבית ב....
- עוד העידה האישה כי לשם רכישת הדירה ב... בשנת 2015 תכננו הצדדים למכור את הבית ב... וכן למכור את דירת האיש ב.... העידה האישה כי לא הייתה וודאות בהסכם רכישת הדירה ב... ולכן למרות שהיתה כוונה, בפועל, טרם התחילו הצדדים בפעולות מכירה, הן בנוגע לבית ב... והן בנוגע לדירת האיש ב....
ראו: עמודים 34,35 שורות 8-30, 1-26 לפרוטוקול מיום 5.3.17:
ש. בשלב זה, הוצאתם את הדירה ב... למכירה?
ת. הדירה שרכשנו ברוקח הייתה על הנייר. זה היה בליווי, לכן שילמנו קר 7%, לא ידענו מתי יתקבלו היתרים.
ש. לא התחלתם הליכים של מכירה ב...?
ת. נכון, גם לא ב...
....
ת. כיון שלא סמכתי עליו בעניין הזה, אי אפשר היה לבצע את העסקה, לא היה לנו כסף, אלא ממכירת הדירה ב..., 1.8.
ש. האם ביקשת להעלות הסכמה בכתב?
ת. לא, האו אמר שנמכור, כי אי אפשר לבצע את העסקה אחרת. אנחנו רואים שניירות זה לא הצד שהוא מקיים אותם.
ש. אז החלטת שאין צורך בהסכם, או שפנית אליו "בוא נעשה הסכם" והוא סירב?
ת. לא פניתי, דיברנו ע לזה ואמר שלא אדאג כי אי אפשר להשלים את העסקה אחרת.
ש. אז מה הבעיה לבקש שיחתום בכתב יד לפני שאת חותמת על הסכם?
ת. אי אפשר, היינו נתקעים, אף בנק לא היה נותן לנו משכנתא.
ש. זה לא נכון, אני רואה שאושרה לכם משכנתא, יחד עם רכישת בית .., לא6 הייתם צריכים למכור עוד נכסים.
ת. לפי המסמכים יש שתי אפשרויות ללקיחת משכנתא בשני סכומים שונים, 950 ו-1.02. מיחזרנו את המשכנתא בבית ב..., החזרנו אותה כי הריביות היו גבוהות, אפשר לראות בניירת שצורפה.
שתי האפשרויות אושרו. לקבל משכנתא בלי היתר בניה ובלי ליווי אי אפשר, אין שוברים, אין שום דבר. אף בנק לא מאשר את זה. לשאלת בית המשפט, רצינו לקחת משכנתא של עד מיליון ₪ מבית ..., פלוס המכירה שזה 2 מ' ₪ של ..., ועוד 1.8 של הדירה בז'בוטינסקי, ככה מגיעים ל-4 מיליון, מימוש העסקה. לשאלת בית המשפט, 947,000 ₪ זה היה כדי, אם לא נצליח למכור את הבית ב... מהר, כדי לממן את התשלומים מהרגע שיתקבל היתר וליווי, צריך לתת לחברה המלווה כסף, לא בסוף. סך כל המשכנתא שהתכוונו לקחת זה מיליון ₪.
ש. גם מכרת לצורך המימון, פדית קופ"ג והשתלמות.
ת. נכון. פדיתי.
ש. למה היית צריכה לפדות קופ"ג והשתלמות אם היה צריך למכור את הדירה ב....?
ת. אמרנו שהדירה תימכר אחרי שנדע שיש וודאות בהסכם והחברה תקבל היתר בניה וליווי בנקאי, לא ידענו כמה זמן זה ייקח. שיערו חצי שנה ובסוף לקח שנה. לא היה טעם סתם, כדי לממן את התשלום הראשון של 370,000 ₪ לערך.
ש. אני חושבת שזו ההוכחה שלא הייתה כוונה למכור את דירת י.... מה את אומרת?
ת. שאת טועה טעות מרה.
ש. מתי בעצם הוגשה ההסכמה החדשה, לטענתך?
ת. לפני שקנינו את הדירה.
ש. מה סיכמתם? מה היה תוכן הסיכום שאת טוענת לו.
ת. כל אחד עשה בדיקה איך אפשר לממן את התשלום הראשון, איזה קרנות יכול לשחרר בשביל התשלום הראשון ומס הרכישה שהיה מאוד גבוה, אמרנו שעד שיתקבל ההיתר נגדיל את המשכנתא ב... וכשתהיה וודאות בעסקה, למשוך את הכסף ולהוציא את הבתים למכירה. קודם את הבית ב...., כי גרנו בבית .... והבנות הולכות לבי"ס, כדי שלא נעבור לשכירות.
...
- עדות האישה היתה מהימנה, הגיונית וקוהרנטית. הסבריה לאופן שבו נהלו הצדדים את מימון נכסי המקרקעין שרכשו על ידי שימוש בדירות כל אחד מהם למרות הסכם הממון "עשו שכל".
- עדותה של האישה קבלה חיזוק ראייתי מעדותו של מר שמואל לוי ביום 16.3.17 שהעיד כי פעל לשם מכירת דירת האיש ע"י תכנית "שירן".
ראו בעמוד 71 שורות 25-30, עמ' 72, 1-22, עמ' 73, 4-6:
...
ש. מהי תוכנת "שירן"?
ת. ב...., יש לנו מחלקת יד שנייה, שקיימת מתחילת דרכי, קיימת רק ב..., שאר הארץ אנחנו משווקים רק פרויקטים חדשים, ב..., בלבד, ישנה אגודת המתווכים שהקימו מעין מועדון שנקרא "שירן", שבמועדון הזה יכולים להכניס נכסים רק חברי שירן והנכסים שנכנסים פנימה נרשמים, משולמת אגרה ואם מתבצעת עסקה, ישולם איזשהו שכר למועדון, תגמול, התנאי של שירן, התקנות של שירן, זה שהנכס נרשם אצל החברה, הסוכנות שמטפלת בנכס באופן בלעדי.
...
ש. הדירה של ר בז'בוטינסקי פורסמה אצלכם בתוכנת שירן?
ת. היא פורסמה כנכס בטיפול אצלנו.
ש. מתי?
ת. אני משתדל... עברנו על החומרים, באותן שנים, 2005, לא הייתי בארץ. פנה אליי ר שרוצה למכור את הנכס בז'בוטינסקי. הפניתי אותו ליועץ המכירות סימן כהן, שיטפל בו באופן אישי. בשלב מסוים סימן ביקש גם שנעביר את זה לשירן והייתה לי שיחה על זה עם רוני שצריך לחתום על בלעדיות כי אחרת קשה למכור את הנכס. יש לנו מערכת ממוחשבת מסודרת שמראה את זמן כניסת הנכס לסוכן שמטפל.
ש. תראה לנו בבקשה.
ת. בבקשה (מציג לב"כ התובעת)
ש. זה המסמך ת/1. תסביר לבית המשפט.
ת. ניסיתי לחפש לקראת העדות שהוזמנתי, גם את טופס חתימת הבלעדיות. לצערי, לשמחתי, לא לצערי, עברנו למשרדים חדשים בירושלים וכל המסמכים של 7-10 שנים אחורה גרסנו, אז אם זה היה קורה לפני חצי שנה, אני מאמין שגם המסמך הזה היה לנו.
ש. בגלל שיש לכם את המסמכים האלה על המחשב, זה אומר שבוודאות החתמתם את רוני...
...
ת. ללא, כולל היום, ללא חתימת בעלים על טופס בלעדיות לא ניתן להכניס את הנכס לשירן.
ש. ומה שהצגת לבית המשפט זה?
ת. מסמך, אותם פלטים שהנכס היה בשירן בתקופה הזאת. את טופס החתימה, כמו שאמרתי, לא נמצא כי עברנו מסמכים. לשאלת בית המשפט למה צריך לציין "בלעדי" אם כל הנכסים בבלעדיות, לא כל הנכסים בבלעדיות. יש שלושה סוגים שאנחנו עובדים איתם, יש נכס לא בלעדי, שהבעלים יכול גם למכור או למצוא מתווכים אחרים. התנאי לכניסה לשירן זה בלעדיות, כן. הנכס קודם כל נרשם אצלנו. לשאלת בית המשפט, לא, זה טופס של המערכת שלנו, של אמבסדור. יש לי פה את הפלטים שמראים שהנכס רשום בשירן. אלה הנכסים שהיו לאמבסדור בשירן באותו זמן. אמבסדור זה המשרד המטפל בנכס, שירן זה המקום בו הנכסים נרשמים בו ופתוחים לכל המתווכים החברים בשירן.
...
- העד היה אמין עליי. התרשמתי כי אכן דירת האיש נכנסה לתכנית שירן אשר כאמור על פי עדות מר לוי שימשה כמאגר נכסי נדל"ן שהוצאו למכירה.
- על פי עדות האיש עצמו, האישה סייעה בהשכרת דירתו ב.. לשוכרים השונים, וכי נכס זה בדרך כלל שילם את ההלוואה בגנה רבצה משכנתא עליו, אולם, לעתים וכשנשארו כספים מתוך דמי השכירות, היתרה אף שירתה את המשפחה, הגם שרישום דירת האיש נותר על שם הנתבע.
ראו בעמוד 46 שורות 4-24 לפרוטוקול מיום 5.3.17:
ש. האם הייתה סיטואציה לפיה פעלת לפרסום הדירה ב... לפני בית...?
ת. זו לא הייתה השאלה שלך. השאלה הייתה אם ניסינו למכור את הדירה. הסיטואציה הייתה ש ל התעניינה מה היה המחיר של הדירה ב.... ל קשורה לחברת אמבסדור, שהיא פעילה בנכסי יד ראשונה ושניה. סימן כהן, המתווך, הוא אחד האנשים שפועלים שם ו ל מכירה אותו היטב. היום לראשונה נודע לי שהיא פרסמה בשמי תחת הטלפון שלי, את הדירה שלי, להשכרה, אם אני מבין נכון. היו מצבים, בהם כשהייתי עסוק, ל טיפלה בהשכרת הדירה בין שוכר לשוכר. במצבים כאלה, הרי אנחנו פועלים בשיתוף פעולה, הייתה לה הרשאה. את הדירה מעולם לא פרסמתי למכירה, לא התכוונתי למכור ולא נתתי ייפוי כוח למכור, גם לא לתיווך. אם זה נעשה, אשמח לראות הוכחה.
ש. קודם העדת ש ל מאוד התעניינה ולחצה עליך, לדעת מה המחיר של הדירה ב.... למה היא התעניינה אם הדירה מוחרגת? היא שלך בכל מקרה. מה זה מעניין אותה? זה לא בפול המשותף.
ת. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים כאן, עד אוגוסט 15' ל ואני לא היינו במלחמה. הנכס הזה, למרות שהוא שלי ומוחרג ורשום על שמי, הוא שירת את המשפחה, התקבולים נכנסו לחשבון המשותף, אבל אני השתמשתי בהם לצרכים שלי ושל המשפחה שיל. אחרי שהשכירות סיימה לשלם את המשכנתא, הכספים נכנסו לחשבון שלי ושימשו את בני משפחתי. כל הזמן שאלנו את עצמנו מה יהיה נכון יותר לעשות, שאלנו מה יהיה השווי של דירת י . כמו שראית בתצהיר שלי, ליאת עצמה אמרה בפומבי שזה לא יהיה נכון למכור את דירת י בעת ההיא כי יש סיכוי שתמ"א 38 תקפיץ את המחיר.
ש. זה לא נאמר, אבל לא משנה. מתי פנתה אליך בניסיון לברר בצורה אגרסיבית או לא, מה המחיר של הדירה ב י ?
ת. אני לא יכול לזכור. אני יכול להגיד שבבר מצווה של הבן של ארז פיינה, היא אמרה בפורום של השולחן, עם חברים שיש להם דירות שם, שזה לא יהיה נבון בגלל הסיכוי לתמ"א. (הדגשות שלי: מ.ר.פ)
- השורות אותן בחרתי להדגיש בעדותו של האיש נותנות הסבר הגיוני לכך שדירת האיש ב.... לא נמכרה. האיש והאישה שאלו את עצמם (כך לפי עדות האיש), מה יהיה יותר נכון לעשות, האם למכור את דירת האיש ב...., או לא, מאחר וייתכן ותאושר תוכנית תמ"א 38 בנוגע אליה, ואז ערכה יעלה. המסקנה המתגבשת מעדותו של האיש היא כי אכן הצדדים ראו את דירת האיש ב....כמקור מימון אפשרי לצורך רכישת הדירה אותה רצו לרכוש ב..., ושיקוליהם היו שיקולי כדאיות כלכלית בלבד, ולא שיקולי הסכם הממון.
המסגרת הנורמטיבית
- עסקינן בשני צדדים, אשר נישאו בשנת 2001, ועל כן חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ד – 1974 (להלן: "החוק").
- בהתאם לחוק, הצדדים חתמו על הסכם יחסי ממון בין בני זוג, ביום 12.6.04 ואישרו אותו סמוך לנישואיהם בפני נוטריון (להלן: "הסכם הממון"). הסכם הממון בא להסדיר את יחסי הרכוש או יחסי הממון ביניהם.
- סעיף 2.2 להסכם הממון מחדד וקובע כי הסדר איזון המשאבים האמור בפרק השני לחוק יחסי ממון, כפי שישונה מעת לעת, לרבות כל הסדר אחר שיבוא במקומו, וכן כל הסדר ענייני רכוש או ענייני ממון וכל היוצא באלה שבין בני זוג לפי דין כלשהו, לרבות לפי ההלכה הפסוקה – לא יחול על בני הזוג. סעיף 2.3 להסכם הממון אף מונה מספר סעיפים לחוק יחסי ממון אשר הצדדים קובעים כי לא יחולו על יחסי הממון שבין בני הזוג.
- סעיף 2.4 להסכם הממון מדגיש ומחדד כי יחסי הרכוש והממון שבין בני הזוג יוסדרו אך ורק על פי האמור בהסכם זה, וזאת על אף האמור ועל אף מה שיאמר בדינים הנוגעים לשיתוף נכסים או להסדר יחסי הרכוש או הממון בין בני זוג, כפי שפותחו או יפותחו בבית משפט בישראל או בכל מקום, לרבות כל האמור וכל מה שיאמר בכל הלכה פסוקה.
- סעיפים 3.1 ו-3.2 להסכם הממון קובעים המשכיות להפרדה הרכושית בין הצדדים, גם על כספים שהתקבלו ממכירת אותו רכוש, פירות רכוש, תוספות, השבחות, הכנסות שוטפות, השקעות ועליית שווי שנעשו ברכוש או בקשר אליו או חלו בו או בקשר אליו.
- בסעיף 4.1 להסכם הממון נקבע באופן מדוקדק ומפורט כי כל רכוש שיירכש בכל צורה שהיא על ידי צד מהצדדים במהלך הנישואין מפירות רכושו, בין שנרכש בדרך של קנייה ובין בדרך של ירושה או מתנה או בכל דרך אחרת, יהיה אך ורק בבעלותו של אותו בן זוג שעל שמו נרשם בצור כלשהו (בין במסמכי רכישה, לרבות חוזה או קבלה בין מרשם כלשהו ובין בכל צורה אחרת, לרבות רישום על שם צד שלישי בנאמנות לטובת בן הזוג).
- סעיף 10 להסכם הממון קובע כי אם ירכשו הצדדים דירה במשותף, תירשם הדירה על שמות הצדדים לפי חלקם היחסי במימון הרכישה.
- אם לא די בפירוט המדוקדק בו ניסחו הצדדים את תנאי ההסכם, הרי שלהסכם הממון צורפו שלושה נספחים, אחד מהם הוא פירוט רכוש הנתבע, השני פירוט רכושה של התובעת והשלישי הוא הסכם מזונות ומשמורת, אם וכאשר ייפרדו הצדדים.
- לא בכדי בחרתי לפרט את דקדוקי הדקדוקים המפורטים בהסכם הממון, וזאת על מנת להדגיש את מלא האפשרויות אותן צפו הצדדים במועד כריתת הסכם הממון ביניהם, ובשלל האפשרויות שצפו, קביעתם הייתה כי תתקיים ביניהם הפרדה רכושית מוחלטת בכל הנוגע לנכסיהם לפני הנישואין.
- אלא שהחיים, כמו החיים, הביאו אותם לנהוג אחרת. כאמור, בניגוד למוסכם בהסכם הממון, רכשו הצדדים את הבית בX בסך של 1,242,000 ₪ כאשר אין מחלוקת כי השקעתה של התובעת הייתה גדולה מזו של הנתבע. הצדדים פעלו בניגוד למוסכם בהסכם הממון, מכרו את דירת האישה, ואת יתרת כספי תמורתה, לאחר פרעון המשכנתא שרבצה על הדירה, הפקידו לחשבון הבנק המשותף של הצדדים ובאמצעות הון ראשוני זה בסך של כ-500,000 ₪ או 540,000 ₪ כליו הוסיפו הלוואה בסך של 600,000 ₪ בגינה נרשמה משכנתא, רכשו הצדדים את הבית בX.
- למרות זאת, בניגוד להסכם הממון, לא רשמו הצדדים את הזכויות על הבית על פי שיעור השקעתם, אלא, הזכויות בבית נרשמו באופן שווה בין הצדדים, כאשר על שם כל אחד מהם נרשמו 50% מהזכויות.
- לא נעלמה מעיני טענת האיש על פיה הוא השקיע בבית.... 186,000 ₪ מתוך כספים שצבר לצורך מימון הוצאות נלוות לרכישה ואף האישה הודתה כי סך של 100,000 ₪ שולמו על ידו למס רכישה ולמעצבת פנים, אלא, שכפי שעולה מעדות האישה שהובאה דלעיל, לצורך רכישת הזכות לדירה ב..., אף היא פדתה זכויות שונות שצברה בסך של כ- 370,000 ₪.
- מאז רכישת הבית ב.... חיו הצדדים בשלום ובשלווה, אף הביאו לעולם שתי בנות, עד לפרוץ הסכסוך, אשר פרץ בשנת 2015, עת רכשו הצדדים זכות לרכישת דירה ב....
- כאמור, בחודש יוני 2015 חתמו הצדדים על חוזה לרכישת זכות לרכישת דירה ב.... בסך של 4,748,143 ₪ כאשר ככל הנראה כוונתם הייתה למכור את הבית ב.... וכן למכור את דירת האיש ב...., ובמקרה הצורך, ליטול הלוואה קטנה בגינה תירשם משכנתא על הדירה.
- בפועל, בשלב זה פרץ הסכסוך בין הצדדים והנתבע סירב למכור את דירתו ב....., כאשר הוא מפנה את התובעת להסכם הממון לפיו רכוש שהיה למי מהצדדים טרם הנישואין, הוא רכושו הבלעדי.
- התוצאה אליה מכוון האיש היא, כי מחד, הבית ב... הרשום על שם שני הצדדים יחולק בחלקים שווים בין הצדדים, מאידך, דירת האיש ב... נותרה רשומה על שמו בלבד, תיוותר בבעלותו הבלעדית.
- כבר כעת אכריע כי על פי שלל הראיות והעדים שהובאו בפני, אני מעדיפה את גרסתה של האישה על פיה סיכמו הצדדים כי לצורך רכישת בית משותף, בין אם מדובר ב.... ובין אם מדובר בדירה ב..., הסכימו הצדדים בהסכם מכללא כי ימכרו את דירותיהם מלפני הנישואין, לצורך מימון נכסים משותפים. כך פעלו בנוגע לבית ב... וכך התכוונו לפעול בנוגע לדירה ב..., אלא שאז פרץ הסכסוך והאיש ככל הנראה חזר בו והחליט להפסיק לפעול על פי ההסכם מכללא וחזר באופן חד צדדי אל הסכם הממון הנוטריוני.
- בבע"מ 2943/18 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו ביום 6.1218), נקבע שוב כי עצם הזנחתו של הסכם הממון לבדו והתנהלות כאילו הוא איננו, מספיקים כדי לבטלו ואין צורך בדבר מה נוסף. כך נקבע מפי השופט מזוז:
" מימים ימימה הכירה ההלכה הפסוקה בכך שייתכנו נסיבות בהן התנהגות הצדדים מלמדת באופן משתמע על זניחת הסכם ופקיעתו, ללא צורך בהודעת ביטול. בית משפט זה חזר על הלכה זו שוב ושוב לאורך השנים. כך, בע"א 156/76 שטרן נ' פרידמן, פ"ד לא(1) 572, 577 (1976) נקבע -
"כפי שנפסק לא פעם, ניתן ללמוד מהתנהגותו של צד לחוזה, שהוא זנח את זכותו על-פי החוזה וויתר עליה (ע"א 403/63 זאב תמיר (הוכמן) נ' ישראל שמאלי, פ"ד יח(1) 47, 53 (1963); ע"א 522/71 מוריס בנין נ' אלברט בנין, פ"ד כח(2) 309, 331-330 (1971))."
ובע"א 10148/05 חברת תדי ירושלים בע"מ נ' כץ-שיבאן, [פורסם בנבו] בפסקה 20 (15.3.2010) שב וקבע בית המשפט כי -
"... המסקנה המשפטית בדבר זניחת ההסכם ופקיעתו, אותה גזר בית משפט קמא מן העובדות שהוכחו בפניו אף מעוגנת היטב בפסיקתו של בית משפט זה בה נקבע כי ייתכנו מקרים בהם שתיקה, חוסר מעש והעדר כל פעולה לביצוע החיובים הקבועים בחוזה במשך תקופה ארוכה מאוד, יהא בהם כדי ללמד על כך שהצדדים זנחו את ההסכם וויתרו על ביצועו ולכן יש לראותו כהסכם שפקע או בוטל בהסכמת הצדדים ועבר מן העולם."
וראו עוד: ע"א 3991/96 וילוז'ני נ' מעלה השרון (הרצליה) בנין והשקעות בע"מ, פ"ד נב(5) 278, 287-286 (1998); ע"א 1330/93 אלבז נ' אלבז, [פורסם בנבו] בפסקה 16 (12.6.1997); ע"א 9318/03 שובל נ' אלכסנדר, פ"ד נט(1) 828, 840 (2004),; וע"א 5205/05 שחם שיווק מערכות מיזוג וחימום בע"מ נ' נפ-גל בניין ופיתוח בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 8 (20.3.2008)).
- הלכה זו חלה גם מקום שמדובר בהסכם שעניינו התחייבות לבצע עסקה. כן נפסק כי העובדה שההסכם בו מדובר קיבל תוקף של פסק דין אינה שוללת אפשרות של בטלות הסכם בשל זניחתו.
- לענייננו, הסכם הממון שנחתם בין הצדדים בשנת 2004 עבר מן העולם, לפחות לענין נכסי המקרקעין של הצדדים. שכן, החל מהמועד בו רכשו הצדדים את הבית ב... ורשמו אותו באופן שווה על שם שניהם, למרות שהאישה השקיעה בו את התמורה בגין דירתה וזאת למרות הסכם הממון, משך תקופה ארוכה פעלו שני הצדדים הלכה למעשה באופן שונה מהתנאים שקבעו בהסכם הממון. מסקנה זו מקבלת משנה-תוקף כאשר מדובר בבני זוג שחיו יחדיו לאורך כל התקופה, אף הביאו לעולם שתי בנות ואלמלא זנחו את ההסכם בכל הנוגע לדירותיהם מלפני הנישואין, חזקה עליהם שהיו פועלים בהתאם לו וזכויות הבעלות בבית בX היו נרשמות באופן שמשקף את ההשקעה בסך של כ- 540,000 ₪ מתוך 1,242,000 ₪ שהשקיעה האישה מהתמורה בגין מכירת דירתה מלפני הנישואין .
- 48. אלא שאז יש לתהות מהו תוקפו של הסכם ממון שנוצר מכללא על פי התנהגותם של הצדדים כאשר החוק דורש כי הסכם שכזה, יאושר על ידי בית משפט ויקבל תוקף של פסק דין.
- בענין זה, יש לומר כי, אמנם נוצר הסכם ממון מכללא אשר לא אושר על ידי בית המשפט כדרישת החוק, אולם נסיבות המקרה נופלות לגדר המקרים החריגים בהם הקשבה ל"זעקת ההגינות" מחייבת את בית המשפט לפעול על פי אותו הסכם מכללא, אף שלא אושר כדרישת החוק, ואסביר;
- אמנם סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), קובע :
"חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים".
כידוע, הדרישה לאשר את הסכם הממון על ידי בית המשפט על פי סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, אינה דרישה ראייתית כי אם דרישה מהותית ומשכך מותנה תוקפו המשפטי של הסכם הממון בין בני זוג נשואים באישורו של בית המשפט.
- יחד עם זאת, עמידה דווקנית על דרישת אישור בית המשפט עלולה לעורר קשיים לא מבוטלים עד כי "השכר שבהחמרה יצא בהפסד של ביטול הסכם שנוצר בין בני זוג מכללא, גם במקרים בהם הוכחה כוונה ברורה וחד משמעית להיווצרותו כתוצאה מהתנהגות הצדדים.
לענין זה ראו חוות דעתה של כבוד הנשיאה חיות בע"א 8234/09 לילי שם טוב נ. כדורי פרץ,פ"ד סד (3) 60 (מיום 21.03.11)(להלן-ענין שם טוב נ' פרץ). בשינויים המחויבים. שם דובר על חסרונה של דרישת הכתב בנוגע לעסקה במקרקעין. (ראו ע"א 478/84 דובשני נ' חממי, פ"ד מא(2) 244, 248 (1987)).
- במקרה שלפניי, הדרישה לאישור הסכם ממון בין בני זוג נשואים מנוצלת כאמתלה בידי האיש "להתחכם ולהתחמק" בחוסר הגינות מהתחייבותו כלפי האישה שנקשרה בעל פה. ראו: ע"א 579/83 זוננשטיין נ' אחים גבסו בע"מ, קבלני בניין, פ"ד מב(2) 278, 291 (1988) וכן, נילי כהן, "צורת החוזה", הפרקליט לח (1989) 388-389; וכן, כהן "דפוסי החוזים ותום לב במשא ומתן: בין הכלל הפורמלי לעקרונות הצדק" הפרקליט לז 13 (תשמ"ז).
- לעיתים, החלת הכלל המחמיר והנוקשה שנקבע על פי דרישת החוק, יוצר מהמורה בדרך לעשיית הצדק, כמו בענייננו, דרישת החוק לאישור הסכם ממון בין בני זוג נשואים על ידי בית המשפט. לפיכך, בתי המשפט פיתחו בהדרגה ארגז פתרונות מרככים לאותה דרישה מהותית, שבנסיבות העניין שבפני היא כאמור הדרישה לאישור הסכם הממון על ידי בית המשפט.
- אחד מאותם "כלים מרככים" הוא שיקול הדעת השיפוטי המאפשר לבית המשפט איזון בין פורמליזם נוקשה, לגמישות נקודתית לצורך חתירה אל תוצאה צודקת וזאת בשים לב לכוונת הצדדים כפי שעולה מנסיבות המקרה. (ראו: כהן, צורת החוזה, בעמוד 452, וגם; סקירה רחבה ומפורטת של פיתוח "התורה המרככת" בפסיקה הישראלית על כל שלביה במאמרו של משה גלברד "דרישת הכתב בחוזים להעברת זכות במקרקעין על-פי הצעת הקודקס האזרחי: בחינה ביקורתית" קרית המשפט ו 231, 244-249 (תשס"ו), וכן אסף פוזנר "דוקטרינות ישנות, סוגיות חדשות; דברים שבכתב - האם אתה רשאי לומר בעל-פה?" ספר בך (2011)).
- בע"א 986/93 יעקב קלמר נ' מאיר גיא, נ (1) 185 (1996))(להלן- ענין קלמר) נוצר כלי משמעותי המאפשר הכרה בתוקף המשפטי של התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין גם בהיעדר מסמך כתוב כלשהו. נקבע שם כי במקרים מיוחדים ויוצאי דופן ניתן להתגבר על "דרישת הכתב" הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין מכוח סעיף 12 לחוק החוזים המטיל על הצדדים חובת תום לב בשלב הטרום חוזי (ראו לעניין זה גם דעת היחיד של כבוד השופט (כתוארו אז) א' ברק בעניין זוננשטיין דלעיל, 291; וכן ראו שלו גבריאלה , דיני חוזים, 388-389 (הוצאת דין, מהדורה שניה,1995) הסבורה כי המסגרת הנורמטיבית הראויה בהקשר זה עשויה להיות סעיף 39 לחוק החוזים).
קבע כבוד השופט (כתוארו אז) ברק כי:
"המאפיין מצבים אלה הוא שעולה מהם 'זעקת ההגינות' המצדיקה סטייה מעקרון הכתב" (שם, 197).
כבוד השופט ברק הוסיף והדגיש כי לא ניתן להציג רשימה סגורה של מצבים כאלה, המשתנים על פי נסיבות החיים אך הוא אימץ בהסכמה את גישתה של פרופ' נילי כהן, הסבורה כי:
"ראוי להעניק תפקיד מרכזי לשני רכיבים: האחד, האם התחולל שינוי מצב בעקבות החוזה (הבלתי אכיף או הבלתי תקף), כגון שהוא קויים או שהיתה עליו הסתמכות; השני, מהי מידת אשמתו של הצד המתנער מביצוע החוזה. משקלם המצטבר של שני הרכיבים הוא שיכריע אם במקרה נתון ניתן לוותר על דרישת הכתב" (כהן, צורת החוזה, 440).
כבוד השופט א' גולדברג הסכים אף הוא בעניין קלמר כי ניתן להכיר בעיקרון תום הלב כאמצעי ל"התגברות" על דרישת הכתב, אך הדגיש שיש להקפיד כי "יישום עיקרון זה לא ייפרץ מעבר למותחם, ויוגבל למקרים שבהם היתה הסתמכות משמעותית על החוזה..." (עניין קלמר, 198).
- ההלכה שנקבעה בענין קלמר אשר נפסקה בשנת 1996 יושמה מאז בעיקר בפסיקתם של בתי המשפט המחוזיים ואושרה כאמור בענין שם טוב נ. פרץ דלעיל.
מן הכלל אל הפרט
- יישומה של הלכת קלמר כפי שיושמה בענין שם טוב נ פרץ, מובילים למסקנה כי התנערותו של האיש מהתחייבותו למכור את דירתו ב..... לצורך השקעת תמורתה ברכישת הדירה ב....., או, השקעתה בהון המשותף של הצדדים -גם אם זו ניתנה בעל פה ולא אושרה על ידי בית המשפט כדרישת חוק יחסי ממון -נוגדת את עקרון תום הלב וזועקת את זעקת ההגינות. אל לו לבית המשפט לאפשר תוצאה בלתי הוגנת זו, על פיה, האישה תיוותר אך ורק עם מחצית התמורה מהבית ב.... ואילו האיש יוותר הן עם מחצית התמורה עבור הבית ב...., והן עם דירתו מלפני הנישואים.
- לאור כל האמור לעיל אני מוצאת כי על האיש לפעול בהתאם להסכם מכללא שהתגבש בין הצדדים ולהכניס להון הנדל"ני המשותף של הצדדים גם את דירת האיש ב.....
- מומחה אשר ימונה מטעם בית המשפט יישום את שווי דירת האיש ואת מחצית שוויה ישלם האיש לאישה באמצעות הכספים הנמצאים בנאמנות אצל באי כח הצדדים מהתמורה שנתקבלה ממכירת הבית בX.
ג. תביעת האיש לדמי שימוש ותביעת האישה להשבת כספים
- עותר האיש לקבלת דמי שימוש בגין השימוש שעשתה האישה בחלקו בבית החל מהמועד בו עזב את הבית ב.... ועד מועד פינויו.
- על פי החלטת בית המשפט מיום 23.10.17 שניתנה בהסתמך על הסכמת הצדדים על ידי המותב הקודם שדן בענייני הצדדים, נקבע כי האיש יעזוב את הבית המשותף והאישה תשלם לו סך של 1,000 ₪ לטובת תשלום דמי המשכנתא בגין שימוש בחלקו במדור.
- משנתן האיש הסכמתו דלעיל, הרי שלא יכול הוא לטעון לדמי שימוש עד למועד פינויה של האישה את הבית.
- לא מצאתי להיעתר לתביעת האישה להשבת הוצאות שהוציאה בגין הקטינה. נקבעו מזונות זמניים לקטינות ממועד הגשת התביעה למזונות והמשך פסק הדין ייקבעו מזונותיהן הקבועים. הצדדים חיו שנים ארוכות ביחד ונהלו את משק הבית המשותף שלהם לרבות את הוצאות הקטינות, כפי שניהלו. בית המשפט לא מוצא לנכון לערוך התחשבנות בין הצדדים על הוצאות הקטינות טרם הוגשה תביעת המזונות וזאת מאחר והצדדים חיו יחדיו בבית משותף וכל אחד מהם הוציא חלק כזה או אחר למען הקטינות והחיים בבית המשותף. יחד עם זאת, כן מצאתי לחייב את האיש בתשלום סך הסך של 14,773 ₪ וזאת על מנת לאזן בין הצדדים את החזרי המיסים שכל אחד מהם קבל לחשבונו האישי עקב ביטול העסקה לרכישת הדירה ב.... וזאת בהתאם לחוות דעת מיום 03.08.17. שהוגשה על ידי רו"ח בעז טמיר.
ב. משמורת
- לאחר ששמעתי את הצדדים במספר דיונים ובשלל תביעות ובקשות. אף לאחר שנתקבלו חוות דעת בעניינם משני מומחים שמונו על ידי בית המשפט (הבית של טלי ומכון שלם), כמו גם תסקירים שנערכו בעניינם, ועל פי המצב הקיים לפיו שתי הקטינות נמצאות במשמורתה המלאה של האם, אני קובעת כי המשמורת על הקטינות תהא לאישה. האיש ישהה עם הקטינות פעמיים בשבוע באמצע השבוע כאשר באחד מימי השהות במהלך השבוע הקטינות תוכלנה ללון אצלו ובכל סוף שבוע שני החל מתום המסגרת החינוכית ביום שישי ועד למוצאי שבת בשעה 20:00, עת ישיבן אל בית האישה.
- בחגים ובחופשות הקטינות תשהינה עם שני ההורים באופן שכל חד מההורים ישהה עמן מחצית מהזמן. לצורך קביעה מפורטת של זמני השהות בין הקטינות לאיש ניתנות סמכויות לפקידת הסעד באזור מגורי הקטינות בY לפי סעיפי 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 למשך שנתיים מהיום.
א. מזונות הקטינות
- הצדדים הם יהודים. לפיכך חובתם לשאת במזונות בנותיהם, תיגזר מתוך הדין העברי. הדין העברי כפי שנקבע בבע"מ 1709/15,919/15 (להלן: "הלכת 919") מכתיב כי החל מגיל 6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.
- מזונותיהן הזמניים של הקטינות נקבעו על ידי המותב הקודם שדן בעניינם של הצדדים. נקבע כי האיש ישלם עבור מזונות שתי הקטינות סך של 1,300 ₪ עבור כל קטינה ומאחר ובאותה עת הקטינות גרו עם אמן בבית המשותף ב.... , לא נקבע שיעור השתתפותו במדורן של הקטינות.
- מאז ועד היום "הרבה מים עברו בנהר" ועל פי בקשות שהוגשו לאחרונה על ידי האישה היא מתגוררת עמן בדירה אותה רכשה ב...... ובגינה היא משלמת הלוואה בגינה נרשמה משכנתא על הדירה בסך של 4,576 ₪ בחודש.
- הקטינות מתגוררות עם האישה ושוהות עם האיש לא יותר מפעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, כאשר ככל הנראה, גם הסדרי שהות אלה אינם מתקיימים במלואם, לפחות לא עם הקטינה "ת", הבוגרת מן השתיים.
- לאור זאת, אך ורק האישה נושאת בהוצאות מדורן של הקטינות מאחר והיא זו המספקת להן קורת גג לראשן. מכאן ברור כי האיש נדרש להשתתף בהוצאות המדור של הקטינות ולפיכך אני קובעת כי ישלם הוא עבור מדורן סך של 1830 ₪ אשר מהווים 40% מדמי המשכנתא אותם משלמת האישה מדי חודש בסך של 4,576 ₪ ועבור השתתפות בהוצאות מדורן ישלם סך של 540 ₪ (40% מסך של 1350 ₪) וזאת על פי אומדנה. בסך הכל ישלם האיש לאישה עבור השתתפות במדורן והוצאות של הקטינות סך של 2370 ₪.
- בשונה מן הדרישה כי האיש ישתתף בשיעור של 40% מהוצאות מדורן של הקטינות, בענין קביעת מזונותיהן של הקטינות, הלכת 919 מחייבת בחינה של הפרמטרים השונים כאשר מדובר בחיוב שני ההורים על פי דין צדקה. בין אם מדובר במשמורת משותפת, בין אם לא, כמו במקרה שלפניי.
ראו לענין זה עמ"ש 38547-09-17 פלוני נ.פלונית (6.1.19) פורסם בנבו.
"בהתאם לפרשנות שניתנה, ההלכה החדשה אינה מצומצמת לאותם מקרים בהם מדובר על משמורת משותפת, הואיל ובתמצית בוטל בפועל "המוסד" של "מזונות הכרחיים" והחיוב של האב והאם זהה, כאשר גם אין חיוב יתר לאב מדין צדקה. בהתאם על בית המשפט לבחון את הפרמטרים השונים וכפי שנקבע שם ובפסיקה בעקבות הבע"מ האמור."
- בחנתי את יכולותיהם הכלכליות של הצדדים מכל מקור והבאתי בחשבון את השינויים שכל אחד מהם עבר ויעבור. הבאתי בחשבון את המחלה ממנה סובל האיש ואף את טענת האישה על פיה בסוף חודש זה (31.01.19) תופסק עבודתה בשורת הדין ושוב היא תצא לשוק העבודה על מנת למצוא עבודה חדשה.
- על פי חוות דעת מיום 03.08.17 (להלן –חוות דעת המומחה טמיר) השתכרותו הממוצעת של האיש בשנת 2015 מכלל המקורות (לרבות שכר הדירה שקבל בגין דירתו בירושלים ) עמדה על סך של 12,500 ₪. למרות זאת, הפקיד הוא לחשבון המשותף אך ורק סך של 30,006 ₪ בכל שנת 2015 . ראו: עמוד 3 לחוות דעת המומחה טמיר.
- עדותו של האיש, כמו המסמכים שצרף (תדפיסי חשבונו בבנק בהם שורות שבחר מושחרות באופן שלא ניתן לראותן) היתה מחוררת ומגוונת בהסברים שלא תמיד התיישבו עם השכל הישר. התרשמתי כי כשם שהאיש לא הפקיד את מלוא הכנסותיו לחשבון המשותף עם האישה, כך האיש אינו משקף את מלוא הכנסותיו מעיסוקו כעורך דין עצמאי.
אוסיף כי במסגרת שיקוליי לקביעת פוטנציאל השתכרותו של האיש אף הבאתי בחשבון את המחלה הייחודית ממנה סובל האיש בגינה הוכר כנכה בשיעור של 75% לצמיתות ואף הוכר כמוגבל בניידות וזכאי לסיוע.
אציין כי האיש לא הואיל להביא בפני בית המשפט את ההכנסות הצפויות לו בגין נכותו זו וכן את גובה הסיוע לו הוא זכאי עבור ניידות. בכל מקרה מדובר בתוספת של סכומי כסף אותם מקבל או יקבל האיש בתוספת להכנסתו מעיסוקו כעורך דין עצמאי ולפיכך אני מתקשה לקבל את טענתו של האיש כי כושר השתכרותו ייפגע באופן משמעותי ובכל מקרה, מאחר והאיש בחר שלא לחשוף בפני בית המשפט את מלוא הכנסותיו מכל מקור, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו על כך.
מהאמור לעיל אני קובעת כי פוטנציאל השתכרותו של האיש עומד על סך של 14,000 ₪ בחודש.
- לעומת האיש המחזיק עסק עצמאי, האישה עבדה בשנת 2015 כשכירה השתכרה על פי חוות דעת המומחה טמיר סך של 30,900 ₪ נטו בממוצע לעשרה חודשים שהובאו בפני המומחה. ראו עמוד 3 לחוות הדעת.
הדברים השתנו מאז ועד היום. האישה כבר אינה עובדת בעבודה שהניבה לה שכר כה נאה , היתה מובטלת חודשים ארוכים וקבלה דמי אבטלה בסך של 7,000 ₪ ולאחרונה עבדה בחברת .....לתקופה שמראש היתה מוגבלת. בהתאם לבקשה שהוגשה על ידה לאחרונה, עבודה זו מסתיימת בסוף החודש הזה (ינואר 2019). ייאמר כי אף האישה לא עשתה די על מנת לשקף בפני בית המשפט את ממוצע השתכרותה ב..... יחד עם זאת ולאור העובדה כי מדובר באישה בעלת כישורים שהניבו לה תפקיד בכיר בחברת ...... בגינו השתכרה שכר מרשים כמפורט בחוות הדעת, אני מעריכה את פוטנציאל השתכרותה בסך של 20,000 ₪ לחודש.
- לאור כל המפורט לעיל ולאחר שבחנתי את יכולותיהם הכלכליות של שני הצדדים מכל מקור ובשים לב למכלול נסיבות המקרה אני קובעת כי יחס ההשתכרות בין הצדדים הוא 59% לאישה ו- 41% לאיש.
- עם זאת, יש להביא בחשבון את העובדה העולה הן מחוות הדעת והן מכתבי הטענות הרבים שהוגשו על ידי שני הצדדים כי כמעט מלוא נטל הטיפול בקטינות רובץ על האישה. עובדה זו משפיעה על קביעת גובה המזונות הן מהפן של דמי הטיפול המגיעים לאישה בגין הטיפול שהיא מטפלת בקטינות גם בזמנים שהאיש היה אמור לטפל בהן, והן מבחינת אפשרויותיה לעבוד שעות רבות ולהשתכר כפי שהשתכרה בעבר, שכן, ברור כי ביממה יש אך ורק 24 שעות, אותן נדרשת האישה לחלק בין בנותיה הקטינות שעברו ועוברות משבר נפשי גדול ועל כן נוכחותה בחייהן נדרשת יותר, לבין עבודה שתביא פרנסה בהתאם לפוטנציאל השתכרותה, לשתי הקטינות שסמוכות על שולחנה רוב מוחלט של הזמן.
- בנסיבות בהן זמני השהות של אחד מההורים הופכים להיות מצומצמים, הרי שאין מקום לחשב חישוב אריתמטי של הזמן המצומצם אצל הורה זה, או, אחר. ברור כי כאשר קטינות מבקרות אצל אחד מההורים לזמן מצומצם הרי שההוצאות עליהן בזמן מצומצם זה הן הוצאות שוליות לעומת הוצאותיהן השוטפות אשר כוללות מזון, ביגוד, צרכי לימוד, דמי כיס, וכל הוצאה יומיומית אחרת של נערה מתבגרת, שההורה אצלו הן שוהות הרוב המוחלט של הזמן, נדרש לשאת בה.
- עוד אוסיף כי משנס ליחו של הצורך והכורח להיזקק לקביעה של צרכים הכרחיים כפי שהיה נהוג עד להלכת 919, הרי שעל בית המשפט לאמוד את צרכי הקטינות בעניינן הוא דן, במידה שתאפשר להן רמת חיים טובה ודומה ככל האפשר לרמת החיים בה הן חיו טרם פרידת הוריהן, שכן נטל פרנסתן, רובץ לפתחם של שני ההורים ומתחלק ביניהם בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
- משאלה הם פני הדברים, על פי אומדנה אני קובעת כי כל אחת מהקטינות זקוקה לסך של 2000 ₪ בחודש למזונותיה. (זאת בזהירות יתרה, שכן, ראו רמ"ש(מרכז) 59188-10-18 נ.נ'נ. (פורסם בנבו ביום 25.10.18), שם נקבע כי : "מבלי לקבוע מסמרות בדבר ראוי שהערכה זו תעלה למצער על סך של 2250 ₪ לחודש לקטין.")
- בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים ומאחר ורוב רובו של הזמן הקטינות שוהות אצל האישה הרי שכאשר הן אצלה היא נושאת באופן ישיר במזונותיהן בשיעור של 59% ובסך של 2,360 ₪ עבור שתיהן (59% מתוך 4000 ₪), ואילו האיש נדרש לשאת בשיעור של 41% ובסך של 1,640 ₪ ( 41% מתוך 4000 ₪) בגין מזונותיהן של שתי הקטינות. היינו, 820 ₪ עבור כל אחת. לסכום זה יש להוסיף את הסך של 2370 ₪ עבור השתתפות במדור והוצאות המדור של שתי הקטינות כפי שקבעתי בסעיף 70 דלעיל, ובסך הכל ישלם האיש סך של 4,010 ₪ עבור מזונותיהן ומדורן של שתי הקטינות. אם נחלק את הסכום לשניים, הרי שהאיש ישלם סך של 2005 ₪ עבור כל אחת מהן (להלן- דמי המזונות).
- דמי המזונות ישולמו בעשירי לכל חודש החל מיום 01.11.17 ועד הגיעה של כל אחת מהקטינות לגיל 18 או עד סיום לימודיה התיכוניים, על פי המאוחר ביניהם (להלן – מועד הבגירות).
- ממועד הבגירות ועד תום שירות חובה, צבאי או לאומי, ישלם האיש שליש מסכום המזונות ששילם עד מועד הבגירות.
- בכל הוצאות החינוך החריגות והוצאות הבריאות של הקטינות שאינן כלולות בסל הבריאות יישאו הצדדים במשותף באופן שהאישה תישא בשיעור של 59% מההוצאה ואילו האיש יישא בשיעור של 41% מההוצאה הנדרשת, וזאת בכפוף להצגת אסמכתאות לצד שצריך להשיב, כפי שיעורו, מההוצאה ששולמה. באותו אופן יישאו הצדדים במשותף בהוצאות עבור חוג אחד לכל אחת מהקטינות וכן בעלותם של שיעורים פרטיים במידת הצורך בהתאם להמלצת גורמי החינוך.
- קצבאות מאת הביטוח הלאומי בגין הקטינות ישולמו לאישה ויתווספו על דמי המזונות.
- דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע ביום 01.11.17 ויעודכנו מדי שלושה חודשים.
- דמי המזונות ישולמו מהמועד בו עברה האישה להתגורר בדירה בY ביום 01.11.17. עד אז ישלם האיש בהתאם להחלטה למזונות זמניים. הפרשים שנוצרו עקב פסק דין זה ישולמו בתריסר תשלומים שווים החל מתאריך 10.02.19 ויתווספו על תשלום דמי המזונות השוטפים.
סוף דבר
- 88. משקבעתי כי המשמורת לקטינות תהא לאם ואף נקבעו מזונות קבועים לקטינות הרי ששני תיקי המשמורת ואף תביעת המזונות ייסגרו. כמו כן התביעה לדמי שימוש וכן התביעה להשבת הוצאות תיסגרנה אף הן.
- תמ"ש 17292-02-16 יוותר פתוח בשלב זה. לצורך קביעת שווי הדירה ב... אני ממנה כמומחית מטעם בית המשפט את השמאית הגברת אורית שפט (להלן-המומחית) מרחוב תבור 6 בשוהם. טלפון 054-4408015. שכר טרחת המומחית ישולם על ידי שני הצדדים בחלקים שווים.
- עד לתאריך 24.01.19 תגיש המומחית את הסכמתה למינוי וזאת בכפוף להגשת חוות הדעת עד לתאריך 28.02.19.
- לאחר קבלת חוות הדעת, ובהתאם לה, האיש ישלם לאישה מחצית משווי הדירה בירושלים מתוך כספי הנאמנות הנמצאים אצל באי כח הצדדים.
- לאחר ביצוע האמור בסעיף91 ולא יאוחר מתאריך 31.03.19 יודיעו באי כח הצדדים על העברת הסכום לבית המשפט והתיק ייסגר.
- נוכח התוצאות אליהן הגעתי ובהינתן כי שתי תביעות האיש נדחו, אני מוצאת לחייב את האיש בהוצאותיה המשפטיות של האישה בסך של 10,000 ₪.
- פסק הדין מותר לפרסום תוך השמטת פרטים העלולים לזהות את הצדדים.
ניתן היום, י"ג שבט תשע"ט, 19 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.