אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בנוגע למחיקת על הסף של תביעה להפחתת מזונות קטינים

פס"ד בנוגע למחיקת על הסף של תביעה להפחתת מזונות קטינים

תאריך פרסום : 11/04/2018 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
8390-10-17
01/04/2018
בפני השופטת:
חני שירה

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד מורן גוהר
נתבעת:
פלונית
עו"ד רענן גל
פסק דין

מהות הבקשה:
1. בנדון בקשה של הנתבעת (להלן: "הנתבעת ו/או המבקשת"), אם לשני קטינים, למחיקה על הסף של תביעה אשר הוגשה באוקטובר 2017 כנגדה על ידי אבי הקטינים (להלן: "התובע ו/או המשיב"), להפחתה/ביטול מזונות קטינים שנקבעו בהסכם שאושר וקיבל תוקף של פס"ד בדצמבר 2016. הצדדים התבקשו לסכם טיעוניהם בנקודה זו. כך עשו ולהלן פסק הדין.
רקע נדרש ומקצת טענות הצדדים הצריכות להכרעה: 
2. הצדדים הינם בני זוג לשעבר, הורים לשני קטינים, מ' ילידת ***, כיום בת 6 וס', יליד  ***, כיום בן שלוש ( להלן: "הילדים או הקטינים").
3. ביום 12/12/16 אושר הסכם הגירושין של הצדדים, אשר נוסח במסגרת הליך י"ס, במסגרתו נקבעה משמורת משותפת (להלן: "ההסכם"). לא נקבעו ימים מסוימים ומשכך הצדדים נשלחו שוב ליח"ס לצורך הגעה להסכמות בנושא. 
4. התובע התחייב לשלם סכום של  1,850 ₪ לכל קטין, וכן התחייב למחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות. התובע גם לקח על עצמו, מיוזמתו, בנוסף תשלום של ¾ מעלות החינוך של הקטין ס' (שעמד באותה עת על סכום של 2,500 ₪) זאת, לאור רצונו שס' ימשיך להתחנך במסגרת לימודים מסוימת. 
5. לטענת התובע, חל שינוי נסיבות מהותי מאז אושר ההסכם. האם גרה עם בן זוג וכיום עובדת הן כשכירה והן כעצמאית. מצבו הכלכלי הורע, הכנסותיו פחתו באופן דרסטי. כן נטען שמדובר בתביעה עצמאית של קטינים וכי בע"מ 919/15 קבע אמות מידה חדשות לחלוקה בנטל המזונות. 
6. לטענת הנתבעת, לא הוכח כל שינוי נסיבות מהותי. היא אינה שוכרת דירה עם בן הזוג  אלא לכל היותר גרה עימו מעת לעת. שני הצדדים עובדים באותם מקומות עבודה בהם עבדו. הנתבעת עבדה גם במועד חתימת ההסכם והדבר אף צוין בפרוטוקול בעת אישור ההסכם. לתובע הכנסה גבוהה בשחור, כפי שהייתה לו במועד חתימת ההסכם, הכנסה שהייתה ידועה לשני הצדדים ולא בכדי התחייב לסכום המזונות שנקבע בהסכם. 
7. במסגרת הדיון מיום 29/1/18 טען התובע כי אינו עובד עוד בעבודה בה עבד ערב אישור ההסכם. לטענתו, עסקו של אביו, עסק ל***, בו עבד זמן רב, נכנס לקשיים. התובע טוען כי משתכר כיום 4,500 ₪ בעוד דאז השתכר 5,000 ₪. הנתבעת משתכרת כ 6,500 ₪  כאשר נטען בדיון כי פוטרה בחודש 2/18 .
8. בדיון התברר כי התובע אינו משלם מזונות מאז חודש 5/17 ובשים לב כי ההסכם אושר בחודש 12/16. היינו, התובע שילם מזונות רק חודשים בודדים ואז הפסיק לשלם , על דעת עצמו.
9. לאור התנהלות התובע, בה הודה בדיון ניתנה הוראה הגשת סיכומים בשאלת מחיקת התביעה על הסף .
10. הנתבעת הגישה סיכומיה ביום 13/2/18. התובע הגיש סיכומיו באיחור ניכר, ביום 18/3/18 ללא שנתבקשה אורכה. 
11. במסגרת סיכומיה טענה הנתבעת כי ביהמ"ש רשאי למחוק את התביעה על הסף, בין היתר, ע"פ כל נימוק אחר במסגרתו הוא סבור כי יש למחוק התביעה מלכתחילה (סעיף 101 (3). במקרה דנן, מדובר באב הפועל בחוסר תום לב, אשר אינו משלם מזונות כלל זה למעלה מ-8 חודשים, מסתיר הכנסה גבוהה בשחור, הכנסה שהייתה קיימת גם בעת נישואי הצדדים ולא בכדי התחייב לסכום המזונות שנקבע. ממילא, גם לא הוכח שינוי נסיבות מהותי שכן הצדדים עובדים באותם עבודות בהם עבדו ערב חתימת ההסכם. גם אם נאמר כי קיים שינוי נסיבות קל, ממילא הוא לא עולה כדי דרישות הפסיקה ובשים לב לחוסר תום הלב האמור. 
12. במסגרת סיכומיו חוזר התובע בעיקר על האמור בכתב התביעה בכל הנוגע למצב המשפטי ביחס להלכת 919/15 וכן היות תביעתו, תביעה עצמאית של קטינים למזונותיהם. עוד טוען הוא כי יש לברר התביעה מאחר והקטינים עברו אליו. זאת, לאור מכתב ששלחה האם ביום 5/3/18 ממנו עולה כי אינה יכולה עוד לכלכל הקטינים ומשכך מעבירה אותם לאב, בשלב זה.
13. בתגובת הנתבעת לאותה הודעה בדבר מעבר הקטינים נאמר כי מדובר בהעברה זמנית בלבד, לאור מצב הכלכלי קשה אליו נקלעה בגין התנהלותו הנטענת של התובע, שאינו משלם דבר עבור המזונות מזה תקופה ארוכה והביא אותה אל עבר פי פחת. האם מנסה למצוא פתרון למצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה, אולם בכל מקרה אינה מוותרת על ילדיה ועל משמורתם.
דיון והכרעה:
14. ייאמר על אתר - על אף ההלכות הידועות לסילוק תביעות על הסף רק במקרים חריגים  -  דינה של תביעה זו להיות מסולקת על הסף מהצטברותם של מספר גורמים ובעיקר התנהלות התובע כפי שיפורט להלן.
העדר תום לב:
15. להווה ידוע כי עקרון תום הלב אשר בחוק החוזים חל על כל הפעולות המשפטיות לרבות פנייה לקבלת סעד מבית המשפט.
בבע"מ 5359/04 נקבע ע"י כב' השופט אליקים רובינשטיין כי:
"בעיניי, בצד כל אלה יש ביסוד הדברים ציפייה להגינות ביחסים בין בני-אדם בכלל – נגזרת של תום-הלב החולש על המשפט הפרטי (ראו והשוו סעיפים 39 ו-61 -לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), בחינת "אדם לאדם – אדם" (הנשיא ברק, רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון [12], בעמ' 279). זו גם תמציתו הערכית של הכלל "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב..." (דברים, ו, יח [א]) החופה ממעל באתוס מורשתנו; כדברי הרמב"ן (רמב"ן, ויקרא, יט, ב [ב]): "אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם... אמר בכלל ועשית הישר והטוב, שיכניס בעשה היושר..."
ראה לעניין זה דבריו של כב' סגן הנשיא אסף זגורי  אשר סילק על הסף תביעה להפחתת מזונות שהוגשה 7 חודשים לאחר אישור הסכם -  בתמ"ש 8879-12-15 י.ר. נ' ד.ר (פורסם בנבו, 14/2/16).:
"המקרה שבפניי הוא מקרה מובהק לדחייה על הסף של תביעה, הן מפאת העובדה שאינה עומדת ויכולה לעמוד בתנאי ההלכה הפסוקה בדבר הוכחת "שינוי נסיבות מהותי" והן מפאת חוסר תם הלב הנלווה לה...... על הצדדים למלא אחר התחייבותם החוזית ועל בית המשפט להגן בנסיבות שכאלה על חשיבות קיום חוזים במשפחה באמצעות דחיית תביעות לשינוי החוזים או התנערות מהם, על הסף."
וראה גם דברי כב'  השופט ארז שני בסוגית תום לב והחוזה המשפחתי האינהרנטי במשפחה בין בני משפחה ב תמ"ש 6935-08-12 ג.ואח' נ' ג.(פורסם בנבו , 3/3/13) כי: 
" כאשר הופך אדם כשיר להתדיינות בהליכי בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית דין דתי, נשוי כגרוש, ידוע בציבור כזר כמעט מוחלט, יש לקרוא עליו ועל בן זוגו או יריבו להליכים המתנהלים בפני הטריבונלים לעיל, חוזה יחודי לאותם יחסים. אותו חוזה אינו פוקע גם לעת גירושי אדם או פרידתו מבן זוגו ותומו אינו אלא כאשר ניתק החוט האחרון הקושר את השניים – כמשפחה. סברתי, כי בשל מיוחדותו של החוזה הנובע מיחסי משפחה חלים בגדר מובן מאליו, גם שני כללי יסוד שאינם דורשים כתב:א. חלות הסעיפים 12, 39 ו-61 לחוק החוזים (חלק כללי) (וראה בע"מ 5359/04, שם, וכן ע"א 700/81 מיכל פז נ' אליהו פז, פ"ד ל"ח(2) 736), והרי לא תמצא כמעט חוזה ובו נמצא צורך להוסיף בכתב ובמפורש כי חלים עליו תום לב ודרך מקובלת. ב. חיוב הצדדים בדרגה נוספת שהיא מעל עקרון תום הלב הרגיל, אותה מדרגה שכונתה על ידי כב' השופט רובינשטיין בשם "הגינות" (וראה בע"מ 5939/04, שם). ב"חוזה המשפחתי", לשיטתי,  מובנה איסור מכללא לעשות שימוש לרעה גם בזכויות דיוניות הניתנות לבן הזוג (ראה בר"ע 308/80, פ"ד ל"ה(3) 449). מכאן שאפילו זכות הקיימת בדין, לבעל דין, יכול ולא תזכה אותו בסעד, שכן יש לראות ביריבו צד הוגן ותם לב בנסיבות העניין(ראה ע"א 1915/91 אסתר יעקובי נ' עזרא יעקובי, פ"ד מ"ט(3) 529) כל מקרה ונסיבותיו. במילים אחרות, הדין מאפשר שלא ליתן לתובע אפילו זכויות שלכאורה מוענקות לו ובכלל זאת הזכות לבקש שינוי מזונות, שעה שהוא רואה בפעולותיו חוסר תום לב. הפועל היוצא  מדברי לעיל הוא שהחוזה המשפחתי מכיל "עקרון על" אשר התפתח, לפחות מאז חוקק חוק החוזים (חלק כללי), והשולל מכל וכל תכסיסנות אגב ניתנת וקבלת זכויות משפטיות."
16. אמנם, מחיקת תביעה אינה עניין של מה בכך, אולם עצם בירור התביעה לגבי אב שמפר ברגל גסה הסכם גירושין חודשים ספורים לאחר אישורו, מפסיק מיוזמתו לשם מזונות לילדיו ומגיש תביעה לביטול/הפחתה פחות משנה לאחר האישור, כאשר טרם יבשה הדיו על ההסכם, כאשר ידוע לו כי עצם אי תשלום המזונות דחק את האם למצוקה נוראית מכן עד כדי כך שלא יכלה עוד להחזיק הקטינים – אינה יכולה לעמוד. 
17. במקרה דנן מדובר בתביעה שהוגשה 10 חודשים בלבד לאחר אישור הסכם הגירושין.
הדעת נותנת כי לעת חתימת ההסכם ישבו הצדדים ודנו בצרכי הילדים וביכולותיהם האמיתיות, יכולות המוכרות לשניהם מפרק חייהם המשותפים, ובהתאם נקבעו בהסכם ההתחייבויות כולל התחייבויות כספיות נוספות שנטל התובע על עצמו, מיוזמתו.
18. לכאורה די בהעדר תום הלב המובנה למחיקת התביעה על הסף שכן בהתאם לסעיף101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי : בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.אולם סילוק של  תביעה על הסף תיעשה רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו - להידחות (ע"א 57/617).

19. לעניין זה, לציין כי במועד הגשת התביעה שני הקטינים היו מתחת לגיל 6 וממילא בע"מ  919/15 עליו נסמך התובע, איננו חל עליהם. גם בהתנהלות זו של התובע ומועד הגשת התביעה, ניתן לראות מעבר לאי  תחולת הבע"מ התנהלות שלא בתום לב.
20. יתרה מזאת, בהתאם לפסיקה בערכאות הדיוניות ביחס להלכת 919, הלכה זו אינה חלה על פסקי דין חלוטים (בניגוד לכאלה בהליכים תלויים ועומדים ו/או בהליכי ערעור). משכך,  אין די בהלכת 919 כדי להוות שינוי נסיבות מהותי.  אלא, יש להוכיח שינוי נסיבות מאז מתן פס"ד  המקורי ועד להגשת התביעה, והכל בשים לב כי ההסכם אושר לפני זמן קצר יחסית. 
21. אף טענות התובע להיות התביעה תביעתם הראשונית של הקטינים, אין להן מקום. ההלכות ביחס לתביעות ראשוניות של קטינים באות לשמור על זכויותיהם של קטינים במסגרת תביעות להקטנת מזונות נגדם ואינן באות לפגוע בזכויות של קטינים. וראה לעניין זה בג"צ 4407/12 מיום 07/02/2013.
ועוד - השתכרות התובע:
22. לכתב ההגנה צורפו תלושי שכר מהם עולה כי התובע עובד בעסק של אביו "***" כאשר נטען כי הסכום השעתי הינו 27 ₪ - סכום נמוך לכל הדעות בהתחשב בסוג העבודה. בתלוש מצוינת  מועד תחילת עבודתו שם כ- 4/17 אף שמדובר בעסק השייך לאביו של התובע, עסק בו עבד ועובד התובע מזה שנים רבות. התובע, עת פירט בכתב התביעה את שינוי הנסיבות המהותי, הוא לא טען כי פוטר מעבודתו ו/או כי הוא עובד במקום העבודה רק חודשים בודדים. במסגרת הדיון טען כי האב "עבד בזמנו אצל אביו" וכי העסק עומד לפני סגירה, הכל ללא שצורף בדל של  ראייה.
23. כיצד ניתן לטעון "עבד בזמנו" אם בתלוש נרשם כי תחילת העבודה הינה לאחר מועד אישור ההסכם?   בדיון אמר התובע כי העסק של אביו "על סף סגירה", אמירה ללא אסמכתא וללא הגיון עסקי, בהתייחס לעסק ל*** הקיים שנים, עסק בו עבד ועובד התובע שנים, ייסגר זה עתה עם הגשת התביעה להפחתת מזונות.
24. המסקנה מהמכלול שאין לתת אמון בטענות התובע לעניין השתכרותו. הדעת נוטה לקבל את טענות הנתבעת לעניין גובה הכנסותיו של התובע כפי שנבחנו על ידי הצדדים בזמן אמת,  במועד עריכת ההסכם ביניהם ובהתאם להתחייבויות אשר נטל אז התובע על עצמו, מרצון לרבות נשיאה ב-3/4 מעלות הגן של הקטין ס' בידיעה כי יכול לעמוד בסכומים להם התחייב. 
25. ביחס לנתבעת, הרי שהוכח כי עבדה גם במועד עריכת ההסכם.  היא הצהירה מפורשות במועד אישור ההסכם כי הינה עובדת ב*** ומשכך אף נבחנה סוגית מקום הגן, שכן היא נדרשה לנסיעות לא מעטות והיה צורך להבטיח כי הקטינים יגיעו בזמן. גם מתלושים שצורפו עולה כי הנתבעת החלה לעבוד סמוך למועד אישור ההסכם (זו עבדה בחודש 10/17 במקום אחר, והחל מחודש 11/17 מועד אישור ההסכם, עברה למקום שני, בו עבדה גם במועד הגשת התביעה). 
26. משכך, גם אם היה מתאפשר לאב להמשיך לנסות ולהוכיח את תביעתו במסגרת דיון הוכחות,  תביעתו זו לא תוכל לעמוד, הן לאור חוסר תום לב שהוכח, והן מאחר ואין שינוי נסיבות בכל הנוגע להכנסות הצדדים. 
27. ככל שלאב תביעה נפרדת בטענה בטענה כי הקטינים כעת במשמורתו, יגיש הוא הליך מתאים לשינוי המשמורת הנטען ובשים לב כי האם טוענת כי מדובר במעבר זמני בלבד ובגין הנסיבות שפורטו. 
28. לאור האמור, הריני מורה על מחיקת התביעה וסגירת התיק.
29. המשיב ישא בהוצאות המבקשת ותשלום שכר טירחת עורך דינה  בסכום של 5,500₪ ( כולל מע"מ), אף לאור התנהלותו הדיונית בהגשת סיכומים באיחור ניכר וללא בקשת וקבלת רשות.
ניתנה היום, ט"ז ניסן, תשע"ח, 1 לאפריל, 2018, בהעדר הצדדים.

 

חתימה


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ