פס"ד בהתאמת הליך לבירור תובענה על הוצאת כספים במרמה ממשרד החינוך למימון לימודי אברכים בכולל

לפניי בקשה למתן הוראות בגדרה עתר המנהל המיוחד לחייב את המשיבים 1-4 לשלם לעמותת עיון התורה (להלן: "העמותה") סך של 1,461,687 ₪ בהתאם לסעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"). המשיבים 1-4 העלו מספר טענות מקדמיות ובראשן טענה בדבר אי התאמת ההליך לבירור הסכסוך.

רקע והליכים קודמים

1. העמותה הוקמה בשנת 1998 ומטרותיה היו, בין היתר, לקיים ישיבה וכולל אברכים, לייסד שיעורי תורה ולערוך פעילות תרבות תורנות לכלל הציבור.

2. בשנת 2010 הוגש דו"ח חמור נגד העמותה, המבוסס על ביקורות שנערכו בכולל שהפעילה העמותה, בהן נעדרו כל התלמידים. כתוצאה מדו"ח זה הפסיק משרד החינוך את תקצוב העמותה. במהלך השנים 2008-2010 קיבלה העמותה תקציבים ממשרד החינוך בסך כולל של 1,206,212 ₪. במקביל פתחה משטרת ישראל בחקירה בנוגע לכמה עמותות ובהן העמותה דנן. כתוצאה מהחקירה הוגש כתב אישום נגד המשיב 1 בת"פ 32669-10-18 בבית משפט השלום בירושלים.

3. על פי כתב האישום, בשנת 2007 או סמוך לה הגה המשיב 1 תכנית מרמה עבריינית שתכליתה השגת כספי תמיכה ממשרד החינוך שלא כדין. באותה שנה הפך המשיב 1 לאדם השולט בפעילות העמותה וזאת אף על פי שלא נשא בתפקיד רשמי במסגרתה. עובר לשנת 2008 החליט המשיב 1, במסגרת תכנית המרמה, ליצור מצג שווא לגבי מספר אברכים שדווחו כלומדים בכולל. במסגרת יצירת מצג השווא, עשה המשיב 1 שימוש במסמכים שונים הכוללים נתונים כוזבים בנוגע להיקף פעילות לימוד תורה בכלל ובנוגע למצבת האברכים הלומדים מטעם העמותה בפרט. את המסמכים הנ"ל העביר המשיב 1 למשרד החינוך, תוך שהוא מודע לכך שהמסמכים שהועברו אינם משקפים את מספר הלומדים בכולל.

4. ביום 19.11.18 הודה המשיב 1, במסגרת הסדר טיעון, במיוחס לו בכתב האישום והורשע על פי הודאתו בעבירות של שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. עונשו של המשיב 1 נגזר לשישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן לתשלום קנס בסך 100,000 ₪.

5. על פי בקשת המנהל המיוחד, בשנים 2008-2011 שימשו המשיבים 2 ו-3 כחברי ועד העמותה ומורשי חתימה בה ובמסגרת סמכויותיהם הם פתחו חשבון בנק עבור העמותה ונרשמו בבנק כמורשי חתימה מטעם העמותה. במהלך השנים הנ"ל, ביצעה העמותה מאות פעולות בחתימת המשיבים 2-3. בכלל זה, נחתמו דו"חות שנתיים, הוגשו בקשות לניהול תקין לרשם העמותות, נחתמו מאות שיקים לצרכי מלגה לתלמידים ונחתמו הוראות לבנק.

6. על פי הבקשה, המשיב 4 היה חבר בוועדת הביקורת של העמותה. נטען כי במסגרת חקירותיו של משיב זה בפני המנהל המיוחד, הוא הודה שלא קיבל את דו"ח הפעילות של העמותה ואת הדו"ח הכספי והמילולי וכן כי לא בדק את הדו"חות השנתיים ואת נושא חלוקת המלגות לתלמידים והוא סמך על המשיב 1. נטען כי משיב זה התרשל בתפקידו כחבר ועדת ביקורת באופן שאפשר לעמותה להוציא בדרכי מרמה כספים ממשרד החינוך.

7. לטענת המנהל המיוחד, המשיבים 1-4, במעשה או במחדל, אפשרו לעמותה לפעול במרמה ולקבל במרמה כספים ממשרד החינוך. נטען כי העמותה לא יכולה הייתה להצליח בכך ללא מסווה של פעילות כדין ולכל אחד מהמשיבים 1-4, שאפשרו לעמותה לפעול בצורה זו, יש אחריות להתנהלותה, הן במישור הנזיקי הכללי והן במישור האחריות של אורגנים בתאגיד.