פס"ד בבקשת רשות ערעור וביטול צו מניעה בעניין עיזבון

1. לפניי בקשת רשות ערעור על 11 החלטות מיום 07.04.2021, 11.04.2021, 20.04.2021, 21.04.2021, 22.04.2021 ו-27.04.2021, שנתן בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) (להלן: "בית משפט קמא") בתיקים 45163-11-20; 24884-11-09 ו-26419-10-20 (להלן: "החלטות בית משפט קמא"), וכן "בקשה לעיכוב ביטול צו המניעה הזמני מיום 18.11.20 ולחילופין, לתיתו מכוח סמכותה של ערכאה זו".

רקע

2. המבקש ומשיבים 1-4 הינם אחים ילדיהם של ההורים המנוחים ז"ל. המשיבים 5-10 הינם ילדיהם, נכדי המנוחים. ביום 27.07.2016 ערכו ההורים צוואה הדדית לפיה כל אחד מהם מוריש את העיזבון לזה שיוותר בחיים, ולאחר מות שניהם יחולק העיזבון בחלקים שווים בין כל הילדים והנכדים. העיזבון כלל את הדירה בנהריה, הידועה כגוש *** חלקה *** (להלן: "הדירה"). האב ז"ל נפטר בשנת 2018 והאם ח' מ' ז"ל נפטרה בשנת 2019.

3. בהסכמת כל היורשים, לרבות המבקש, ניתן ביום 25.08.2019 צו קיום לצוואה ומשיב מס' 11 מונה כמנהל עיזבון תוקף מינויו עד ליום 21.08.2021. על פי צו קיום הצוואה חלקו של כל יורש בעיזבון הוא 1/11 (כאמור: ארבעה ילדים ושבעה נכדים). מנהל העיזבון הזמין שמאות להערכת שווי הדירה ועל פי חוות דעת מדצמבר 2019, הוערכה הדירה ב-1,000,000 ₪. מנהל העיזבון טען כי הוא פרסם את הדירה למכירה ובמשך 10 חודשים לא צלחו הניסיונות למכור את הדירה. בתחילת ספטמבר 2020, הציעה היורשת (משיבה מס' 3), כי ילדיה (משיבים 6-9) ירכשו את הדירה תמורת סך של 970,000 ש"ח. מספר ימים לאחר מכן, הודיע המבקש כי גם הוא מעוניין לרכוש את הדירה במחיר זה, ומנהל העיזבון הודיע על קיום התמחרות, וכן קבע מועד ותנאים להתמחרות.

4. המבקש ביקש לשהות בדירה במהלך החגים "לזכר ההורים ז"ל" וכן לדחות את מועד ההתמחרות לאחר החגים. המבקש התחייב בפני שאר היורשים כי לא יעבור לגור בדירה והיורשים הסכימו שהמבקש ישהה בדירה. ביום 13.08.2020, כשנה לאחר שניתן צו לקיום הצוואה, הגיש המבקש בקשה לביטול צו קיום הצוואה. לטענתו, לא היה זה רצון אמו, שעיזבונה לא יחולק שווה בין ילדיה, האב המנוח הפעיל לחץ והשפעה בלתי הוגנת על האם, ניצל את תלותה בו ומבלי שהבינה את משמעות חלוקת העיזבון - באופן בו נוסחה הצוואה - אשר משמעותה הינה חלוקה לא שווה בין ילדיה, ובשל השפעה זו, נגרע חלקו מעיזבון המנוחה. לטענתו, הוא נתן את הסכמתו לצו קיום הצוואה ולמינוי מנהל העיזבון בשל מצבו הנפשי באותה תקופה ועקב אי ידיעת הזמנים הקבועים בחוק. הבקשה הוגשה לרשם לענייני ירושה והועברה לבית המשפט לענייני משפחה.

5. ביום 15.10.2020 הגיש המבקש לבית משפט לענייני משפחה בקשה (דחופה) למתן צו מניעה במעמד צד אחד (להלן: "בקשה לצו המניעה במעמד צד אחד"). בבקשה לצו המניעה עתר המבקש ליתן צו מניעה נגד מנהל העיזבון ולעכב את מכירת הדירה, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה שיגיש לביטול צו קיום צוואת המנוחה. המבקש חפץ היה למנוע את מכירת הדירה לזרים, ומעוניין הוא לרכוש את הדירה עבורו על מנת שתשמש לו כקורת גג למגורים. לטענתו, אם תתקבל תביעתו והצוואה תבוטל, יהא חלקו של המבקש בדירה 1/4 ויהיה ביכולתו לרכוש את הדירה ולגייס את ההון הדרוש בשיעור זה. לטענתו, סיכויי התובענה ומאזן הנוחות מתקיימים בבירור ומצדיקים את מתן הצו במעמד צד אחד.

6. ביום 18.10.2020 החליט בית משפט קמא כדלקמן: "1. לא ניתן להיעתר לבקשה במעמד צד אחד בלבד. 2. המבקש ימציא את הבקשה למנהל העיזבון הזמני, לתגובה תוך 7 ימים ממועד ההמצאה כדין. 3. המזכירות תמציא את ההחלטה בדחיפות לצדדים." (ת"ע 26419-10-20) (להלן: "ההחלטה הראשונה").

7. ביום 25.10.2020 הגיש מנהל העיזבון את תגובתו לבקשה לצו מניעה וטען כי יש לדחות את הבקשה, הן משום שהמבקש לא הגיש תביעה עיקרית והן משום שהמבקש לא העלה כל טענה כנגד הצוואה עת היה שותף להליך הגשת הבקשה לצו קיום, שותף לבקשה לניהול עיזבון, קיבל את חלקו בחלוקת כספי העיזבון, נתן את הסכמתו למכירת הדירה והזמנת שמאות ועקב אחר הניסיונות למכור את הדירה במשך כשנה ואף הביע רצון להשתתף בהתמחרות. לטענת מנהל העיזבון, סיכויי תביעתו של המבקש קלושים ביותר והמבקש אינו עומד בתנאי הסף של יושר ותום לב.

8. ביום10.2020 נתן בית משפט קמא החלטה נוספת בעניין צו המניעה, כדלקמן: "1. בהיעדר תביעה עיקרית, בחלוף 11 ימים (!) מאז הגשת הבקשה דין הבקשה להידחות. 2. עם זאת, לפנים משורת הדין ומטעמי זהירות, ניתנת ארכה בת 7 ימים למבקש על מנת להגיש תביעה עיקרית וכן להגיש תצהיר תשובה מפורט המתייחס לטענות המשיב בתגובתו. 3 המזכירות תודיע לכלל הגורמים."

9. ביום 02.11.2020 הגיש המבקש תשובה לתגובת מנהל העיזבון, ביום 03.11.2020 הגיש המבקש תוספת לתשובתו. ביום 16.11.2020 הגיש מנהל העיזבון תגובתו לתשובות המבקש.