פס"ד בעניין זכויות בקרן פנסיה צוברת ותיקה

הנשיא סטיב אדלר

     ערעור זה עניינו ב רציפות זכויות פנסיה של עובד, אשר היה מועסק במקום עבודה בו הוא בוטח בקרן פנסיה צוברת הסתדרותית ותיקה ועבר להיות מועסק בשירות המדינה, במסגרתו היה זכאי לפנסיה תקציבית, מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970(להלן: חוק הגמלאות).

     במקרים שלפנינו, צברו העובדים זכויות בקרן פנסיה צוברת ותיקה, ולאחר מכן עברו לעבוד בשירות המדינה וצברו זכויות בפנסיה תקציבית לפי חוק הגמלאות. על העובדים הללו חל " הסכם להבטחת רציפות זכויות הפנסיה במעבר עובדים משרות המדינה לקרנות הפנסיה של ההסתדרות ומהקרנות לשרות המדינה" (הסכם שמספרו 273/73, להלן: הסכם הרציפות או הסכם הרציפות עם המדינה או הסכם הרציפות בין ההסתדרות לבין המדינה).

    על מנת לקבוע את דרך חישוב גמלתם של העובדים, עלינו לפרש את הוראות הסכם הרציפות, וכן את התקנונים והחקיקה הנוגעים לזכויות גמלאים אשר עברו מקרן פנסיה צוברת לפנסיה תקציבית בשירות המדינה.

תמצית העובדות הצריכות לעניינינו

[2] המערער בערעור עע756/05 (להלן: מר קוריצקי) הועסק בתקופה שבין נובמבר 1968 עד נובמבר 1988 בתעשייה האווירית, שם נצברו לזכותו כספים בקרן הפנסיה מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)(להלן: " מבטחים"). "מבטחים" היא אחת מקרנות הפנסיה אשר היו בשליטת ההסתדרות הכללית, ואשר בשנת 2003, הועברו לשליטת המדינה, על מנת להבריאן, כפי שיפורט בהמשך דברינו (להלן: הקרנות הוותיקות או הקרנות ההסתדרותיות). לאחר סיום עבודתו בתעשייה האווירית, המשיך מר קוריצקי לצבור זכויות ב"מבטחים" מחודש דצמבר 1988 עד יולי 1989, כעובד המדרשה לחקלאות. לאחר מכן, מחודש אוגוסט 1989 עד דצמבר 1989 הפריש מר קוריצקי לעצמו כספים ל" מבטחים". מכאן, כי מר קוריצקי היה מבוטח בקרן " מבטחים" משנת 1968 עד דצמבר 1989. מסוף שנת 1989 ועד לפרישתו בינואר 2004 עבד מר קוריצקי במשרד הביטחון, שם צבר זכויות לגמלה על פי חוק הגמלאות. מהאמור עולה,  כי תקופת עבודתו הכוללת של מר קוריצקי היתה 36 שנים, ומתוכם כ-31 שנה היה מבוטח ב"מבטחים".

      עם פרישתו לגמלאות, החל מר קוריצקי לקבל גמלה בגובה 70% ממשכורתו הקובעת במדינה. כשלושה חודשים לאחר מכן, הופחתה הגמלה, כך שהיא חושבה על פי שיעור של 28.33% מהמשכורת הקובעת במדינה, בתוספת 42.17% לפי המשכורת הקובעת ב"מבטחים". על אף שהשיעורים הללו ביחד מגיעים ל- 70.5%, סכום הגמלה לה זכאי מר קוריצקי לפי החישוב החדש עומד על 11,487 ש"ח, לעומת 17,430 ש"ח כפי שקיבל על פי החישוב הקודם. זאת, משום שהמשכורת הקובעת ב" מבטחים" עמדה על סך של 10,511.69 ש"ח, לעומת משכורת קובעת של 24,951.99 ש"ח במדינה.

      יצוין, כי ביום 19.8.2003 הגיש מר קוריצקי בקשה לשמירה על רציפות זכויותיו לגמלה, באמצעות טופס " אישור לשמירת רציפות זכויות לגימלה של עובדים העוברים משירות המדינה למעסיק הקשור עם קרן פנסיה הסתדרותית (וכן להיפך)" (להלן: אישור לשמירת רציפות זכויות). הבקשה אושרה, תוך שהטופס נחתם על ידי המדינה ו" מבטחים".  ביום 31.1.2004 נשלחה למר קוריצקי הודעה מטעם המדינה, אשר כללה שיערוך נתוני פרישתו, ובו הובהר כי אחוזי הגמלה שלו יחושבו על פי 70% מהמשכורת הקובעת במדינה בסך 24,951.99 ש"ח.

[3] המערערת בערעור עע611/05 (להלן: הגב' גלייזר) עבדה ב"רשת עמל" בתקופה שבין אוגוסט 1973 ועד לאוגוסט 1993, שם צברה זכויות פנסיה ב קג"מ. לאחר מכן, עברה הגב' גלייזר להיות מועסקת בשירות המדינה, שם צברה זכויות פנסיה על פי חוק הגמלאות, וזאת עד לפרישתה ביום 1.1.2004. מכאן, כי תקופת עבודתה הכוללת של הגב' גלייזר היתה 31 שנים.

      בדומה למר קוריצקי, גם הגב' גלייזר הגישה טופס אישור לשמירת רציפות זכויות, עליו חתמה המדינה וקג"מ. ביום 22.2.2004 נשלח לגב' גלייזר העתק מהודעה מטעם קג"מ למדינה, בה הובהר כי גימלתה תחושב על פי שיעור של 39.32% מהמשכורת הקובעת ב" קג'מ" בסך 7,408.72 ש"ח. בנוסף, נשלחה אליה הודעה מטעם המדינה, בה הובהר כי על האמור תתווסף הקצבה במדינה לפי שיעור של 30.67% מהמשכורת הקובעת בה, בסך 14,974.85 ש"ח. עם פרישתה לגמלאות, החלה היא לקבל גמלה חודשית כפי האמור. 

ההליכים בפני בית הדין האזורי ובפנינו

[4] מר קוריצקי הגיש תובענה לבית הדין האזורי בתל אביב-יפו כנגד החלטת הממונה על הגמלאות במשרד האוצר (להלן: הממונה על הגמלאות) להפחית את גמלתו.

      הגב' גלייזר הגישה תובענה כנגד החלטת הממונה על הגמלאות בבית הדין האזורי בבאר שבע   לחשב את גימלתה רק בחלקה על פי משכורתה הקובעת במדינה. 

      בשני פסקי הדין מושא הערעורים שלפנינו, התקבלו ערעוריהם של הגמלאים, תוך שנקבע, כי " המשכורת הקובעת" לצורך חישוב גמלתם הינה משכורתם הקובעת כפי היותה במדינה.

      הממונה על הגמלאות הגיש ערעור לבית דין זה (עע754/05) כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב, אשר קבע כי הנטל לתשלום הגמלה למר קוריצקי מוטלת על המדינה, אשר רשאית לתבוע את הכספים שישולמו למר קוריצקי מ" מבטחים".

      " קג'מ" הגישה ערעור (עע496/06), כנגד קביעתו של בית הדין האזורי בבאר שבע לפיה עליה לחשב את שיעור הגמלה לו זכאית הגב' גלייזר לפי משכורתה הקובעת במדינה.

      מנגד, הגיש מר קוריצקי ערעור (עע756/05), כנגד דחיית תביעתו בעילות של הסתמכות ונוהג כפי שיפורט בהמשך, והגב' גלייזר הגישה ערעור (עע611/06) כנגד קביעתו של בית הדין האזורי, כי חבות תשלום הגמלה מוטלת על " קג'מ" בלבד, תוך שהמדינה משמשת רק כצינור להעברת התשלום אליה.

הצדדים שצורפו להליך בפנינו

[5] בהליך בפני בית הדין האזורי לא צורפה ההסתדרות או "מבטחים" כצד לתביעה אותה הגיש מר קוריצקי נגד המדינה. בעקבות פסק דינו של בית הדין האזורי הגישה " מבטחים" תביעה לבית הדין האזורי בתל אביב-יפו לביטול פסק הדין שניתן בעניינו של מר קוריצקי. זאת, מן הטעם שהיא לא צורפה להליך, חרף הפגיעה בה ובמבוטחיה.