בפני תביעה לפיצויים בשל נזק גוף.
אציין כי כתב התביעה הוגש בתחילה אל ביהמ"ש המחוזי בלוד ולאחר מכן עבר ההליך לביהמ"ש השלום.
התביעה
התובעת מפרטת בכתב התביעה כי ביום 1.10.08 בשעה 11.00 לערך, כאשר ביצעה את עבודתה בחנות כשעמדה מאחורי דלפק עם גבה אל הקיר, נפל על ראשה לפתע שעון כבד שהיה תלוי על הקיר מאחוריה (להלן – "התאונה").
התובעת ילידת 1986, במועד התאונה היתה בת 22.
התובעת פנתה לבדיקה ואובחנו לה חבלת ראש וצוואר, חולשת יד ימין 2/5, הפרעת תחושת מצב מימין בפיזור C8-T1 וחולשה בכף רגל ימין.
התובעת אושפזה למשך שבוע ושוחררה עם המלצות למעקב רפואי וטיפול אנלגטי.
התובעת צירפה לכתב התביעה את חווה"ד של פרופ' יצחק שקד אשר בדק את התובעת וקבע כי נותרו לה 42% נכות משוקללת.
התובעת הגישה ביום 17.9.14 חוו"ד נוספת של ד"ר פרידלנד מומחה לנוירואופטולמולגיה אשר קבע לה 10% נכות בגין הפרעה במיקוד.
התובעת מציינת כי בעקבות התאונה נאלצה להפסיק את עבודתה ולדחות את המשך לימודיה.
התובעת עותרת לפיצוי בגין נזק מיוחד בסך כולל של 640,000 ₪ ונזק כללי לפי הערכתו של ביהמ"ש.
ההגנה
כתב ההגנה מכיל טענות של מוכחש בלבד.
אציין כבר עתה כי כתב ההגנה מכיל טענות מוכחש בלבד, ללא כל גרסה ולמעשה הינו סתמי (תק' 85-86 לתק' סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
ההליך
כפי שציינתי בתחילת פסה"ד, התביעה הוגשה בתחילה אל ביהמ"ש המחוזי לוז ולאחר מכן עברה לבימ"ש השלום.
ביום 5.1.14 הגישו הנתבעות חוו"ד מטעמן של ד"ר צבי כהן אשר בדק את התובעת וקבע לתובעת 5% נכות בגין מגבלת תנועה מזערית בצוואר ו- 20% בשל חוסר שיווי משקל וחולשה בפלג גוף ימני – סה"כ משוקלל 24%. הנתבעים חזרו בהם מחוו"ד זו ומשכו אותה מתיק ביהמ"ש.
בישיבה מיום 27.2.14 מינה ביהמ"ש את ד"ר אריה קוריצקי כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי.
ביום 10.6.14 הגיש ד"ר קוריצקי את חוו"ד לביהמ"ש. ד"ר קוריצקי בדק את התובעת וקבע לה 5% נכות בלבד לאור החמרה בכאבי הראש.
ביום 17.9.14 הגישה התובעת חוו"ד מטעמה בתחום ניורואופטלמולוגיה של ד"ר שמואל פרידלנד אשר בדק את התובעת וקבע לה 10% נכות לצמיתות בשל חולשת המיקוד שלה.
בהחלטה מיום 31.3.16 הועבר ההליך מביהמ"ש המחוזי אל בימ"ש השלום.
לאחר שניסיונות להביא הצדדים לפשרה לא צלחו (לרבות הפניה לגישור) נקבע התיק להוכחות.
ביום 10.7.17 שמעתי את עדותו של מומחה ביהמ"ש פרופ' אריה קוריצקי שנחקר ע"י ב"כ התובעת.
ביום 19.11.18 שמעתי עדותו של מר יובל הלמן, לאחר מכן שמעתי את המשך חקירתו של ד"ר קוריצקי (הגיש חוו"ד משלימה ביום 17.1.18) ע"י ב"כ התובעת ואת עדותה של הגב' עדיה לוי בוכריס.
ביום 18.2.19 שמעתי את עדות הגב' ורדית זילברברג.
ביום 23.5.19 שמעתי את עדותו של פרופ' שקד.
ביום 17.7.19 שמעתי את עדותה של התובעת.
לאחר תום שמיעת הראיות הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב וכך עשו.
הכרעה
המחלוקת בתיק זה אינה קרות התאונה והאחריות שיש להטיל על הנתבעות, אלא אך ורק בגובה הפיצוי המגיע לתובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה (עמדת הנתבעות בפסקה שניה של פרק "פתח דבר" בסיכומיהן).
לשם הכרעה מהו הפיצוי המגיע לתובעת, יש להכריע תחילה מהי נכותה המשוקללת הצמיתה של התובעת הן הרפואית ובמיוחד התפקודית, ולאחר מכן, יש להכריע בסכומים המגיעים לה. הצדדים חלוקים בכל השאלות.
הנכות הרפואית
כפי שציינתי לעיל, התובעת הגישה 2 חוו"ד לביהמ"ש. האחת של ד"ר פרידלנד אשר קבע לה 10% נכות בגין הפרעה במיקוד הראיה ("לאור נכותה הברורה והמוכחת של נ' ש' במשך כשש שנים מאד פגיעתה בתאונת העבודה וחבלת הראש מיום 1.10.2008 נתן לקבוע חד משמעית כי נ' זכאית ל10 אחוזי נכות צמיתה עקב חולשת המיקוד שלה... וכי פגיעה זו הינה תוצאה ישירה של חבלת האש נפגעה נ'..") והשניה של פרופ' שקד אשר קבע לה בגין כאבי הראש-צוואר, סחרחורת וחוסר שווי משקל, הפרעות בריכוז זכרון ומטלות הדורשות מאמץ. הפרעה מוגדרת בשפה ובדיבור, 10% (מעבר להפרעת קשב וריכוז שנלקחה בחשבון), בגין מגבלה בתנועות הצוואר 10%, הפרעה במיקוד וראיה 10% (כפילות עם חווה"ד של ד"ר פרידלנד) ובגין חולשה בפלג גוף ימני "הגורם להפרעה תפקודית ניכרת של יד ימין", 20%.
נכותה המשוקללת של התובעת לפי חווה"ד מטעמה הינה 42%.
מנגד הגישו הנתבעות חוו"ד של ד"ר כהן אך החליטו לחזור בהן מחוו"ד זו ומשכו אותה מתיק ביהמ"ש. כך שנותרנו עם חווה"ד מטעם התובעת בלבד.
בין לבין מונה מומחה ביהמ"ש ד"ר אריה קוריצקי אשר בדק את התובעת פעמיים ובחוות דעתו קבע לתובעת 5% נכות בגין כאבי הראש, הא ותו לא.
בחקירתו הנגדית, הסכים מומחה ביהמ"ש כי יש לאפשר לתובעת נכות של 10% (עמ' 42 לפרוטוקול בשורות 11-12).
חוות דעתו של ד"ר קוריצקי, מומחה ביהמ"ש, אינה חוו"ד מכריעה ואינה עומדת לבדה בתיק זה. מדובר בתיק המתנהל לפי פקודת הנזיקין ועל כן התובעת רשאית וזכאית להסתמך גם על חווה"ד הנוספות מטעמה, של ד"ר פרידלנד ופרופ' שקד.
בהתייחס לחווה"ד של ד"ר פרידלנד, הנתבעות אינן חולקות על חוות דעתו וקביעתו של 10% לצמיתות בגין חולשה במיקוד הראיה.
המחלוקת לכן הינה לגבי יתר אחוזי הנכות:
כאבי ראש – 10%
מגבלה בתנועות הצוואר – 10%
חולשה בפלג גוף ימני – 20%.
כאבי הראש
מומחה ביהמ"ש ד"ר קוריצקי קבע לתובעת 5% נכות בלבד בחוות דעתו אך בחקירתו הנגדית בעמ' 42 לפרוטוקול בשורות 11-12 הסכים כי ניתן לייחס לתובעת 10% ואף הרחיב בעדותו:
"אין לי ספק שיש בעיה עם כאבי הראש האלה" (עמ' 31 בשורות 13-14).
הסכמה זו תואמת את קביעתו של פרופ' שקד לגבי כאבי הראש.
מגבלה בתנועות הצוואר וחולשה בפלג גוף ימני
מומחה התובעת פרופ' שקד קובע בגין מגבלה בתנועות הצוואר 10% ובגין חולשה בפלג גוף ימני 20%.
הנתבעות לא הגישו חוו"ד נגדית.
מומחה ביהמ"ש ד"ר קוריצקי לא התייחס כלל לתלונות בתחום האורתופדי ובדבריו: "השארתי את זה לאורטופד", כך שאנו נותרים עם קביעתו של מומחה התובעת פרופ' שקד, אשר קובע באופן משוקלל 28% נכות לתובעת.
הנתבעת טוענת כי אין לקבל את קביעתו של פרופ' שקד בעניין אורתופדי שכן הוא אינו אורתופד ותחום זה אינו במומחיותו אך איני יכול לקבל עמדה זו.
תק' 125 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת מיהו מומחה רפואי:
"רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973".
אין חולק כי פרופ' שקד הינו רופא בעל תואר מומחה. הטענה היא כי הוא אינו מומחה אורתופד.
פרופ' שקד מציין בחוות דעתו את פרטי השכלתו: בוגר ביה"ס לרפואה ירושלים, פרופ' לנוירוכירורגיה, ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, וכן מפרט את ניסיונו המקצועי: מנהל בדימוס של היחידה לכירורגיה של עמוד השדרה, המחלקה הנוירוכירורגית, המרכז הרפואי ע"ש ח. שיבא, תל השומר, יועץ לוועדות עליונות של משרד הביטחון וחבר וועדות נכות של משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי.
פרופ' שקד נשאל על ניסיונו המקצועי בעדותו בפני (עמ' 46 לפרוטוקול):
"ש.פרט את ניסיונך המקצועי?
ת.פעם ראשונה שאני נתקל בסיטואציה שאני צריך לדבר על עצמי וזה לא נוח לי. אפרט כי הייתי הראשון בארץ שהקים יחידה שהנושא שלה זה ניתוחי עמוד שדרה. אני למעשה ייסדתי את ניתוחי עמוד שדרה צווארי בארץ ועסקתי בכך למעלה מ-30 שנים. ניסיון בניתוחי עמוד שדרה יש לי בערך 50 שנים בתחום כמובן. פרסמתי וכתבתי עבודות שזכו לתהודה בין לאומית.
.....
ש.אתה נוהג בדרך כלל לתת חוות דעת שלא בתחום הספציפי שלך?
ת.אני נותן חוות דעת בתחום הנוירוכירורגיה. ניתוחי עמוד שדרה זה תת התמחות. אני נותן חוות דעת גם בתחום הנוירוכירורגיה ולא רק הנוירוכירורגיה השדרתית".
אני סבור כי לא יכול להיות חולק לגבי מומחיותו הרבה של פרופ' שקד גם לגבי קביעת ממצאים בהקשר לתנועות הצוואר פלג גוף ימני. תחום הנוירוכירורגיה קרוב עד מאד ונושק לתחום האורתופדי וכאשר המומחיות היא לגבי עמוד שדרה וכאשר פגיעתה של התובעת באותו איזור – אני קובע כי פרופ' שקד יכול גם יכול להביע דעתו על נכותה של התובעת באזורים אלה.
סיכום הנכות הרפואית
לאור האמור לעיל ניתן לקבוע את נכותה הרפואית של התובעת:
חולשה במיקוד הראיה -10%
כאבי ראש -10%
מגבלה בתנועות הצוואר -10%
חולשה בפלג גוף ימני -20%
סה"כ משוקלל -42%
עתה יש לבחון מהי הנכות התפקודית.
אני סבור כי מגבלות אלה של התובעת הינן תפקודיות. חולשה במיקוד הראיה וודאי הפריע, מפריע ויפריע לה בחיי היומיום ובעבודתה, כמו גם יתר המגבלות שהן כאבי ראש, תנועות הצוואר וחולשה בפלג גוף ימני. אני סבור כי נכותה התפקודית זהה לזו הרפואית לאור קביעות המומחים. יתרה מזאת, גם התובעת לא עתרה לקביעה גבוהה יותר.
הנתבעות טוענות למצב רפואי ותפקודי טוב יותר בין היתר לאור עדותה של התובעת כי פעילה ספורטיבית, סקי, ריצות ארוכות וכיוצ"ב. דעתי אינה כדעת הנתבעות.
לאדם הנפגע בתאונה קיימת החובה המשפטית המוסרית והאנושית לפעול להקטנת הנזק שלו, לחזור ולחיות חיים נורמליים ככל הניתן ולמצות את חייו כמיטב יכולתו.
אני סבור כי כך פועלת התובעת אשר ציינה בגילוי לב ובתום לב את שהיא עושה כדי לחיות את חייה.
הנזקים
בחרתי לפסוק לתובעת פיצוי בגין כל ראשי הנזק, על פי סמכותי, על דרך האומדנה על בסיס הנכות המשוקללת תוך התחשבות בטענות הצדדים.
הפסדי העבר
בגין הפסד שכר בעבר אני פוסק לתובעת 300,000 ₪.
בגין הוצאות נסיעה לעבר אני פוסק לתובעת 10,000 ₪.
בגין עזרה לזולת לעבר אני פוסק לתובעת 30,000 ₪.
בגין הוצאות רפואיות (קנאביס) לעבר אני פוסק לתובעת 9,646 ₪ (לפי קבלות נספח י"ד לתצהיר התובעת).
הפסדי העתיד
בגין הפסד שכר לעתיד אני פוסק לתובעת 700,000 ₪.
בגין הפסדי פנסיה אני פוסק לתובעת 87,500 ₪.
בגין עזרה לזולת בעתיד אני פוסק לתובעת 80,000 ₪.
בגין כאב וסבל אני פוסק לתובעת 100,000 ₪.
בגין הוצאות רפואיות (קנאביס) אני פוסק לתובעת 50,000 ₪.
בגין החזר הוצאות במ.ל.ל. לאור הפסיקה שצוינה ע"י התובעת בסיכומיה והיעדר טענה בעניין זה בסיכומי הנתבעות אני מקבל העתירה ופוסק לתובעת סל של 14,794 ₪.
סה"כ הנזקים הינו הסך של 1,381,940 ₪, כאשר מסכום זה יש לנכות את תגמולי המ.ל.ל. לפי חוו"ד אקטוארית בסך של 434,000 ₪, כך שסכום הפיצוי המגיע לתובעת לאחר ניכוי זה הינו הסך של 1,038,940 ₪.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת ולסילוק מלא וסופי של התביעה אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת את סכום הפיצוי בסך של 1,038,940 ₪ בצירוף החזר הוצאות התביעה הכוללות החזר אגרה כפי ששולמה (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מתשלומה בביהמ"ש ועד לתשלום לתובעת בפועל), שכר טרחת ד"ר קוריצקי בגין עדותו בביהמ"ש בסך של 2,000 ₪ ומע"מ ועדי התובעים בסך של 600 ₪ ו- 1,700 ₪ ומע"מ, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ.
הסכומים שפסקתי ישולמו בתוך 30 ימים.
ניתן היום, ב' טבת תש"פ, 30 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
