בפני עתירה המכוונת כנגד החלטת ועדת החריגים לרכב רפואי במשרד הבטחון (להלן "ועדת החריגים") אשר אשרה לעותר, נכה צה"ל בדרגת נכות של 52%, רכב מסוג סובארו פורסטר אשר לטענתו אינו מתאים למגבלותיו. בנוסף, מכוונת העתירה כנגד סירובם של הגורמים המוסמכים במשרד הבטחון - אגף השיקום, לאשר את בקשתו של העותר לכסא גלגלים ממונע.
העובדות בקשר לרכב:
1. העותר יליד שנת 1962, לוחם בשלדג, נפצע בשנת 1982 במהלך אימון. דרגת נכותו המשוקללת עומדת כיום על 52% (30% שינויים בברך ימין; 20% הגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה מותני; 7.5% הגבלת תנועת פרק הכתף עד לגובה שכם שמאל; 2.5% שינויים ניווניים הגבלת יישור הברך עד 5 מעלות – ברך שמאל; 3% צלקות בגוף ובגפיים שאינן מפריעות ואינן מכערות ברך ימין ואגן; 0.5% צלקות בגוף ובגפיים, כתף שמאל, שאינן מפריעות).
2. בשל נכותו העותר זכאי, בין השאר, לרכב רפואי בנפח של 1600 סמ"ק, אך בשל מגבלותיו, אימצה ועדת החריגים, ביום 22.10.13, את המלצת מהנדס הרכב מר זאב אפרים ואישרה לעותר רכב מסוג שברולט טרוורס, נפח מנוע 3600 סמ"ק בעלות 241.824 ₪. העותר רכש רכב מסוג פורד אקספלורר שאף הוא נמצא כמתאים למגבלותיו. אגף השיקום לא התנגד לכך (ככל הנראה בגלל הפער הזניח במחיר שהיה בין שני הרכבים) ומימן את רכישת הרכב.
3. בחודש אוקטובר 2017 הושבת רכבו של העותר, ולצורך רכישת רכב חדש הופנה העותר, על ידי המשיבים, למהנדס הרכב זאב אפרים אשר בחן את מידת התאמתם של חמישה כלי רכב למגבלותיו של העותר. מבין כלי הרכב שנבדקו המליץ המהנדס אפרים על רכב מסוג פורד אקספלורר בנפח 3,500 סמ"ק התואם את מגבלותיו של העותר בכניסה ביציאה ובישיבה. (נספח ד' לעתירה).
4. לשאלת המשיב 2 – ראש תחום רכב באגף השיקום - הבהיר המהנדס אפרים כי המליץ על רכב מסוג פורד אקספלורר ולא על רכב מסוג שברולט טרוורס, כפי שהמליץ בעבר, כיוון שהעותר מתנייע בכסא גלגלים, יש לו מכשיר ארוך על הרגל והוא מסוגל לכופף אותה כדי 10 מעלות בלבד. גובהו של העותר 193 ס"מ ואורך רגלו 112 ס"מ. בשברולט טרוורס רגלו של העותר נתקעת בדלת ולאחר שמצליח להכניס את הרגל היא לוחצת על דוושת התאוצה ואילו בפורד אקספלורר העותר נכנס לרכב בקלות (נספח ה' לעתירה).
5. ביום 19.2.2018 הודיע המשיב 2 לעותר כי לאור ההחמרה במצבו, ועדת החריגים מבקשת להפנות אותו לבדיקת צר"מ (צוות רב מקצועי) להתאמת רכב רפואי המורכב מרופא מומחה בתחום השיקום, מהנדס רכב, ופיזיוטרפיסט/מרפא בעיסוק.
6. העותר נבדק על ידי הצר"מ ביום 27.2.18. בפרוטוקול הבדיקה, בחלק המתייחס לבדיקה הפיזיקלית/קלינית נרשם כי טווח כיפוף ברך ימין הוא 70 מעלות. בסיכום הבדיקה נכתב: "הנבדק הגיע בכ"ג עם סד ארוך לרגל ימין ועם המלווה שלו. ביצע מעברים באופן עצמאי, נעזר במלווה ללבישת והורדת הסד. מדובר באיש גבוה 193 ס"מ".
בסעיף ההמלצות נרשם: "התאמת רכב על ידי מהנדס בשל גובהו ומידותיו. לגבי הסד הארוך – כדאי לשקול סד עם ציר מתכוונן – לטובת ישיבה ברכב" (נספח 10 לתגובת המשיבים).
7. בשונה ממצא הצר"מ בדבר יכולת של כיפוף ברך ימין של העותר עד 70 מעלות, עיון בסיכום רפואי, מיום 27.3.18, שנערך על ידי ד"ר אלכסנדר דאיץ' מהמרפאה לשיקום אורטופדי במרכז הרפואי שיבא, ונשלח למשיבים, מלמד כי אפשרות כיפוף ברך ימין של העותר היא עד 20 מעלות לכל היותר:
"המטופל מופנה פעם אחרי פעם על ידי משרד הבטחון.
מצבו סטטי, אינו משתנה באופן מהותי.
סובל מכאבי גב, בעיית ברך ימין כיפוף 20 מעלות לכל היותר – מעבר לזה כאוב מאד.
......
מדווח על כאב ביד ימין – אזור שורש כף היד.
......
אם ההמלצות שלי אינן מקובלות על משהב"ט – אבקש לא להפנות את המטופל לבדיקתי פעם נוספת" (נספח 12 לתגובת המשיבים).
8. לאחר בדיקת הצר"מ העותר הופנה למהנדס רכב נוסף, מר נצר, שהיה בין חברי הצר"מ. המהנדס נצר בדק את מידת התאמתם של חמישה כלי רכב למגבלותיו של העותר ומצא את כולם כבלתי מתאימים למגבלותיו של העותר. ארבעה בשל חוסר יכולתו של העותר להכניס את רגל ימין.
בדו"ח הבדיקה שערך המהנדס נצר הוא רשם: "בכל הבדיקות הוצג מצב של חוסר יכולת לכיפוף ברך ימין, בניגוד למסמכים רפואיים בהם צויידתי. חוסר יכולת כיפוף הרגל הוא מהותי בהתאמת רכב. הודעתי למר ב' שאיני יכול לבצע התאמת רכב אם לא יאפשר כיפוף רגל ימין בבדיקות" (ההדגשה שלי – ז.ב.).
9. לאור המצג שהציג העותר בדבר חוסר יכולת כיפוף ברך ימין, ולאחר שהוברר עם ספק הסד שבשימוש העותר, כי הסד עם ציר מתכוונן לצורך ישיבה ברכב, נערכה פגישה בין העותר נציג ארגון נכי צה"ל, מרפאה בעיסוק, והמשיב 2.
במכתב מיום 23.4.2018 הודיע המשיב 2 לעותר כי בדיקת המרפאה בעיסוק העלתה שאין מניעה לכופף את הברך ולאור הפערים שבין מצג העותר לממצאי הצר"מ הועברה הסוגיה לבחינת הרופא המוסמך הראשי שקבע כי על העותר להיבדק על ידי דר' ורשבסק, שהוא הרופא המוסמך הראשי לנושא תותבות באגף השיקום.
10. ביום 27.5.18 נפגש העותר עם דר' ורשבסקי שלא בדק את העותר אלא הסתמך על הממצאים והנתונים המופעים בדו"ח בדיקת הצר"מ. בסיכום הפגישה שערך ד"ר ורשבסקי נאמר כי לדברי העותר "בתאריך בדיקת הצר"מ – התאמת רכב, מיום 5.3.2018, בוצע בדיקה פיסיקלית מלאה כולל הורדת המכשיר מהרגל ובדיקת טווחי תנועה. ברשות הזכאי ישנו מכשיר עם מנגנון של הברך המאפשר כיפוף מלא. להערכתי צריך לעבור שוב בדיקה עם מהנדס עם התייחסות שקיימת כיפוף של הברך עד 70 מעלות" (נספח י' לעתירה).
11. ביום 24.7.18 נפגש העותר פעם נוספת עם מהנדס הרכב נצר אשר המליץ על רכב סובארו פורסטר כרכב מתאים למגבלות העותר. בדו"ח הבדיקה ציין המהנדס נצר, גם הפעם, כי העותר לא כופף את הברך "בבדיקה באקספלורר ובלנד קרוזר, מר ב' משך עצמו פנימה וכך הצליח להכניס רגל ימין. ברכבים האחרים לא נהג כך, ולכן נתתי חוות דעתי גם בהתייחס למידות הרלוונטיות".
במהלך הבדיקה נכח המרפא בעיסוק מר אורן שחמון. בדו"ח שהגיש מר שחמון למשיב 2 נרשם: "בדקתי את מר ב' בעודו לובש מכנסיים וניסיתי לכופף את הברך, לא הצלחתי, בשלב מסוים הוא החל לרעוד. א' ב' נכנס לרכב כאשר הוא מתיישב על כסא הנהג, זז אחורה, מרים את הרגל ובעודה ישרה הוא מעביר אותה לתוך מרחב הנהיגה. במצב הברך כפי שבדקתי לא ניתן להיכנס למרבית הרכבים שנבדקו למעט פורד אקספלורר בשל מרחב הכניסה הגדול שיש לו. חשוב לציין שבדיקת כיפוף הרגל לא מהימנה באופן שנעשתה. חייבת להיעשות על ידי אורטופד ללא מכנס.
קיים פער לא מוסבר בכניסה לרכב מסוג אקספלורר שנעשה ביתר קלות ובין כניסה לרכבים אחרים שקיימת נוקשות מופגנת ואילו בטכניקה נכונה להערכתי יכול היה להיכנס לרכבים אשר בזכאותו" (ההדגשה שלי).
12. ביום 29.8.18 הודיע המשיב 2 לעותר כי ועדת החריגים אישרה לו סיוע ברכישת רכב סובארו פורסטר 2000 סמ"ק במחיר 168,000 ₪.
13. העותר לא השלים עם החלטת ועדת החריגים ופנה ליו"ר אגף השיקום בבקשת סיוע. ביום 31.10.18 התקיימה פגישה בה נכחו המשיב 2, מ"מ הרופא הראשי דר' לובצקי – המשיב 3, עו"ד קליינמן יו"ר מחוז ת"א והמרכז של ארגון נכי צה"ל והעותר. לאחר הפגישה הודיע המשיב 3 לעותר כי לאחר בדיקת תיקו הרפואי "עולה כי יתכן ובדיקת המהנדס התבססה על מצב רפואי שאינו תואם את מצבך בפועל". העותר הופנה לבדיקת מהנדס רכב נוסף, מר נמרי, אשר בדק ביום 20.1.19 את מידת התאמתם של שלושה כלי רכב למגבלותיו של העותר.
כאן המקום לציין כי בסיכום ביקור במרפאת שיקום אורטופדי במרכז הרפואי שיבא, מיום 11.12.18, חזר ד"ר דאיץ' על המגבלה לגבי טווח הכיפוף של ברך ימין כפי שמצא אותה בבדיקה מיום 27.3.18 (ראה סעיף 7 לעיל) "רגל ימין מיושרת. מסוגל לייצר כיפוף בטווח של 10 מעלות בלבד. רמת תפקוד ממשיכה לרדת...". (נספח ג' לעתירה).
14. על אף קביעת ד"ר לובצקי כי בדיקות ההתאמה שנעשו על ידי המהנדס נצר נעשו בהתבסס על מצב רפואי שאינו תואם את מצבו של העותר נרשם בדו"ח הבדיקה של המהנדס נמרי "בדקתי את הנכה בכלי הרכב הבאים, הנכה נכנס לרכב כאשר אינו מכופף את ברך רגל ימין, בניגוד לכתוב בדו"ח צר"מ" (ההדגשה שלי – ז.ב.).
על פי דו"ח הבדיקה של המהנדס נמרי: "בפורד אקספלורר נכנס לרכב בדרך הבאה: מתיישב על מושב הנהג שרגליו מחוץ לרכב מתרומם כ- 15 ס"מ מעל המושב ומעביר את רגליו לתוך הרכב.
סובארו פורסטר ...מתאים.. לא מתרומם בכלל (כך במקור –ז.ב.) זמן הכנסת הרגליים לרכב.
שברולט אקוינוקס ...לא מצליח להיכנס". (נספח כא לעתירה).
ביום 3.4.19 שבה ועדת החריגים ואישרה לעותר רכב מסוג סובארו פורסטר (נספח א לעתירה) ועל החלטה זו נסובה העתירה.
טענות העותר
15. העותר אינו יכול לכופף את ברך ימין עקב פגיעתו, כפי שהדבר משתקף מסיכום הביקור שנערך על ידי ד"ר דאיץ' ממרפאת השיקום האורטופדי בתל השומר.
16. במסגרת הבדיקה שנערכה לעותר בצר"מ ביום 27.2.18 לא מדדו את אורך רגלו, נתון שהוא חיוני ביותר לנוכח העובדה שהעותר אינו יכול לכופף את ברך ימין בזמן הכניסה לרכב. ועדת הצר"מ שגתה לחשוב כי חוסר יכולתו של העותר לכופף את הברך נובעת מהשימוש בסד הארוך ולכן המליצה "לשקול סד עם ציר מתכוונן – לטובת ישיבה ברכב".
17. ועדת החריגים התעלמה ממצבו האמיתי של העותר. בפרוטוקול הבדיקה של הצר"מ נרשם כי העותר יכול לכופף הברך ב- 70 מעלות, אך לטענת העותר ד"ר עורי שהיה חבר בצוות הצר"מ ובדק את העותר הכתיב במהלך הבדיקה כי העותר מצליח לכופף את הברך ב-10 מעלות בלבד.
18. ועדת החריגים נהגה כלפי העותר בחוסר הגינות ובחוסר תום לב כאשר הפנתה אותו למהנדס רכב נוסף, לאחר שחוות הדעת שהתקבלה מהמהנדס אפרים לא תאמה את רצונה. חוסר ההגינות עולה בברור גם מהעובדה שלא הגבילו את מהנדס הרכב נצר לבחון התאמה לרכב שברולט טרוורס.
19. הסתמכות ועדת החריגים על חוות דעתו של המהנדס נמרי פוגעת בזכויותיו של העותר ומנוגדת לפסיקה הקובעת שיש להעדיף את חוות הדעת המיטיבה עם הנכה. הבדיקה האוביקטיבית היחידה שנערכה לעותר היתה בדיקתו של המהנדס אפרים.
20. ההליך כולו נגוע בחוסר נקיון כפיים. המשיבים טענו שהעותר אינו משתף פעולה בבדיקה בכך שאינו מכופף את ברכו ומשהוכחה העובדה שאינו יכול לכופף אותה הועלת טענה כאילו אינו משתף פעולה באופן מלא בעת הכניסה לרכב.
21. בניגוד לנטען בחוות דעתו של המהנדס נמרי כאילו בפורד אקספלורר העותר מתרומם מהכסא כ- 15 ס"מ, הרי שבמכתבו של המרפא בעיסוק מר שחמון מתוארת הכניסה לפורד אקספלורר באופן שונה "נכנס לרכב כאשר הוא מתישב על כסא הנהג, זז אחורה, מרים את הרגל ובעודה ישרה הוא מעביר אותה לתוך מרחב הנהיגה". בעת הכניסה לפורד אקספלורר העותר אינו נדרש להרים את עצמו אלא נצמד לגב המושב ואז מכניס את הרגל. לעומת זאת, ברכב הפורסטר שהוא נמוך מרכב האקספלורר, העותר נדרש להתכופף לרמה שרגל שמאל רועדת והוא סובל מחוסר יציבות וראשו נתקע במשקוף הכניסה לרכב.
תגובת המשיבים
22. החלטת ועדת חריגים סבירה ומבוססת על שיקולים ראויים. בעניינו של העותר התקיים הליך מנהלי תקין ראוי ומקצועי.
23.עניינו של העותר נבדק על ידי מספר מהנדסי רכב ונבחן מספר פעמים על ידי הגורמים המקצועיים אצל המשיב. מהנדס הרכב מר נצר ראה כי התנהגותו של העותר היתה מוטה ואף המרפא בעיסוק אורן שחמון אישר זאת.
24. העותר מבקש להעדיף את רצונו לרכב מסוים על פני חוות הדעת שניתנו בעניינו על ידי מהנדסי הרכב נצר ונמרי שמצאו כי רכב סובארו פורסטר מתאים למגבלותיו. הרכב שאושר לעותר לא נבדק על ידי המהנדס אפרים ומכל מקום חוות דעתו של מהנדס רכב היא חוות דעת מייעצת לוועדת החריגים.
25. המשיב מעניק הטבות לרכבים לפנים משורת החוק כאשר בראש מעיניה של ועדת החריגים מצוי האינטרס כי לנכים הזכאים לרכב רפואי, שלא ניתן להתאים עבורם רכב מתאים במסגרת זכאותם על פי ההוראה יותאם רכב הנותן מענה למגבלותיהם המוכרות. לצד אינטרס זה שמורה למשיב הזכות לבחור מבין מספר כלי רכב אפשריים עליהם המליץ מהנדס הרכב כמתאימים למגבלות הנכה את הרכב הזול יותר ובלבד שרכב זה תואם את מגבלותיו של הנכה.
26. העותר מבקש למעשה שביהמ"ש יחליף את שיקול דעתה המקצועי של ועדת החריגים ובכלל זה את השיקולים המקצועיים שהנחו אותה.
דיון והכרעה לענין הרכב
27. מקובלת עלי עמדת המשיבים כי בראש מעייניה של ועדת החריגים צריך לעמוד אינטרס הנכה הזכאי לרכב רפואי, לו צריך להתאים רכב הנותן מענה למגבלותיו המוכרות, כשלצד אינטרס זה שמורה לועדת החריגים הזכות לבחור מבין כלי הרכב האפשריים, עליהם המליץ המהנדס כמתאימים למגבלות הנכה, את הרכב הזול ביותר. אלא שלא כך התנהלו הדברים במקרה זה. הפער הגדול במגבלות העותר כפי שמצא אותם ד"ר דייץ' ועמדו לנגד עיני ועדת החריגים לבין המגבלות שנמצאו על ידי ועדת הצר"מ, היה צריך להדליק "נורה אדומה" אצל ועדת החריגים ולהביא לבחינה נוספת מקצועית – רפואית דבר שלא נעשה. ועדת החריגים התעלמה ממצאי ד"ר דייץ' ובדיקות מהנדסי הרכב נצר ונמרי נערכו מתוך הנחה עובדתית שגויה שהעותר מסוגל לכופף את ברכו הימנית ב- 70 מעלות ומתוך חשד כי העותר אינו משתף פעולה בבדיקות ההתאמה מתוך רצון לקבל אישור עבור רכב מסוג פורד אקספלורר. גם כשנדלקה אותה "נורה אדומה" והתבקשה בדיקה על ידי ד"ר ורשבסקי, לא נבדק העותר וד"ר ורשבסקי בהסתמך על ממצאי הצר"מ בלבד המליץ על עריכת בדיקה נוספת להתאמת רכב עם מהנדס רכב "עם התייחסות שקיימת כיפוף של הברך עד 70 מעלות". לאור זאת שוב נבדקה התאמת רכב על ידי המהנדס נצר מתוך הנחה כי יכולת כיפוף הברך היא 70 מעלות והעותר אינו משתף פעולה.
28. טענת העותר כי במהלך הבדיקה בצר"מ הכתיב ד"ר עורי כי העותר מצליח לכופף את הברך כדי 10 מעלות בלבד, לא הוכחשה. אני מניחה שאך טעות בתום לב ולא זדון הביאו לרישום הבלתי נכון בדבר יכולת הכיפוף השגויה, אך לא מצאתי את תשומת הלב והרגישות המתבקשת מצד הגורמים המטפלים שהיתה יכולה למנוע את מסכת הבדיקות המיותרת ולהטלת ספק בשיתוף הפעולה של העותר עם הבודקים.
29. למעשה בדיקת התאמה האוביקטיבית היחידה נערכה על ידי המהנדס אפרים אשר מצא כי רכב מסוג פורד אקספלורר מתאים למגבלותיו של העותר. גם המהנדס נצר מצא בבדיקה המעשית שערך , ביום 24.7.18, כי רק לרכב פורד אקספלורר הצליח העותר להכניס את רגל ימין. המלצתו על רכב מסוג סובארו פורסטר התבססה על נתוני הרכב בלבד ולא על הבחינה המעשית לגביה צוין (על יסוד ההנחה המוטעית שיכולת כיפוף הברך היא 70 מעלות) כי העותר לא משך עצמו פנימה ולכן לא הצליח להכניס את רגל ימין.
30. בהתייחס לבדיקת ההתאמה האחרונה, שנערכה על ידי המהנדס נמרי: בדיקה זו אמנם נערכה לאחר ובעקבות מסקנתו של ד"ר לובצקי כי בדיקת המהנדס נצר התבססה ככל הנראה על מצב רפואי שאינו תואם את המצב בפועל, אך גם בפני המהנדס נמרי עמד הנתון השגוי לפיו העותר יכול לכופף את ברכו הימנית ב- 70 מעלות, ועל יסוד זאת הוא רשם בהמלצתו כי העותר "נכנס לרכב כאשר אינו מכופף את ברך ימין בניגוד לרשום בדו"ח הצר"מ".
31. אני ערה לכך שהמהנדס נמרי תאר כי בכניסתו של העותר לרכב פורד אקספלורר הוא מתיישב על מושב הנהג שרגליו מחוץ לרכב, מתרומם 15 ס"מ מעל המושב ומעביר את רגליו לתוך הרכב ואילו לגבי רכב סובארו פורסטר רשם כי הרכב מתאים והעותר לא מתרומם כלל בזמן הכנסת הרגליים לרכב. אך יש לציין כי גם מהנדס הרכב נצר וגם המרפא בעיסוק שחמון ציינו כי בבדיקה המעשית העותר לא הצליח להכניס את רגליו לרכב הסובארו פורסטר. לכך יש להוסיף כי שחמון תאר את דרך כניסתו של העותר לכלי לפורד אקספלורר בדיוק כפי שהמהנדס נמרי תאר כניסתו של העותר לרכב הסובארו פורסטר: "א' ב' נכנס לרכב כאשר הוא מתיישב על כסא הנהג, זז אחורה, מרים את הרגל ובעודה ישרה הוא מעביר אותה לתוך מרחב הנהיגה". התאור שניתן על ידי המהנדס נמרי מעורר תמיהה לנוכח הפגיעות בידיו ובכתפיו של העותר. לכל אלה יש להוסיף כי רכבו הקודם של העותר היה רכב מסוג פורד אקספלורר שהתאים למצבו של העותר ומהנדס הרכב אפרים, היחיד שערך לעותר בדיקה עם מסד נתונים נכון, ציין כי ברכב פורד פורסטר "הכניסה הישיבה והיציאה נוחים".
32. ב"כ המשיבים טענה כי החלטת ועדת החריגים מושתת על המלצת המהנדס נמרי שלמרות הנתון השגוי שעמד בפניו בחן את יכולת הכניסה והיציאה לכלי הרכב השונים כשרגלו של העותר ישרה ולכן גם אם היתה טעות בנתון שעמד בפניו הבדיקה המעשית נעשתה בהתאם לנתונים הנכונים.
אינני סבורה כי ניתן לאמץ המלצה המבוססת על מסד נתונים שגויים. מה גם שלגבי רכב מסוג סובארו פורסטר, במבחן המעשי מצא המהנדס נצר כי העותר אינו מצליח להכניס את הרגל ומר שחמון ציין כי רק לרכב פורד אקספלורר הצליח העותר להכניס את הרגל.
33. לאור האמור אני סבורה כי יש לקבל את העתירה, לבטל את החלטת ועדת החריגים ולאשר לעותר רכב מסוג פורד אקספלורר כפי שהמליץ מהנדס הרכב אפרים.
העובדות בקשר לכסא גלגלים ממונע וטענות הצדדים
35. העותר סובל מפגיעה בכתף שמאל ולטענתו ככל שהתרחב השימוש שהוא עושה בכסא גלגלים חש מגבלה גוברת בניודו העצמאי. העותר הגיש בקשה במהלך שנת 2015 לכסא גלגלים ממונע ותמך בקשתו בהמלצת ד"ר בייט (ראה נספח 23 לתגובת המשיבים).
בקשתו נדחתה מהטעם שאינו עומד בקריטריונים והוא הופנה להמשך בדיקה.
36.בחודש ינואר 2017 העביר העותר המלצת רופא שיקומי הממליץ על כסא בהתאמה אישית והרופאה המחוזית ד"ר גוביז'נסקי אישרה לעותר כסא גלגלים קל משקל אותו קיבל העותר.
37. בחודש מרץ 2018 פנה העותר פעם נוספת וביקש לאשר לו כסא גלגלים ממונע. ביום 5.7.18 הודיעה הרופאה המחוזית ד"ר גובז'נסקי כי בקשתו של העותר לכסא גלגלים ממונע נדחתה.
בשולי הודעת הדחיה נאמר "ערעור על החלטה זאת ניתן להגיש למשרד הרופא ראשי".
38. העותר לא הגיש ערעור על ההחלטה אלא פנה ליו"ר אגף השיקום ובפגישה שנערכה ביום 1.1.19 בה נכח גם המשיב 3 עלה בין השאר נושא כסא הגלגלים הממונע. לטענת העותר, המשיב 3 הבטיח לבדוק את הנושא אך בתשובתו התייחס רק לרכב ולא לכסא הגלגלים הממונע.
לטענת העותר, בהעדר התייחסות לכסא הגלגלים הממונע, נוצר מצב של סרוב לא מנומק.
39. המשיבים טוענים כי העותר לא מיצה את ההליכים בנושא כסא הגלגלים ולא השיג על החלטת ד"ר גוביזנסקי בפני הגורמים המוסמכים כפי שהונחה במסגרת ההחלטה. לאור האמור טוענים המשיבים, יש לסלק את העתירה בקשר לכסא הגלגלים על הסף.
40. בנוסף טוענים המשיבים כי העתירה, שהוגשה בחלוף כשנה ממועד מתן ההחלטה. לוקה בשיהוי.
דיון והכרעה כסא הגלגלים
41. בענין זה תמימת דעים אני עם המשיבים. העותר לא מיצה את ההליכים בנושא כסא הגלגלים ולא הגיש ערער על ההחלטה הדוחה את בקשתו. גם אם הועלה נושא כסא הגלגלים בפגישה שנערכה עם המשיב 3 אין בכך להוות תחליף לערעור אותו יכול היה להגיש.
סוף דבר
העתירה ככל שהיא נוגעת להחלטת ועדת החריגים בענין הרכב מתקבלת. המשיבים יעניקו לעותר סיוע כמקובל לרכישת רכב מסוג פורד אקספלורר נפח מנוע 3,500 סמ"ק.
העתירה ככל שהיא נוגעת לכסא גלגלים נדחית.
המשיבים ישלמו לעותר את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.
ניתן היום, י"ז כסלו תש"פ, 15 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
