פלוני נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 4.1.2017, בתפ"ח 21533-11-14, שניתנה על ידי כב' הרכב השופטים: י' נועם – סג"נ; ר' פרידמן-פלדמן; ו-מ' בר-עם.

2. המערער הורשע ברוב דעות, ולאחר ניהול משפט הוכחות, בביצוע מעשים מגונים במשפחה, לפי סעיף 351(ג)(2) בצירוף סעיפים 348(ב) ו-345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (מספר עבירות). בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המערער העונשים הבאים: 4 וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המערער, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, כל עבירת מין, לפי פרק י' סימן ה' לחוק העונשין; וכן, פיצוי לנפגעת העבירה בסכום של 100,000 ₪.

3. המערער אינו משלים עם הרשעתו, כאשר ערעורו מכוון כלפי הכרעת הדין בלבד. יצוין, כי ביום 9.5.2017, הורתה חברתי, השופטת ע' ברון, על עיכוב ביצוע עונש המאסר. הבקשה לעכב את תשלום הפיצויים למתלוננת נדחתה.

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער

4. מעובדות כתב האישום עולה, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום התגורר המערער ביחד עם אשתו ושבעת ילדיו בבית המשפחה XXX (להלן: הדירה). לבתו של המערער, ר', ילידת XX.X.XX (להלן: המתלוננת) היה חדר משלה בדירה, שם היא נהגה לישון כשלגופה כותונת לילה ותחתונים. נטען בכתב האישום, כי במשך כשנתיים, החל מקיץ שנת 2004, עת מלאו למתלוננת 12 שנים, ועד לקיץ 2006 לערך, עת מלאו למתלוננת 14 שנים, בתדירות של בין מספר פעמים בחודש לפעמיים בשבוע, ביצע המערער במתלוננת מעשים מגונים בגופה, ללא הסכמתה. עוד נמסר בכתב האישום, כי המערער נהג להיכנס לחדרה של המתלוננת בשעות הלילה ולהעיר אותה משנתה. לאחר מכן, נהג המערער "להעמיד את המתלוננת על מיטתה ולנשקה בלחייה תוך שהוא אומר לה כמה היא יפה וכמה הוא אוהב אותה". כמו כן, היה המערער מלטף את פלג גופה התחתון של המתלוננת, "תוך שהוא מכניס את ידו מתחת לכותנתה ומעל לתחתוניה". בנוסף, נהג המערער ללטף את המתלוננת בישבנה ובאיבר מינה, בלטיפות חזקות. עוד נהג המערער להשכיב את המתלוננת במיטתה והיה נשכב עליה או לידה, כשהוא מחכך את איבר מינו הזקוף בגופה, עד שהגיע לסיפוקו. בשלב מסוים, כך נטען בכתב האישום, ובכדי למנוע מהמערער לשוב ולבצע את המעשים שפורטו לעיל, החלה המתלוננת לנעול את דלת חדרה במפתח. עולה מכתב האישום, כי המערער כעס מאוד על כך, ו"החרים" את המפתח מהמתלוננת, ולאחר זאת "המשיך במעשיו בגופה של המתלוננת, כמתואר לעיל". נמסר בכתב האישום, כי המערער הפסיק את מעשיו "רק לאחר שאשתו פנתה לעזרת רבנים בעניין התנהגותו עם המתלוננת, והרבנים פנו אליו בעניין".

הכרעת דינו של בית משפט קמא

5. חוות הדעת המרכזית בתיק נכתבה על ידי שופט המיעוט, כב' השופט מ' בר-עם, ולהלן אפרט את תמציתה. בפתח הדברים פורטו העובדות הנטענות בכתב האישום, ולאחר זאת הובאה תגובתו של המערער לנטען נגדו. המערער הכחיש בתגובתו את כל המיוחס לו בכתב האישום, ולטענתו הוא נהג לשהות בארץ, באותה תקופה, כמחצית השנה בלבד. בעת שהותו בישראל, היה חוזר לביתו, כך לטענתו, בשעות הערב המאוחרות, וכשהגיע הביתה הוא "נהג לחבק ולנשק את כל ילדיו לפני השינה ללא כל כוונה מינית". המערער אישר, כי היו מקרים שבהם נשכב במיטתה של המתלוננת, אליה היה מאוד קשור, לצידה של בתו, והיה "משוחח עמה ושופך לבו לפניה".

           זה המקום לציין, כי החקירה בעניינו של המערער נפתחה בשנת 2008, וביום 10.3.2008 קיבל המערער הודעה מהמשטרה על סגירת התיק. בשנת 2013, ביקשה המתלוננת לפתוח את תיק החקירה מחדש, ולאחר חידוש החקירה, ובחינת מכלול הראיות, החליטה המשיבה להגיש כתב אישום נגד המערער. לפיכך, החליט בית משפט קמא לסקור את הראיות שהוגשו לו, בהתייחס לשני שלביה של החקירה.