פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים שאירעה לתובע. המחלוקת היא ביחס לשאלת החבות והנזק.

העובדות בבסיס התביעה:

1. התובע יליד 1963 נהג משאית במקצועו. לטענתו נפגע בתאונת דרכים לאחר שנפל בעת ירידתו מהמשאית בה נהג. התאונה אירעה ביום 7.3.2016.

2. כתוצאה מהנפילה נפגע התובע בידו הימנית. אובחן שבר מרוסק שקובע בגבס.

3. התאונה אירעה במהלך העבודה והוכרה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי.

4. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכות בשיעור 10% בגין הגבלה בהפעלת שורש כף יד ימין.

5. בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לשאלת החבות. הנתבעת כופרת בנסיבות התאונה וכן בהיות התאונה תאונת דרכים על פי מובנה בחוק. בנוסף, קיימת מחלוקת ביחס לגובה הנזק.

   נסיבות התאונה:

    

6. התובע טען בתצהירו כי ביום התאונה נהג במשאית במסגרת עבודתו. הוא נסע מאלון תבור לעפולה עילית, שם בעת ירידה מהמשאית הוא החליק ונפל על ידו הימנית.

7. בחקירה הנגדית הוא הסביר כ הגיע למקום התאונה על מנת לבצע יציקה של בטון. בפעם הראשונה שירד מהמשאית הוא נפל. הוא הסביר כי המשיך בעבודה ולאחר מכן נסע לביתו ולא האמין שנגרם לו שבר. הוא חזר על כך בחקירה הנגדית והדגיש כי הופתע מפגיעתו וחשב שמדובר בפגיעה קלה :

   "אני הגעתי לעפולה קצת לפני שבע וזה קרה לי, כשנפלתי לא היה לי כאבים ביד זה רק היה התנפחות, לא האמנתי שיש שבר חשבתי שזה קצת יצא מהמקום".(עמוד 3 לפרוטוקול)

8. לכל אורך חקירתו הנגדית עדותו של התובע היתה עקבית ולא היו בה סתירות. התובע גם הדגים כיצד נפל על הבטן כשידו מתחת לגוף. אותה גירסה והדגמה היתה גם בפני חוקר הנתבעת כפי שגם ניתן לראות מהתמונות של הדגמת התאונה כשהתובע שכוב על הריצפה(מוצגים נ/1-נ/3). התובע תיאר בחקירה הנגדית את התאונה כך:

   "ת.באתי לרדת מהמשאית יש מדרגות התחלקתי ונפלתי במקרה היד שלי הייתה תחת הגוף שלי. אולי היה משהו קשה אולי אבן. נפלתי על הבטן שלי (העד מדגים כשהוא מתכופף כלפי מטה עם יד ימין צמודה לגוף) על הגוף שלי מקדימה.

   ש.בזמן הזה איפה היה הלקוח שאמור היה לקבל יציקה?

   ת.אני שפכתי לו את זה הוא לקח עץ ליישר את זה ואני הלכתי. לשאלת ביהמ"ש אני משיב שהנפילה הייתה לפני היציקה, אני עד היום חושב ולא מבין איך לא היה כאבים לא האמנתי שהרופא אמר שיש לי שבר, אמר לי שאני צריך ניתוח ואמרתי שאני בכל מחיר לא עושה ניתוח. בסוף עשה לי גבס ואמר לי שיש לי מזל שיצא לי טוב."

9. גם לחוקר הסביר התובע כיצד חזר לביתו ובזמן התאונה לא הרגיש בכאבים ורק בבוקר למחרת התאונה הוא פנה לטיפול רפואי. התאונה כפי שציין התובע בעדותו היתה בסוף יום העבודה ולאחר מכן שסיים את היציקה הוא המשיך לביתו.

10. התובע נשאל בחקירה הנגדית מדוע ברישום של המעביד נרשם מיקסר והוא הסביר כי זה היינו הך וכי החברה בה עבד קראו למשאית מערבל בטון מיקסר. גם לחוקר מטעם הנתבעת מסר התובע דברים דומים כאשר מדבריו ניתן להבין כי הקבינה מבחינתו היא המיקסר (ראו תמליל בעוד 8 שורות 13-16) .ראו גם את החקירה הנגדית שם הסביר התובע לגבי הרישום מיקסר בטפסים :

    "ש.אתה אומר שהמילה מיקסר הכוונה למשאית?

    ת.משאית כן.

    ש.למה בטפסים האלה בל211 ובל200 יש שתי גרסאות, באחד רשום שנפלת מהקבינה של המשאית ובשני כתוב עליתי למיקסר וכשעליתי נפלתי?

    ת.את הטופס השני כתבה זו שעובדת במשרד, היא לכל משאית קוראת מיקסר. היא לא תרשום משאית היא תרשום מיקסר.

    ש.אתה מזהה את הכתב בטופס?

    ת.בעברית אני לא כותב, קורא קצת.

    ש.אני אומר לך שלביטוח לאומי פעם רשום משאית ופעם רשמו מיקסר למה רשמו ככה?

    ת.פה במשרד של שרבט היא רשמה מיקסר כי היא קוראת לכל המשאיות מיקסר. בבית חולים אמרתי שנפלתי מהקבינה. גם אם תלך היום למשרד ותגיד לה כמה משאיות יש לך היא תגיד יש לי עשר מיקסרים.

    ש.מתי אמרת לגב' משרבט שנפלת מהקבינה?

    ת.הייתי בבית חולים, ביקשו ממני טופס, אמרתי להם שאני צריך את הטופס הזה כי אני לא מבין, היא שלחה את הטופס בפקס לבית חולים וזהו. היא שלחה בפקס ואני הלכתי הביתה."

     

11. התובע היה עד יחיד. יחד עם זאת, אין בכך כדי להביא לדחיית גירסתו מקום שהעדות זוכה לסיוע מראיות נוספות. מדובר בעדות בעל דין יחידה שבמקרה דנן נתמכת במסמך הרפואי הראשון מבית החולים אשר תומך בגירסת התובע. בבית החולים נרשם:" לדבריו בזמן עבודתו , ביום טרם קבלתו , נפל מהמשאית, נחבל ביד ימין." כך גם עדותו היתה עקבית לאורך כל חקירתו הנגדית.

12. לסיכום בשאלת הנסיבות, אני מאמצת את גירסתו של התובע ביחס לנסיבות התאונה וקובעת כי נפגע כאשר ירד במדרגות המשאית והחליק ונפל ונפגע בידו הימנית.

13. נסיבות התאונה מהוות תאונת דרכים על פי החוק. אין ממש בטענות התובעת לעליה על מנת לקחת חפץ ואז נפילה במהלך הירידה. במקרה כאמור , לטענת הנתבעת, לא מדובר בתאונת דרכים מאחר ולא מדובר בשימוש תחבורתי. אין בסיס עובדתי לטענה שכן התובע הסביר בעדותו כי היתה זו ירידתו הראשונה מהקבינה של המשאית. :"אני הגעתי לעבודה וירדתי. זה במהלך הירידה הראשונה שלי."

     

14. הוכח במקרה דנן כי ירידת התובע היתה בפעם הראשונה קרי לאחר סיום הנסיעה והשימוש במשאית וכחלק מהירידה מהרכב. מדובר בשימוש ברכב למטרות תחבורה ולפיכך התאונה תאונת דרכים.

     

     

     

     

    נזקי התובע:

15. למחרת התאונה פנה התובע לטיפול במיון בית החולים העמק . במיון נבדק ואובחן כי התובע סובל משבר מרוסק עם תזוזה בידו הימנית. בוצע קיבוע בגבס והתובע שוחרר לביתו.

16. בהמשך היה במעקב במרפאות החוץ בבית החולים ולאחר מכן במסגרת קופת החולים. מהמסמכים הרפואיים עולה כי בצילום אובחנה תזוזה של השבר אך הומלץ על המשך טיפול שמרני כאשר היד בגבס עם המלצה ליד מורמת. ידו של התובע היתה בגבס למשך כחודשיים.

17. לאחר הסרת הגבס הומלץ לתובע לעבור טיפולי פיזיוטרפיה. הוא היה במעקב רפואי למשך כשנה וחצי ממועד התאונה. הוא גם עבר טיפולי פיזיוטרפיה לתקופה ממושכת למשך כשנה וחודשיים ממועד התאונה.

18. התאונה תאונת עבודה. לתובע הוכרו 3 חודשי אי כושר במהלכם קיבל דמי פגיעה. לאחר מכן נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור 20% למשך חצי שנה. החל מיום 5.6.17 ועדת עררים במל"ל קבעה כי נכותו הצמיתה של התובע היא בשיעור 10% בגין הגבלה בהפעלת שורש כף היד.

19. לא הוגשה בקשה לסתור את קביעת המל"ל וקביעתו אם כן מחייבת בתביעה כאן.

20. התובע עבד כנהג משאית בחברת אחים שרבט למשך כשנה לפני התאונה. הוא נעדר מעבודתו למשך 3 חודשים. לאחר מכן חזר לאותה עבודה עד שפוטר בסמוך למועד הדיון בפברואר 2021. בחקירה הנגדית סיפר כי פוטר עקב בעיות בחברה עצמה. (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 23-25) .

21. הפסד השכר לעבר: שכרו של התובע עובר לתאונה עמד בממוצע על 8,900 ₪ ברוטו לחודש. בניכוי מס הכנסה בהתאם לסכומים שנוכה בתלושי השכר עובר לתאונה , בממוצע כ- 500 ₪ לחודש מדובר בשכר חודשי של 8,400 ₪ נטו.

22. לאחר 3 חודשי היעדרות התובע חזר לעבודתו המלאה ומתלושי השכר ניכר כי שכרו עלה במעט. על כן, בגין העבר התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד שכר בתקופת ההיעדרות ולא מעבר לכך.

23. התובע זכאי בגין הפסד שכר לעבר עבור שלושת חודשי ההיעדרות לאחר התאונה. בתוספת ריבית מאמצע התקופה מדובר בפיצוי בסך של 26,600 ₪.

24. הפסד השכר לעתיד: התובע כאמור חזר לעבודה מלאה. יחד עם זאת כפי שהעיד במועד התאונה הוא היה מובטל לאחר שפוטר מעבודתו שבוע לפני הדיון בפברואר 21. לא ברור כיום אם מצא עבודה .

25. התובע סובל ממגבלה בתנועות שורש כף היד הימנית. מדובר בנהג משאית ויש בנכות זו כדי להשפיע על התפקוד. אומנם, במשך 4 שנים לאחר התאונה הוא חזר לעבודתו ועבד באופן מלא ושכרו אף עלה במעט. אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מפיטוריו שבוע לפני הדיון גם אם הפיטורין לא קשורים בעבודתו. יתכן ויש בנכותו של התובע כדי להשפיע על יכולתו למצוא עבודה חדשה במהרה או למצוא עבודה באותה רמת שכר ובאותו היקף עבודה בו עבד קודם. בשים לב למכלול הנסיבות, העובדה כי עבד במשך שנים לאחר התאונה מצד אחד, ופיטוריו לפני הדיון ביחד עם הנכות האורטופדית בידו מצד שני, נראה כי יש להעריך את נכותו התפקודית של התובע בשיעור 8% .

26. הפסד השכר לעתיד יגזר מגובה שכרו עובר לתאונה וזאת כפי שנדרש בסיכומים מטעמו קרי 8,865 ₪ .

27. התובע יליד x.x.1963. כיום הוא בן 57 ושמונה חודשים. עד גיל 67 נותרו לו 9 שנים וארבעה חודשים. הפסד השכר לעתיד יעמוד אם כן על: 8% X 8,865 ₪ ₪ X 97(מ"ה) : 69,000 ₪ במעוגל.

28. הפסדי פנסיה: הפסד השכר לעבר ולעתיד עומד על 95,600 ₪ הפסדי הפנסיה אם כן מהווים 12.5% מהסכום ובסך הכל:11,950 ₪

29. נזק לא ממוני : נכות בשיעור 10% , גיל התובע בעת התאונה וללא אשפוז הפיצוי יעמוד על 15,000 ₪ במעוגל.

30. עזרה מהזולת: ישו שימנית של התובע היתה מגובסת למשך חודשיים. בגין עזרה שקיבל מאישתו לאחר התאונה הפיצוי יעמוד על 6,000 ₪. התובע חזר לעבודה מלאה לאחר מכן. אין הצדקה לפסוק לתובע עזרה לעתיד בשים לב לכך וגם בשים לב לנכות שנותרה בשיעור 10% בלבד שאינה מצדיקה עזרה מאחרים ופיצוי בגין עזרה כאמור.

31. הוצאות: מדובר בתאונת עבודה. כל הוצאותיו של התובע בגין טיפולים רפואיים וכן בגין נסיעות לטיפולים רפואיים מכוסות במל"ל. התובע צירף קבלות בודדות בגין הוצאות ששילם לקופ"ח עבור קבלת טפסי 17. למרות האמור, ואף שמדובר בנזק מיוחד טבעי הוא שאדם לא ישמור את הקבלות בגין ההוצאות עבור נסיעות וטיפולים שונים. בענייננו היה התובע בטיפולים תקופה ממשוכת לאחר התאונה. מצאתי לנכון להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 1500 ₪, על דרך האומדנה.

32. סה"כ הפיצוי:

    הפסד שכר לעבר26,600 ₪

    הפסד שכר לעתיד 69,000 ₪

    הפסדי פנסיה11,950 ₪

    נזק לא ממוני15,000 ₪

    עזרה מהזולת6,000 ₪

    הוצאות1,500 ₪

    סה"כ 130,050 ₪

     

33. תשלומי מל"ל דמי פגיעה וגימלת נכות מסתכמים בסך של 41,700 ₪ במעוגל. לאחר ניכוי תשלומי המל"ל הפיצוי אם כן מסתכם בסך של 88,350 ₪ נטו.

     

34. סיכום: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 88,350 ₪. בנוסף תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 13,450 ₪ וכן את אגרת התביעה ששילם התובע עם פתיחת ההליך לפי ערכה כיום בתוספת ריבית והצמדה כחוק.

    הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

     

     

     

    ניתן היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.