פלוני נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

בפניי בקשת חייב להחיל את צו ההפטר שניתן לו בתיק פשיטת הרגל בתאריך 7.1.2018, גם על חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל"), בשל מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב.

רקע כללי וטענות הצדדים

1. עיון בתיק בית המשפט מלמד כי החייב, יליד שנת 1955, כבן 63, נשוי בשלישית ואב לתשעה ילדים, מתוכם ארבעה קטינים.

    

2. צו כינוס בעניינו של החייב ולבקשתו, ניתן ביום 4.1.2012. במסגרת ההליך, הושת על החייב צו תשלומים חודשי בסך 500 ₪. כאמור, בתאריך 7.1.2018 ניתן לחייב הפטר מחובותיו בני ההפטר. החייב הגיש בקשה להרחבת צו ההפטר גם על חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל").

    

3. החייב טען בבקשתו כי חוב המזונות שלו למל"ל עומד ע"ס כ – 15,000 ₪. עוד טען כי הוא מתגורר עם משפחתו (אשתו ובנותיו הקטינות) בדירה שכורה, בשכירות חודשית בסך 1,500 ₪. החייב טען כי חוב המזונות כלפי המל"ל נוצר בשנת 1997 וחוב מזונות נוסף נוצר בשנת 2010. לטענת החייב, לאור מצבו הכלכלי והבריאותי, הרי שלא יוכל לסלק החוב כלפי המל"ל. החייב טען כי הוא סובל ממחלות שונות כגון בעיות בכליות (טען כי הוא בעל כליה אחת), פריצות דיסק ויתר לחץ דם. עוד טען החייב כי מאחר ואשתו נפלה למשכב, עקב מחלה, עברה היא מספר ניתוחים וטיפולים - כך שבסופו של דבר, נטל גידול בנותיהם של החייב ואשתו נפל על כתפי החייב. החייב הוסיף כי עסקינן בחוב עבר וכי מאחר והוא עתיד להשתכר מקצבת המל"ל, הרי שאין אפשרות שיוכל לסלק את חוב המזונות. עוד טען החייב כי הוא חי את חייו בצמצום, אינו רוכש בגדים/משחקים/ציוד למוסדות לימודיים וכיו"ב משום שאין ידו משגת ואין בבעלותו נכסים שמהם ניתן להיפרע. החייב צירף מסמכים שונים לבקשתו.

    

4. המל"ל מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות. לטענתו, חובו של החייב עומד ע"ס כ – 167,623 ₪. המל"ל טען כי החלת הפטר על חוב המזונות תיעשה במקרים חריגים, בעלי נסיבות קשות במיוחד כמו גיל מבוגר, מצב רפואי קשה במיוחד, נכות של 100%, הוצאות רפואיות רבות, היעדר נכסים וכד'. נטען כי החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל להכללת חוב המזונות בצו ההפטר מיושם במשורה ובמקרים חריגים בלבד. עוד טען המל"ל כי השיקול באי הכללת חוב המזונות בהפטר הוא סוציאלי בעיקרו, משום שהמחוקק ביקש להגן על הזכאים למזונות, כאשר חייבים נמנעים מלקיים את חובתם עפ"י הדין ואינם משלמים את דמי המזונות שנקבעו. המל"ל טען גם כי מתן הפטר ביחס לחוב מזונות יסכל את מטרות המחוקק משום שהוא עלול לעודד חייבים שלא לשלם את המזונות בהם חויבו, בידיעה שממילא יקבלו הפטר ותשלומי המזונות ימומנו ע"י המדינה וכך, הדבר יפגע בקופת המדינה.

    

5. הנאמנת משאירה לשיקול דעתו של בית המשפט האם לפטור את החייב מחוב מזונות. עוד פירטה הנאמנת בתגובתה כי חוב המזונות אותו צבר החייב עומד ע"ס כ – 167,000 ₪, בניגוד לטענת החייב בדבר חוב בסך 15,000 ₪. אמנם קרן החוב עמדה בשעתו ע"ס כ - 15,000 ₪ אך עליה התוספו תשלומים שוטפים.