פלוני ואח' נ' פלוני ואח'

1. בפני בקשות רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' שוחט) מיום 12.9.2017 ומיום 14.9.2017. בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 4.1.2017 (רמ"ש 18109-02-17) וכן קיבל באופן חלקי בקשה לעיכוב ביצוע של החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 20.6.2017 (עמ"ש 48616-07-17). הצדדים בשתי הבקשות זהים, והן נסבות על הליך אחד המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 34666-07-15, השופטת ס' אופק). על כן, ראיתי לדון בבקשות במאוחד.

רקע והליכים קודמים

2.  מקורן של שתי הבקשות שבפני בתביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר הצדדים לה הם בני משפחתה וחלק מיורשיה של נ' ש' המנוחה, שזכויות החכירה בנכס היו רשומות על שמה. את התביעה הגישו המשיבים כנגד המבקשים – שהם בנה של המנוחה, המבקש 1 (להלן: המבקש), ואשתו, היא המבקשת 2 (להלן: המבקשת). המבקשים התגוררו בנכס עם המנוחה לפחות משנת 2005, ולטענתם אף קודם לכן. המנוחה נפטרה בשנת 2006, והמבקשים המשיכו להתגורר בנכס גם לאחר פטירתה. יצוין כי החל משנת 2007 מרצה המבקש עונש מאסר בפועל, כך שרק המבקשת מתגוררת בפועל בנכס.

3.  למעשה, הצדדים מתדיינים כבר משנת 2009 עת הגישו המשיבים את תביעתם המקורית לפירוק השיתוף בנכס לבית המשפט לענייני משפחה. בתמצית יתואר כי בתביעה זו ביקשו המשיבים, בין היתר, למחוק הערות אזהרה שנרשמו במרשם המקרקעין לטובת המבקשים על כל הזכויות בנכס. בעיקרו של דבר, הליך זה הסתיים בהוראה למחוק את הערות האזהרה האמורות, ללא הכרעה בסוגית פירוק השיתוף, לאחר שערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נדחה, וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים (בע"ם 1648/15 פלוני נ' פלונית (12.5.2015), השופט נ' הנדל). עם זאת, אף לאחר הליך זה דחה רשם המקרקעין את בקשת המשיבים למחיקת הערות האזהרה, לנוכח קיומם של עיקולים על חלקם של המבקשים.

4.  על רקע זה, בשנת 2015 הגישו המשיבים תביעה נוספת לפירוק השיתוף בנכס, היא התביעה שביסוד ההליך הנוכחי. במסגרת זו עתרו המשיבים למינוי כונס נכסים שיפעל לביצוע כל הפעולות הנדרשות לצורך מכירת הנכס בשוק החופשי ולחלוקת התמורה בין היורשים לפי חלקם היחסי כאמור בצו הירושה שניתן ביחס לעיזבון המנוחה כבר ביום 31.5.2006 (להלן: צו הירושה).

5.  ביום 4.1.2017 הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינוי כונס נכסים אשר יפעל, בין היתר, למחיקת הערות האזהרה ולרישום זכויות היורשים בנכס לפי צו הירושה. עוד הורה בית המשפט לענייני משפחה כי לאחר הסדרת רישום הזכויות יקבע את המשך הדיון בתיק (להלן: ההחלטה הראשונה של בית המשפט לענייני משפחה). המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי.

6.  עוד קודם למתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונה של בית המשפט לענייני משפחה, הודיע כונס הנכסים כי בוצעו כל ההוראות שניתנו לו, ובכלל זה כי הזכויות בנכס נרשמו על שם יורשי המנוחה לפי חלקם בצו הירושה. בהמשך לכך, התקיימה ישיבת קדם משפט בבית המשפט לענייני משפחה.

7.  ביום 20.6.2017 נתן בית המשפט לענייני משפחה החלטה נוספת בתיק (להלן: ההחלטה השנייה של בית המשפט לענייני משפחה). בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מאחר שרישום זכויות היורשים בהתאם לצו הירושה הוסדר, אין מניעה להתקדם בהליך של פירוק השיתוף. בהמשך לכך, בית המשפט לענייני משפחה נדרש לטענותיהם של המבקשים כי יש לראותם כדיירים מוגנים בנכס על פי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר). בית המשפט לענייני משפחה דחה טענות אלה בקבעו כי לא ניתן לומר שהמשיבים הסכימו פוזיטיבית להחזקה של המבקשים בנכס לאחר פטירתה של המנוחה בשנת 2006, וכן כי לא הוכח שהמבקשים ביצעו על חשבונם שיפוצים בנכס או כי היה בעצם מימון השיפוצים הנטענים כדי לסייע בידם בהוכחת התנאים לתחולתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. למעלה מן הצורך הוסיף בית המשפט לענייני משפחה כי טענה לעניין זכותם של המבקשים להמשיך ולהתגורר בנכס מכוח סעיף 115 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 לא נטענה במפורש על ידי המבקשים, אולם ממילא לא היה בכך כדי לסייע להם משום שגם התנאים לתחולתו של סעיף זה לא מתקיימים במקרה דנן.

8.  לנוכח כל האמור, הורה בית המשפט לענייני משפחה על מתן צו לפירוק השיתוף בנכס. בית המשפט לענייני משפחה הורה על צירופם להליך של כל השותפים בנכס הרשומים במרשם המקרקעין ועל הגשת עמדתם באשר לדרך פירוק השיתוף. על החלטה זו הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי ערעור, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע.