פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ נ' קייזרמן ושות' בע"מ ואח'

 ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.11.2015 (כבוד השופט מ' רניאל) ב-ת"א 8922-03-14

השופטת ע' ברון:

1.  מטען ברזל יובא לישראל. המשיבה 2 שילמה עבורו, בעוד המערערת שחררה את הברזל והובילה אותו מהנמל – את רובו העבירה למגרש שבבעלותה ואת חלקו למגרש של המשיבות. לאחר כשמונה חודשים וחצי ממועד ייבוא המטען, הבעלים במשיבות, צבי בלסקי ז"ל (להלן: בלסקי) נפטר. בחלוף מספר שנים יורשיו של בלסקי בחברות המשיבות החלו לטעון לזכויות בחלק המטען שהגיע למגרש המערערת, והדבר הוביל להגשת התביעה שבנדון לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 8922-03-14). בפסק דין מיום 18.11.2015 (כבוד השופט מ' רניאל) התקבלה תביעת המשיבות באופן חלקי, תוך שנקבע כי המטען שיובא היה בבעלות משותפת של המערערת והמשיבה 2. בנוסף, נקבע כי בלסקי מכר מחצית מהברזל שאיחסן אצל המערערת וכי היתרה נותרה בידיה. בהינתן קביעות אלה, נקבע כי המערערת נדרשת להשיב למשיבה 2 מחצית מעלות המטען וכן את העלות של יתרת הברזל שנותרה אצלה – סך של 2,412,656 ש"ח, בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כדין (להלן: פסק הדין).

           לפניי ערעור וערעור שכנגד על פסק הדין. טענתה העיקרית של נעאמנה היא כי משקבע בית המשפט כי לא התקיימה שותפות בינה ובין מי מהמשיבות או בלסקי לעניין ייבוא המטען, היה עליו לדחות את התביעה; ואילו המשיבות מצידן טוענות שסכום הפיצוי צריך לעמוד על סך 3,080,138 ש"ח ולא כפי שנפסק, שכן הן זכאיות לא רק להשבת מחצית מהעלות שבו נקנה המטען, אלא להשבה של מלוא עלות הברזל שהועבר לידי נעאמנה וכן לשיתוף ברווחים שהיא הפיקה ממכירתו.

הרקע העובדתי הצריך לעניין

2.  עיסוקה של המערערת, פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ (להלן: נעאמנה), הוא בשיווק ומסחר של חומרי בניין, ובכללם ברזל ומלט. המשיבות הן שתי חברות השייכות לקבוצת חברות שהיו בבעלות בלסקי – המשיבה 1, קייזרמן ושות' בע"מ, אף היא עסקה במועדים הרלוונטיים בייבוא ושיווק של ברזל ומלט; והמשיבה 2, ל.ן. - ע.ב. חברה לשיווק ויבוא בע"מ, עסקה בעיקר בייבוא ובמימון עבור חברות בקבוצת בלסקי (להלן: קייזרמן ו-לן, בהתאמה; ויחדיו, לעיל ולהלן: המשיבות).

3. במוקד הערעור והערעור שכנגד ניצב מטען ברזל במשקל של 2,121 טון, שיובא לישראל מספרד בסוף חודש אוגוסט 2009 (לעיל ולהלן: המטען). מטען זה הוזמן ונרכש על ידי לן (לדבריה, עבור קייזרמן) בעלות של 3,763,200 ש"ח. יצוין כי באונייה שנשאה את המטען יובא ברזל נוסף, בהיקף של 4,755 טון, שהוזמן ונרכש על ידי נעאמנה – ואולם סחורה זו אינה מעניינו של פסק הדין.

           עם עגינת האונייה בנמל חיפה, דאגה נעאמנה לשחרור, הובלה ופריקה של כל כמות הברזל שיובא – והכוונה הן למטען, הן לברזל שנרכש על ידי נעאמנה. המטען פוצל בין מגרש המשיבות למגרש של נעאמנה, כך שקרוב לשלושת רבעי מהמטען, 1,584 טון, הועברו למגרש של נעאמנה בטמרה; ויתר המטען בכמות של 527 טון נשלח למגרש של המשיבות (להלן: מגרש נעאמנה ו-מגרש בלסקי, בהתאמה). כפי שצוין בפסק הדין, כבר בשלב זה נוצר פער בלתי מוסבר של 10 טון בין הכמות שצוינה במסמכי הייבוא, לזו שהועברה בפועל לשני המגרשים – ועל כן הכמות שחולקה בין המגרשים עמדה על 2,111 טון בלבד; ולצורך הדיון זה יהיה משקלו של המטען. בהמשך, בחודש ספטמבר 2009 נעשתה העברה של 70 טון ברזל ממגרש בלסקי לזה של נעאמנה, כך שהכמות העדכנית שאוחסנה במגרשים עמדה על 1,654 טון ברזל במגרש נעאמנה ו-457 טון במגרש בלסקי. יוער, כי למען הנוחות עוגלו משקלי הברזל שצוינו בפסק הדין.

4. למרבה הצער, במאי 2010 הלך בלסקי לבית עולמו. לאחר פטירתו התעוררה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לבעלות במטען, ובעטיה הגישה קייזרמן במרץ 2014 תביעה כספית נגד נעאמנה (להלן:התביעה). כעבור כחצי שנה, תוקן כתב התביעה כך שלן צורפה כתובעת נוספת. בתביעה טענו המשיבות כי המטען יובא במסגרת מיזם משותף בין קייזרמן לנעאמנה שלפיו הצדדים היו אמורים לממן את הייבוא באופן שווה, לשווקו ולחלק ביניהם את הרווחים לאחר ניכוי עלות הרכישה והוצאות המכירה. ואולם לדברי המשיבות, התמורה עבור המטען שולמה במלואה על ידי קייזרמן (באמצעות לן), ואילו נעאמנה ניצלה את עובדת מותו של בלסקי ואת סכסוכי הירושה בעניין עזבונו על מנת לחמוק מלשאת בחלקה בעלות רכישת המטען. עוד נטען כי נעאמנה מכרה את חלק המטען שהובא למגרשה מבלי שהעבירה לקייזרמן סכום כלשהו בגין הרווחים שהפיקה ממכירתו; בהקשר זה טענה קייזרמן כי היא זכאית למחצית מהרווח שנעאמנה הפיקה מחלק המטען שהובא למגרשה, בהפחתת הכמות שאוחסנה במגרש בלסקי (קרי, 1,654 טון פחות 457 טון). ויצוין כי בסיכומים שהגישו המשיבות הודגש כי מבחינתן אין זה משנה כיצד תהא החלוקה ביניהן (דהיינו בין קייזרמן ולן), במצב שבו תביעתן תתקבל. נעאמנה מצידה הכחישה כל פעילות משותפת עם קייזרמן, וטענה כי היא אמנם אפשרה אחסון של חלק מהמטען במגרש שלה – אולם סחורה זו נמכרה על ידי בלסקי לפני שנים רבות והועברה משטחה עוד טרם פטירתו.

           בית המשפט המחוזי שדן בתביעה נדרש להכריע במספר מחלוקות עובדתיות. ראשית, אם הצדדים הסכימו על מיזם משותף לייבוא ברזל; ובהתאמה, באיזה "כובע" הועבר חלק המטען למגרש נעאמנה – האם במסגרת מיזם משותף כטענת המשיבות, או לשם אחסון בלבד כגרסת נעאמנה. שנית, מתי ועל ידי מי נמכר אותו ברזל שאוחסן במגרש של נעאמנה – האם על ידי בלסקי עצמו טרם פטירתו, או על ידי נעאמנה לאחר שהברזל נותר בידיה עקב מותו הפתאומי של בלסקי.