עמר נ' עירית ירושלים ואח'

מבוא ורקע עובדתי

1. בבסיס העתירה עומדת שאלת חיובו של מחזיק בנכס בארנונה, בגין החזקת מבנה מגורים ללא שימוש, בפרק הזמן שלאחר שהגיש את בקשתו לקבלת היתר בנייה לקראת שיפוץ הנכס וטרם החל בשיפוץ.

    

2. המחאה החברתית משנת 2011 הביאה להקמתה של הוועדה לשינוי חברתי כלכלי ("ועדת טרכטנברג"). הוועדה בחנה בין היתר את הכשלים בשוק הדיור ואת הדרכים לפתרונם. אחד הכשלים שנמצאו היה:

    

   "לצד המחסור בהיצע הדירות כמתואר לעיל, בולטת תופעה של דירות למגורים שאינן מושכרות ועומדות ריקות לאורך תקופות ארוכות..."

    

    

3. בין ההמלצות הייתה המלצה לקביעת ארנונה גבוהה יותר לאותן דירות "רפאים":

    

   "מנתונים שהתקבלו מחברת החשמל לבקשת הוועדה עולה כי בישראל ישנן 46,855 דירות ריקות. איכלוס דירות אלה יכול להרחיב מאוד כבר בטווח הזמן המיידי את היצע הדיור והוא בעל חשיבות מבחינת המרקם העירוני.

    

   מוצע כי הממשלה תנחה את שר הפנים לתקן את תקנות הארנונה כך שייקבע סיווג חדש לדירת מגורים שאיננה בשימוש ובה הארנונה המקסימלית המותרת לגבייה הינה כפולה מהארנונה המקסימלית המותרת לגבייה מדירת מגורים. אישור גביית הארנונה החריגה יינתן במקרים המתאימים." (עמ' 212)